משתמש:Itroitro/ישראל שמעוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ישראל שמעוני - ד"ר ישראל שמעוני, עו"ד ודוקטור למשפטים, יוזם ומנסח תיקון מס' 2 לחוק הבוררות[1]; מרצה וחוקר בתחום הבוררות [2]; עוסק בכתיבה אקדמית-פרשנית לחקיקה קיימת ובזיהוי הצורך בחידושים ותיקוני חקיקה בתחום הבוררות, בניסוחם ובקידומם. כמו כן עוסק בחקר תחומים משיקים נוספים, כגון דיני תכנון ובניה ושמאות מכרעת (מעין שיפוטית). ישראל שמעוני, נולד בטוניס ועלה לארץ בשנת 1948. מתגורר בתל אביב, נשוי, אב לארבעה וסב לשניים.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר ישראל שמעוני, יוזם תיקון מס' 2 לחוק הבוררות, נחשב כבר סמכא בפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. ספריו אופק חדש בבוררות – דיני בוררות עם ערכאת ערעור (מהדורה ראשונה, 2009) ודיני בוררות-אופק חדש בבוררות (מהדורה שנייה מורחבת, 2014) - העוסקים בפתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין, על דרך מינוי בורר בהסכמת הצדדים, בכובעו של מעין-שופט – מצוטטים תדיר בפסקי דין של בית המשפט העליון, בתי המשפט המחוזיים והשלום וכן בערכאות נוספות, דוגמת רשם האגודות השיתופיות. ד"ר ישראל שמעוני, חיבר ופרסם עשרות רבות של מאמרים בתחום הבוררות ובתחום התכנון והבניה, שאף תורגמו לאנגלית ופורסמו במגזינים בינלאומיים באנגליה, בבלגיה ובהודו. בימים אלה, עמל ד"ר ישראל שמעוני על סיום כתיבתו של ספר חדש: 'שמאי מכריע-מעין שופט: הדין המהותי והפרוצדורלי'. ספר זה עוסק אף הוא בפתרון סכסוכים ומחלוקות בין בעלי דין. הספר מתווה את ניהול הליך הערר על היטלי השבחה ותביעות פיצויים במקרקעין אצל שמאי מכריע וועדת ערר לפיצויים והיטל השבחה ואת הביקורת השיפוטית על בית הדין המנהלי שכונן תיקון מס' 84 לחוק התכנון והבניה[3], אשר נכנס לתוקפו בחודש מאי 2009. ד"ר ישראל שמעוני, הינו מיסד ויו"ר מוסד 'יתרו' לבוררות ופתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט (נשיא המוסד הינו פרופ' אהרון נמדר), במסגרתו פועלות שתי מסגרות אקדמיות: הקתדרה למשפט, עסקים, בוררות ופתרון סכסוכים המארח פאנלי מומחים בנושאי בוררות ובית הספר להכשרת בוררים.

פאנל מומחים בנושא בוררות

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל שמעוני - הדובר עברית, אנגלית, ערבית, איטלקית וצרפתית - מכהן כחבר בכיר בלשכת המסחר הבינלאומית בתחום הבוררות (ICC); כיהן כיו"ר הוועדה ליחסים בינלאומיים עם צ'כיה, רומניה והונגריה בלשכת עורכי הדין בישראל (2003-2007); חבר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין; מתנדב בפרויקט לשכת עורכי הדין- סיוע משפטי למעוטי אמצעים במסגרת שכר מצווה (פרו- בונו); חבר בסולחה-פורטל הגישור הישראלי; יוזם הקמת המוסד לבוררות הסכמית בשיתוף עם איגוד לשכת המסחר הצ`כית והרומנית ; עורך, מוציא לאור וכותב בטאון מקצועי בנושאי משפט, עסקים ובוררות.

