סנטור (כלי נגינה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: כפילויות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
סנטור
סנטור פרסי
סנטור פרסי
סיווג קורדופוניים
קבוצה כלי מיתר, כלי הקשה
מנעד
Santur Range.png

סנטור (בפרסית: سنتور) הוא כלי נגינה עתיק ממשפחת כלי המיתר שהיה נפוץ בממלכת פרס.[1] הסנטור מוזכר בספר דניאל בשם "פסנתרין" ואשר למעשה הוא אבי הפסנתר של ימינו.

מבנה הכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנטור יווני

הסנטור בנוי מתיבת עץ בצורת טרפז, מעליה פרושים מיתרים רבים - 72 לפחות.[1] על מנת להפיק את הצליל מקישים על המיתרים עם שני פטישי עץ דקים המגולפים, בדרך כלל מעץ תות, בצורה ייחודית ונקראים מזרבים (אנ'). צליל הסנטור הרמוני, עדין ועשיר ביותר הוא גם משופע בצלילים עיליים, אוברטונים, שמוסיפים לכל תו ותו צבע וגוון מיוחד.

מיתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיתרי הסנטור מקובצים ברביעיות המתוחות מצד שמאל של התיבה, שם הם מעוגנים בפין נעיצה, לצד ימין של התיבה, שם הם מחוברים לפין המהווה מפתח כיוון. הם מחולקים לשתי קבוצות, של מיתרי סגסוגת ברונזה ושל מיתרי פלדה. מיתרי הברונזה מיועדים לצלילים נמוכים והפלדה לצלילים הגבוהים. לסנטור טווח צלילים הנע בין E3-F6, מעל 3 אוקטבות. לכל "מקאם" או "דסתגאה" יש כיוון משלו והמעבר בין שירים שאינם מאותו מקאם, מצריכים לעיתים כיוון מחדש של המכשיר. על פני לוח התהודה העליון יש גשרים קטנים, הנקראים בפרסית "חראק"(חמור), הפרושים בשליש הימני ובשליש השמאלי, ובצד אחד תומכים במיתרי הברונזה ובצד השני במיתרי הפלדה. על כל גשר נתמכת רביעית מיתרים המכוונים לצליל אחיד. החראק מחלק את הרביעייה לשני צלילים שונים משני צידיו כך שכל רביעית מיתרים מפיקה שני צלילים. בדרך כלל החראק מוצב במיקום שיוצר פער מדויק של אוקטבה בין שני צידיו, אבל זה נתון לשינויים לפי המקאם המנוגן, כאמור. מספר המיתרים והחראקים משתנה. לסנטור פרסי קלאסי 9 חראקים (בכל צד, כלומר 18 סה"כ) או 12, אך יש גם סנטור הודי עם 15 חראקים.

חומרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיבת התהודה כאמור, עשויה מעץ. העץ המסורתי ממנו נהוג להכין את הכלי הוא אגוז ליבנה. עצים נוספים הם בוקיצה סיבירית ותות. עוצמת לחץ המיתרים בה אמור העץ לעמוד היא כ-900 ק"ג. על כן יש צורך בעצים קשים, עמידים ויבשים, ועם זאת מעט גמישים. אין חובה לשלב סוגים שנוים וניתן לבנות את הכלי מסוג עץ אחד בלבד. העץ צריך לעבור תהליך ייבוש שנעשה באידוי או בחום תנור, אם כי הצלילים הטובים ביותר מופקים מעצים שעברו התייבשות ארוכה של שנים בצל ובאוויר הפתוח. פטישי העץ אשר מפיקים את הצליל, מכונים בפרסית: "מיזראב" עשויים בדרך כלל מעץ תות.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נגני הסנטור המפורסמים הם משה שלו, מנשה ששון, אלי ששון ובתו מיכל ששון קיהן נאמן, יצחק רפואה ובנו איתן רפואה אלדד לוי ונדב שטיינר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנטור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P music.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא מוזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.