משתמש:OfirDor91/יוסי הרפז

יוסי הרפז

קובץ:Yossi Harpaz 2019.jpg
לידה	9 באוקטובר 1980 (גיל: 43) כ"ט בתשרי ה'תשמ"א
ענף מדעי	מדעי החברה
מקום לימודים	אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת פרינסטון
מוסדות	אוניברסיטת תל-אביב, ישראל
תרומות עיקריות
Citizenship 2.0: Dual Nationality as a Global Asset

יוסי הרפז - (נולד ב-9 באוקטובר 1980) הוא סוציולוג ישראלי שעוסק בהשפעת הגלובליזציה על זהות לאומית ואזרחות. מרצה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. תחומי המחקר שלו כוללים גלובליזציה, סוציולוגיה פוליטית, הגירה, לאומיות ואתניות, אליטות, תרבות, תיאוריה חברתית, סוציולוגיה זהות לאומית ואזרחות.

ביוגרפיה

הרפז נולד וגדל בעיר תל אביב והתחנך בבית הספר עירוני ד׳ שבעיר. בשירותו הצבאי, בשנים 1999–2002, שירת ככתב ועורך בעיתון ״במחנה״. לאחר שירותו הצבאי, עבד כעורך בדסק החדשות בעיתון ״ידיעות אחרונות״ ולאחר מכן בעיתון ״מעריב״. כמו כן, כתב וערך מדריכי טיולים עבור הוצאת ״שיחור״.

השכלה ומחקר

הרפז למד בתוכנית הבינתחומית לתלמידים מצטיינים על שם עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2009 השלים בהצטיינות תואר שני (M.A) בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. עבודת התזה של הרפז, בהנחיית פרופ' יהודה שנהב ופרופ׳ אדריאנה קמפ, עסקה בנושא הדרכון האירופי בישראל, והיוותה פתח למחקרים נוספים שפרסם בהמשך הקריירה שלו.

בשנת 2009 החל הרפז ללמוד לתואר דוקטור באנתרופולוגיה באוניברסיטת העיר ניו יורק (City University of New York). בשנת 2011, עבר ללימודי דוקטורט בסוציולוגיה באוניברסיטת פרינסטון, שם קיבל בשנת 2013 תואר מוסמך ובשנת 2016 תואר דוקטור בסוציולוגיה. הרפז כתב את עבודת הדוקטורט שלו במחלקה לסוציולוגיה של אוניברסיטת פרינסטון בהנחייתו של פרופ' אנדראס ווימר (Andreas Wimmer). הדוקטורט עסק בנושא האזרחות הכפולה אותה החל לבחון הרפז עוד בלימודיו באוניברסיטת תל אביב. עיקר פעילותו האקדמית היא באוניברסיטת תל אביב, שם הוא מועסק משנת 2016 כמרצה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה. נוסף על כך, הרפז שימש כעמית מחקר במרכז וות׳רהד באוניברסיטת הרווארד (Weatherhead Center for International Affairs, Harvard University) ובאוניברסיטה האירופאית בפירנצה (European University Institute).

תרומה מחקרית

מחקריו של הרפז מתמקדים במוסד האזרחות, ובייחוד בשני ממדים של מוסד זה: המעמד החוקי של שייכות למדינה, והמשמעות הסמלית של האזרחות כמייצגת זהות לאומית. הרפז בוחן תצורות שונות של אזרחות במבט השוואתי, תוך התמקדות בשינויים שמחוללת הגלובליזציה.

אזרחות אירופאית בישראל

הרפז חקר את הביקוש הישראלי לאזרחות כפולה ממדינות האיחוד האירופאי (״דרכון אירופאי״), אשר צמח בתחילת שנות ה-2000. המגמה החלה עם יוצאי גרמניה ואוסטריה אשר ביקשו להשיב את האזרחות של הוריהם וסביהם שנשללו בתקופת המשטר הנאצי. לקראת הצטרפותן של מדינות מרכז ומזרח אירופה לאיחוד האירופאי – כולל פולין, הונגריה, רומניה ומדינות נוספות – גבר הביקוש לאזרחות כפולה גם בקרב ישראלים יוצאי מדינות אלה. החל משנת 2015, ישראלים רבים ממוצא ספרדי רוכשים אזרחות מספרד או פורטוגל. מחקריו של הרפז מראים כי למרות הביקוש הרב לאזרחות אירופאית, לא היה גידול בהגירה מישראל בשנים אלה. הוא טוען כי מרבית הישראלים שמבקשים ״דרכון אירופאי״ מתייחסים אליו כפוטנציאל או תעודת ביטוח, ולא כאמצעי לממש תוכנית קונקרטית להגר. יתרה מזו, רבים תופסים את הדרכון הנוסף כסמל סטטוס נחשק. מחקריו של הרפז בנושא זה התפרסמו בעברית ״ישראלים עם אופציה״: הביקוש לדרכון אירופי בישראל—אזרחות כפולה כירושה משפחתית וכסמל סטטוס ובאנגלית Rooted Cosmopolitans: Israelis with a European Passport – History, Property, Identity.