חקיקה ויוזמות חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס"ט – 2008[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביום ד', 5 בנובמבר 2008, השלימה הכנסת את מהפיכת הבוררות באישור חוק הבוררות (תיקון מס` 2), התשס"ט – 2008. התיקון משלב שני מסלולי ערעור הסכמיים בהליך הבוררות ומאפשר לצדדים להסכם בוררות לבחור באחד מ-2 מסלולים חלופיים למסלול הרגיל: 1. יכולת ערעור בפני בורר אחר. 2. יכולת ערעור ברשות בפני בית המשפט אם בפסק הבוררות נפלה טעות יסודית ביישום הדין אשר יש בה כדי לגרום לעיוות דין. הצעת החוק שהוגשה לכנסת על ידי חברי הכנסת גדעון סער ועמירה דותן, פרי יוזמתו של ד"ר ישראל שמעוני, החלה דרכה עוד בשנת 2005 עם אמונה לשינוי החוק ופעילות עיקשת בישיבות ועדות הכנסת, משרד המשפטים והנהלת בתי המשפט. שינוי מהפכני זה שהוביל ד"ר ישראל שמעוני ואשר התקבל בחקיקתו של תיקון מס' 2 לחוק הבוררות בסוף שנת 2008, הביא לסיומן של ארבעים שנות משפט, בהן לא ניתן היה לערער על פסק בורר.

חוק "בוררות חובה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

ד"ר ישראל שמעוני יוזם ומנסח הצעת "חוק בוררות חובה" אשר עוסקת בין היתר בהסמכת נשיא בית משפט השלום להורות על העברת תובענות אזרחיות שהוגשו לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו, לבוררות חובה וקוראת להקמתה של מסגרת מקבילה ל"מכון להכשרת שופטים" שתהיה אמונה על כשירותם, מקצועיותם והכשרתם של הבוררים בישראל.

יוזמת "חוק בוררות חובה" של ד"ר ישראל שמעוני, אשר אותה הוביל בכנסת הח"כ לשעבר יריב לוין (כיום שר התיירות) אשר שימש בזמנו כיו"ר הקואליציה וכיו"ר ועדת החוץ והביטחון, ולזמן קצר גם כהשר לביטחון הפנים, הגיעה למליאת הכנסת. נוסחה של הצעת החוק הממשלתית[4], עברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-18. נוסחה של הצעת החוק הפרטית המפרטת את סוגי התובענות שיועברו לבוררות חובה: 1. תובענות לפיצויים בשל נזק שנגרם לנכס עקב ליקויים בבנייה; 2. תובענות לפיצויים בשל נזק שנגרם לרכוש עקב תאונת דרכים[5], עברה במליאת הכנסת בקריאה טרומית.

התמריץ ליוזמה זו של ד"ר ישראל שמעוני טמון בהבנתו את העומס השיפוטי הכבד המוטל על מערכת בתי המשפט בישראל. עומס זה, הגורם להתמשכותם של הליכים משפטיים משפיע בראש ובראשונה על זכויות המתדיינים ובנוסף, אף פוגע בתדמית ובאמון הציבור בבית המשפט. הצעת חוק זו נועדה להקל את העומס המוטל על בתי המשפט כאמור, באמצעות תיקון חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, וקביעת הסדר של בוררות חובה שיחול לגבי תביעות אזרחיות המוגשות לבתי משפט השלום. על פי המתווה המוצע בהצעת החוק יוסמכו נשיא בית משפט השלום או סגנו להעביר, בלא צורך בהסכמת בעלי הדין, תובענה אזרחית שהוגשה לבית משפט השלום שבאזור שיפוטו לבוררות בפני בורר שימנה בית המשפט. הבוררות תנוהל בידי עורך דין, בעל ניסיון מקצועי בעריכת דין, הכשיר להתמנות לשופט בית משפט מחוזי, שמינה שר המשפטים על פי המלצת הוועדה המייעצת שהוקמה לעניין זה, אשר מצאה כי הוא ראוי ומתאים לכהונה כבורר בבוררות חובה. עם זאת, בתנאים מסוימים יוכל לנהל את הבוררות גם עורך דין בעל ותק מקצועי שעליו הסכימו הצדדים, אף שלא מונה בידי שר המשפטים. פסק הבוררות יהיה טעון אישור של בית המשפט שממנו הועברה התובענה לבוררות ובמקביל יהיה נתון לערעור בזכות לפני בית המשפט כאמור. ההסדר המוצע דומה בעיקרו להסדר לעניין מינוי וכהונה של שמאים מכריעים לפי פרק ט'1 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965.

