משתמש:Mirjammarion/פיליפ כהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פיליפ (אורי) כהן, Philip Uri Cohen (יליד אוטרכט ב2 ליוני 1885 - נפטר 1969 באוטרכט) במשפחה כונה פליפ (Flip)[1] היה יהודי יליד הולנד, יצרן מטריות ושמשיות, יזם ונדבן[2]. היה שנים רבות יו"ר[2] קהילת יהודי פנלו. פעל רבות למען פליטים יהודים שברחו מגרמניה להולנד, לפני ובזמן מלחמת העולם השניה, וניסה לשקם את הקהילה לאחר המלחמה. 50 שנה לאחר מותו הוכרה פעילותו והוא זכה לשער כבוד[3] על שמו ליד 'ככר הסינחוך', שנחנכה באותו הזמן לזכר קהילת פנלו.

תולדות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיליפ אורי כהן נולד לשרה כהן -חאנס (ילידת 1854 באמסטרדם, נרצחה באושוויץ ב11בפברואר 1944) והרטוך כהן (יליד 1862 באמסטרדם, נפטר שם ב1942) הם היו הורים ל-13 ילדים שמהם הגיעו לבגרות 9 ילדים 4 בנים ו5 בנות[4]. פיליפ היה הבן השני שלהם. הם עברו לגור באוטרכט ושם היו בעלי חנות למטרייות[5], המשפחה הייתה דתית והרטוך חבש תמיד כיפה והלך לבית הכנסת. הם היו גם בעלי דעות סוציאליסטיות ולעיתים קרובות אירחו יהודים ממזרח אירופה שעצרו בהולנד בדרך לאמריקה. שני הבנים הגדולים עבדו עם הוריהם בעסקי המטריות. הילדים הצעירים יותר יכלו כבר ללמוד מקצועות שונים כמו מורה לגיאוגרפיה, אחות, מנהלת חשבונות.

ב-16 באוגוסט 1911 הוא נשא לאשה[6] את סופי קלירמאקר ( 15 לאוקטובר 1886 אמסטרדם- 1980 באוטרכט) אחותה של גיסתו בטסי קלירמאקר אשת אחיו הבכור איס ישראל כהן. אחת מהאחיות הצעירות שלו בפ' הייתה בת זוגו של הכותב,המורה פציפיסט והאנרכיסט ההולנדי אלברט דה יונג ודיוקנה[7] שצויר על ידי האמן כריס לבו, הופיע תחת הכותרת 'אשה יהודיה`ב-1934 בתערוכה אנטי -נאצית בהולנד.

בשנת 1921 עברו סופי ופיליפ מאמסטרדם לפנלו בנפת לימבורך בדרום הולנד והקימו שם בית מלאכה בשוק לייצור, מכירה ותיקוני מטרייות, שמשיות ומקלות הליכה[8], פיליפ ייצר את חלקי המתכת של המטריות וגילף את הידיות מעץ ומקרניים. סופי תפרה את בד המטריות והשמשיות, פיליפ יצא לכפרים בסביבה עם תרמיל גב ומכר שם מטריות. אחרי שהרוויחו מעט הוא רכש דוכן עם גלגלים[9] ושכר פועל שהלך אתו ודחף את הדוכן. המשפחה רכשה חנות עם קומת מגורים מעליה ובית מלאכה מאחוריה. פיליפ המשיך גם במכירה בכפרים וסופי ניהלה את החנות. העסק התפתח ובשנת 1926 הם העסיקו כבר 30 פועלים. בבית זה נולדו להם שלושה ילדים הארי (הארטוך), מרתה והרברט סמואל .

הם התערו מהר בקהילה הקטנה ופיליפ הפך לעסקן ציבורי[9] במקביל להמשך פיתוח בית המלאכה שבינתיים הפך לבית חרושת למטריות ושמשיות עם 300 עובדים. הוא ארגן נשפים וערבים תרבותיים לקהילה היהודית ופעולות ספורט לכלל אוכלוסית פנלו, לא רק ליהודים אלא לכל תושבי העיירה.