אזרחות כפולה כתופעה גלובלית

בספרו הראשון, Citizenship 2.0: Dual Nationality as a Global Asset, בוחן הרפז את ההשלכות הגלובליות של עליית האזרחות הכפולה. הספר התפרסם בשנת 2019 בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, והוא נשען בחלקו על מחקר הדוקטורט של הרפז באוניברסיטת פרינסטון. לאורך רוב המאה ה-20, רוב המדינות אסרו על אזרחיהן להחזיק באזרחות נוספת. החל משנות התשעים, עשרות מדינות שינו חוקים אלה והתירו לאזרחיהן להחזיק אזרחות כפולה. שינוי זה הקל על מהגרים רבים להתאזרח במדינות בהן הם חיו, תוך שמירה על אזרחותם המקורית. לצד זאת, הלגיטימציה הגורפת לאזרחות כפולה מאפשרת לממשלות לפעול באופן אסטרטגי ולנסח חוקי אזרחות המשלבים אוכלוסיות חדשות כחלק מהלאום. מדינות רבות באירופה מציעות כיום אזרחות כפולה לצאצאי מהגרים (לדוגמה, צאצאים של מהגרים איטלקים שהתיישבו בארה״ב או בדרום אמריקה) או לבני הלאום האתני בפזורה (לדוגמה, דוברי הונגרית ברומניה, אוקראינה וסרביה, אשר זכאים לאזרחות כפולה מהונגריה). חוקי אזרחות חדשים אלה יצרו הזדמנויות חדשות עבור רבים ברחבי העולם, אשר מצאו עצמם זכאים לאזרחות כפולה ממדינות אירופאיות (ראו מתוך Citizenship 2.0: Dual Nationality as a Global Asset). הרפז כי "השינוי ביחסן של מדינות לאזרחות כפולה עשוי להישמע כמהלך טכני בעיקרו הנוגע למעטים בלבד. אולם בחינת השלכותיו של שינוי זה מעידה כי מדובר בתמורה רחבה אשר יצרה מבנה הזדמנויות חדש עבור מיליוני אנשים ברחבי העולם ותרמה לשינוי במשמעותן של השייכות למדינה ושל הזהות הלאומית" (ראו מתוך מסחור האזרחות כמגמה גלובלית. הספר מגדיר סוג חדש של אזרחות כפולה אשר נקראת אזרחות משלימה (compensatory citizenship). המושג מתייחס לאזרחים של מדינות מחוץ למערב אשר משתמשים באסטרטגיות שונות כדי לרכוש אזרחות כפולה מאחת ממדינות האיחוד האירופאי, או ממדינה מערבית מפותחת כמו ארה״ב וקנדה. בדרך כלל, האזרחות הנוספת אינה משמשת להגירה אלא מוחזקת כתעודת ביטוח, מקור להזדמנויות כלכליות וחופש תנועה, ולעיתים אף סמל סטטוס. הספר מתמקד בשלושה מקרי בוחן של אזרחות משלימה: ישראלים המחזיקים בדרכון אירופאי ממדינות כמו גרמניה, פולין או רומניה; סרבים דוברי הונגרית שמחזיקים אזרחות כפולה מהונגריה; ומקסיקנים אשר בוחרים ללדת את ילדיהם בארצות הברית על מנת להבטיח להם אזרחות אמריקאים. באמצעות שילוב של ראיונות ונתונים סטטיסטיים, הספר מתאר את הנסיבות שמאפשרות למיליוני אנשים להשיג אזרחות כפולה, ומנתח את המניעים שמובילים אותם לעשות זאת ואת האופנים בהם הם עושים שימוש באזרחות (ראו מתוך Citizenship 2.0: Dual Nationality as a Global Asset).

