גדעון סער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גדעון סער
שר החינוך גדעון סער, 2010
תאריך לידה 9 בדצמבר 1966 (בן 49)
תאריך לידה עברי כ"ו בכסלו ה'תשכ"ז
ממשלות 3233
כנסות 1619
סיעה
תפקידים בולטים
עיסוק קודם
עיסוק נוסף
סער עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בהדלקת נרות חנוכה בחידון התנ"ך הארצי למבוגרים ה'תשע"א

גדעון משה סער (נולד ב-9 בדצמבר 1966) היה חבר הכנסת, שר החינוך ושר הפנים בממשלות ישראל מטעם מפלגת הליכוד. עורך דין ועיתונאי במקצועו. כיום עמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סער נולד בתל אביב, בנם הבכור של ברוריה, מחנכת ממוצא בוכרי, ושל ד"ר שמואל סרצ'נסקי (במקור זרישנסקי), רופא ילדים שעלה מארגנטינה. יש לו אח ואחות צעירים ממנו. כשהיה בן שנתיים עברה המשפחה למצפה רמון למשך שנתיים ואחר כך לקיבוץ שדה בוקר למשך חמש שנים, בטרם חזרה לתל אביב. בהיותם בשדה בוקר שימש האב כרופא הקיבוץ, שם חי באותה תקופה דוד בן-גוריון. הוריו של סער התגרשו בהיותו בן 16.

בעת שלמד בבית הספר התיכון "תיכון חדש" היה סער לתומך של תנועת "התחיה" מגיל 15. בהמשך מונה לרכז הארצי של "נוער התחיה"[1]. כיהן גם כיו"ר מועצת התלמידים בבית ספרו (החליף בתפקיד זה את גיא זהר). ב-1984 התגייס להיות לוחם בחטיבת גולני[2] הוא נפצע במהלך אימון חטיבתי וכתוצאה מכך יצא לקורס מש"קי מודיעין. אחר כך חזר לשרת בגולני ושירת כחייל מילואים עד גיל 36[3].

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שחרורו סיים סער תוך שנתיים תואר ראשון (B.A) בהצטיינות במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו נבחר לשמש כנציב קבילות הסטודנטים של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה.

תוך כדי לימודיו ולמרות דעותיו, שהיו ידועות לאורי אבנרי, התקבל לעבודה כעיתונאי בשבועון "העולם הזה", והוא כתב טור פוליטי בשם "טפטפת". לאחר מכן היה במשך כשנה וחצי כתב לענייני מפלגות בעיתון "חדשות". ב-1993 היה כתב לענייני משפט בצוות ההקמה של חברת החדשות של ערוץ 2.

סער סיים תואר ראשון נוסף במשפטים (LLB) באוניברסיטת תל אביב והתמחה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) אצל פרקליטת המחוז נעמי שטרן. בין השנים 19951997 עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר ובשנים 1997–1998 היה עוזר לפרקליטת המדינה עדנה ארבל.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגש את שלי דנציגר באחת מהפגנות הימין, וב-1990, בהיותו בן 24 התחתנו. מעט לפני החתונה עיברת את שם משפחתו. לבני הזוג נולדו שתי בנות. ב-2012 התגרשו.

ב-16 במאי 2013 נשא לאישה את מגישת החדשות גאולה אבן[4].‬ לבני הזוג בן ובת והם מתגוררים בתל אביב.

סער העיד על עצמו שאינו שומר את כל המצוות, אולם בברית של בנו החליט לשמור שבת[5]. עוד סיפר כי הוא מרבה לבקר את הרב חיים קנייבסקי ושהיה רוצה להקדיש זמן רב יותר ללימוד תורה[6].