שנות ה-1930[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין קתולים ליהודים בהולנד של בין שתי מלחמות העולם היו מתוחים מאד, בשנת 1928 יצא 'צו' של הבישופות ההולנדית שאסר מגע עם יהודים, העוזרת הקתולית שלהם באה יום אחד בבכי אל סופי ואמרה לה שהכומר אוסר עליה להמשיך לעבוד אצלם, אבל לאחר שהפצירו בה, היא נשארה לעבוד שם. לפועלים במפעל פיליפ אמר : שהוא אינו מתערב בדעות שלהם, אבל מי מהם שמסכים עם הכומר, שיישאלו אותו אם יש לו פרנסה עבורם, אבל מצידו של כהן הם יכולים להישאר לעבוד אצלו [8].

כבר בראשית שנות ה-1930, הגיעו לפנלו רכבות מלאות פליטים יהודים שניסו לברוח ממזרח אירופה ובעיקר מגרמניה, רק לחלקם יש מספיק כסף או תעודות כדי שיורשו להכנס להולנד, ומאלו חלקם אף נשארו בפנלו אך רובם ונשלחו חזרה לגרמניה[9]. בשנת 1933 מקים כהן יחד עם המתווך אלכסנדר קוסמן (Alexander Kosman)[9] את 'ועד פנלו לפליטים יהודיים'[10] שכונה גם 'ועד הגבול של פנלו לקבלת פני פליטים יהודיים'. הועד מימן את אחזקתם של 130 יהודים במחנה הפליטים 'מנזר הלב קדוש' של הנזירות הדומיניקניות ברובאר [Reuver]. הוא המריץ את אנשי הקהילות היהודיות שלאורך הגבול עם גרמניה לתרום למען הפליטים וכן לעזור בהעברה בלתי ליגלית של פליטים יהודים לצפון הולנד. בעבודת דוקטורט של הול האן (Han Hol) תושב פנלו הוא מתאר את מרכזיותו של פיליפ בהקמת הועד, ומציין את אי שיתוף הפעולה של שכניו הנוצרים, שרבים מהם נהנו משירותים שונים שנתנה הקהילה היהודית לכלל האוכלוסיה. האן מציין שהועד הציל לפחות 181 יהודים שהועברו לחלקים אחרים של הולנד[11].

בחגיגות למלאת שבעים שנה לבנין בית הכנסת בפנלו ב-1936 נושא כהן נאום בתפקידו כיו"ר הקהילה,[12] הוא מזכיר ש..."פנלו נמצאת ממש על הגבול של גרמניה וכי השוני בין הולנד לגרמניה הינו בולט. במרחק כמה קילומטרים מהקהילה היהודי נרדף וערכו מושפל בעוד הם כקהילה של 40 משפחות גרים בצורה נוחה ונעימה בעיר שבה יש 98% קתולים". הוא הזכיר בנאומו גם את הפליטים הרבים המגיעים לפנלו וכמה טוב שהקהילה יכולה לעזור להם.

בדצמבר 1936 פליטים יהודיים מגרמניה או מזרח אירופה שנתפסים ליד בתים של יהודים בפנלו, מועברים מיד אל מעבר לגבול לגרמניה[9], בטענה כי אין להם מספיק 'אמצעי מחייה'.

ב-1935 מגיעה רות קנטורוביץ יהודיה מומרת שלמרות שהפכה לנזירה קתולית עדיין נרדפה בגרמניה[9] ולכן עברה למנזר

