יריב לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יריב לוין
יריב לוין, 2020
יריב לוין, 2020
לידה 22 ביוני 1969 (בן 54)
ז' בתמוז ה'תשכ"ט
ישראלישראל ירושלים, ישראל
שם מלא יריב גדעון לוין
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים
מפלגה הליכוד
סיעה הליכוד
הליכוד - ישראל ביתנו
סגן ראש ממשלת ישראל ושר המשפטים ה־27
הממשלה ה-37
29 בדצמבר 2022 – מכהן
(שנה ו־7 שבועות)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
יושב הראש ה־18 של הכנסת
17 במאי 202013 ביוני 2021
(שנה)
13 בדצמבר 202229 בדצמבר 2022
(17 ימים)
כנסות ה־23 וה־25
שר התיירות ה־20
הממשלה ה-34
14 במאי 201517 במאי 2020
(5 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
24 בפברואר 2009 – מכהן
(15 שנים)
כנסות ה־1825
תפקידים בולטים נוספים

יריב גדעון לוין (נולד ב-22 ביוני 1969, ז' בתמוז ה'תשכ"ט) הוא שר המשפטים, סגן ראש הממשלה וחבר הכנסת מטעם סיעת הליכוד. בעבר שימש כשר התיירות, השר לביטחון הפנים, יו"ר הקואליציה, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, יו"ר הכנסת ויו"ר ועדת הכנסת. עורך דין במקצועו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין נולד בשכונת קטמון בירושלים ב-1969. אמו גאיל (לבית קפלן) הייתה מנהלת מחלקת אסיה ואפריקה בספרייה הלאומית, חברה בתנועת החרות, בתם של מיכאל וקייטי קפלן, שהיו חברי האצ"ל, ודודה אליהו לנקין היה ממפקדי הארגון. אביו, אריה לוין, היה פרופסור באוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל לבלשנות. סנדקו היה השר מנחם בגין[1][2].

לוין סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר בויאר בירושלים. בצה"ל שירת ביחידה 8200 שבחיל המודיעין, עסק בתרגום מערבית ולאחר מכן היה מפקד מגמה באולפן לתרגום ערבית. לוין הוא בעל תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ועסק כעורך דין בתחום המסחרי-אזרחי.

ב-1995 חיבר מילון למונחים כלכליים עברי-ערבי-אנגלי, ערבי-עברי-אנגלי, אנגלי-ערבי-עברי, אשר יצא לאור בהוצאת קסת. מהדורה שנייה יצאה בהוצאת מינרוה בשנת 2010. המילון זכה בפרס "מילה בסלע" של חיל המודיעין לעבודות בתחום התרגום.[דרוש מקור]

ראשית פעילותו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו הציבורית של לוין החלה בתא הסטודנטים של הליכוד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם שימש דובר ולאחר מכן סגן יו"ר התא. בשנת 1997 עמד בראש צוות ההקמה של סניף הליכוד בעיר מודיעין, ובשנת 2003 נבחר לתפקיד יו"ר הסניף. לוין שימש ראש מטה יום הבחירות של חיים ביבס בבחירות לעיריית מודיעין ב-2003. היה נציג מתנגדי תוכנית ההתנתקות בוועדת הפיקוח על משאל המתפקדים שנערך בקרב חברי הליכוד, ומהפעילים הבולטים במאבק הפנימי שהתחולל בליכוד סביב תוכנית ההתנתקות, וייצג את חברי הכנסת שהתנגדו להתנתקות בהליכים משפטיים שונים.

בשנת 2006 מונה על ידי יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לעמוד בראש המטה לביקורת השלטון שהוקם בליכוד, על מנת לרכז פעילות אופוזיציונית של התנועה מול ממשלת אולמרט. במסגרת פעילות זו עתר לוין לבג"ץ נגד ראש הממשלה, בדרישה למנות שר רווחה לאחר תקופה ארוכה בה לא אויש התפקיד, בטענת חוסר סבירות[3]. כמו כן, היה חבר בפורום משפטי למען ארץ ישראל[4].

