גדעון סער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גדעון סער
גדעון סער
לידה 9 בדצמבר 1966 (בן 51)
כ"ו בכסלו ה'תשכ"ז
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ממשלות 3233
כנסות 1619
סיעה
עיסוק קודם
עיסוק נוסף
תפקידים בולטים
גדעון סער נואם בפני תומכי ליכוד

גדעון משה סער (נולד ב-9 בדצמבר 1966, כ"ו בכסלו תשכ"ז) הוא פוליטיקאי ישראלי. כיהן כחבר הכנסת, שר החינוך ושר הפנים בממשלות ישראל מטעם מפלגת הליכוד. עורך דין במקצועו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סער נולד בתל אביב, בנם הבכור של ברוריה, מורה, מחנכת ממוצא בוכרי ושל ד"ר שמואל סרצ'נסקי (במקור זריצ'נסקי), רופא ילדים שעלה מארגנטינה. יש לו אח ואחות צעירים ממנו. ב-1968, כשהיה בן שנתיים, עברה המשפחה למצפה רמון למשך שנתיים ואחר כך לקיבוץ שדה בוקר למשך חמש שנים, בטרם חזרה לתל אביב. בהיותם בשדה בוקר שימש האב כרופא הקיבוץ. הוריו של סער התגרשו ב-1982, כשהיה בן 16.

בעת שלמד בבית הספר התיכון "תיכון חדש" היה סער לתומך של תנועת "התחיה" מגיל 15. בהמשך מונה לרכז הארצי של "נוער התחיה"[1]. שימש גם כיו"ר מועצת התלמידים בבית ספרו (החליף בתפקיד זה את גיא זהר). ב-1984 התגייס כלוחם בחטיבת גולני[2] הוא נפצע במהלך אימון חטיבתי וכתוצאה מכך יצא לקורס מש"קי מודיעין. אחר כך חזר לשרת בגולני ושירת כחייל מילואים עד גיל 36[3].

לאחר שחרורו מהצבא סיים סער תוך שנתיים תואר ראשון (B.A) בהצטיינות במדע המדינה באוניברסיטת תל אביב. במהלך לימודיו נבחר לשמש כנציב קבילות הסטודנטים של אגודת הסטודנטים באוניברסיטה.

תוך כדי לימודיו ולמרות דעותיו, שהיו ידועות לאורי אבנרי, התקבל לעבודה כעיתונאי בשבועון "העולם הזה", וכתב טור פוליטי בשם "טפטפת". לאחר מכן היה במשך כשנה וחצי כתב לענייני מפלגות בעיתון "חדשות". ב-1993 היה כתב לענייני משפט בצוות ההקמה של חברת החדשות של ערוץ 2.

סער סיים תואר ראשון נוסף במשפטים (LL.B) באוניברסיטת תל אביב והתמחה בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי) אצל פרקליטת המחוז נעמי שטרן. בין השנים 19951997 עבד כעוזר ליועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן יאיר ובשנים 1997–1998 היה עוזר לפרקליטת המדינה עדנה ארבל. לאחר מכן עבד כפרקליט בפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).

בתחילת 1999 מונה למזכיר הממשלה בממשלת נתניהו הראשונה. הוא כיהן בתפקיד במשך כחצי שנה עד להפסדו של בנימין נתניהו בבחירות. לאחר מכן הקים עם שותף משרד עורכי דין עצמאי, אך עזב את המשרד כעבור שנתיים, במרץ 2001, כשמונה שוב למזכיר הממשלה, הפעם בממשלת שרון הראשונה[4], ושימש בתפקיד במהלך האינתיפאדה השנייה ובעת מבצע חומת מגן. במסגרת תפקידו טיפל בין היתר בוועדת מיטשל ובמאבק נגד הניסיון להקים ועדת חקירה בינלאומית בעקבות הקרב בג'נין במהלך מבצע חומת מגן. עמד בראש ועדה שבחנה עבור ראש הממשלה והקבינט המדיני-ביטחוני את סוגיית עקורי איקרית ובירעם והמלצותיה אומצו בהחלטת הקבינט. סער פעל גם בכנסת, בשם הממשלה, בחקיקת חוקים רגישים בתחום הביטחוני והפוליטי.

