גדעון סער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גדעון סער
שר החינוך גדעון סער, 2010
תאריך לידה 9 בדצמבר 1966 (בן 49)
תאריך לידה עברי כ"ו בכסלו ה'תשכ"ז
ממשלות 3233
כנסות 1619
סיעה
תפקידים בולטים
עיסוק קודם
עיסוק נוסף
סער עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בהדלקת נרות חנוכה בחידון התנ"ך הארצי למבוגרים ה'תשע"א

גדעון משה סער (נולד ב-9 בדצמבר 1966) היה חבר הכנסת, שר החינוך ושר הפנים בממשלות ישראל מטעם מפלגת הליכוד. עורך דין ועיתונאי במקצועו. כיום עמית בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סער נולד בתל אביב, בנם הבכור של ברוריה, מחנכת ממוצא בוכרי, ושל ד"ר שמואל סרצ'נסקי (במקור זרישנסקי), רופא ילדים שעלה מארגנטינה. יש לו אח ואחות צעירים ממנו. כשהיה בן שנתיים עברה המשפחה למצפה רמון למשך שנתיים ואחר כך לקיבוץ שדה בוקר למשך חמש שנים, בטרם חזרה לתל אביב. בהיותם בשדה בוקר שימש האב כרופא הקיבוץ, שם חי באותה תקופה דוד בן-גוריון. הוריו של סער התגרשו בהיותו בן 16.

בעת שלמד בבית הספר התיכון "תיכון חדש" היה סער לתומך של תנועת "התחיה" מגיל 15. בהמשך מונה לרכז הארצי של "נוער התחיה"[1]. כיהן גם כיו"ר מועצת התלמידים בבית ספרו (החליף בתפקיד זה את גיא זהר). ב-1984 התגייס להיות לוחם בחטיבת גולני[2] הוא נפצע במהלך אימון חטיבתי וכתוצאה מכך יצא לקורס מש"קי מודיעין וחזר לשרת בגולני והוסיף לשרת כחייל מילואים עד גיל 36[3].

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שחרורו, סיים סער תוך שנתיים, תואר ראשון (B.A) בהצטיינות במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו נבחר לשמש כנציב קבילות הסטודנטים של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה.

תוך כדי לימודיו ולמרות דעותיו, שהיו ידועות לאורי אבנרי, התקבל לעבודה כעיתונאי בשבועון "העולם הזה", ואף כתב במדור משלו טור פוליטי בשם "טפטפת". לאחר מכן היה במשך כשנה וחצי כתב לענייני מפלגות בעיתון "חדשות". ב-1993 היה בצוות ההקמה וכתב לענייני משפט בחברת החדשות של ערוץ 2.

סיים תואר ראשון נוסף, במשפטים, (LLB) באוניברסיטת תל אביב, והתמחה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) אצל פרקליטת המחוז עו"ד נעמי שטרן ז"ל, בין השנים 19951997 עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, ובשנים 1997–1998 היה עוזר לפרקליטת המדינה, עדנה ארבל.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגש את שלי דנציגר באחת מהפגנות הימין, וב-1990, בהיותו בן 24 התחתנו. מעט לפני החתונה עיברת את שם משפחתו. לבני הזוג נולדו שתי בנות. ב-2012 התגרשו.

ב-16 במאי 2013 נשא לאישה את מגישת החדשות גאולה אבן[4].‬ לבני הזוג בן והם מתגוררים בתל אביב.

קריירה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1999 מונה למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה. הוא כיהן בתפקיד במשך כחצי שנה עד להפסדו של נתניהו בבחירות. לאחר מכן הקים עם שותף משרד עורכי דין עצמאי, אך עזב את המשרד כעבור שנתיים, במרץ 2001, כשמונה שוב למזכיר הממשלה, הפעם בממשלת שרון הראשונה[5], ולאחר ממשלת שרון הראשונה, במהלך האינתיפאדה השנייה ובעת מבצע חומת מגן.

היה שותף לפגישות המדיניות של רוה"מ עם ראשי מדינות, ולטיפול בנושאים מדיניים רגישים, כגון: ועדת מיטשל, הר הבית, המאבק נגד הניסיון להקים ועדת חקירה בינ"ל בעקבות הלחימה בג'נין במהלך מבצע חומת מגן.