פעילותו בלשכת עורכי הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד פעילותו הציבורית במסגרת הליכוד, לוין היה שותף להקמתה של סיעת מח"ץ – משפטנים חדשים צעירים, אשר התמודדה לראשונה בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין בשנת 1999. לוין, שהוצב בראש רשימת הסיעה, נבחר כחבר המועצה הארצית של הלשכה וכחבר ועד מחוז ירושלים מטעמה. בבחירות שהתקיימו בקרב חברי המועצה הארצית, נבחר לוין לתפקיד סגן ראש הלשכה. בנוסף, עמד לוין בראש ועדת עורכי הדין השכירים של הלשכה. בבחירות שנערכו למוסדות הלשכה בשנת 2003 הגדילה סיעת מח"ץ את כוחה, ובעקבות זאת כיהן לוין בשנים 2003–2005 בתפקיד ממלא מקום ראש הלשכה. במסגרת פעילותו בלשכה היה שותף לפרויקט הסיוע המשפטי שלה, "שכר מצווה", וכן הוביל שורה של רפורמות בכללי האתיקה של עורכי הדין.[דרוש מקור] לוין היה מיוזמי משוב השופטים, במסגרתו נבחנה התנהלות השופטים באולמות המשפט. תוצאות המשוב פורסמו על ידי לשכת עורכי הדין. כמו כן, בסוף כהונתו של אהרן ברק כנשיא בית המשפט העליון, סיכל לוין מסורת ארוכת שנים שבמסגרתה הלשכה מוציאה לאור ספר מיוחד לכבוד הנשיא היוצא[5]. הייתה זאת הפעם הראשונה בה בוטל מנהג זה. בנוסף, בטרם נבחר לראשונה לכנסת היה לוין חבר בעמותת הפורום המשפטי למען ישראל.

בתקופה זו, קיים לוין קשרים עם הקבלן דוד אפל. המשטרה האזינה, בעקבות צו משפטי, לקווי טלפון בביתו של אפל, ובבקשות המשטרה נטען כי לוין הבטיח לקדם את מועמדיו של אפל בוועדה לבחירת דיינים. לוין עצמו כלל לא נחקר בעניין[6].

ראשית הקריירה הפוליטית (2009–2015)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת השמונה עשרה נבחר לוין כנציג מחוז השפלה, הוצב במקום ה-21 ברשימת הליכוד ונבחר לכנסת. לוין החל לכהן כחבר הכנסת עם השבעתה של הכנסת, ב-24 בפברואר 2009.

ב-3 באוגוסט אותה שנה נבחר לעמוד בראש ועדת הכנסת, ובתפקיד זה הוביל גיבוש של תקנון חדש לכנסת[7]. לוין כיהן גם כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה.

במאי 2009 לוין ומשה גפני יזמו הצעת חוק לביטול נציב הדורות הבאים. בעת הגשת הצעת החוק תפקיד הנציב לא היה מאויש מספר שנים, לאחר סיום תפיקדו של שלמה שהם ב-2006.[8]. לוין טען כי החוק להקמת הנציבות הוא "תקלה קשה מאד", שכן הנציבות מתפקדת כ"מוצב קדמי של הרשות השופטת" וכ"קומיסר" שיכתיב לחברי הכנסת כיצד לדאוג לדורות הבאים, כאשר הם יכולים לעשות זאת גם בלעדיו בהיותם נציגי ציבור[9]. ארגון הגג הסביבתי חיים וסביבה וכן התאחדות הסטודנטים נאבקו נגד הצעת החוק. הליך החקיקה הושלם בדצמבר 2010, ומרבית סמכויות נציב הדורות הבאים הועברו למרכז המחקר והמידע של הכנסת.

ביולי 2011, מונה לוין על ידי יושב ראש הכנסת ליושב ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית של הכנסת עם סיירה לאון.

לוין עמד בראש הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת ולועדת החוקה, חוק ומשפט שדנה ב"חוק משאל העם", הקובע מנגנון של עריכת משאל עם במקרה של ויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל. החוק אושר בנובמבר 2010[10].

לוין נחשב למחוקק פורה במיוחד: במהלך שנותיו בכנסת הגיש 129 הצעות חוק[11]. 40 הצעות חוק שח"כ לוין נמנה עם יוזמיהן אושרו במהלך כהונת הכנסת השמונה עשרה[12], שיא של כל הזמנים לחבר כנסת בקדנציה אחת[13].

בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת התשע עשרה הגיע לוין למקום ה-9, הוצב במקום ה-17 ברשימת הליכוד - ישראל ביתנו ונבחר לכנסת.

ב-18 במרץ 2013 נבחר לוין לעמוד בראש הקואליציה ובראש סיעת הליכוד - ישראל ביתנו.

ב-3 ביוני 2013 נבחר שוב כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. לוין כיהן כיושב-ראש השדולה למען ארץ ישראל בכנסת יחד עם ח"כ אורית סטרוק.

בינואר 2014 מונה ליו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פנמה.

במאי 2014 מונה ליו"ר ועדת הכנסת[14], כחלק מהסכם רוטציה בינו לבין ח"כ זאב אלקין. במקביל, מונה ליושב ראש הוועדה לתקציב הביטחון[15]. בנובמבר 2014 החליף אותו ח"כ אלקין כיושב ראש הקואליציה. בדצמבר אותה שנה התחלפו השניים בתפקידיהם בוועדות, ולוין היה ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון[16].