הכרמליתי במאסטריכט, בריאותה לקויה ובדצמבר 1937 היא מועברת לפנלו אל בית הנזירות של אורסולינן (Ursulinen) ועובדת שם בכל מיני עבודות, עד שבדצמבר 1938 מגיעה למנזר הכרמליתי באכט (Echt) אדית שטיין שלימים הוכרזה כקדושה קתולית, רות נהייתה המזכירה של אדית והדפיסה את כל כתביה. ב2 לאוגוסט 1940 רות קנטרוביץ נעצרה על ידי הגרמנים,יחד אדית שטיין ועוד יהודים הם נשלחים דרך מחנה אמרספורט (Amersfoort) הן מגיעות לווסטרבורק משם נשלח מברק לפנלו עם בקשה דחופה לשלוח בגדים חמים, שמיכות ותרופות למחנה הזרים עבור רות קנטרוביץ, הנזירות פונות ליושב ראש המועצה היהודית פיליפ כהן , לכהן יש מזוודה עם חפצים משלו מוכנה למקרה שהוא יעצר, הוא העביר את המזוודה הזו מיד עבור רות, והוסיף גם שק שינה חם וקופסא עם תרופות. אדית שטיינר מצליחה עוד לשלוח בקשה לנזירות שתשמורנה על כתבי היד שלה.

ב-18 בנובמבר מגיעה ברכבת אשה גרמניה שהביאה אתה תינוקת יהודיה מ [Kaldenkirchen][9] על פי חוקי הכניסה להולנד היה על המלווה של התינוקת לחזור אתה לגרמניה קמה מהומה ולבסוף מותר לתינוקת להיaאר בהולנד, העיתון [Zaans Volklsblad] יוצא עם כותרת `ארבע שעות של משא ומתן על תינוקת', התינוקת היא רות הארף בת תשעה חודשים שאביה כבר נעצר עם יתר הגברים מהעיירה ומאוחר יותר גורש לדאכאו, אמה עם עוד יהודיות נשארו לבד ו שמונה ימים לאחר ליל הבדולח משתולל נאצי וזורק אחת הנשים מהחלון . אמה של הילדה מנסה לשלוח אותה למקום בטוח יותר. פיליפ נאלץ להתוכח בטלפון בשם ועדת הפליטים של פנלו, עם הרשויות בהאג לפני שמאפשרים לתינוקת להישאר בהולנד , היא נרשמת כפליטה ומתקבלת אצל משפחת כהן שגרה כעת ברחוב ריין האודסיגל, יחד אתה מתארח Arthur Bluhm שם הרבה הראשי לשעבר של Krefeld

בנובמבר 1939 קורית תקרית פנלו[13] [14](The Venlo incident) שבה ביימו אנשי הבטחון הנגדי הגרמני (Sicherheitsdienst) מרדף אחרי שני 'מרגלים ' אנגליים שעברו את הגבול מגרמניה לפנלו, תקרית זו שמשה אחר כך את הגרמנים לטעון שההולנדים נעזרים בבריטים והייתה תירוץ לפלישתם להולנד במאי 1940.

עם גבור הסימנים לכך שגרמניה פותחת במלחמה, מתכוונים פיליפ, סופי ובנם הצעיר הרברט לצאת לאמריקה, יש להם כרטיסים לאוניה שעמדה להפליג ב9 למאי 1940. המזוודות ארוזות הכל מוכן אך פיליפ החליט לא לנסוע כי אנשי הקהילה זקוקים לו, למחרת ב-10 במאי כבשו הגרמנים [15] את הולנד.

בזמן הכיבוש הגרמני[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמן קצר לאחר כניסת הגרמנים להולנד הם מתחילים בפעולות אנטי יהודיות, נרחבות אבל לא גלויות לעיני הציבור בתחילה לחצו על מערכות עיתונים, ורדיו לפטר את היהודים שבסגל העובדים.[9] שבוע אחד לאחר הכיבוש מפוטרים כל העיתונאים היהודיים. בפנלו מודיע ראש העיר ברגר באופן אישי לכל היהודים ששירתו בהגנה האווירית[9] שהם מפוטרים והם מוחלפים בגרמנים שגרים בהולנד[9].

ב-8 בספטמבר 1940מודיעים הגרמנים שכל היהודים בעלי אזרחות גרמנית ווחסרי אזרחות צריכים לעזוב את איזורי החוף אסור להן לעבור לאמסטרדם ולכן 24 מהם חוזרים לפנלו כשהם למעשה חסרי כל ונתמכים על ידי ועדת הפליטים לפנלו שבראשה שוב עומד פיליפ כהן[9].

