יריב לוין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יריב לוין
Yariv Levin.JPG
שר התיירות והשר המקשר בין הממשלה לכנסת
תאריך לידה 22 ביוני 1969 (בן 48)
תאריך לידה עברי ז' בתמוז ה'תשכ"ט
ממשלות 34
כנסות 1820
סיעה הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו
עיסוק קודם עורך דין, מ"מ ראש לשכת עורכי הדין
תפקידים בולטים

יריב גדעון לוין (נולד ב-22 ביוני 1969, ז' בתמוז ה'תשכ"ט), הוא שר התיירות וחבר הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר שימש כיו"ר הקואליציה וכיו"ר ועדת החוץ והביטחון, ולזמן קצר גם כשר לביטחון הפנים. עורך דין במקצועו.

ביוגרפיה ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין נולד בשכונת קטמון בירושלים. אמו גאיל הייתה מנהלת מחלקת אסיה ואפריקה בספרייה הלאומית, מאנשי תנועת החירות המובהקים. אביו הוא פרופ' אריה לוין (האוניברסיטה העברית), חתן פרס ישראל לבלשנות, איש מפא"י מובהק. ממנו ירש לוין את האהדה אותה הוא מפגין עד היום, לקבוצת הפועל תל אביב. הוריה של אמו, מיכאל וקייטי קפלן, היו חברי האצ"ל. אליהו לנקין חבר האצ"ל, מפקד הספינה אלטלנה וחבר הכנסת בכנסת הראשונה מטעם תנועת החרות היה דודה של אמו. סנדקו בברית המילה היה מנחם בגין.[1][2]

לוין סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר בויאר בירושלים. בצה"ל הוא שירת ביחידה 8200 שבחיל המודיעין, עסק בתרגום מערבית ולאחר מכן היה מפקד מגמה באולפן לערבית. הוא בוגר תואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועבד כעורך דין בתחום המסחרי-אזרחי.

ב-1995 חיבר מילון למונחים כלכליים עברי-ערבי-אנגלי, ערבי-עברי-אנגלי, אנגלי-ערבי-עברי, אשר יצא לאור בהוצאת קסת. מהדורה שנייה יצאה בהוצאת מינרוה בשנת 2010. המילון זכה בפרס "מילה בסלע" של חיל המודיעין לעבודות בתחום התרגום.

נשוי ליפעת, בתו של חבר-הכנסת לשעבר יעקב שמאי מהליכוד, ואב לשלושה. מתגורר במודיעין.

תחילת דרכו הציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו הציבורית של לוין החלה בתא הסטודנטים של הליכוד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם שימש כדובר ולאחר מכן כסגן יו"ר התא. בשנת 1997 עמד בראש צוות ההקמה של סניף הליכוד בעיר מודיעין, ובשנת 2003 נבחר לתפקיד יו"ר הסניף. לוין שימש כראש מטה יום הבחירות לראשות עיריית מודיעין של חיים ביבס. שימש כנציג מתנגדי תוכנית ההתנתקות בוועדת הפיקוח על משאל המתפקדים שנערך בקרב חברי הליכוד, וייצג את חברי הכנסת מתנגדי ההתנתקות בהליכים משפטיים שונים.

בשנת 2006 מונה על ידי יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לעמוד בראש המטה לביקורת השלטון שהוקם בליכוד, על מנת לרכז פעילות אופוזיציונית של התנועה מול הממשלה שבראשה עמד אהוד אולמרט. במסגרת פעילות זו, הגיש לוין עתירה לבג"ץ כנגד ראש הממשלה, אשר זירז את מינויו של שר הרווחה לאחר תקופה ארוכה בה לא אוייש התפקיד. כמו כן היה חבר בפורום משפטי למען ארץ ישראל.[3]

לצד פעילותו הציבורית במסגרת הליכוד, לוין היה שותף להקמתה של סיעת מח"ץ – משפטנים חדשים צעירים, אשר התמודדה לראשונה בבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין בשנת 1999. לוין, שהוצב בראש רשימת הסיעה, נבחר כחבר המועצה הארצית של הלשכה וכחבר ועד מחוז ירושלים מטעמה. בבחירות שהתקיימו בקרב חברי המועצה הארצית, נבחר לוין לתפקיד סגן ראש הלשכה. בנוסף עמד לוין בראש ועדת עורכי הדין השכירים של הלשכה. בבחירות שנערכו למוסדות הלשכה בשנת 2003 הגדילה סיעת מח"ץ את כוחה, ובעקבות זאת כיהן לוין בשנים 2003–2005 בתפקיד ממלא מקום ראש הלשכה. במסגרת פעילותו בלשכה היה שותף לפרויקט הסיוע המשפטי שלה, "שכר מצווה", וכן הוביל שורה של רפורמות בכללי האתיקה של עורכי הדין. לוין היה מיוזמי משוב השופטים, במסגרתו נבחנה התנהלות השופטים באולמות המשפט. תוצאות המשוב פורסמו על ידי לשכת עורכי הדין.