גם בכנסת התשע עשרה חוקק לוין חוקים רבים. 38 חוקים שהיה בין יוזמיהם אושרו[17]. בין החוקים הבולטים שיזם נמנים חוק יסוד: משאל עם שהעלה יחד עם חברות הכנסת איילת שקד ואורית סטרוק, המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים[18], וחוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – איסור שחרור רוצחים), שיזם ביחד עם ח"כ איילת שקד ותכליתו למנוע שחרור רוצחים במסגרת עסקאות עם ארגוני טרור ומחוות מדיניות.

בכנסת התשע עשרה יזם ביחד עם ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית. הצעת החוק עוררה פולמוס רב בתוך הקואליציה. חוסר ההסכמה עליה מנע את העלאתה להצבעה במליאת הכנסת והיה אחת הסיבות להקדמת הבחירות לכנסת העשרים.

בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת העשרים נבחר לוין במקום ה-9, דורג במקום ה-10 ברשימת הליכוד ונבחר לכנסת. לוין שימש כחבר בצוות המשא ומתן הקואליציוני של הליכוד, וכן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון הזמנית של הכנסת.

שר בממשלת ישראל (2015–2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שר התיירות לוין - עם הרב הראשי לישראל שלמה עמאר ושגריר ארצות הברית בישראל דייוויד פרידמן - בהדלקת נרות חנוכה בכותל המערבי, 2017.

ב-14 במאי 2015 מונה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וארבע לשר התיירות, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, וכן כנציג ראש הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שרת המשפטים ח"כ איילת שקד. מלבד זאת, מונה באופן זמני לתפקיד השר לביטחון פנים עד למינויו של גלעד ארדן לתפקיד ב-25 במאי[19].

כשר התיירות גיבש השר לוין תוכנית לפיתוח התיירות בישראל אשר במסגרתה בוצע שינוי בתפיסה השיווקית תוך מיצובה של ישראל כיעד תיירות המיועד לא רק לתיירות דתית, אלא גם כיעד לנופש תוך שילוב האפשרות לבקר באתרים הדתיים וההיסטוריים כערך מוסף וייחודי. בתקופה זו, בוצעו פרויקטים של תשתיות תיירותיות מרכזיות, ובראשם שדרוג החופים באזור המלונות הדרומי בים המלח[20]. ואכן, בשנים הבאות חל גידול של למעלה מ-40% במספר התיירים המגיעים לישראל, מ-2.8 מיליון תיירים בשנת 2015 לשיא של כל הזמנים בתיירות לישראל עם כ-4.55 מיליון תיירים בשנת 2019. סך כל ההכנסות מתיירות נכנסת בשנת 2019 עמד על סך של כ־23 מיליארד [21][22].

במסגרת תפקידו כשר המקשר בין הממשלה לבין הכנסת, היה השר לוין אחד ממובילי חקיקתו של חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, המכונה גם "חוק הלאום", עליו אמר: "חוק הלאום הוא חוק רטרו, הוא איננו קובע דברים מחדשים. הוא מעגן את עקרונות היסוד של מדינת ישראל, שהיו כה מובנים מאליהם בראשית ימי המדינה עד כי לא נדרש להעלות אותם על ספר החוקים"[23].

ב-23 בדצמבר 2018 במקביל לפיזור הכנסת העשרים מונה לממלא מקום שר הקליטה (במקומה של שרת הקליטה הפורשת מסיעת ישראל ביתנו, סופה לנדבר)[24]. לאחר מעברו של יואב גלנט לליכוד ופיטוריו ממשרת שר הבינוי והשיכון, מונה גלנט לתפקיד שר הקליטה במקום לוין, כדי שיישאר חבר קבינט[25]. לכן, כהונתו של לוין כממלא מקום שר הקליטה הסתכמה בפחות מחודש והוא סיים את תפקידו ב-9 בינואר 2019.

בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת העשרים ואחת, נבחר לוין במקום ה-6. לפיכך, הוא דורג במקום ה-7 ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת.