קריירה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1999 מונה למזכיר הממשלה בבממשלת נתניהו הראשונה. הוא כיהן בתפקיד במשך כחצי שנה עד להפסדו של בנימין נתניהו בבחירות. לאחר מכן הקים עם שותף משרד עורכי דין עצמאי, אך עזב את המשרד כעבור שנתיים, במרץ 2001, כשמונה שוב למזכיר הממשלה, הפעם בבממשלת שרון הראשונה[7], וכן במהלך האינתיפאדה השנייה ובעת מבצע חומת מגן. במסגרת תפקידו טיפל בין היתר בוועדת מיטשל ובמאבק נגד הניסיון להקים ועדת חקירה בינ"ל בעקבות הלחימה בג'נין במהלך מבצע חומת מגן. עמד בראש ועדה שבחנה עבור רוה"מ והקבינט הביטחוני את סוגיית איקרית וברעם והמלצותיה אומצו בהחלטת הקבינט. סער פעל גם בכנסת, בשם הממשלה, בחקיקת חוקים רגישים בתחום הביטחוני והפוליטי.

ב-17 בפברואר 2003 נבחר לכנסת ה-16 כנציג מחוז תל אביב ברשימת הליכוד. סער היה יו"ר סיעת הליכוד וכיו"ר הקואליציה בתקופת ממשלת שרון השנייה. הוא התפטר מהתפקיד פעמיים בשל התנגדותו לתוכנית ההתנתקות, אולם חזר בו לבקשתו של ראש הממשלה שרון[8]. היה חבר בוועדת הכנסת, בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בוועדה לקידום מעמד האישה, וכממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון. הוא נבחר גם לוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה מטעם וועדת החוקה.

ב-12 בינואר 2006 נבחר למקום החמישי ברשימת הליכוד לכנסת ה-17. כתוצאה מכך נבחר מטעם המפלגה לכנסת זו, למרות כישלונה בבחירות (ירדה ל-12 מושבים בלבד בכנסת). בכנסת ה-17 כיהן כיו"ר סיעת הליכוד, ובמשך שנה כסגן יושב ראש הכנסת. ב-23 במאי 2006 נבחר לתפקיד יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, והיה לגבר הראשון שנבחר לתפקיד מאז הקמת הוועדה ב-1992. הוא כיהן בתפקיד עד מרץ 2008, מועד בו החליפה אותו חברת הכנסת ליה שמטוב.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סער יזם למעלה מ-30 הצעות חוק פרטיות שאושרו בכנסת ה-16 וה-17. בין החוקים שיזם ואושרו:

בכנסת השש עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת השבע עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת השבע עשרה, עם תום כנס החורף של המושב השלישי, עמד מספר הצעות החוק הפרטיות שאושרו שהגיש סער על 16, כעשירית מכלל הצעות החוק הפרטיות שאושרו.

ב-2009 הוענק לו אות אומ"ץ, על "היותו פוליטיקאי שלא דבק בו עד היום שום רבב" ועל פעולתו לביצור שלטון החוק ועמידתו הנחרצת נגד מינויים פוליטיים[9].

שר החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בדצמבר 2008, בבחירות המקדימות בקרב חברי הליכוד, נבחר סער למקום הראשון וקיבל 74% מקולות המצביעים[10]. לאחר הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו מינה האחרון את סער לראש צוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד.

עם הקמת הממשלה ה-32 מונה לשר החינוך. היה חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וכחבר הקבינט הכלכלי חברתי. בתקופת כהונתוו חלה עלייה בזכאים לתעודת בגרות ולעלייה בניגשים למבחני הבגרות וכן עלייה במבחני המיצ"ב[דרוש מקור]. הוא היה אחראי ליישום הרחבת חוק לימוד חובה חינם גם לגילאי 3–4. בתקופתו הורחבו ויושמו תוכנית להשאלת ספרי לימוד וסבסוד המסעות לפולין. סער פעל במטרה לחזק את ערכי המורשת היהודית בקרב התלמידים, על ידי תוכניות לימוד ויוזמות כמו תוכנית "נעלה לירושלים", שבמסגרתה ביקרו חצי מיליון תלמידים בירושלים ובאתרי המורשת, תוכנית "ביקורים בארץ האבות", הוטמע מקצוע חובה חדש: "מורשת ותרבות ישראל", חודש חידון התנ"ך למבוגרים והוחל במהלך רחב בבתי הספר לעידוד השירות בצה"ל. סער הוביל את המהלך להכרה באוניברסיטת אריאל כאוניברסיטה השמינית בישראל.