חוק התכנון והבניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. תיקון העוסק בתביעות או הודעות שומה אשר אינן עולות על סך של 50,000 ₪ ומציע הסדרתו של מעין 'מסלול מהיר' לפתרון מחלוקות אלו שיוותרו בסמכותה של הוועדה המקומית. זאת, בשונה ממסלול שמאות מכריעה או השגה בפני ועדת ערר במקרים בהן סכום השומה גבוה בהרבה. "בית משפט לתביעות קטנות", זה, שידון במחלוקות לעניין היטל השבחה, בהיקפים כספיים קטנים, יאפשר לכל אזרח להשיג על היטלי שומה מינוריים, ללא פגיעה כלכלית משמעותית ותוך שיינתן לו יומו בפני ערכאות המתאימות. ההיגיון המנחה יוזמת חקיקה זו מצוי בכך שמן הרצוי כי פתרון מחלוקות בהן שיעור ההשבחה הנדון נמוך (כגון תוכנית המתירה תוספת פרגולה) יהיה מהיר וזול בהשוואה לפתרון מחלוקות בהן שיעור ההשבחה הנדון גבוה במיוחד (למשל בנוגע להיטלי השבחה בגין תוכנית למתחם חדש של אלפי יחידות לבנייה).
  2. מינויים של שמאים מכריעים נוספים - כבר עתה, שש שנים לאחר כניסת חוק התכנון והבניה (תיקון מס 84 והוראת שעה), התשס"ח–2008 לתוקפו, ברי ישנו צורך במינויים של שמאים מכריעים נוספים. מאחר שעל שמאים מכריעים מוטלות מגבלות שכר רבעוניות ומאחר שוועדות הערר כבר כורעות תחת הנטל, רצוי - לשיטתו של ד"ר שמעוני- למנות מספר נוסף של שמאים מכריעים ולהסדיר באופן שיהלום טוב יותר את אחת מכוונות המחוקק בתיקון מס' 84 לחוק התכנון והבניה – מניעת היווצרותו של 'צוואר בקבוק' בערכאות ההשגה והערר על היטלי השבחה ופיצויים על פגיעה במקרקעין.

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אופק חדש בבוררות – דיני בוררות עם ערכאת ערעור (2009) ודיני בוררות-אופק חדש בבוררות (מהדורה שנייה מורחבת, 2014)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר – על שתי מהדורותיו - מציע דרכים חדשות לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט עם מנגנון ערעור שייקבע בהסכם הבוררות, ומנתח את דיני הבוררות לאור חוק הבוררות תיקון מס` 2, התשס"ט 2008. התיקון, לדידו של ד"ר ישראל שמעוני, הופך את מוסד הבוררות לבטוח יותר אך בעל גמישות המתבטאת בבחירת הבורר, תוך מזעור הסיכוי שמא ייגרם עיוות דין בפסק הבוררות, ומניעת עיכוב ביצועו של פסק הבוררות בבית המשפט. גישתו הייחודית של ד"ר שמעוני, לפיה דווקא האפשרות לבקר את הליך הבוררות ואת התנהגות הבורר היא זו שתגרום לחיזוקו ולחיזוק מעמדו של בורר ומעמדו של פסק הבוררות, אינה עולה תמיד בקנה אחד עם גישתם של מלומדים אחרים בתחום. כך למשל, סברה בשעתו פרופ' סמדר אוטולנגי כי "בורר אינו חייב להמשיך בניהול הבוררות, אם אינו רואה את האפשרות להמשיך לעשות כן, ואין אפשרות לכפות עליו המשך הבוררות (אוטולנגי בוררות – דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, כרך א' 494 (2005)). דעה הפוכה הובעה בספרו של עו"ד ישראל שמעוני, אופק חדש בבוררות – דיני בוררות עם ערכאת ערעור, בעמ' 129, שם גרס כי בורר אינו חופשי להתפטר מתפקידו כרצונו, ובית המשפט רשאי להורות לו לחזור לכס הבוררות. גישתו של שמעוני, מצדדת במידה רבה בסוגיה זו, בגישה אותה הציג השופט (בדימוס) אורי שטרוזמן, בספרו ספר הבוררות (2001), בעמ' 99, שם טען כי: "לא מן הנמנע שהחלטת בורר להתפטר מתפקידו בעיצומה של הבוררות ללא הצדקה וללא סיבה התלויה בבעלי הדין תיחשב כהפרת אמונים".

