משתמש:Pixie/AA
| משפחה ◄ אטומי פחמן ▼ |
אלקאנים | אלקנים | אלקינים | כהלים | קטונים | אלדהידים | חומצות קרבוקסיליות |
| 1 | מתאן | - | - | מתנול | - | מתנאל | חומצה מתנואית |
| 2 | אתאן | אתן | אתין | אתנול | - | אתנאל | חומצה אתנואית |
| 3 | פרופאן | פרופן | פרופין | פרופנול | פרופנון | פרופנאל | חומצה פרופנואית |
| 4 | בוטאן | בוטן | בוטין | בוטנול | בוטנון | בוטנאל | חומצה בוטנואית |
- תקציב ותשתיות.
- "בריחת מוחות".
- שוויון מול אליטיזם.
- תארים אקדמיים.
- ביורוקרטיה ואפליית גיל.
מימון הלימודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה-60 בוטל שכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה בגרמניה, במסגרת מאמץ לגשר על פערים חברתיים ולאפשר גישה חופשית לכל להשכלה גבוהה. האוניברסיטאות מומנו במשך השנים מכספי המסים. בתחילת שנות ה-90 נמצאו מרבית האוניברסיטאות בגרמניה בגרעון כספי חמור, והשיח בדבר הנהגת שכר לימוד גבר בקרב השלטונות. בשנת 2005 ביטלה הממשלה את האיסור על שכר לימוד. כל אחת מ-16 מדינות גרמניה יכולה כעת להחליט באופן עצמאי על הנהגת שכר לימוד. תביעות ייצוגיות רבות הוגשו לבית המשפט לחוקה בקרלסרוהה בטענה כי הנהגת שכר לימוד תהווה עבירה על חוק יסוד בגרמניה הקובע כי השכלה גבוהה צריכה להיות חופשית לכל. בית המשפט דחה את התביעות בטענה כי בשיטה המוצעת קיימים מספר מנגנונים לתמיכה בסטודנטים שאינם מסוגלים לשלם.
נכון לשנת 2008 בחרו מחצית ממדינות גרמניה להנהיג שכר לימוד. רובם המוחלט של המוסדות להשכלה גבוהה בגרמניה שוכנים במדינות אלו, הכוללות את ארבע המדינות הגדולות בגרמניה (אוכלוסייתן של ארבע אלו בלבד מהווה שני שלישים מכלל אוכלוסיית גרמניה). קיימים הבדלים קטנים בשיטת שכר הלימוד בין המדינות השונות, אך באופן כללי בחרו מדינות אלו להנהיג שכר לימוד של 500 יורו עבור כל סמסטר. סכום זה אמור להישאר קבוע ולא להשתנות לפי צרכי מערכת החינוך או לפי שיעור האינפלציה. שכר הלימוד זהה לסטודנטים גרמנים וזרים. המדינות שבחרו להנהיג שכר לימוד הן נורדריין-וסטפאליה, בוואריה, באדן-וירטמברג, סקסוניה התחתונה, הסה, חבל הסאר, המבורג וברמן. כל המדינות הללו, חוץ מברמן, נשלטות על ידי ה-CDU (בבוואריה: מפלגת האחות CSU), המפלגה הנוצרית-דמוקרטית.
בברמן נדרשים לשלם את שכר הלימוד רק סטודנטים שמקום מגוריהם אינו בברמן. בהסה, בניגוד לכל שאר המדינות, קיים תכנון לדרוש שכר לימוד גבוה יותר (לפי התחזיות: פי שלושה) מסטודנטים שאינם גרמנים. בבוואריה
האוניברסיטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
| # | אוניברסיטה | עיר ומדינה | סטודנטים (בפועל) |
סטודנטים (רשמי) |
| 1 | אוניברסיטת קלן | קלן, נורדריין-וסטפאליה | 45,500 | 42,500 |
| 2 | אוניברסיטת מינכן | מינכן, בוואריה | 44,000 | 41,500 |
| 3 | אוניברסיטת מינסטר | מינסטר, נורדריין-וסטפאליה | 39,000 | 38,500 |
| 4 | אוניברסיטת המבורג | המבורג | 39,000 | 39,000 |
| 5 | אוניברסיטת פרנקפורט | פרנקפורט, הסה | 34,500 | 34,000 |
| 6 | אוניברסיטת מיינץ | מיינץ, ריינלנד-פאלץ | 34,000 | 34,500 |
| 7 | אוניברסיטת דיסבורג-אסן | דיסבורג ואסן, נורדריין-וסטפאליה | 33,000 | 29,000 |
| 8 | האוניברסיטה הפתוחה | האגן, נורדריין-וסטפאליה | 32,500 | 45,500 |
| 9 | אוניברסיטת הרוהר בבוכום | בוכום, נורדריין-וסטפאליה | 32,000 | 30,500 |
| 10 | האוניברסיטה הטכנית של דרזדן | דרזדן, סקסוניה | 32,000 | 35,000 |
ברלין היא העיר בעלת מספר האוניברסיטאות הרב ביותר: ארבע. מספר זה נמוך בהרבה ממספר האוניברסיטאות בערים גדולות בעולם המערבי; בלונדון, למשל, קיימות כ-40 אוניברסיטאות; בניו יורק: בפריז:). שלוש ערים בגרמניה—מינכן, ברמן ושטוטגרט—הינן מקום מושבן של שתי אוניברסיטאות כל אחת. כל שאר האוניברסיטאות בגרמניה הינן יחידות בעירן.
| מדינה | אוניברסיטאות | האוניברסיטה הגדולה | |
| נורדריין-וסטפאליה | 12 | אוניברסיטת קלן | |
| בוואריה | אוניברסיטת מינכן | ||
| באדן-וירטמברג | אוניברסיטת היידלברג ??? | ||
| סקסוניה | האוניברסיטה הטכנית של דרזדן | ||
| סקסוניה התחתונה | אוניברסיטת הנובר | ||
| סקסוניה-אנהלט | אוניברסיטת | ||
| חבל הסאר | 1 | אוניברסיטת חבל הסאר | |
| המבורג | אוניברסיטת המבורג | ||
| ברלין | 4 | אוניברסיטת הומבולדט | |
| ברמן | 2 | אוניברסיטת ברמן | |
| מקלנבורג-מערב פומרניה | אוניברסיטת | ||
| שלזוויג-הולשטיין | אוניברסיטת | ||
| הסה | אוניברסיטת פרנקפורט | ||
| ריינלנד-פאלץ | אוניברסיטת מיינץ | ||
| ברנדנבורג | |||
| תורינגיה |