לאחר בחירות אלו כשל בנימין נתניהו בהרכבת הממשלה, והכנסת העשרים ואחת חוקקה חוק לפיזורה חודש בלבד לאחר כינונה. בכך פרץ משבר פוליטי ארוך בישראל, ובו מערכות בחירות תכופות לכנסת, ואף הכנסת העשרים ושתיים התפזרה במהרה מבלי שהוקמה ממשלה חדשה. לאור התפזרות כנסות אלה מבלי שקמה ממשלה חדשה, לקראת הבחירות לכנסות העשרים ושתיים והעשרים ושלוש לא התקיימו בחירות מקדימות בליכוד וסדר המועמדים ברשימה לכנסת מטעם המפלגה לא השתנה בהשוואה לבחירות לכנסת העשרים ואחת. עם זאת, חלו שינויים קלים במיקומו של לוין ברשימת הליכוד לכנסת בכל אחת ממערכות הבחירות: בבחירות לכנסת העשרים ושתיים נבחר לוין לכנסת מהמקום ה-8, בשל מיזוג מפלגת כולנו לתוך רשימת הליכוד ושריונו של יו"ר מפלגה זו, משה כחלון, במקום ה-5 ברשימה, ובבחירות לכנסת העשרים ושלוש, שב לוין ונבחר לכנסת מהמקום ה-7 בשל פרישת כחלון מהחיים הפוליטיים.

לאורך כל התקופה בה לא קמה ממשלה חדשה, הוסיפה הממשלה השלושים וארבע לכהן כממשלת מעבר, ולוין המשיך לכהן כשר התיירות וכשר המקשר בין הממשלה לכנסת.

כהונה ראשונה כיושב ראש הכנסת (2020–2021)[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום של לוין כיו"ר הכנסת, 2020

עם תחילת כהונתה של הכנסת העשרים ושלוש, ולאחר שפעם נוספת לא הושגה הכרעה בבחירות, מועמדו הטבעי של הליכוד לתפקיד יושב ראש הכנסת היה היו"ר המכהן, יולי אדלשטיין. מאחורי הקלעים התנהל משא ומתן להקמת ממשלת אחדות לאומית של הליכוד עם מפלגת כחול לבן. רוב חברי הכנסת דרש לקיים בהקדם הצבעה על בחירתו של יו"ר. אדלשטיין סירב לקיים הצבעה טרם הקמת ממשלה חדשה, על-מנת למצות את המגעים להקמת ממשלת אחדות. לאחר פסיקת בג"ץ כי עליו לקיים בהקדם הצבעה שכזו, התפטר אדלשטיין מתפקידו מבלי לקיים את ההצבעה. בהצבעה, שהתקיימה בסופו של דבר, נבחר לתפקיד בני גנץ, יו"ר כחול לבן, עד להקמת ממשלה חדשה. במסגרת המגעים להרכבת הממשלה, שהפכו גלויים, כחול לבן דחתה על הסף את האפשרות שאדלשטיין ימונה שוב לתפקיד בשל סירובו לקיים את פסיקת בג"ץ. לאור זאת נבחר לוין על ידי סיעת הליכוד כמועמדה לתפקיד יושב ראש הכנסת. לאחר שנבחר בהצבעת הסיעה, התפטר מהממשלה, על-מנת לעמוד בעקרון הפרדת הרשויות. ב-17 במאי 2020, יום הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש, ולאחר שגנץ התפטר מהתפקיד, נבחר לוין, ברוב של 73 חברי הכנסת העשרים ושלוש, לתפקיד יושב ראש הכנסת.

מאחר שלא עבר חוק התקציב במועד הנקוב בחוק, אף הבחירות לכנסת העשרים וארבע הוקדמו במהרה, והתקיימו כשנה לאחר הבחירות הקודמות. אף לקראת בחירות אלה לא התקיימו בחירות מקדימות לרשימת הליכוד, אך בשל כהונתו של גלעד ארדן כשגריר ישראל באו"ם ובארצות הברית ופרישתו מהמפלגה של גדעון סער, נבחר לוין לכנסת העשרים וארבע מהמקום החמישי ברשימה. לוין כיהן כיו"ר הכנסת עד 13 ביוני 2021, עת נבחר מיקי לוי לתפקיד.

חבר כנסת באופוזיציה (2021–2022)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 ביוני 2021, עם כינונה של ממשלת ישראל השלושים ושש, חזר לוין להיות ח"כ מן המניין בשורות האופוזיציה יחד עם כל חבריו לסיעת הליכוד, ונבחר להיות יו"ר הסיעה ומרכז האופוזיציה.

מעט יותר משנה לאחר מכן, בבחירות המקדימות בליכוד שנערכו לקראת הבחירות לכנסת העשרים וחמש, נבחר לוין למקום הראשון מבין המתמודדים ברשימה הארצית, מה שמיקם אותו במקום השני ברשימת הליכוד לבחירות.