שמאי מכריע-מעין שופט: הדין המהותי והפרוצדורלי (עתיד לראות אור ב-2015)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זה הוא, בדומה לשתי מהדורות "אופק חדש בבוררות", עוסק בפתרון סכסוכים ומחלוקות על ידי גופים מעין-שיפוטיים. ואולם, ספר זה, עוסק להבדיל, בפתרון מחלוקות הנוגעות לפגיעה במקרקעין ולהיטלי השבחה, כאמור בחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 84 והוראת שעה), התשס"ח–2008. הספר עוסק בשינויים שיצר התיקון במעמדו המעין שיפוטי של השמאי המכריע ובמעמדן של ערכאות הביקורת השיפוטית על החלטותיו. ולא בכדי. תיקון מס' 84 לחוק התכנון והבניה והשינוי במעמדו של שמאי מכריע לעניין פיצויים והיטלי השבחה, עוררו לא מעט ביקורת בקרב מלומדים בתחום. כך למשל גורסת גורסת ענת בירן במאמרה "האם הפך השמאי המכריע ל'פרה קדושה'?" [6], כי כתוצאה מכך שוועדות הערר לפיצויים והיטל השבחה קבעו לעצמן עיקרון שלפיו אינן מתערבות בהכרעות שמאיות מקצועיות הנמצאות בתחום מומחיותו של השמאי המכריע ומשום שהעילה להתערבות בהכרעות אלה ממילא מצומצמת למקרים קיצוניים שבהם "נפל פגם או דופי חמור בהכרעת השמאי המכריע", מתחזק מעמדו של השמאי המכריע במידה חריגה. לדעתה, אף במידה מוגזמת. גישתו של שמעוני הפוכה ולמעשה, גורס שמעוני בספרו החדש (שטרם ראה אור), כי אומנם על פניו ניתן היה להסיק כי תכליתו של התיקון לחוק הייתה לייעל את מערכת החיוב בהיטל השבחה תוך פישוט את תהליכי הערר והערעור [7], אך אם היתה זו התכלית הבלעדית שעמדה לנגד עיניהם של מנסחי תיקון מס' 84, יקשה להסביר מדוע נסגרה הדלת בפני השומה המוסכמת, שהלא באופן זה נחסכים הליכים רבים והשומה נקבעת במהירות וביעילות. מכאן, שתכליתו של תיקון מס' 84 לא היתה ייעול המערכת בלבד. לכך התווספו גם שקיפות בקביעת השומה, מניעת חוסר שוויוניות בהחלטות הוועדות המקומיות השונות ב"סגירת" שומות מוסכמות והאחדה של השומות המוצאות והליכי ההכרעה לגביהן. עם זאת, גם הסבר זה לבדו אינו מניח את הדעת באשר לגיבוש פתרון כה רדיקלי כפי שנקבע בתיקון מס' 84. לשיטתו של שמעוני – הנסמכת על פרשנות הפסיקה בתחום - אין זאת, כי כוונת המחוקק הייתה לכונן באמצעות התיקון, מנגנון חדש: טריבונל שיפוטי- מקצועי- ביקורתי אשר השמאי המכריע מהווה חלק אינטגרלי הימנו. ומכאן, הרי שהוא מהווה, יחד עם הגורמים הנוספים בטריבונל – ועדת ערר, בית המשפט לעניינים מינהליים, ולבסוף בית המשפט העליון – מוסד מעין- שיפוטי. על פי גישה זו, במידה רבה, דומה כיום מעמדו של השמאי המכריע לעניין פיצויים והיטל השבחה למעמדו של בורר. זאת, לשיטתו של שמעוני, ניתן ללמוד מבחינת הסמכויות שבידו ומהיקף ההתערבות השיפוטית בהכרעותיו.