הגל הגדול של תקנות אנטי יהודיות ב1941 פגע גם ביהודי פנלו , מיד בהתתחלה מנסה פיליפ ליצג את הבעיות שלהם ולהקל עליהם,בהתחלה כנציג המשלחת של התיאום היהודי ללימבורך [Coordinatie Commissie voor Limburg] כשפירקו אותה כנציג המועצה היהודית באמסטרדם, שבה השתלבה ועדת הפליטים היהודיים ה [Joodse Vluchetelingencomite] כהן מתחיל כסגן יושב ראש של המחלקה הלימבורכית של המועצה, , בין השאר הוא מנסה להשיג רשיונות להמשיך את פעילות הJoodsche Vriendenkring שבינתיים כבר רשומה תחת המספר 640388 אצל הממונה לעמותות לא מסחריות , לשם כך הוא מבקש תיווך של המועצה היהודית באמב[סטרדם שכותבת לכל הרשויות המלצה לאפשר את המשך הפעילות התרבותית של בעמותה הזו , התגובה אינה ידועה אבל מה שמענין את הכובש הוא בעיקר להשתלט על הקןפות של העמותות . במהרה תצוצנה בעיות אחרות . הבתים היותר טובים בפנלו מוחרמיםן כבר ב1941 כמו הבית של כהן במקלנבורך 1

בסוף מרץ 1941 מקבל כהן הודעה שעליו לפנות את הבית תוך 24 שעות עבור הגרמנים של שדה התעופה Flieghorst . עסקים יהודיים כמו של כהן מועמדים תחת ניהול ממשלתי [9]

ציג של

מיד לאחר ליל הבדולח עולה מספר הפליטים היהודים שמגיעים לפנלו

ב-19 באפריל 1942 מטיל וילהלם הארסטר (Willhelm Harster) ממשטרת הבטחון לאזור הכיבוש ההולנד על ראשי המועצות היהודיות שעליהם להכניס את חובת ענידת כוכב היהודים (jodenster)[9] הטלאי הצהוב[16] שבהולנד נכתבה עליו המילה Jood בהולנדית.

בסוף אפריל כותב הארסטר לדר פרדריך וימר המפקח הכללי לצדק ומינהל על שיחה מוזרה שהייתה לו עם אשר וכהן חלוקת נכוכבים הוטלה על המועצה יהודית, הללו מודיעם ששלושה ימים זה זמן קצר מדי לבמצע את התקנה, כמו כן בקשו רשות לפרסם את התקנה בעיתונות, מה שכמובן נאסר עליהם אחרי שכהן הודיע שזוהי תקנה איומה אמר אשר זה כברלא יקח הרבה זמן תוך לודשיים המלחמה תיגמר ואנו נהיה חופשיים. ככלל יש לציין שהמועצה היהודית התנגדה באום נמצרץ נגד ההוראה הזו וכהן אמר עליך להבין אדון

.ב-5 באוקטובר 1940 יוצאת הוראה שכל הפקידים ההולנדים צריכים למלא 'תעודת ארים' שבה עליהם להצהיר שהם, בני זוגם, ארוסיהם, שני ההורים וארבעת הסבים אף פעם לא היו שייכים לדת היהודית, מי שימלא הצהרה כוזבת יענש בפיטורין. רדיפת היהודים בהולנד התחילהץ עיריית פנלו מבקשת הצהרות כאלו מכל אנשי השירות הציבורי וגם עסקים פרטיים. בעוד ראש העיר ומזכירתו מודיעים שיש לה 346 הצהרות ואין בהן אף יהודי. לעומת זאת המועצה לעניים [armenraad] והקרן לספורט [Sportfondsenbad] מעכבים את המידע, בשני האירגונים יש 'לכלוך' יהודי פיליפ כהן חבר במועצה לעניים ויהודי אחר חבר בועד של קרנות הספורט, ולאשתו יש סבים יהודיים מצד אביה.