עמד בראש ועדה שבחנה עבור רוה"מ והקבינט הביטחוני בסוגיית איקרית וברעם שהמלצותיה אומצו בהחלטת הקבינט. כמו כן, פעל סער בכנסת, בשם הממשלה, בחקיקת חוקים רגישים בתחום הביטחוני והפוליטי.

בשנת 2002 נבחר לכנסת ה-16 כנציג מחוז תל אביב ברשימת הליכוד לכנסת. בכנסת זו כיהן כיו"ר סיעת הליכוד וכיו"ר הקואליציה בתקופת ממשלת שרון השנייה. הוא התפטר מהתפקיד פעמיים בשל התנגדותו לתוכנית ההתנתקות, אולם חזר בו לבקשתו של ראש הממשלה שרון[6]. בנוסף לתפקידיו, כיהן כחבר בוועדת הכנסת, בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בוועדה לקידום מעמד האישה, וכממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון. בכנסת זאת נבחר סער להיות חבר בוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה מטעם וועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת.

ב-12 בינואר 2006 נבחר למקום החמישי ברשימת הליכוד לכנסת ה-17. כתוצאה מכך נבחר מטעם המפלגה לכנסת זו, למרות כישלונה בבחירות (ירדה ל-12 מושבים בלבד בכנסת). בכנסת ה-17 כיהן כיו"ר סיעת הליכוד, ובמשך שנה כסגן יושב ראש הכנסת. ב-23 במאי 2006 נבחר לתפקיד יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, והיה לגבר הראשון שנבחר לתפקיד מאז הקמת הוועדה ב-1992. הוא כיהן בתפקיד עד מרץ 2008, מועד בו החליפה אותו חברת הכנסת ליה שמטוב.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סער יזם למעלה מ-30 הצעות חוק פרטיות שאושרו בכנסת ה-16 וה-17. בין החוקים שיזם ואושרו:

בכנסת השש עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת השבע עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת השבע עשרה, עם תום כנס החורף של המושב השלישי, עמד מספר הצעות החוק הפרטיות שאושרו שהגיש סער על 16, כעשירית מכלל הצעות החוק הפרטיות שאושרו.

ב-2009 הוענק לו אות אומ"ץ, על "היותו פוליטיקאי שלא דבק בו עד היום שום רבב" ועל פעולתו לביצור שלטון החוק ועמידתו הנחרצת נגד מינויים פוליטיים[7].

שר החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בדצמבר 2008, בבחירות המקדימות בקרב חברי הליכוד, נבחר סער למקום הראשון בפריימריז לרשמית הליכוד לכנסת, קרי מקום השני אחרי יושב ראש המפלגה, בנימין נתניהו, כאשר קיבל 74% מקולות המצביעים[8]. לאחר הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על בנימין נתניהו מינה האחרון את סער לראש צוות המו"מ הקואליציוני מטעם הליכוד.

לאחר הבחירות עמד סער בראש צוות המו"מ הקואליציוני מטעם הליכוד להרכבת ממשלתו השנייה של בנימין נתניהו.

עם הקמת הממשלה ה-32 מונה לשר החינוך בה. הוא הושבע לתפקיד ב-31 במרץ 2009 וכיהן כחבר הקבינט המדיני ביטחוני וכחבר הקבינט הכלכלי חברתי.

בתקופת כהונתו ניהל סער מאבקים להגדלת תקציב החינוך, וזה אכן גדל באפן משמעותי, בתקופתו חלה עלייה מתמדת בזכאים לתעודת בגרות ולעלייה בניגשים למבחני הבגרות וכן עלייה בכל הפרמטרים במבחני המיצ"ב. בנוסף היה סער אחראי ליישום הרחבת חוק לימוד חובה חינם גם לגילאי 3-4. בתקופתו הורחבו ויושמו תכניות שונות, בהן: הפעלת התוכנית להשאלת ספרי לימוד וסבסוד המסעות לפולין.