ב-17 בפברואר 2003 נבחר לכנסת ה-16 כנציג מחוז תל אביב ברשימת הליכוד. סער היה יו"ר סיעת הליכוד ויו"ר הקואליציה בתקופת ממשלת שרון השנייה. הוא התפטר מהתפקיד פעמיים בשל התנגדותו לתוכנית ההתנתקות, אולם חזר בו לבקשתו של ראש הממשלה שרון[5]. היה חבר בוועדת הכנסת, בוועדת חוקה, חוק ומשפט, בוועדה לקידום מעמד האישה, וכממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון. הוא נבחר גם לוועדה לבחירת היועץ המשפטי לממשלה מטעם וועדת החוקה.

סער היה סגן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לקראת הכנסת ה-17. הוא נבחר ב-12 בינואר 2006 למקום החמישי ברשימת הליכוד לכנסת ה-17. בעקבות זאת נבחר לכנסת זו, למרות כישלון הליכוד בבחירות (שירד ל-12 מושבים בלבד). לאחר מכן היה יו"ר סיעת הליכוד, ובמשך שנה סגן יושב ראש הכנסת. ב-23 במאי 2006 נבחר ליו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, והיה לגבר היחיד עד כה שנבחר לתפקיד מאז הקמת הוועדה ב-1992. הוא כיהן בתפקיד עד מרץ 2008, מועד בו החליפה אותו חברת הכנסת ליה שמטוב.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סער יזם למעלה מ-30 הצעות חוק פרטיות שאושרו בכנסת ה-16 וה-17. בין החוקים שיזם ואושרו:

בכנסת השש עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

[דרושה הבהרה]

בכנסת השבע עשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - הגנה מן הצדק) ה'תשס"ו–2006
  • הצעת חוק צער בעלי חיים (תיקון – ניסויים בבעלי חיים) ה'תשס"ז–2007
  • הצעת חוק עבודת נשים (הארכת חופשת הלידה מ-12 ל-14 שבועות) ה'תשס"ז–2007
  • הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 35) הארכת המשך שידורי חדשות מקומיות בטלוויזיה ה'תשס"ז–2007
  • הצעת חוק הבוררות (תיקון מס'2) (ערעור על פסק בוררות), התשס"ח 2007
  • הצעת חוק הכנסת (תיקון- הסדרת פעולתם של שדלנים (לוביסטים) התשס"ח 2007
  • חוק בתי המשפט (תיקון 55) (רוב מיוחד למינוי שופט בית משפט עליון) התשס"ח-2008
  • חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשס"ח–2008
  • חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 11) התשס"ח–2008

בכנסת השבע עשרה, עם תום כנס החורף של המושב השלישי, עמד מספר הצעות החוק הפרטיות שאושרו שהגיש סער על 16, כעשירית מכלל הצעות החוק הפרטיות שאושרו.

כשר החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 בדצמבר 2008, בבחירות המקדימות בקרב חברי הליכוד, נבחר סער למקום הראשון וקיבל 74% מקולות המצביעים[6]. לאחר הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו הוא מינה את סער לראש צוות המשא ומתן הקואליציוני מטעם הליכוד.

עם הקמת הממשלה ה-32 מונה סער לשר החינוך. היה חבר הקבינט המדיני-ביטחוני וחבר הקבינט הכלכלי-חברתי.

בגרות והישגי תלמידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת כהונתו חלה עלייה בזכאים לתעודת בגרות[7] עלייה בניגשים למבחני הבגרות ועלייה במבחני המיצ"ב[8].

במבחנים הבינלאומיים מבחן Pirls ומבחן TIMSS בשנת 2011 עלתה ישראל בתחומי המתמטיקה, מהמקום ה-24 בעולם לשנת 2007, למקום ה-7. במבחני המדעים רשמו תלמידי ישראל בכיתות ח' עלייה מהמקום ה-25 למקום ה-13, והתלמידים היהודים הגיעו למקום השני בעולם. במבחני קריאה בכיתות ד' נרשמה עלייה מהמקום ה-31 למקום ה-18[9]. עם זאת, היו שטענו שלא ניתן להשוות את ההישגים לאלה של 2007[10].