ב-28 לאוקטובר 1940, נשלחת הוראת תזכורת לכל העיתונים ההולנדיים שאסור לפרסם שום ידיעה או הערה על ענינים יהודים[9], אלא רק מה שהכובש מרשה לפרסם.

ב15 בפברואר 1941 נקראים כל היהודים להתיצב ולמלא הצהרה על אילן היוחסין שלהם, כל מי שמביא אצ הטופס למשרד הפנים המקומי יקבל רשיון שיעלה לו גולדן אחד[9].בפנלו רשמים 167 הצהרות וראש בעיר ברגר מבקש שישלחן לו 20 הצהרות נוספות למקרה שימצא עוד יהודים, הפליט היהודי [Heinz Hermann Guttentag] לא חתם על המסמך שלו בהתיעצות עם כהן ראש העיר מקבל את טענתו שהגוטנאאג כבר נתפס חודשים קודם לכך על ידי משטרת הבטחון למאבטריכט ולא שב משם. כמו כן סירבה הקהילה לשלם עבור ברשיונות של עשרה יהודים מרוששים ב

לטענתו של כהן הם אמנם מופיעים לפעמים לטקסים של בית הכנסת אבל אבל הם אינם חברי הקהילה .

ב-19 באפריל 1942 מטיל וילהלם הארסטר (Willhelm Harster) ממשטרת הבטחון לאזור הכיבוש ההולנד על ראשי המועצות היהודיות שעליהם להכניס את חובת ענידת כוכב היהודים (jodenster)[9] הטלאי הצהוב[16] שבהולנד נכתבה עליו המילה Jood בהולנדית.

בסוף אפריל כותב הארסטר לדר פרדריך וימר המפקח הכללי לצדק ומינהל על שיחה מוזרה שהייתה לו עם אשר וכהן. חלוקת הכוכבים הוטלה על המועצה יהודית, הללו מודיעים ששלושה ימים זה זמן קצר מדי לבצע את התקנה, כמו כן בקשו רשות לפרסם את התקנה בעיתונות, מה שכמובן נאסר עליהם, אחרי שכהן הודיע שזוהי תקנה איומה, אמר אשר: זה כבר לא יקח הרבה זמן תוךחודשיים המלחמה תיגמר ואנו נהיה חופשיים. ככלל יש לציין שהמועצה היהודית התנגדהבאופן נמרץ נגד ההוראה הזו וכהן אמר 'עליך להבין אדון (Haupsturmfuhrer) שזה יום איום ונורא ליהודים של הולנד.

ב29 באפריל מודיעה המועצה שכל היהודים בהולנד מגיל 6 ומעלה מוכרחים לענוד את כוכב היהודים החל מיום ראשון ה-3 במאי , יש ללבוש את הכוכב שעליו נכתב Jood במקום גלוי, על היהודים לשלם בעצמם עבור הכוכבים , כל אחד יכול לרכוש מקסימום 4 , וזה גם יעלה תלוש של נקודה מפנקס הקצבת הטקסטיל.

בזמן הכיבוש, בין יתר האיסורים שהגרמנים מטילים על יהודים,היו גם איסורים על מקומות עבודה מסוימים ואיסור ללכת עם מטריות שהיה עליהם למסרן לשלטונות. פיליפ הוגה רעיון לתפור כובעי גשם, נותן לבתו מרתה ולחבריה סרה אנשטדט (Sera Anstadt) ואחיה מילו[17] (Milo Anstadt) גלילים של בדי מטריות[18], מהם תפרו כובעי גשם והתפרנסו ממכירתם.

לאחר מלחמת העולם השניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פנלו שוחררה ביום חמישי ה1 במרץ 1945.[9] ב23 במרץ נערך ליד חורבת בית הכנסת טקס מרשים, ראש העיריה ברגר שב לתפקידו ונוכח בטקס, לאחר המלחמה איש לא יזכיר את פעולותיו הלא מכובדות בהתחלת רדיפות יהודים. ליד בעלי התפקידים היהודיוהנוצרי, נוכחים גם נציגי הבריגדה היהודית שהיו מוצבים בעיירה ברלו (Baarlo), והשתתפו בלחימה לשחרור פנלו. בזמן הטקס 'מטהרים' את בית הכנסת ונשאו תפילת תודה לכוחות המשחררים ולאנשים שעזרו ליהודים להסתתר. בחג הפסח שנחגג אחרי זה מציעים אנשי הבריגדה היהודית לקהילה את הסדר, כמו גם בערב ראש השנה ויום הכיפורים מציעים חיילי הבריגדה טקסים באוויר הפתוח על חורבות בית הכנסת, ובטקסים משתתפים גם קצינים מהצבא הבריטי והקנדי .