כהונה שנייה כיושב ראש הכנסת (2022)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הבחירות לכנסת העשרים וחמש המליצו 64 חברי כנסת על בנימין נתניהו לתפקיד ראש הממשלה. כחלק מההסכמים בין נתניהו לשותפיו הקואליציוניים הוחלט לקדם חקיקה עוד לפני השבעת הממשלה. עקב התנגדותה של האופוזיציה המסתמנת לשינויי חקיקה אלה, ורצונו של גוש נתניהו לשלוט בסדרי החקיקה, ביקשו רוב חברי הכנסת מיושב ראש הכנסת המכהן, מיקי לוי, לקיים הצבעה לבחירת יו"ר כנסת חדש עוד לפני הקמתה של ממשלה חדשה. מכיוון שבשלב זה עדיין לא הוחלט בקואליציה המסתמנת את מי למנות לתפקיד, סוכם עם יריב לוין שהוא ימונה לתפקיד, אך יתפטר ממנו לפני השבעת הממשלה, על מנת שיהיה ניתן לבחור חבר כנסת אחר לתפקיד.

בהתאם לכך, ב-13 בדצמבר 2022 בחרה הכנסת העשרים וחמש בלוין כיו"ר הכנסת. שבועיים לאחר מכן, ב-27 בדצמבר, התפטר לוין מתפקידו, על-מנת שיוכל להתמנות לשר המשפטים יומיים לאחר מכן עם השבעת הממשלה החדשה.

שר המשפטים (2022–היום)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם השבעת הממשלה ב-29 בדצמבר 2022 מונה לוין לשר המשפטים. ב-4 בינואר 2023 הכריז על תוכניתו לרפורמה במערכת המשפט בישראל שמרכיביה: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הגבלת סמכות בתי המשפט לפסול חוקים, אישור פסקת התגברות ברוב של 61 חברי כנסת, צמצום עילת הסבירות והגדרת חוות הדעת של היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה כחוות דעת שאינה מחייבת[26], ובכך מיקד את עיקר עשייתו[27]. תוכניתו עוררה מחאה נרחבת אך הקואליציה עסקה בקידומה. במשך שנת 2023 התקיימו בסמוך למעונו הפרטי, כמעט מדי שבוע, הפגנות של מאות מפגינים כנגד הרפורמה המשפטית[28][29][30].

במאי 2023 טען לוין כי ממשלת ארצות הברית עובדת בשיתוף פעולה עם המוחים נגד הרפורמה שהוא מנסה להעביר. כמו כן הוא האשים כי המתנגדים לו "מחזיקים את בית המשפט, את כל ראשי המערכת הכלכלית, ויש להם שליטה מוחלטת בעיתונות, כולל ידיעות אחרונות וישראל היום"[31]. דבריו עוררו ביקורת מצד בני גנץ, אביגדור ליברמן ואחרים, שטענו כי דבריו פוגעים ביחסי ארצות הברית–ישראל. ארגוני המחאה טענו כי לוין מפיץ תאוריות קונספירציה[32]. ממשל ביידן הכחיש את ההאשמות[33].

ביולי 2023 אישרה הכנסת חוק ראשון במסגרת הרפורמה המשפטית, והוא תיקון לחוק יסוד: השפיטה, לפיו בתי המשפט מנועים מלהשתמש בעילת הסבירות לשם ביקורת שיפוטית על החלטות של ממשלת ישראל ושריה[34]. לפני ההצבעה התנגד לוין להצעות פשרה לדחיית ההצבעה או לריכוך הצעת החוק למרות פנייה אליו מצד שר הביטחון יואב גלנט[35].

מתחילת כהונתו נמנע לוין מלכנס את הוועדה לבחירת שופטים. בחודשים שלאחר מכן ירד מספר השופטים בבית המשפט העליון מ-15 ל-13, וגם בערכאות נמוכות יותר לא אוישו תקנים של שופטים. בתחילת נובמבר 2023 סיכמו לוין וממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן להחזיר למערכת 14 שופטים שפרשו על תקן שופטים עמיתים[36][37], דבר שעורר ביקורת במערכת המשפט[38][39]. ב-16 בנובמבר נאלץ לוין לכנס את הוועדה לראשונה[40]. מהלכיו אלו, שנעשו במסגרת ממשלת החירום שהוקמה תוך כדי הלחימה במלחמת חרבות ברזל[41], עוררו ביקורת ציבורית ונטען כי לוין ממשיך לקדם את הרפורמה המשפטית בניגוד להצהרת ראש הממשלה כי הממשלה תחדל מעיסוקים שאינם קשורים למלחמה[42][43].