הרחבת התקציב והיקף הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת כהונתו הוגדל התקציב של מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה[11]. הורחבו גילאי הזכאים לחוק לימוד חובה חינם גם לגילאי שלוש עד ארבע; שונתה שיטת התקצוב והועדפו בתי ספר ביישובים מרוחקים[12]; נקבע שבוגרי צבא יקבלו שנת לימודים חינם במוסדות ביישובים מרוחקים[12]; הורחב הסיוע הכלכלי לתוכנית השאלת ספרי לימוד לפי המלצות ועדת טרכטנברג[13].; הוקמו מרכזי מצוינות במחקר במוסדות להשכלה גבוהה; הוחל בהנגשת ההשכלה הגבוהה בישראל לחרדים ולערבים והורחבו לימודי ההעשרה בבתי הספר.

סער חתם על הסכם הרפורמה "עוז לתמורה" עם ארגון המורים העל יסודיים והחל בביצועה. במסגרת הרפורמה הועלה משמעותית שכר המורים (ב-51% בממוצע)[14], הוארך שבוע העבודה של המורים והוכנסו מרכיבים של הערכה ומצוינות ותגמול מורים ובתי ספר מצטיינים. כמו כן כללה הרפורמה שיפור סביבת העבודה של המורים על ידי בינוי חדרי עבודה למורים[15].

בתחום מורשת ישראל ניתנה תמיכה כלכלית להפחתת מחירי המסע לפולין; הופעלו תוכניות חדשות לחיזוק ערכי המורשת היהודית; הוחל במהלך לעידוד השירות בצה"ל; חוּדש חידון התנ"ך למבוגרים. סער הוביל את המהלך להכרה באוניברסיטת אריאל בשומרון כאוניברסיטה השמינית בישראל.

סיורים באתרי המורשת והביקורת עליהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

סער פעל במטרה לחזק את ערכי המורשת היהודית בקרב התלמידים, על ידי תוכניות לימוד וסיורים. במסגרת תוכנית הלימודים "נעלה לירושלים" ביקרו חצי מיליון תלמידים בשנה בירושלים ובאתרי המורשת. בתוכנית הלימודים "ביקורים בארץ האבות", הוטמע מקצוע חובה חדש: "מורשת ותרבות ישראל". בין היתר הוחל בסיורים למערת המכפלה בחברון[16]. כנגד התוכנית הובעה מחאה שמדובר בסיורים פוליטיים[17].

אותות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2009 הוענק לו אות אומ"ץ, על "היותו פוליטיקאי שלא דבק בו עד היום שום רבב" ועל פעולתו לביצור שלטון החוק ועמידתו הנחרצת נגד מינויים פוליטיים[18].

בשנת 2004 הוענק לסער עיטור הכבוד האיטלקי Ufficiale[19] ובשנת 2011 הוענק לו[20]תואר הכבוד היוקרתי מטעם נשיא איטליה – אות Commendatore (נאמן) על ידי שגריר איטליה בישראל, לואיגי מאטיולו, כהוקרה על תרומתו לחיזוק הקשר בין איטליה לישראל.  

ב-17 באפריל 2012 קיבל סער את עיטור הכבוד, Orden del Merito Civil, אות כבוד מן המדרגה הראשונה שהוענק על ידי מלך ספרד, חואן קרלוס הראשון, על תרומתו ליחסים בין ישראל לספרד.

כשר הפנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות המקדימות שנערכו בליכוד ב-25 וב-26 בנובמבר 2012, לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה, זכה סער שוב במקום הראשון. הוא הוצב במקום השלישי ברשימת מועמדי "הליכוד ישראל ביתנו" לכנסת, לאחר נתניהו וליברמן. ב-18 במרץ 2013 מונה לשר הפנים ולחבר בוועדת השרים לענייני חקיקה. מונה גם לנציג הממשלה בוועדה לבחירת שופטים ובוועדה לבחירת דיינים.