בכנסת ובממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו בכנסת ה-18[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת ה-18 נבחר לוין כנציג מחוז השפלה, הוצב במקום ה–21 ברשימת הליכוד ונבחר לכנסת. ב-3 באוגוסט 2009 נבחר לעמוד בראש ועדת הכנסת. לוין כיהן גם כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. בחודש יולי 2011 מונה על ידי יושב ראש הכנסת ליושב ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית של הכנסת עם סיירה לאון.

לוין עמד בראש הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת, ולועדת החוקה, חוק ומשפט שדנה ב"חוק משאל העם", הקובע מנגנון של עריכת משאל עם במקרה של ויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל. החוק אושר בנובמבר 2010.[4]

לוין נחשב למחוקק פורה במיוחד: במהלך שנותיו בכנסת הגיש 129 הצעות חוק[5]. 40 הצעות חוק שח"כ לוין נמנה עם יוזמיהן אושרו במהלך כהונת הכנסת השמונה עשרה,[6] שיא של כל הזמנים לחבר כנסת בקדנציה אחת.[7] בין החוקים הבולטים שהעביר נמנה החוק שאיפשר לשלול מח"כ לשעבר עזמי בשארה את כספי הפנסיה וההטבות הנוספות מהן הוא נהנה, וכן החוק לסיוע משפטי למעוטי יכולת, אשר מחזק באופן משמעותי את מערך הסיוע המשפטי הניתן למעוטי יכולת במסגרת תוכנית שכר מצווה של לשכת עורכי הדין, ובכך מהווה תרומה חשובה למאמץ להבטיח ייצוג משפטי הולם גם לחסרי אמצעים.

פעילותו בכנסת ה-19[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת ה-19 נבחר לוין למקום ה-9, הוצב במקום ה-17 ברשימת הליכוד - ישראל ביתנו ונבחר לכנסת. ב-18 במרץ 2013 נבחר לוין לעמוד בראש הקואליציה ובראש סיעת הליכוד - ישראל ביתנו. ב-3 ביוני 2013 נבחר שוב כנציג הכנסת בוועדה לאיתור מועמדים למשרת היועץ המשפטי לממשלה. לוין כיהן כיושב-ראש השדולה למען ארץ ישראל בכנסת יחד עם ח"כ אורית סטרוק. בינואר 2014 מונה ליו"ר קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל-פנמה. במאי 2014 מונה ליו"ר ועדת הכנסת, כחלק מהסכם רוטציה בינו לבין ח"כ זאב אלקין. במקביל, מונה ליושב ראש הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. בנובמבר 2014 החליף אותו ח"כ אלקין כיושב ראש הקואליציה. בדצמבר אותה שנה התחלפו השניים בתפקידיהם בוועדות, ולוין היה ליושב ראש ועדת החוץ והביטחון.

גם בכנסת ה-19 חוקק לוין חוקים רבים, 38 חוקים שהיה בין יוזמיהם אושרו.[8] בין החוקים הבולטים שהעביר נמנים חוק יסוד: משאל עם שהעלה יחד עם חברות הכנסת איילת שקד ואורית סטרוק המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים,[9] וחוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – איסור שחרור רוצחים) שיזם ביחד עם ח"כ איילת שקד ותכליתו למנוע שחרור רוצחים במסגרת עסקאות עם ארגוני טרור ומחוות מדיניות.

בכנסת ה-19 יזם ביחד עם ח"כ איילת שקד (הבית היהודי) את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית. הצעת החוק, עוררה פולמוס רב בתוך הקואליציה וחוסר ההסכמה עליה מנעה את העלאתה להצבעה במליאת הכנסת והייתה אחת הסיבות להקדמת הבחירות לכנסת העשרים.

פעילותו בכנסת ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות המקדימות שהתקיימו לרשימת הליכוד לכנסת ה-20 נבחר לוין במקום ה-9, דורג במקום ה-10 ברשימת הליכוד, ונבחר לכנסת. לוין שימש כחבר בצוות המשא ומתן הקואליציוני של הליכוד, וכן כיו"ר ועדת החוץ והביטחון הזמנית של הכנסת.

ב-14 במאי 2015 מונה במסגרת הממשלה ה-34 לשר התיירות, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, וכן כנציג ראש הממשלה בוועדת השרים לענייני חקיקה בראשות שרת המשפטים ח"כ איילת שקד. מלבד זאת, מונה באופן זמני לתפקיד השר לביטחון פנים עד למינויו של גלעד ארדן לתפקיד ב-25 במאי.