בתקופת כהונתו הוגדל התקציב של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה[11]. תוספת התקציב הופנתה בין השאר להקמת מרכזי מצוינות במחקר, להנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים ולערבים, להרחבת לימודי ההעשרה במסגרת הלימודים. כן שונתה דרך התקצוב של המוסדות באופן המעדיף מוסדות בפריפריה ונקבע שבוגרי צבא יקבלו שנת לימודים חינם במוסדות בפריפריה[12].

בספטמבר 2009 הוענק לו עיטור תנועת "אומץ" בשל: "היותו נבחר ציבור נקי כפיים, שלא דבק בו רבב, על פעילותו הפרלמנטרית למען ביצור שלטון החוק ולמען שוויון זכויות מלא לציבור הנשים ועל עמידתו הנחרצת מול לחצים פוליטיים למינויים בלתי ראויים ועל היותו מצטיין בפעילותו הציבורית בנושאים בהם הוא עוסק".

בספטמבר 2011 הוענק לו אות כבוד מטעם נשיא איטליה (OMRI – Commendor of the Merit of the Republic of Italy), בעקבות פעילותו לחיזוק שיתוף הפעולה בין המדינות ובפרט קידום לימודי השפה האיטלקית במערכת החינוך הישראלית ויצירת האפשרות להיבחן לבגרות בתחום זה[13].

במבחנים הבינלאומיים מבחן Pirls ומבחן TIMSS בשנת 2011 עלתה ישראל בתחומי המתמטיקה, מהמקום ה-24 בעולם לשנת 2007, למקום ה-7. במבחני המדעים רשמו תלמידי ישראל בכיתות ח' עלייה מהמקום ה-25 למקום ה-13, והתלמידים היהודים הגיעו למקום השני בעולם. במבחני קריאה בכיתות ד' נרשמה עלייה מהמקום ה-31 למקום ה-18[14]. עם זאת, היו שטענו שלא ניתן להשוות את ההישגים לאלה של 2007[15].

במהלך כהונתו חתם סער על הסכם הרפורמה "עוז לתמורה" עם ארגון המורים העל יסודיים והחל בביצועה. במסגרת הרפורמה הועלה משמעותית שכר המורים (ב-51% בממוצע)[דרוש מקור], שונה שבוע העבודה של המורים והוכנסו מרכיבים של הערכה ומצוינות ותגמול מורים ובתי ספר מצטיינים. כמו כן כללה הרפורמה שיפור סביבת העבודה של המורים על ידי בינוי חדרי עבודה למורים[דרוש מקור].

שר הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד ב-25 וב-26 בנובמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, זכה סער שוב במקום הראשון. הוא הוצב במקום השלישי ברשימת מועמדי "הליכוד ישראל ביתנו" לכנסת, לאחר נתניהו וליברמן. ב-18 במרץ 2013 מונה לשר הפנים ולחבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. כמו כן, נבחר לנציג הממשלה בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה לבחירת דיינים.

מיד עם כניסתו לתפקיד פעל סער להארכת שעון הקיץ בישראל בחודש ימים לערך, עד לסוף חודש אוקטובר. החוק אושר בכנסת ברוב גדול. במסגרת הרפורמה לתכנון ובנייה ("רפורמת הפרגולות") הוצאו מחובת היתר פעולות הנעשות על ידי הפרט בקניינו הפרטי ושאין בהן נזק לזולת. כמו כן, הועברו סמכויות מהוועדות המחוזיות לוועדות המקומיות על מנת לייעל ולקצר את הליכי התכנון.