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2024 תמך וקידם את מועמדותו של נציג הליכוד, העבריין המורשע רפי חיים-קדושים למועצת העיר הרצליה[44][45].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנושא המדיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין מחזיק בדעות ימניות בנוגע לשאלות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ארץ ישראל השלמה וההתנחלויות. הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ותומך במימוש זכותו של העם היהודי על כל ארץ ישראל.

בשנת 2013 אמר לוין, על רקע המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, שאילו ראש הממשלה בנימין נתניהו יקדם הסדר מדיני הכולל פינוי יישובים, הוא יתפטר מהכנסת[46].

חוק ומשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין הוא מבקר חריף של מערכת המשפט בישראל. בראיון שנתן לעלון "ארץ ישראל שלנו" אמר שעל המערכת המשפטית, ובעיקר על בית המשפט העליון, "השתלטה קבוצת מיעוט שמאלנית קיצונית, שמנסה להכתיב את ערכיה לחברה כולה". לדבריו, גישתם של שופטי בית המשפט העליון לנושאי דת ומדינה "רחוקה מאוד מהתפישה המסורתית של מרבית הציבור בישראל, שנוטה לגישה מסורתית". מצב זה מהווה לדבריו "סכנה ליכולת שלנו להבטיח את קיומנו"[47][48][49]. בנוגע לביקורת הרחבה כלפי השינויים שתכנן במערכת המשפט, ציין לוין באפריל 2023 כי הטענה שמצב בו קואליציה מסוימת, שגם ככה יש לה שליטה גם בממשלה וגם בכנסת, תשתלט על בית המשפט העליון ותביא למצב ששלושת הרשויות הופכות לרשות אחת, יש בו חשש נכון ושמצב זה אינו יכול להתקיים במדינה דמוקרטית[50]. במאי 2023 המחיש את הצורך ברפורמה בטענה ש"ערבים קונים דירות ביישובים יהודיים בגליל, וזה גורם לעזיבה של יהודים את הערים האלו, כי הם לא מוכנים לגור עם ערבים, צריך לדאוג לכך שבבית המשפט העליון יהיו שופטים שיבינו את זה"[51].

כמו כן הוא מבקר את בית המשפט העליון על התערבותו בפעולות הרשויות האחרות, ובמיוחד ביטול חקיקה ראשית של הכנסת[52]. לוין גם מתנגד למה שהוא מכנה "האקטיביזם הייעוצי" ולתפיסה לפיה יש למנות "שומרי סף" שימנעו מנבחרי הציבור לעשות שימוש לרעה בסמכותם, מכיוון שלטענתו היא מושתתת על ההנחה כי נבחרי הציבור הם חשודים באופן מובנה[52].

בריאיון ל"ידיעות אחרונות" הביע תמיכה בקיום שימוע ציבורי למועמדים להתמנות לשיפוט בבית המשפט העליון[53].

ביולי 2022 התראיין לוין לוואלה והתייחס לתיק 1000, שבו הואשם בנימין נתניהו בקבלת טובות הנאה. לתפיסתו של לוין, מדובר לכל היותר בעבירת אתיקה: "אם יש למישהו טענה שאסור לקבל כמה סיגרים לכל היותר היה אפשר לפנות לוועדת האתיקה, בשביל זה יש הליכים אתיים. הניסיון להלביש לזה לבוש פלילי - פסול מהיסוד"[54].

בנובמבר 2023 אמר לוין בראיון כי "הקונספציה של מערכת המשפט הביאה למצב שאי אפשר היה לירות במי שמתקרב לגדר".[55] דוברות בתי המשפט פרסמה הודעה שכינתה את דבריו של לוין "מופרכים", וטענה כי בג"ץ לא התערב בהוראות הפתיחה באש בגבול רצועת עזה.[56][57]