עם כניסתו לתפקיד פעל להארכת שעון הקיץ בישראל בחודש ימים לערך, עד לסוף חודש אוקטובר. החוק אושר בכנסת ברוב גדול. הוביל רפורמה בחוק תכנון ובנייה ("רפורמת הפרגולות") במסגרתה הוצאו מחובת היתר פעולות הנעשות על ידי הפרט בקניינו הפרטי ושאין בהן נזק לזולת. כמו כן, הועברו סמכויות מהוועדות המחוזיות לוועדות המקומיות על מנת לייעל ולקצר את הליכי התכנון.

סער הוביל מאבק נחוש בתופעת המסתננים מאפריקה לישראל, דבר שהוביל למחאה ולהפגנות המוניות מצדם בדצמבר 2013. בתקופה זו הוקם מתקן חולות ועוגן בחקיקה. בג"ץ פסל שניים מסעיפיו העיקריים של חוק המסתננים שיזם סער - לגבי אורך אחזקת מסתננים במשמורת.

באוגוסט 2014 החליט סער לבצע מהלך רחב של צדק חלוקתי ולשנות מיקום גבולות וחלוקת הכנסות ממתקנים מניבי ארנונה בין הרשויות המקומיות בנגב. במסגרת זו הועברו הכנסות מהמועצות האזוריות (רמת נגב ותמר) לערי פיתוח (דימונה, ערד, ירוחם ומצפה רמון) ולרשויות בדואיות (חורה, כסייפה, ערערה-בנגב ושגב שלום). בעקבות זאת העניקה מועצת ירוחם אזרחות כבוד לסער.

ביוני 2014 דחה סער סעיפים בתיקון של עיריית תל אביב לחוק העזר העירוני שהתירו בפועל את המשך הפתיחה בשבת של המרכולים שפעלו קודם לכן באופן בלתי חוקי בשבת. סער נימק את החלטתו, בין השאר, בכך שהחוק המוצע מנוגד לכלל המשפטי של "אין חוטא יוצא נשכר"; שהוא "פוגע בצורה לא מידתית בערך השבת כיום המנוחה הכללי במדינת ישראל ושהוא משרת בפועל את עסקיהם של בעלי רשתות המרכולים[21] ההחלטה עוררה ביקורת מצד חילונים תושבי תל אביב שטענו שסער פוגע בכך בצביונה של העיר כ"עיר ללא הפסקה". מאידך, התאחדות הסוחרים וארגון המכולות בתל אביב ביקרו את החלטתו של סער לאשר את סעיפי תיקון החוק שהתירו מסחר בשלושה מתחמים בעיר[22]. בעקבות זאת אישרה מועצת העירייה תיקון מתון יותר בחוק העזר העירוני, שלפיו תאושר בשכונות מגורים פתיחתם בשבת של 165 מרכולים בלבד[23].

בספטמבר 2014 הכיר סער בכ-13 אלף נוצרים דוברי ערבית בישראל כבני הלאום הארמי והתיר רישום מתאים ("ארמי" במקום "ערבי") בתעודת הזהות שלהם[24].

במהלך מבצע צוק איתן מתח סער ביקורת על ניהול המבצע והתנהלות הקבינט המדיני-ביטחוני בעניינו וקרא לראש הממשלה לדון בנושא במליאת הממשלה. לימים הגדיר את המבצע ככושל[25].

בשנת 2013 דווח בתקשורת על תלונה לראש הממשלה בנושא הטרדה מינית וניצול אסור של יחסי מרות מצד סער עם עובדת המשרד. חקירת משטרה שנפתחה בעניין העלתה שמדובר בזיוף ושלא נמצאו ראיות למעשים פסולים של סער[26][27].

פרישה מהפוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בספטמבר 2014 הודיע סער על נטילת "פסק זמן" מהחיים הפוליטיים, ועל כוונתו להתפטר מהממשלה ומהכנסת לאחר חגי תשרי. ב-3 בנובמבר 2014 הגיש את התפטרותו מהכנסת[28]. עם זאת, הוא השתתף בפעילות הליכוד בקמפיין המפלגה לקראת הבחירות לכנסת העשרים[29] וקרא להצביע לליכוד.