סער הוביל מאבק נחוש בתופעת המסתננים מאפריקה לישראל, דבר שהוביל למחאה ולהפגנות המוניות מצדם בדצמבר 2013. בתקופה זו הוקם מתקן שהייה בחולות ועוגן בחקיקה. לאחר מכן, פסל בג"ץ שניים מסעיפיו העיקריים של חוק המסתננים שיזם סער - לגבי אורך אחזקת מסתננים במשמורת.

באוגוסט 2014 החליט סער לבצע מהלך רחב של צדק חלוקתי ולשנות מיקום גבולות וחלוקת הכנסות ממתקנים מניבי ארנונה בין הרשויות המקומיות בנגב. במסגרת זו הועברו הכנסות מהמועצות האזוריות (רמת נגב ותמר) לערי פיתוח (דימונה, ערד, ירוחם ומצפה רמון) ולרשויות בדואיות (חורה, כסייפה, ערערה ושגב שלום). בעקבות זאת העניקה מועצת ירוחם אזרחות כבוד לסער.

ביוני 2014 דחה סער סעיפים בתיקון של עיריית תל אביב לחוק העזר העירוני שהתירו בפועל את המשך הפתיחה בשבת של המרכולים שפעלו קודם לכן באופן בלתי חוקי בשבת. סער נימק את החלטתו, בין השאר, בכך שהחוק המוצע מנוגד לכלל המשפטי של "אין חוטא יוצא נשכר"; שהוא "פוגע בצורה לא מידתית בערך השבת כיום המנוחה הכללי במדינת ישראל ושהוא משרת בפועל את עסקיהם של בעלי רשתות המרכולים[16] ההחלטה עוררה ביקורת מצד חילונים תושבי תל אביב שטענו שסער פוגע בכך בצביונה של העיר כ"עיר ללא הפסקה". מאידך, התאחדות הסוחרים וארגון המכולות בתל אביב ביקרו את החלטתו של סער לאשר את סעיפי תיקון החוק שהתירו מסחר בשלושה מתחמים בעיר[17]. בעקבות זאת אישרה מועצת העירייה תיקון מתון יותר בחוק העזר העירוני, שלפיו תאושר בשכונות מגורים פתיחתם בשבת של 165 מרכולים בלבד[18].

בספטמבר 2014 הכיר סער ברוב הנוצרים דוברי הערבית בישראל כבני הלאום הארמי והתיר רישום מתאים ("ארמי" במקום "ערבי") בתעודת הזהות שלהם[19].

במהלך מבצע צוק איתן מתח סער ביקורת על ניהול המבצע והתנהלות הקבינט המדיני-ביטחוני בעניינו וקרא לראש הממשלה לדון בנושא במליאת הממשלה. לימים הגדיר זאת כמבצע כושל[20].

פרישה מהפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בספטמבר 2014 הודיע סער על נטילת "פסק זמן" מהחיים הפוליטיים, ועל כוונתו להתפטר מהממשלה ומהכנסת לאחר חגי תשרי. ב-3 בנובמבר 2014 הגיש את התפטרותו מהכנסת[21]. עם זאת, הוא השתתף בפעילות הליכוד בקמפיין המפלגה לקראת הבחירות לכנסת העשרים[22].

בדצמבר 2014 החליט ראש עיריית אור יהודה, דוד יוסף, לקרוא לרחוב "ההגנה" על שם סער. בעקבות התנגדותו של סער חזרה בה העירייה מן המהלך, ואולם בפברואר 2015 החזיר ראש העירייה את השלט[23]. בדצמבר 2015 הוחלט להחזיר לרחוב את שמו המקורי.