סער פעל במטרה לחזק את ערכי המורשת היהודית בקרב התלמידים, על ידי תוכניות לימוד ויוזמות שונות כמו:
תכנית "נעלה לירושלים" שבמסגרתה למעלה מחצי מיליון תלמידים ביקרו בירושלים ובאתרי המורשת, תוכנית "ביקורים בארץ האבות", הטמעת מקצוע חובה חדש: "מורשת ותרבות ישראל", חידוש חידון התנ"ך למבוגרים, מהלך רחב בבתי הספר לעידוד השירות בצה"ל ועוד.

בתקופת כהונתו הוגדל התקציב של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה[9]. תוספת התקציב הופנתה בין השאר להקמת מרכזי מצוינות במחקר, להנגשת ההשכלה הגבוהה לחרדים ולערבים, להרחבת לימודי ההעשרה במסגרת הלימודים. כן שונתה דרך התקצוב של המוסדות באופן המעדיף מוסדות בפריפריה ונקבע שבוגרי צבא יקבלו שנת לימודים חינם במוסדות בפריפריה[10].

בספטמבר 2011 הוענק לו אות כבוד מטעם נשיא איטליה (OMRI – Commendor of the Merit of the Republic of Italy) שמוענק לאות הוקרה למי שפעל למען המדינה האיטלקית בתחומי המדע, מדעי הרוח, האמנות והכלכלה ובפעילות בולטת בתפקידים ציבוריים ולמען מטרות חברתיות, פילנתרופיות והומניטריות. הנימוקים להענקת האות היו פעילות שר החינוך לחיזוק הידידות ושיתוף הפעולה בין ישראל לאיטליה ובמיוחד הובלתו את המהלך המשמעותי לקידום לימודי השפה האיטלקית במערכת החינוך הישראלית ויצירת האפשרות להיבחן לבגרות בתחום זה[11].

ב-11 בדצמבר 2012 התפרסמו התוצאות של המבחנים הבינלאומיים מבחן Pirls ומבחן TIMSS שנערכו לשנת 2011. המבחנים הראו עלייה של ישראל בתחומי המתמטיקה, מהמקום ה-24 בעולם לשנת 2007, למקום ה-7 בשנת 2011. במבחני המדעים רשמו תלמידי ישראל בכיתות ח' עלייה מהמקום ה-25 למקום ה-13, והתלמידים היהודים הגיעו למקום השני בעולם. במבחני קריאה בכיתות ד' נרשמה עלייה מהמקום ה-31 למקום ה-18[12]. עם זאת, היו שטענו שלא ניתן להשוות את ההישגים לאלה של 2007[13].

רפורמת "עוז לתמורה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך כהונתו חתם סער על הסכם הרפורמה "עוז לתמורה" עם ארגון המורים העל יסודיים והחל בביצועה. במסגרת הרפורמה הועלה משמעותית שכר המורים (ב-51% בממוצע), שונה שבוע העבודה של המורים והוכנסו מרכיבים של הערכה ומצוינות ותגמול מורים ובתי ספר מצטיינים. כמו כן כללה הרפורמה שיפור סביבת העבודה של המורים על ידי בינוי חדרי עבודה למורים.

הכרה במרכז האקדמי אריאל- אוניברסיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהלך משמעותי נוסף בעת כהונתו כשר חינוך היה הובלת המהלך להכרה באוניברסיטה השמינית בישראל, אוניברסיטת אריאל בספטמבר 2012. עתירה שהוגשה נגד המהלך על ידי האוניברסיטאות האחרות- נדחתה על ידי בג"צ.

בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד ב-25 וב-26 בנובמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, זכה סער במקום הראשון, כמו בבחירות הקודמות ארבע שנים לפני כן, והוצב במקום השלישי ברשימת מועמדי "הליכוד ישראל ביתנו" לכנסת, לאחר נתניהו וליברמן.

שר הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 במרץ 2013 מונה לשר הפנים, (לאחר שנבחר בפעם השנייה במקום הראשון בבחירות המקדימות בליכוד לאחר רוה"מ) ומונה כחבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. כמו כן, נבחר סער על ידי הממשלה לנציגה בוועדה לבחירת שופטים ולאחר מכן בוועדה לבחירת דיינים.