בפנלו היו בשנת 1942 145 יהודים, מהם נרצחו 71 אנשים, 5 חזרו ממחנות ריכוז, 38 חזרו ממחבוא[9].

פיליפ נמצא באיזור ששוחרר ועדיין לא ידע מה קרה למשפחתו, סופי אשתו,שרדה שנה וחצי של מאסר במחנה הריכוז טרזיינשדט

ב1במרץ פנלו משוחררת על ידי כוחות הברית וכבר מופיע בה הפליט הראשון , עדיין אין שום סידורים לקליטת גל 76.000 הולנדים שיוחזרו להולנד , בכל אירופה מסתובבים 1כ-11 מיליון אנשים פליטים וההולנדים חוששים שכולם יגיעו אליהם עד כשלןש שנים לאחר נלחמת העולם

בשנים הראשונות יש בפנלו מעט פעולות זכרון ליהודים שנרצחו וגם אין הרבה הבנה לפליטים היהודיים כמה מאות יהודים נשארים שבועות אחרי השחרור כלואים בוסטרבורק[9] אחת ה'סיבות' הייתה כי הנאצים שללו לכל הפליטים היהודים את האזרחויות שלהם וכעת ולפי טענת המשפטים ההולנדי זה דבר היה חוקי , אי לכך יש לבטל את החוק הנאצי הזה, אבל לפי מסמך שפרסם השלטון הצבאי ב4 ביולי 1945 נשארו הפליטים הללו אזרחים גרמניים, ואזרחים גרמניים נחשבים אויבים ועל כן יש להחזיקם במאסר.

בשנת 1965 כשכבר אין להם כוח לנהל את המפעל הם עוברים ל'בית זיקנה' בית אבות יהודי[6] בארנהם. שם נהנו מחיי קהילה יהודית[19].

50 שנה לאחר מותו מכבדת ההעיריה את פיליפ כהן בשער כבוד [20]הרב הראשי של הולנד הרב יעקובס נשא נאום חוצב[21][22] שבו הוא שאל את המאזינים על מהות היחס של ההולנדים לשכניהם היהודיםן בזמן המלחמה.

בשנת 2014 יצא לאור הספר Een Diepzwarte Sluier כתב והוציא לאור חריט פאן דר פורסט (Gerrit van der Vorst) יליד פנלו,. בספר חריט כותב על ההיסטוריה של קהילת פנלו ומתמקד בעיקר בתקופת השואה.