במאי 2015 הצטרף סער כעמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והחל לפרסם במסגרתו מאמרים ומחקרי מדיניות, לרבות בעיתונות הכללית. כמו כן, החל הצטרף לסגל המרצים של והחל להעביר קורס בנושא "ממשל, משילות ורפורמות" לתלמידי תואר שני בקרייה האקדמית אונו. באפריל 2016 החל לעמוד בראש ועדה ציבורית לעתיד ענף הביטוח שהקימה לשכת סוכני הביטוח. כמו כן הוא משמש יועץ לארגונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫אלי קמיר, לישכת שרון, שלום, באתר nrg‏, 9 בפברואר 2001‬
  2. ^ אילן מרסיאנו וסמדר שילוני, המילואימניקים של הכנסת, באתר ynet, 13 במרץ 2003.
  3. ^ ליאת רון, ‏פורטפוליו / גדעון סער, באתר גלובס, 24 באפריל 2012.
  4. ^ איי דו: גדעון סער וגאולה אבן נשואים, באתר וואלה! NEWS‏, 16 במאי 2013
  5. ^ גדעון סער מתחזק: "אני שומר שבת מאז הולדת בני", באתר mako, נובמבר 2014
  6. ^ ראיון לעיתון החרדי "משפחה", ערב סוכות תשע"ז
  7. ^ בן כספית, סודות מהלשכה: הרגעים הקריטיים והמכריעים בכהונת אריאל שרון, סופהשבוע, ‏ 11.02.2014.
  8. ^ אילן מרסיאנו ואטילה שומפלביההסדר: הצעת משאל עם בתמורה לתקציב, באתר ynet, 22 במרץ 2005
  9. ^ הנימוקים לפרס, אתר אומ"ץ
  10. ^ יוסי ורטרהמודל החדש של בנימין נתניהו: יצחק רבין, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2008
  11. ^ יעל ברנובסקי, הרפורמה בהשכלה הגבוהה: עוד 30% לתקציב, באתר ynet, 18 באוגוסט 2010
  12. ^ פרוטוקול מס' 281 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, 11 באוקטובר 2010
  13. ^ אות כבוד מטעם נשיא איטליה הוענק לשר החינוך גדעון סער, האתר הרשמי של שר החינוך גדעון סער
  14. ^ Population Coverage and Sample Participation Rates
  15. ^ אור קשתי, מומחים במש' החינוך: הדיבור על זינוק בהישגי התלמידים - מופרך, באתר הארץ, 21 בינואר 2013
  16. ^ "החלטת שר הפנים בנושא פעילות המרכולים בשבת בתל אביב.", מתוך האתר הרשמי של סער.
    יורי ילון, ‏השר סער החליט: "לא ייפתחו מרכולים בתל אביב בשבת", באתר ישראל היום, 5 ביולי 2014
  17. ^ עדי דברת-מזריץ, המאבק על השבת בת"א עולה מדרגה: על הכוונת - החנויות בנמלים ובמתחם התחנה, באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2014
  18. ^ דנה ירקצי‏, עיריית תל אביב אישרה פתיחת מאות מרכולים בשבת, באתר וואלה! NEWS‏, 10 באוגוסט 2014
  19. ^ אריק גרינשטיין, "הבשורה על-פי סער: הכרה רשמית בעדה הארמית-נוצרית", באתר "מידה", 16 בספטמבר 2014
  20. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל חוזר לתקוף בעזה; סער: הפסקת האש היא פארסה, באתר וואלה! NEWS‏, 27 ביולי 2014, כתבי "הארץ", הותר לפרסום: חמישה חיילים נהרגו בתקרית החדירה בנחל עוז, באתר הארץ, 29 ביולי 2014, עוזי ברוך, ‏גדעון סער: מבצע "צוק איתן היה כושל, באתר ערוץ 7, 6 במאי 2016
  21. ^ יהונתן ליס, גדעון סער הגיש את התפטרותו מהכנסת: "תמיד יש מחר", באתר הארץ, 3 בנובמבר 2014
  22. ^ מתי טוכפלד, ‏גדעון סער חזר לפעילות בשטח: "תנועה לא עוזבים", באתר ישראל היום, 3 במרץ 2015
  23. ^ דנה ירקצי‏, למרות התנגדותו: שוב רחוב על שם גדעון סער באור יהודה, באתר וואלה! NEWS‏, 3 בפברואר 2015