במסגרת תפקידו הנהיג סער מספר רפורמות משמעותיות, בהן בין היתר: הארכת שעון הקיץ,הרפורמה לתכנון ובנייה (תיקון 101 לחוק), חוק המסתננים ורפורמת הגבולות וההכנסות :

הארכת שעון הקיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם כניסתו לתפקיד שר הפנים, פעל סער להארכת שעון הקיץ בחודש ימים לערך- עד לסוף חודש אוקטובר שינוי החוק שהביא סער לכנסת אושר על ידה ברוב גדול.  

הרפורמה לתכנון ובנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת הרפורמה לתכנון ובנייה (שזכתה לכינוי רפורמת הפרגולות) הוצאו מחובת היתר פעולות רבות הנעשות על ידי הפרט בקניינו הפרטי ושאין בהן נזק לזולת. כמו כן, הועברו סמכויות מהוועדות המחוזיות לוועדות המקומיות על מנת לייעל ולקצר את הליכי התכנון והבנייה.

חוק המסתננים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת כהונתו כשר הפנים הוביל סער מאבק נחוש בתופעת המסתננים מיבשת אפריקה, דבר שהוביל למחאה והפגנות המוניות מצדם בחודש דצמבר 2013. בתקופה זו הוקם מתקן שהייה בחולות ועוגן בחקיקה. לאחר מכן, פסל בג"צ שניים מסעיפיו העיקריים של חוק המסתננים שיזם סער- לגבי אורך אחזקת מסתננים במשמורת.

רפורמת הגבולות וההכנסות בדרום[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2014 החליט סער לבצע מהלך רחב של צדק חלוקתי ולשנות מיקום גבולות וחלוקת הכנסות ממתקנים מניבי ארנונה בין הרשויות המקומיות בנגב. במסגרת זו הועברו הכנסות מהמועצות האזוריות (רמת נגב ותמר) לערי פיתוח (דימונה, ערד, ירוחם ומצפה רמון) ולרשויות בדואיות (חורה, כסייפה, ערערה ושגב שלום) בעקבות החלטה זו החליטה מועצת ירוחם להעניק אזרחות כבוד לסער.

ביוני 2014 דחה סער סעיפים בתיקון של עיריית תל אביב לחוק העזר העירוני שהתירו בפועל את המשך הפתיחה בשבת של המרכולים שפעלו קודם לכן באופן בלתי חוקי בשבת וכן כל מרכול נוסף שיקבל היתר מראש העיר. סער נימק את החלטתו, בין השאר, בכך שהחוק המוצע מנוגד לכלל המשפטי של "אין חוטא יוצא נשכר"; שהוא "פוגע בצורה לא מידתית בערך השבת כיום המנוחה הכללי במדינת ישראל" ושהוא משרת בפועל את עסקיהם של בעלי רשתות המרכולים[14] החלטה זו עוררה ביקורת מצד חילונים תושבי תל אביב שטענו שסער פוגע בכך בצביונה של העיר כ"עיר ללא הפסקה". מאידך, התאחדות הסוחרים וארגון המכולות בתל אביב ביקרו את החלטתו של סער לאשר את סעיפי תיקון החוק שהתירו מסחר בשלושה מתחמים בעיר[15] בפגישה מקדימה עם סער טענו בעלי המכולות: "אנחנו כולנו אנשים חילונים שרק מבקשים שייתנו לנו יום מנוחה אחד בשבוע"[14]. בעקבות החלטת סער אישרה מועצת העירייה תיקון מתון יותר בחוק העזר העירוני, שלפיו תאושר בשכונות מגורים פתיחתם בשבת של 165 מרכולים בלבד[16].

בספטמבר 2014 הכיר סער ברוב הנוצרים דוברי הערבית בישראל כבני הלאום הארמי והתיר רישום מתאים ("ארמי" במקום "ערבי") בתעודת הזהות הישראלית[17].

פרישה מהפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בספטמבר 2014 הודיע סער על נטילת פסק זמן מהחיים הפוליטיים, ועל כוונתו להתפטר מהממשלה ומהכנסת לאחר חגי תשרי. ב-3 בנובמבר 2014 הגיש את התפטרותו מהכנסת[18]. עם זאת, הוא השתתף בפעילות הליכוד בקמפיין המפלגה לקראת הבחירות לכנסת העשרים[19].