בדצמבר 2014 החליט ראש עיריית אור יהודה, דוד יוסף, לקרוא לרחוב "ההגנה" על שם סער. בעקבות התנגדותו של סער חזרה בה העירייה מן המהלך, ואולם בפברואר 2015 החזיר ראש העירייה את השלט[30]. בדצמבר 2015 הוחלט להחזיר לרחוב את שמו המקורי.

במאי 2015 הצטרף סער כעמית בכיר למכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) והחל לפרסם במסגרתו מאמרים ומחקרי מדיניות, לרבות בעיתונות הכללית. כמו כן, הצטרף לסגל המרצים של הקריה האקדמית אונו והחל להעביר קורס בנושא "ממשל, משילות ורפורמות" לתלמידי תואר שני[31].}

באפריל 2016 החל לעמוד בראש ועדה ציבורית לעתיד ענף הביטוח שהקימה לשכת סוכני הביטוח[32]. כמו כן הוא משמש יועץ לארגונים.

ב-3 באפריל 2017 הודיע גדעון סער שפרישתו מהפוליטיקה תמה וכי בכוונתו לחזור לפעילות בליכוד[33]. הוא פתח במסע "חוצה ישראל" במטרה להציג את רעיונותיו ולשמוע את הציבור[דרוש מקור].

באוגוסט 2017 הוביל ועידת חינוך בקריה האקדמית אונו שבה פרש תוכנית לשינוי מעמד המורה בחברה הישראלית כדרך המרכזית לחולל שינוי עמוק בחינוך.

באוקטובר 2018 טען נתניהו שסער רקם מזימה עם הנשיא ראובן ריבלין, שבמסגרתה לאחר הניצחון הצפוי של הליכוד בראשות נתניהו בבחירות יטיל הנשיא על סער להקים את הממשלה. סער וריבלין דחו טענה זו, וסער ציין כי "זאת חציית קו אדום, קרה פה דבר חמור"[34].

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סער פגש את שלי דנציגר באחת מהפגנות הימין, וב-1990, בהיותו בן 24 התחתנו. מעט לפני החתונה עיברת את שם משפחתו. לבני הזוג נולדו שתי בנות. ב-2012 התגרשו.

ב-16 במאי 2013 נישא בשנית למגישת החדשות גאולה אבן[35]. לבני הזוג בן ובת והם מתגוררים בתל אביב.

