משתמש:Rosequartz36/לואיזה מרטינדייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לואיזה מרטינדייל (אנגלית: Louisa Martindale) נולדה ב-30 באוקטובר 1872 ונפטרה ב-5 בפברואר 1966) הייתה רופאה, מנתחת וסופרת אנגליה. היא עבדה כמנתחת בשתי מלחמות העולם, פעלה למען חינוך רפואי שווה לנשים ונחשבה בין הגינקולוגים המובילים בעולם. היא הייתה חברה במועצה הלאומית לנשים, חברה במועצת הקולג' המלכותי למיילדות וגינקולוגים (RCOG) וקיבלה תואר כבוד בתור CBE (מפקדת במסדר האימפריה הבריטית). היא הייתה חלוצה בתחום הרדיותרפיה[1], ובכתיבתה עודדה נשים לבחור בקריירה רפואית.[2]

צילום פורטרט של דוקטור לואיזה מרטינדייל, נשיאת הפדרציה לנשים ברפואה (1930-1932)

חיים מוקדמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואיזה מרטינדייל נולדה ב-30 באוקטובר 1872 בלייטונסטון שבאסקס, בריטניה. היא הייתה ביתם הראשונה של וויליאם מרטינדייל ולואיזה ספיסר מרטינדייל. מרטינדייל הושפעה רבות מאימה בילדותה, שהייתה פעילה חברתית בתנועה הסופרג'יסטית, חברה בפדרציה הליברלית של הנשים וחלק מן הוועד המנהלי של האיגוד הלאומי של התנועות למען זכויות נשים בבריטניה. אימה של מרטינדייל האמינה בשוויון הזדמנויות בחינוך בין גברים ונשים ועודדה את בנותיה לרדוף אחר קריירות מקצועיות.[2] אביה של מרטינדייל נפטר ב-1874 ובעקבות מותו ולידתה של אחותה הילדה מרטינדייל ב-1875 מעט מאוחר יותר, אימה החליטה לעבור עם שתי בנותיה לפנזאנס ומשם לגרמניה ושוויץ.[2] לבסוף הן השתקעו בעיר ברייטון שבסאסקס בשנת 1885, על מנת שמרטינדייל ואחותה יוכלו ללמוד בתיכון ברייטון והוב לבנות.[1]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בגיל צעיר ידעה מרטינדייל כי תהיה רופאה. בגיל שבע עשרה היא החלה ללמוד באוניברסיטת רויאל הולווי, אוניברסיטת לונדון (אנ') שבאגהם וסיימה את לימודיה שם ב-1892. בשנת 1893 מרטינדייל החלה ללמוד בבית הספר לרפואה לנשים בלונדון , וסיימה את לימודיה עם שני תארים בשנת 1899. בשנת 1900 יצאה מרטינדייל צפונה להאל, שם החלה את הקריירה המקצועית שלה בעבודה תחת דוקטור מרי מרדוק, רופאת הבית הראשונה בבית החולים ויקטוריה לילדים. מרדוק ומרטינדייל התחברו כשעבדו יחדיו במרפאה ואף יצאו ב-1902 לטיול אופניים בו ביקרו בוינה, ברלין ושוויץ. הן המשיכו לעבוד יחד עד שנת 1906.[3]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1906 קיבלה מרטינדייל את התואר דוקטור לרפואה. מרטינדייל החליטה לחזור לברייטון ולפתוח מרפאה כללית משלה , ובכך הפכה לרופאה הכללית הראשונה בברייטון.[3] ב-1907, שנה לאחר מכן, התבקשה מרטינדייל להצטרף לבית מרקחת לואיס רואד לנשים וילדים כקצינת רפואה מבקרת[3]. בשנת 1915 נסעה מרטינדייל לזמן קצר למנזר רויאומונט בצרפת כדי לשרת לצד בית החולים הסקוטי לנשים במלחמת העולם הראשונה, שסיפק טיפול מציל חיים לחיילים הפצועים. מרטינדייל התרשמה להפליא מהנשים ברויאומונט, וכשחזרה לבריטניה אף שלחה להן במתנה אספקה נחוצה של סכיני מטבח.[1] בשנת 1920 תרמה מרטינדייל רבות להקמת בית החולים החדש של סאסקס לנשים בוינדלשם רואד, ברייטון. בית החולים נפתח בשנת 1921 ומרטינדייל עבדה בו כמנתחת בכירה עד שהחליטה לעבור ללונדון בשנת 1922, שם כמנתחת מייעצת. למרות המעבר, היא שמרה על קשריה עם בית החולים בסאסקס והמשיכה לטפל בו במסרה חלקית בנשים וילדים [3] עד שנת 1937.[1] מרטינדייל שירתה כמנתחת במלחמת העולם השנייה. היא המשיכה לעסוק ברפואה ולהרצות על עבודתה ברחבי ארצות הברית, גרמניה והממלכה המאוחדת עד לפרישתה בגיל 74 בשנת 1947. נערך כי היא ביצעה מעל 7,000 ניתוחים במהלך הקריירה שלה.[4]

רדיותרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטינדייל הייתה בין הרופאים הראשונים בבריטניה אשר השתמשו ברדיותרפיה לטיפול בשרירני רחם ובסרטן השד. היא נחשפה לרדיותרפיה בטיול שערכה לפרייבורג ב-1913, שם צפתה לראשונה בתהליך. בעקבות הטיול קנתה מכשיר רנטגן של 200,000 וולט למרפאה שלה והשתמש בו בטיפוליה. בשנת 1924 השתתפה מרטינדייל בפגישה של נציגי בתי חולים המעסיקים נשים, אשר בעקבותיה הוקמה הוועדה לחקר רדיותרפיה. הוועדה הובילה בסופו של דבר להקמת בית החולים על שם מארי קירי ומרטינדייל עבדה בו כמנתחת. [1] בהמשך הקריירה שלה מרטינדייל התמחתה בטיפול ברנטגן וכתבה מספר מאמרים מדעיים בנושא.[3]

מעמדות ותארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1931 נבחרה מרטינדייל לתפקיד נשיאת הפדרציה של נשות הרפואה ובאותה השנה הוכתרה גם כ-CBE, תואר כבוד אנגלי אשר נתן לה דרגה של מפקדת במסדר האמפריה הבריטית. ב-1933 מרטינדייל מונתה בתור חברה בקולג' המלכותי למיילדות וגינקולוגים (RCOG), ובשנת 1937 היא הפכה לאישה הראשונה בהיסטוריה שמונתה בקולג' לחברת מועצה (FRCOG)[3]. מרטינדייל מונתה גם כחברה במועצה הלאומית לנשים, הייתה חברה בחברה המלכותית לרפואה, והייתה חברה מייסדת של מועדון הנשים הגינקולוגי.[1]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אקטיביזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד עבודתה כגינקולוגית ומנתחת, מרטינדייל עסקה רבות בקידום הזדמנויות לימודים שוות לנשים ברפואה. היא הייתה חברה במועצה הלאומית לנשים וחברה בהנהלה הלאומית של האיחוד הלאומי של אגודות זכות בחירה לנשים, ואף עזרה להסתיר חברות באיגוד הנשים החברתי והפוליטי מהמשטרה[3]. לאחר שמונתה לתפקיד נשיאת הפדרציה של נשות הרפואה (אנ') בשנת 1931, נפגשה מרטינדייל מתוקף תפקידה עם בית הלורדים ובית הנבחרים בבריטניה על מנת להבטיח שבית הספר הבריטי לרפואה לתארים מתקדמים יקבל נשים וגברים על בסיס שווה[1]. למרטינדייל היו דעות חזקות בנושא מעמד האישה וזנות, ובשנת 1909 היא כתבה עלון על זנות בשם "מתחת לפני השטח" שזכה לביקורת חריפה מבית הנבחרים הבריטי.[3]

פעילות נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הקריירה הרפואית שלה, מרטינדייל הייתה האישה הראשונה שקיבלה את התואר "justice of the peace" (אנ'), כיהנה כשופטת על ספסל ברייטון, הייתה נציבה בכלא לואיס ומושלת בית הספר התעשייתי בפורטסלייד.[1] היא כתבה שני ספרים על חייה: "האישה הרופאה וחייה" שיצא ב-1922, ו"האישה המנתחת" שיצא בשנת 1951.[3]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטינדייל מעולם לא התחתנה, אך חיה לצד איסמיי פיטסג'רלד, ביתו של הברון פיטסג'רלד מקילמרנוק, במשך 35 שנים.[1] מרטינדייל סיפרה על מערכת היחסים הארוכה שלה עם פיטסג'רלד בספרה "האישה המנתחת".[3]

מוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרטינדייל נפטרה בביתה שבלונדון ב-5 בפברואר 1966, בגיל 93. ביוני 2023 נפתח בניין חדש בבית החולים המלכותי בסאסקס, אשר נקרא על שם דוקטור לואיזה מרטינדייל.[4]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 Pioneers: Louisa Martindale (1873-1966) FRCOG 1933, Royal College of Obstetricians and Gynaecologists Heritage Blog (באנגלית)
  2. ^ 1 2 3 Three Women Called Louisa, The Post, ‏March 01, 2009 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 John Simkin, Louisa Martindale (1873-1966), Spartacus Educational (באנגלית)
  4. ^ 1 2 Who was Dr Louisa Martindale CBE?, University Hospitals Sussex NHS Foundation Trust, ‏13/2/2023 (באנגלית)