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין נשוי ליפעת, בתו של חבר-הכנסת לשעבר יעקב שמאי מהליכוד, ואב לשלושה ילדים. מתגורר במודיעין מכבים רעות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרופילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סרטונים שלמה צזנה ויעל לרנר, "המחירים גבוהים כי אין תחרות", באתר ישראל היום, 24 ביולי 2015
  2. ^ שבע עם אילה חסון, שבע עם אילה חסון, באתר יוטיוב, ‏3.9.23
  3. ^ בגצ 7375/06 עו"ד יריב לוין נ' ראש ממשלת ישראל מר אהוד אולמרט - עתירה למתן צו על תנאי, 11 באוקטובר 2006;
  4. ^ סרטונים אלירן אהרון, רוצה שופטים שמרניים ולא אקטיביסטיים, באתר ערוץ 7, 1 במאי 2016, בדקה ה-05:20
  5. ^ אתר למנויים בלבד הילו גלזר, פסימיסט קיצוני, סגפן, "נחש במשקפיים": מיהו בעצם יריב לוין?, באתר הארץ, 4 במאי 2023
  6. ^ גידי וייץ, חשיפת "הארץ": הקשר הפסול של ח"כ יריב לוין, נציג הכנסת בוועדה לבחירת היועץ המשפטי, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2009
  7. ^ יריב לוין, באתר הכנסת
  8. ^ אהרון אריאל לביא, ‏עלייתה ונפילתה של נציבות הדורות הבאים, השילוח, 16 בפברואר 2021
  9. ^ צבי זרחיה, מדוע בוטלה נציבות הדורות הבאים ומה זה אומר על עתידה של המדינה?, באתר TheMarker‏, 1 בדצמבר 2010
  10. ^ חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון), התשע"א-2010, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  11. ^ יריב לוין במאגר החקיקה הלאומי, 11 במרץ 2017
  12. ^ חוקים שאושרו בקריאה שלישית שיזם ח"כ לוין באתר של יריב לוין
  13. ^ אריק בנדר, לפני פיזור: הרגעים המביכים של הכנסת, באתר nrg‏, 15 באוקטובר 2012
  14. ^ מינויו של ח"כ יריב לוין ליו"ר ועדת הכנסת אושר פה אחד, באתר ynet, 2 ביוני 2014
  15. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, בראשונה יתקיים היום דיון פתוח בוועדה לתקציב הביטחון, באתר TheMarker‏, 6 ביולי 2014
  16. ^ עמרי נחמיאס‏, ראשות חוץ וביטחון לליכוד - שלח סירב להיות סגן שר, באתר וואלה!‏, 12 במאי 2014
  17. ^ בואו להכיר את יריב, באתר האינטרנט של ח"כ יריב לוין
  18. ^ משאל עם אושר סופית במליאת הכנסת, אתר הכנסת, 12 במרץ 2014
  19. ^ אריק בנדר, ‏גלעד ארדן מונה לתפקיד השר לביטחון פנים, השר לעניינים אסטרטגיים וההסברה, באתר מעריב אונליין, 25 במאי 2015
  20. ^ ים המלח מתעורר: בקרוב שני מלונות חדשים, באתר ynet, 4 בדצמבר 2017
  21. ^ שיא כל הזמנים בכניסות תיירים לישראל ב-2019!, אתר משרד התיירות, 31 בדצמבר 2019
  22. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏4.1 מיליון תיירים הכניסו לישראל 22 מיליארד שקל ב-2018, באתר גלובס, 6 בינואר 2019
  23. ^ לוין: מטרת חוק הלאום - להחזיר את הרוב היהודי לגליל, באתר כיפה, ‏2018-07-16
  24. ^ דוד טברסקי, ‏קולטים?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בדצמבר 2018
  25. ^ טל שניידר, ‏הממשלה בסבב אישורים טלפוני: יואב גלנט מונה לשר הקליטה, באתר גלובס, 1 בינואר 2019
  26. ^ שר המשפטים מציג את הרפורמה, סרטון בערוץ "ערוץ 7", באתר יוטיוב (אורך: 25:57), 4 בינואר 2023.
  27. ^ השר יריב לוין: "אני השר לענייני הרפורמה, השאר לא מעניין", באתר ערוץ 7, 20 באפריל 2023.
  28. ^ לירן תמרי, מאיר תורג'מן, שרון כידון, לפני הדיון בבג"ץ: מאות מפגינים ליד בית השר לוין, שחולץ מיציאה צדדית | תיעוד, באתר ynet, 11 בספטמבר 2023
  29. ^ ארז הראל, ביני אשכנזי, טל שלו‏, מאות הפגינו מול ביתו של יריב לוין במודיעין: "הצליח לחטוף את המדינה", באתר וואלה!‏, 27 ביוני 2023
  30. ^ אתר למנויים בלבד רן שמעוני, כ-200 מחו מול ביתו של לוין במודיעין; שישה נעצרו בחשד להפרת סדר, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2023