אי-שוויון גלובלי

הניתוח שמציע הרפז לדפוסי ביקוש לאזרחות כפולה מראה את המשקל הרב של אי שוויון גלובלי. ניתן להדגים זאת באמצעות רכישת אזרחות כפולה מאיטליה בקרב צאצאי מהגרים איטלקים. הביקוש לדרכון איטלקי גבוה מאוד בקרב צאצאי מהגרים בארגנטינה וברזיל אולם נמוך מאוד בקרב בעלי מוצא איטלקי בארצות הברית או שווייץ. הרפז מציע מודל המחלק את האזרחויות בעולם לשלוש דרגות, כאשר אזרחות ממדינות מערביות ודמוקרטיות נמצאת בדרג העליון. המודל מסייע להסביר דפוסים גלובליים של ביקוש לאזרחות כפולה: אנשים מפגינים ביקוש גבוה לאזרחות נוספת כאשר היא מאפשרת להם גישה למדינה מפותחת יותר מהמדינה בה הם מתגוררים. הממצאים ממחקריו של הרפז בישראל, סרביה ומקסיקו מעידים על הערך הרב שאזרחים במדינות אלו מייחסים לאזרחות אירופאית או אמריקאית, ועל האופן שבו דרכונים אלה משמשים כסמל סטטוס (ראו מתוך Citizenship 2.0: Dual Nationality as a Global Asset). הרפז מצא עוד כי אנשים רבים חווים מעבר גבולות במונחים של סטטוס ומעמד: תנועה חופשית נתפסת כמסמנת מעמד גבוה, בעוד שמגבלות כמו ויזות, תשאולים וחיפוש בכבודה נתפסים כמשפילים. מכיוון שמדינות נבדלות בחופש התנועה שאזרחיהן נהנים ממנו, הדרכון בו אדם משתמש נתפס לעיתים קרובות כסמל סטטוס או מקור להשפלה (ראו מתוך Conspicuous Mobility: The Status Dimensions of the Global Passport Hierarchy.

מסחור האזרחות

דפוס נוסף שעולה ממחקריו של הרפז הוא הנטייה ההולכת וגוברת של פרטים להתייחס לאזרחות בתור נכס אשר נרכש ממניעים אינסטרומנטליים ומשמש כתעודת ביטוח, דרכון ״VIP״, פתח להזדמנויות חדשות ואף סמל סטטוס. זאת, בניגוד לתפיסה המסורתית אשר רואה אזרחות כבסיס לזהות לאומית ומקשרת אותה למגורים קבועים במדינה מסוימת. הביטוי הבולט ביותר ליחס האינסטרומנטלי הוא בתופעה של מסחור האזרחות: מספר מדינות (כולל מדינות-אי בים הקריבי וכן מלטה וקפריסין) מציעות אזרחות למכירה תמורת סכומים נכבדים, ומדינות רבות נוספות – כולל ארצות הברית ובריטניה – מציעות ויזת הגירה בתמורה להשקעה כספית. עם זאת, מחקרו של הרפז מראה כי גם כאשר אנשים רוכשים אזרחות כפולה על בסיס מוצא או מקום לידה, הם נוטים לתפוס את קבלת האזרחות במונחים אינסטרומנטליים. מגמה זו מועצמת על ידי פעילותן של ״תעשיות אזרחות״ הכוללות עורכי דין, מתרגמים ומומחים אחרים המסייעים לזכאים לקבל אזרחות תמורת גמול כספי (ראו מתוך Citizenship 2.0: Dual Nationality as a Global Asset).

פרסומים נבחרים

ספר

Citizenship 2.0: Dual Nationality as a Global Asset. Princeton and Oxford: Princeton University Press. 2019.

מאמרים נבחרים

״ישראלים עם אופציה״: הביקוש לדרכון אירופי בישראל—אזרחות כפולה כירושה משפחתית וכסמל סטטוס. מגמות מ״ח, 626-655. 2012. מסחור האזרחות כמגמה גלובלית. סוציולוגיה ישראלית חוברת 1, 19-22. 2019.

“Rooted Cosmopolitans: Israelis with a European Passport – History, Property, Identity”. International Migration Review, Vol. 47 No. 1 (Spring 2013), pp. 166-206. 2013.

“Ancestry into Opportunity: How Global Inequality Drives Demand for Non-Resident European Union Citizenship”. Journal of Ethnic and Migration Studies, 31(13): 2081-2104. 2015.

“Compensatory Citizenship: Dual Nationality as a Strategy of Global Upward Mobility”. Journal of Ethnic and Migration Studies, 45(6): 897-916. 2019.

(with Pablo Mateos) “Introduction: Strategic Citizenship: Negotiating Membership in the Age of Dual Nationality”. Journal of Ethnic and Migration Studies, 45(6): 843-857. 2019.

(with Ikhlas Nassar) “Crossing Borders, Choosing Identity: Strategic Self-Presentation among Palestinian-Israelis Travelling Abroad”. Ethnic and Racial Studies, 2021. https://doi.org/10.1080/01419870.2021.2008465

“Conspicuous Mobility: The Status Dimensions of the Global Passport Hierarchy.” Annals of the American Academy for Political and Social Science, 697(1): 32-48. 2021.

קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1980 קטגוריה:בוגרי תיכון עירוני ד' (תל אביב)