כשר התיירות גיבש השר לוין תוכנית מקיפה לפיתוח התיירות בישראל. ב-2017 נשבר שיא כל הזמנים בתנועת התיירות לישראל, ומספר התיירים המבקרים בישראל באותה שנה עמד על למעלה מ-3 מיליון. הגידול נבע בין השאר מפריצה לשווקים חדשים (כגון השוק הסיני (גידול של 60% בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2017) והשוק הפולני (48% גידול בשמונת החודשים הראשונים של 2017)), פתיחת טיסות סדירות של חברות תעופה חדשות לישראל, שיפור התשתיות ופיצוח אטרקציות והפחתת הרגולציה בענפי התיירות והמלונאות. בשמונה החודשים הראשונים של שנת 2017 נכנסו לישראל 2,261,000 תיירים המהווים גידול של 24% ביחס לאותה תקופה אשתקד. על פי נתוני משרד התיירות סך כל ההכנסות מתיירות נכנסת מתחילת השנה עומד על סך של 12.3 מיליארד . כמו כן, בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2017 נרשמה עלייה של 27% בלינות התיירים ועלייה של 9% בסה"כ מספר הלינות בבתי מלון ביחס לתקופה המקבילה בשנת 2016.

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנושא המדיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין מחזיק בדעות ימניות בנוגע לשאלות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, ארץ ישראל השלמה וההתנחלויות. הוא מתנגד להקמת מדינה פלסטינית ותומך בזכותו של העם היהודי על כל ארץ ישראל.

חוק ומשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוין הוא מבקר חריף של המערכת המשפטית בישראל. בראיון שנתן לעלון "ארץ ישראל שלנו" אמר שעל המערכת המשפטית, ובעיקר על בית המשפט העליון "השתלטה קבוצת מיעוט שמאלנית קיצונית, שמנסה להכתיב את ערכיה לחברה כולה". לדבריו, גישתם של שופטי בית המשפט העליון לנושאי דת ומדינה "רחוקה מאוד מהתפישה המסורתית של מרבית הציבור בישראל, שנוטה לגישה מסורתית". מצב זה מהווה לדבריו "סכנה ליכולת שלנו להבטיח את קיומנו".[10][11][12][13]

כמו כן הוא מבקר את בית המשפט העליון על התערבותו בפעולות הרשויות האחרות, ובמיוחד ביטול חקיקה ראשית של הכנסת.

לוין גם מתנגד למה שהוא מכנה "האקטיביזם הייעוצי" ולתפיסה לפיה יש למנות "שומרי סף" שימנעו מנבחרי הציבור לעשות שימוש לרעה בסמכותם, כביכול נבחרי הציבור הם חשודים באופן מובנה[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יריב לוין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מעריב, 24 בפברואר 2009, עמ' 11
  2. ^ סרטונים שלמה צזנה ויעל לרנר, ‏"המחירים גבוהים כי אין תחרות", באתר ישראל היום, 24 ביולי 2015
  3. ^ סרטונים אלירן אהרון, רוצה שופטים שמרניים ולא אקטיביסטיים, באתר ערוץ 7, 1 במאי 2016, בדקה ה-05:20
  4. ^ Emblem of Israel.svg חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמינהל) (תיקון), התשע"א-2010, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  5. ^ יריב לוין במאגר החקיקה הלאומי, 11 במרץ 2017
  6. ^ חוקים שאושרו בקריאה שלישית שיזם ח"כ לוין באתר של יריב לוין
  7. ^ אריק בנדר, לפני פיזור: הרגעים המביכים של הכנסת, באתר nrg‏, 15 באוקטובר 2012
  8. ^ בואו להכיר את יריב, באתר האינטרנט של ח"כ יריב לוין
  9. ^ משאל עם אושר סופית במליאת הכנסת, אתר הכנסת, 12 במרץ 2014
  10. ^ יהונתן ליס, יו"ר ועדת הכנסת יריב לוין: בג"ץ מסכן את יכולת קיומנו, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2011
  11. ^ יובל יועז, ‏ח"כ לוין: "קבוצה רדיקלית שמאלנית ששולטת בבית המשפט העליון", באתר גלובס, 1 בינואר 2012.
  12. ^ אריק בנדר וזאב קםח"כים: החלטת בג"ץ – פגיעה בדמוקרטיה, באתר nrg‏, 16 בספטמבר 2013
    יו"ר הקואליציה על ביטול חוק המסתננים: "זו לא דמוקרטיה", באתר ישראל היום, 17 בספטמבר 2013
  13. ^ השר לוין בגלצ: "בעליון שולטת אסכולת שמאל רדיקלי", באתר גלי צה"ל, 28 ביולי 2015
  14. ^ גלעד צוויק, יריב לוין: בג"ץ בשמאל הקיצוני, מעדיף את המסתננים על תושבי דרום תל אביב, מידה, ‏06/11/2017