נולברטו סולאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נולברטו סולאנו
מידע אישי
לידה 12 בדצמבר 1974 (בן 49)
קייאו, פרו
שם מלא נולברטו אלבינו סולאנו טודקו
גובה 1.75 מ'
עמדה מגן ימני, קשר
מועדוני נוער
1987–1990
1991–1992
אליאנסה לימה
ספורטינג קריסטל
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1993
1993
1994–1997
1997–1998
1998–2004
2004–2005
2005–2007
2007–2008
2008
2009
2010
2010–2011
2011–2012
ספורטינג קריסטל
דפורטיבו מוניסיפל
ספורטינג קריסטל
בוקה ג'וניורס
ניוקאסל יונייטד
אסטון וילה
ניוקאסל יונייטד
וסטהאם יונייטד
לאריסה
אוניברסיטריו
לסטר סיטי
האל סיטי
הארטלפול יונייטד
11 (1)
27 (7)
97 (31)
32 (5)
172 (29)
49 (8)
58 (8)
23 (4)
17 (2)
32 (10)
13 (0)
11 (0)
14 (2)
נבחרת לאומית כשחקן
1994–2009 נבחרת פרו בכדורגל פרו 95 (20)
קבוצות כמאמן
2012
2013
2014
2015–2022
2019–2020
אוניברסיטריו
חוסה גאלווס
אינטרנסיונל דה טורונטו
נבחרת פרו (עוזר מאמן)
פרו (אולימפית)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

נולברטו אלבינו סולאנו טודקוספרדית: Nolberto Albino Solano Todco; נולד ב-12 בדצמבר 1974) הוא כדורגלן עבר פרואני ששיחק בעמדת הקשר. כיום משמש כמאמן הנבחרת האולימפית של פרו.

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולאנו נולד בקייאו, בן זקונים לאבא שהיה חייל בצי הפרואני ואימו הייתה עקרת בית. בגיל 7 צפה בנבחרת פרו עת שזו שיחקה במונדיאל 1982 ושאב ממנה השראה להיות שחקן כדורגל. בשנת 1992 הצטרף לקבוצה הבוגרת של ספורטינג קריסטל. ב-13 באפריל 1992 ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה במשחק הליגה נגד סן אגוסטין. במהלך עונת 1993 הצטרף לדפורטיבו מוניסיפל ובסיום העונה חזר לספורטינג קריסטל. עם ספורטינג היה שותף לזכייה בשלוש אליפויות רצופות ואף הגיע עמה לגמר גביע הליברטדורס 1997.

בשנת 1997 הצטרף לבוקה ג'וניורס מליגת העל הארגנטינאית, בה שיחק בצוותא עם דייגו מראדונה שכינה את סולאנו ה"מאסטריטו".

בשנת 1998 סולאנו חתם בניוקאסל יונייטד מהפרמייר ליג תמורת כ-2.5 מיליון פאונד ובכך הפך לכדורגלן הפרואני הראשון ששיחק באנגליה. ב-22 באוגוסט ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה במשחק הליגה נגד צ'לסי. ביוני 2001 חתם על חוזה חדש לחמש שנים במועדון.

בינואר 2004 חתם באסטון וילה תמורת 1.5 מיליון פאונד. סולאנו הצטרף לאסטון וילה בינואר 2004 תמורת תשלום של 1.5 מיליון פאונד וחתם על חוזה לשנתיים וחצי במועדון. הוא ייחס את עזיבתו ליחסיו הלא טובים עם מאמן ניוקאסל דאז בובי רובסון. ב-31 בינואר הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה בניצחון 5–0 נגד לסטר סיטי. את העונה סיים כמלך שערי הקבוצה ונבחר לכדורגלן השנה של המועדון. באוגוסט 2005 הורחק במהלך משחקו האחרון בקבוצה.

בהמשך אוגוסט 2005 חזר לניוקאסל יונייטד תמורת 1.5 מיליון פאונד לאחר שדחה הצעה מליברפול.

באוגוסט 2007 סולאנו חתם לשנתיים בווסטהאם יונייטד. כעבור חודשיים הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה בניצחון 1-3 נגד סנדרלנד.

באוגוסט 2008 עזב את אנגליה אחרי 10 שנים והצטרף ללאריסה מליגת העל היוונית.

בינואר 2009 חזר לפרו וחתם באוניברסיטריו עמה זכה באליפות המדינה.

אחרי סיום העונה בפרו סולאנו חזר לאנגליה והחל התאמן עם קולצ'סטר יונייטד וניוקאסל יונייטד. ב-22 בינואר 2010 חתם בלסטר סיטי עד לסיום העונה. 8 ימים לאחר מכן ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה במשחק הליגה נגד ניוקאסל. הוא שיחק את המשחק המלא הראשון שלו בניצחון 1-0 על קריסטל פאלאס ב-16 במרץ.

בקיץ 2010 חתם בהאל סיטי בה התאחד עם נייג'ל פירסון שאימן אותו בלסטר וגם תקופה קצרה בניוקאסל.

ב-13 במאי 2011 הצטרף להארטלפול יונייטד. ב-17 בספטמבר הבקיע את שער הבכורה שלו בקבוצה במשחק הליגה נגד בורי. באפריל 2012 נאלץ לפרוש מכדורגל עקב פציעה.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-3 במאי 1994 סולאנו ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת פרו בהפסד 1-0 לקולומביה. ב-25 ביוני 1995 הבקיע את שער הבכורה שלו בנבחרת בניצחון 0-1 נגד סלובקיה. ביוני 2005 הודיע על פרישה מהנבחרת עקב מחלוקות עם מאמן הנבחרת פרדי טרנרו, אך חזר כעבור שנה לאחר מינויו של פרנקו נבארו. לאחר סיום קמפיין מוקדמות מונדיאל 2010 סולאנו הודיע על פרישה מכדורגל.

סולאנו השתתף עם הנבחרת 3 פעמים בקופה אמריקה ופעם אחת בגביע הזהב 2000 וכבש 20 שערים ב-95 הופעות.

קריירת מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2012 מונה למאמנה של ניוקאסל באנפילד מהליגות החובבניות באנגליה במקביל להיותו שחקן בהארטלפול.

ביוני 2012 מונה למאמנה של אוניברסיטריו מהליגה הפרואנית, בה אימן כחצי שנה.

בשנת 2014 מונה למאמן למאמנה של אינטרנסיונל דה טורונטו הקנדית. ב-22 ביולי של אותה שנה המועדון התפרק וסולאנו שוחרר מהמועדון.

לאחר מכן הצטרף לצוות המקצועי של נבחרת פרו ושימש כעוזר מאמן הנבחרת במונדיאל 2018.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטינג קריסטל
ניוקאסל יונייטד
אוניברסיטריו
אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נולברטו סולאנו בוויקישיתוף