סער העיד על עצמו שאינו שומר את כל המצוות, אולם בברית של בנו החליט לשמור שבת[36].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫אלי קמיר, לישכת שרון, שלום, באתר nrg‏, 9 בפברואר 2001
  2. ^ אילן מרסיאנו וסמדר שילוני, המילואימניקים של הכנסת, באתר ynet, 13 במרץ 2003.
  3. ^ ליאת רון, ‏פורטפוליו / גדעון סער, באתר גלובס, 24 באפריל 2012.
  4. ^ בן כספית, סודות מהלשכה: הרגעים הקריטיים והמכריעים בכהונת אריאל שרון, סופהשבוע, 11 בפברואר 2014.
  5. ^ אילן מרסיאנו ואטילה שומפלבי, ההסדר: הצעת משאל עם בתמורה לתקציב, באתר ynet, 22 במרץ 2005
  6. ^ יוסי ורטרהמודל החדש של בנימין נתניהו: יצחק רבין, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2008
  7. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, חינוך והשכלה, עמ' 19.
  8. ^ עזרי עמרם, מיצ"ב: שיפור בהישגי התלמידים, חדשות 2 (אתר מאקו), 21 באוקטובר 2010
  9. ^ Population Coverage and Sample Participation Rates אתר TIMMS
  10. ^ אור קשתי, מומחים במש' החינוך: הדיבור על זינוק בהישגי התלמידים - מופרך, באתר הארץ, 21 בינואר 2013
  11. ^ יעל ברנובסקי, הרפורמה בהשכלה הגבוהה: עוד 30% לתקציב, באתר ynet, 18 באוגוסט 2010
  12. ^ 12.0 12.1 פרוטוקול מס' 281 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט, 11 באוקטובר 2010
  13. ^ תוכנית השאלת ספרי לימוד, (אתר משרד החינוך)
  14. ^ עוז לתמורה (אתר משרד החינוך)
  15. ^ פינות תומכות למידה למורים (אתר עוז לתמורה במשרד החינוד)
  16. ^ שר החינוך גדעון סער: "תלמידי ישראל יבקרו בחברון" (על תוכנית "נעלה לחברון") י"ב אדר תשע"א (2011), אתר חב"ד אונליין
  17. ^ גדעון סער: הסיורים בחברון אינם פוליטיים 6 בפברואר 2012, אתר חדשות נענע 10
  18. ^ הנימוקים לפרס, אתר אומ"ץ
  19. ^ Ufficiale Ordine al Merito della Repubblica Italiana, ‏2014
  20. ^ מסדר הצטיינות של הרפובליקה האיטלקית, ‏2011
  21. ^ "החלטת שר הפנים בנושא פעילות המרכולים בשבת בתל אביב.", מתוך האתר הרשמי של סער.
    יורי ילון, ‏השר סער החליט: "לא ייפתחו מרכולים בתל אביב בשבת", באתר ישראל היום, 5 ביולי 2014
  22. ^ עדי דברת-מזריץ, המאבק על השבת בת"א עולה מדרגה: על הכוונת - החנויות בנמלים ובמתחם התחנה, באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2014
  23. ^ דנה ירקצי‏, עיריית תל אביב אישרה פתיחת מאות מרכולים בשבת, באתר וואלה! NEWS‏, 10 באוגוסט 2014
  24. ^ אריק גרינשטיין, הבשורה על-פי סער: הכרה רשמית בעדה הארמית-נוצרית, באתר מידה, 16 בספטמבר 2014.
  25. ^ אמיר בוחבוט‏, צה"ל חוזר לתקוף בעזה; סער: הפסקת האש היא פארסה, באתר וואלה! NEWS‏, 27 ביולי 2014
    כתבי "הארץ", הותר לפרסום: חמישה חיילים נהרגו בתקרית החדירה בנחל עוז, באתר הארץ, 29 ביולי 2014
    עוזי ברוך, גדעון סער: מבצע "צוק איתן" היה כושל, באתר ערוץ 7, 6 במאי 2016
  26. ^ סער: "פרשת המכתב גרמה פגיעה קשה", חדשות ערוץ 2 (אתר מאקו), 27 בפברואר 2017
  27. ^ בועז פיילר, המפכ"ל דנינו: "מסמך סער מזויף בוודאות", באתר כלכליסט, 26 בפברואר 2013
  28. ^ יהונתן ליס, גדעון סער הגיש את התפטרותו מהכנסת: "תמיד יש מחר", באתר הארץ, 3 בנובמבר 2014
  29. ^ מתי טוכפלד, ‏גדעון סער חזר לפעילות בשטח: "תנועה לא עוזבים", באתר ישראל היום, 3 במרץ 2015
  30. ^ דנה ירקצי‏, למרות התנגדותו: שוב רחוב על שם גדעון סער באור יהודה, באתר וואלה! NEWS‏, 3 בפברואר 2015
  31. ^ ליאור דטל, הג'ובים החדשים של גדעון סער ושי פירון, באתר TheMarker‏, 9 בספטמבר 2015
  32. ^ רחלי בינדמן, גדעון סער מגייס לטובתו 4,500 סוכני ביטוח, באתר כלכליסט, 13 באפריל 2017
  33. ^ אחיה ראב"ד, גדעון סער הכריז על חזרה לפוליטיקה: "תם פסק הזמן, מתכוון לחזק את הליכוד", באתר ynet, 3 באפריל 2017
  34. ^ מורן אזולאי, סער מגיב: "נתניהו מוקף בחורשי מזימות, עליתי לדרגת איום", באתר ynet, 25 באוקטובר 2018
  35. ^ איי דו: גדעון סער וגאולה אבן נשואים, באתר וואלה! NEWS‏, 16 במאי 2013
  36. ^ גדעון סער מתחזק: "אני שומר שבת מאז הולדת בני", באתר mako, נובמבר 2014


גדעון סער - תבניות ניווט