ב פברואר 2019 הופיעה נגנית החליליות דרורה ברוק הנינה של פיליפ כהן יחד עם צמד NIHZ ההולנדי, בקונצרט [23]כבוד לזכרו בפנלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Philip Cohen, Joods Monument (בהולנדית, אנגלית)
  2. ^ 1 2 Database Joods biografisch Woordenboek, Cohen Philip 1885 (בהולנדית)
  3. ^ Synagogeplein, Q4 (בהולנדית)
  4. ^ בני משפחת כהן מאוטרכט, הולנד בתצלום רב-דורי, באתר ארכיון בית לוחמי הגטאות (בעברית, אנגלית)
  5. ^ Peter Manasse, De jeugdjaren van Elias Cohen, Uitgeven is mijn vak:Elias Cohen en zijn uitgeversmaatschppijen:De Torentrans en ESKA, 2011, אמסטרדם: Champlemy, 2011, עמ' 5-6, ISBN 978-90-79567-00-3. (בהולנדית)
  6. ^ 1 2 Marie-Jose` Keijzers, Sophie Cohen-Kleermaker, Joods Monuments NL/, ‏21/9/2015 (בהולנדית, אנגלית)
  7. ^ Rudolph de Jong, de Jaren dertig, Kunstenaar en Anarchist, 2012, Amstredam: ferdinand Domela Nieuwenhuisfonds,Museum Willem van Haren, 2011, עמ' 35, ISBN 978-94-91130-00-7. (בהולנדית)
  8. ^ 1 2 Peter Janssen, Een Moedige joodse paraplufabrikant, Het Limburger Courant 2011, Limburgse Courant, 7/5 2011, עמ' B9
  9. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 Gerrit Van de Vorst, Voor en na de Reichskristallnacht, De deportatievan zuster Ruth Kantorowicz, het `gruwelsprookje` van Chaskel Weiss. De grote voorma. De minister van justitie ontkent, De depressie van Philip Cohen, De logica van een waanzinnige, Eerste anti-joodse en anticiperende acties, Aanmeldingsplicht voor joden,De geringe speelruimte van Philip Cohen, De reclame-zuigeling` uit Kalderkirchen,Een dicht web van maatregelen,, EEN DIEPZWARTE SLUIER, 2014, Amsterdam: Gerrit P. Van der Vorst, 2014, עמ' 42-4,62-4,361,362-3,366-8,192,194,198,205,227,155,231-2,,, ISBN 9789462546479. (בהולנדית)
  10. ^ Jozeph Michman, Hartog Beem, Dan Michman, תרגום: Ruben Verhasselt, PINKAS Geschiedenis van de Joodse Gemeenschap in Nederland, כרך הולנד, 1999, Amstredam: Contact, 1999, פנקס הקהילות, עמ' 579, ISBN 9025495133. (בהולנדית)
  11. ^ Han Hol, Joodse Vluchtlingen in Venlo, Infocenters GFH (בהולנדית) ([ארכיון בית לוחמי הגיטאות מספר תיק 294584 ארכיון])
  12. ^ Mozes Heiman Gans, MEMORBOEK, 1972, Baarn: Bosch & Keuning, 1971, עמ' 537. (בהולנדית)
  13. ^ Venlo Incident, Military Wiki (באנגלית)
  14. ^ German Generals, October-November 1939: Venlo Incident, History Commons (באנגלית)
  15. ^ Dirk Klein, The Venlo Incident, History of Sorts, ‏8/11/2016 (באנגלית)
  16. ^ 1 2 Daniel M. Swetschinski & Jullie-Marthe Cohen and Stephen Hartog, 192-4 Yellow Stars, Orphan Objects, Amsterdam: Joods Historisch Museum Amstedam, 1997, ISBN 9040099537. (באנגלית)
  17. ^ Milo Anstadt - Biografie, UTUBE, ‏17.2.2017 (בהולנדית)
  18. ^ Milo Anstadt, De zomer van `40, De verdachte oorboog, 1996, Amsterdam: Contact, 1996, עמ' 76-77, ISBN 90-254-0630-0. (בהולנדית)
  19. ^ Sophie Cohen - Kleermaker, brieven uit Beth Ziknah, WAGENINGEN: N.V. GEBR, ZOMER & KEUNINGS. (בהולנדית)
  20. ^ Mania Ressler, Onthulling monumenten in Venlo, Jonet.NL, ‏26/5/2017 (בהולנדית)
  21. ^ Onthulling Venlo legt zere plek bloot, joodendom online, ‏29/5/2019 (בהולנדית)
  22. ^ בנימין יעקובס, Speech at the unveiling of the monumentsin Venlo May 23 2017, JOODS MAASTRICHT WEBSITE VAN DE JOODSE GEMEENTE IN LIMBURG, תרגום מהולנדית, ‏3/6/2017 (באנגלית)
  23. ^ Achterkleindochter eert paraplumaker Philip Cohen met concert, omroepvenlo, ‏20/2/2019 (בהולנדית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Mirjammarion/פיליפ_כהן&oldid=36420049"