בדצמבר 2014 החליט ראש עיריית אור יהודה, דוד יוסף, לקרוא לרחוב "ההגנה" על שם סער. בעקבות התנגדותו של סער חזרה בה העירייה מן המהלך, ואולם בפברואר 2015 החזיר ראש העירייה את השלט[20]. בדצמבר 2015 הוחלט להחזיר לרחוב את שמו המקורי.

במאי 2015 גדעון סער, נענה לפנייתו של ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), אלוף (מיל.) עמוס ידלין ולהצטרף למכון כעמית בכיר. כמו כן, הצטרף סער לסגל המרצים של המכללה האקדמית אונו והחל להעביר קורס בנושא "ממשל, משילות ורפורמות" לתלמידי תואר שני.

באפריל 2016 החליטה לשכת סוכני הביטוח להקים וועדה ציבורית לעתיד ענף הביטוח, בראש הוועדה עומד גדעון סער.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫אלי קמיר, לישכת שרון, שלום, באתר nrg‏, 9 בפברואר 2001‬
  2. ^ אילן מרסיאנו וסמדר שילוני, המילואימניקים של הכנסת, באתר ynet, 13 במרץ 2003.
  3. ^ ליאת רון, ‏פורטפוליו / גדעון סער, באתר גלובס, 24 באפריל 2012.
  4. ^ איי דו: גדעון סער וגאולה אבן נשואים, באתר וואלה! NEWS‏, 16 במאי 2013
  5. ^ בן כספית, סודות מהלשכה: הרגעים הקריטיים והמכריעים בכהונת אריאל שרון, סופהשבוע, ‏ 11.02.2014.
  6. ^ אילן מרסיאנו ואטילה שומפלבי, ההסדר: הצעת משאל עם בתמורה לתקציב, באתר ynet, 22 במרץ 2005
  7. ^ הנימוקים לפרס, אתר אומ"ץ
  8. ^ יוסי ורטרהמודל החדש של בנימין נתניהו: יצחק רבין, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2008
  9. ^ יעל ברנובסקי, הרפורמה בהשכלה הגבוהה: עוד 30% לתקציב, באתר ynet, 18 באוגוסט 2010
  10. ^ פרוטוקול מס' 281 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, 11 באוקטובר 2010
  11. ^ אות כבוד מטעם נשיא איטליה הוענק לשר החינוך גדעון סער, האתר הרשמי של שר החינוך גדעון סער
  12. ^ Population Coverage and Sample Participation Rates
  13. ^ אור קשתי, מומחים במש' החינוך: הדיבור על זינוק בהישגי התלמידים - מופרך, באתר הארץ, 21 בינואר 2013
  14. ^ 14.0 14.1 "החלטת שר הפנים בנושא פעילות המרכולים בשבת בתל אביב.", מתוך האתר הרשמי של סער.
    יורי ילון, ‏השר סער החליט: "לא ייפתחו מרכולים בתל אביב בשבת", באתר ישראל היום, 5 ביולי 2014
  15. ^ עדי דברת-מזריץ, המאבק על השבת בת"א עולה מדרגה: על הכוונת - החנויות בנמלים ובמתחם התחנה, באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2014
  16. ^ דנה ירקצי‏, עיריית תל אביב אישרה פתיחת מאות מרכולים בשבת, באתר וואלה! NEWS‏, 10 באוגוסט 2014
  17. ^ אריק גרינשטיין, "הבשורה על-פי סער: הכרה רשמית בעדה הארמית-נוצרית", באתר "מידה", 16 בספטמבר 2014
  18. ^ יהונתן ליס, גדעון סער הגיש את התפטרותו מהכנסת: "תמיד יש מחר", באתר הארץ, 3 בנובמבר 2014
  19. ^ מתי טוכפלד, ‏גדעון סער חזר לפעילות בשטח: "תנועה לא עוזבים", באתר ישראל היום, 3 במרץ 2015
  20. ^ דנה ירקצי‏, למרות התנגדותו: שוב רחוב על שם גדעון סער באור יהודה, באתר וואלה! NEWS‏, 3 בפברואר 2015