הבוררים (2012)[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקס השקת הספר "הבוררים" בגרסתו הספרדית, אולם אלהמברה, גרנדה-ספרד

רומן הביכורים האקטואלי 'הבוררים'[8] מאת ד"ר ישראל שמעוני אשר ראה אור לראשונה בשנת 2012, מספר את סיפורו של מרסל, עורך דין בכיר בעל מוניטין מצוינים בתחום הבוררות, אשר על רקע האיום האיראני, המהפכות שמתחוללות באזורנו וההסלמה בפיגועי הטרור והאיומים מכל עבר, מתבקש בוקר בהיר ליישם את הידע והניסיון שצבר ולהביא להסכם שלום בין מדינת ישראל והרשות הפלסטינית. הרומן, עוסק כאמור בסכסוך הישראלי-פלסטיני, ומציג כיצד ניתן באמצעות בוררות הסכמית ותמיכה בינלאומית להגיע לפתרון מוסכם על שני הצדדים, תוך התמודדות עם המחלוקות הקשות ביותר הניצבות בלב הסכסוך. הספר מתאר בפירוט, צעד אחר צעד, הליך בוררות הסכמית בין שני הצדדים, את הדינאמיקה המאפיינת את מקבלי ההחלטות במהלכו ואת ההקשרים הלאומיים, התרבותיים והדתיים, המהווים הן את המקור לסכסוך והן את הבסיס לפתרונו. בנחישות ובשקיפות עוסק הרומן בכל הסוגיות המהוות אבני נגף בפתרון המשבר ובהן: הגדרת גבולות והחלפת שטחים, הפסקת הברחות הנשק האיראני, פתרון כלכלי בתמיכה עולמית למצב ברצועת עזה והסכמה דו-צדדית בנוגע למצב הפליטים מחוץ לגבולות ישראל. בנוסף, עוסק הוא גם בניסיון למתן פתרון יצירתי למעמדו של האגן הקדוש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אזכורי "אופק חדש בבוררות" בפסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטונים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חוק הבוררות (תיקון מס' 2), התשס"ט–2008 - תיקון אשר כונן בוררות עם ערכאות ערעור וחובת הנמקה
  2. ^ בין השאר שימש כמרצה בכיר בנושא חוק הבוררות במרכז לגישור ויישוב סכסוכים ע"ש אוונס, באוניברסיטת תל אביב
  3. ^ חוק התכנון והבניה (תיקון מס 84 והוראת שעה), התשס"ח–2008
  4. ^ הצעת חוק בתי המשפט (בוררות חובה) (הוראת שעה), התשע"א-2011
  5. ^ הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – בוררות חובה בתובענה כספית), התשע"ג–2013
  6. ^ ענת בירן "האם הפך השמאי המכריע ל"פרה קדושה?"" מקרקעין יב, 20 (2013)
  7. ^ במאמרו "תיקון 84 לחוק התכנון והבניה – היערכות" (מובא מתוך: http://www.shoob-law.co.il/article.asp?a=22 ללא תאריך), מפרט אופיר סעדון כי, בהתאם לדין שהיה קיים עובר לתיקון, נדרשה עריכתן של שלוש שומות נפרדות ועצמאיות לצורך בירור השומה. מצב זה הביא להתארכות ההליך ולייקורו באורח ניכר. על רקע זה נמתחה ביקורת חריפה על היעדר אפשרות לסיום הליכי השומה במצב שבו הגיעו הנישום והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה להסכמות אודות גובהו של היטל ההשבחה.
  8. ^ תורגם לאנגלית (The Arbitrators) ולספרדית (Los Mediadores)