  31. ^ אתר למנויים בלבד הארץ, שר המשפטים לוין: הממשל האמריקאי עובד בשיתוף פעולה עם מתנגדי ההפיכה, באתר הארץ, 1 במאי 2023.
  32. ^ יקי אדמקר‏, גנץ על הקלטות לוין: להגיד שהאמריקנים מעורבים במחאה - חסר כל יסוד ומסוכן, באתר וואלה!‏, 1 במאי 2023.
  33. ^ קרן בצלאל, ‏ממשל ביידן נגד שר המשפטים לוין: "האשמותיו - שקריות לחלוטין", באתר ‏מאקו‏, 2 במאי 2023
  34. ^ טל שלו‏, אחרי דיון סוער וברקע הפגנות מחוץ לכנסת: החוק לביטול עילת הסבירות אושר סופית, באתר וואלה!‏, 24 ביולי 2023
  35. ^ צבי זרחיה, ההפיכה המשטרית יוצאת לדרך: החוק לביטול עילת הסבירות אושר סופית בכנסת, באתר כלכליסט, 24 ביולי 2023
  36. ^ עמיר קורץ, במקום לכנס את הוועדה: לוין ימנה 14 שופטים עמיתים, באתר כלכליסט, 2 בנובמבר 2023
  37. ^ ביני אשכנזי‏, לוין מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים וממנה שופטים עמיתים, באתר וואלה!‏, 2 בנובמבר 2023
  38. ^ משה גורלי, הכנסת נזעקת לסייע לנפגעים, אך לוין נצמד להפיכה, באתר כלכליסט, ‏5 בנובמבר 2023
  39. ^ הפרקטיקה של מינוי שופטים עמיתים נבחרה כחלופה לאי כינוס הוועדה. בביקורת על מהלך זה נאמר ש"זהו פלסטר וניסיון לכבות שריפה עם כפיות מים"
  40. ^ טובה צימוקי, "באיחור של 10 חודשים": הוועדה לבחירת שופטים התכנסה לראשונה, באתר ynet, 16 בנובמבר 2023
  41. ^ מורן אזולאי, אחרי 5 ימי לחימה, גנץ ונתניהו הודיעו: יש ממשלת חירום, באתר ynet, 11 באוקטובר 2023
  42. ^ גיא פלג, ‏למרות המלחמה: לוין ממשיך לקדם את הרפורמה המשפטית, באתר ‏מאקו‏, 12 בנובמבר 2023
  43. ^ אתר למנויים בלבד חן מענית, לוין מנסה למנות לעליון מועמדים שהיו שותפים לגיבוש ההפיכה המשטרית, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2023
  44. ^ בכירים בליכוד בסוכת העבריין: ״צריך להחזיר לו ובגדול ביום הבחירות", באתר מעריב אונליין, 2 באוקטובר 2023
  45. ^ שמעון איפרגן, ‏יריב לוין החזיר לכותרות את משפחת הפשע קדושים מהרצליה, באתר ‏מאקו‏, 21 במרץ 2023
  46. ^ Mazal Mualem, ח"כ לוין: אם נתניהו יביא הסכם עם הפלסטינים הוא לא יוכל להמשיך להיות ראש הממשלה, באתר אל-מוניטור, ‏ספטמבר 23, 2013
  47. ^ יהונתן ליס, יו"ר ועדת הכנסת יריב לוין: בג"ץ מסכן את יכולת קיומנו, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2011.
  48. ^ יובל יועז, ‏ח"כ לוין: "קבוצה רדיקלית שמאלנית ששולטת בבית המשפט העליון", באתר גלובס, 1 בינואר 2012.
  49. ^ השר לוין בגלצ: "בעליון שולטת אסכולת שמאל רדיקלי", באתר גלי צה"ל, 28 ביולי 2015.
  50. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל האוזר טוב, לוין הודה: החוק המקורי שקידמנו לשינוי בחירת השופטים פוגע בדמוקרטיה, באתר הארץ, 3 באפריל 2023
  51. ^ יריב לוין: "ערבים קונים דירות בגליל וגורמים ליהודים לעזוב", באתר "סרוגים", 28 במאי 2023
  52. ^ 1 2 יריב לוין, השליטה במדינה עברה מידי העם לקומץ שופטים, באתר מידה, 19 באוגוסט 2018
  53. ^ אתר למנויים בלבד גור מגידו, יריב לוין ממליץ: קחו כדור נגד חרדה לפני שאתם קוראים את הראיון הזה, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2019
  54. ^ טל שלו ויקי אדמקר‏, יריב לוין: "בשביל כמה סיגרים היה אפשר לפנות לוועדת האתיקה", באתר וואלה!‏, 25 ביולי 2022
  55. ^ לוין: "צריך שינוי גישה במערכת המשפט, בין היתר בקשר לצה"ל", באתר עכשיו 14
  56. ^ טובה צימוקי וגלעד מורג, לוין ויאיר נתניהו רמזו, בג"ץ הבהיר באופן חריג: "לא שינינו הוראות פתיחה באש בגבול עזה", באתר ynet, 19 בנובמבר 2023
  57. ^ צוות המשרוקית של גלובס, ‏בגלל מערכת המשפט אי־אפשר היה לירות במי שהתקרב לגדר בעזה?, באתר גלובס, 15 בנובמבר 2023
יריב לוין - תבניות ניווט