נבחרת קולומביה בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קולומביה
Federacion Colombiana de Futbol logo.svg
מידע כללי
כינוי Los Cafeteros (יצרני הקפה)
התאחדות פדרציית הכדורגל של קולומביה
השתייכות CONMEBOL
דירוג פיפ"א
(24 בנובמבר 2016)
6      Decrease2.svg ‎-1‏
 - ניקוד פיפ"א 1,345
 - דרוג שיא 3 (נמדד ביולי 2013)
 - דרוג שפל 54 (נמדד ביוני 2011)
מאמן חוסה נסטור פקרמן (2012)
קפטן חאמס רודריגס
מירב השערים רדאמל פלקאו (25)
מירב ההופעות קרלוס ולדרמה (111)
אצטדיון ביתי אצטדיון מטרופוליטנו
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
מקסיקומקסיקו מקסיקו 3 - 1 קולומביה קולומביהקולומביה
פנמה סיטי, פנמה; 10 בפברואר 1938
הניצחון הכי גדול
בחרייןבחריין בחריין 0 - 6 קולומביה קולומביהקולומביה
ריפה, בחריין; 25 במרץ 2015
ההפסד הכי גדול
ארגנטינהארגנטינה ארגנטינה 9 - 1 קולומביה קולומביהקולומביה
סנטיאגו דה צ'ילה, צ'ילה; 7 בספטמבר 1945
גביע העולם בכדורגל
הופעות 5 (הראשונה ב-1962)
ההישג הטוב ביותר רבע גמר, 2014
קופה אמריקה
הופעות 21 (הראשונה ב-1945)
ההישג הטוב ביותר מקום ראשון, 2001
גביע הזהב
הופעות 3 (הראשונה ב-2000)
ההישג הטוב ביותר מקום שני (2000)

נבחרת קולומביה בכדורגל היא נבחרת הכדורגל הלאומית של מדינת קולומביה. הדירוג הנוכחי של נבחרת קולומביה ברשימת הדירוג של פיפ"א, הוא המקום ה-6 בעולם, נכון ל-24 בנובמבר 2016 - ירידה של מקום אחד לעומת דירוג קודם[1]. דירוג השיא 3 נמדד לראשונה[2] ביולי 2013, והדירוג הכי נמוך 54 נמדד לראשונה[2] ביוני 2011.

נבחרת קולומביה הופיעה עד כה ארבע פעמים בגביע העולם בכדורגל, אך לזכותה רק הופעה אחת לפני שנות ה-90, ב-1962. הפעם היחידה בה הצליחה קולומביה לעבור את שלב הסיבוב הראשון במונדיאל הייתה במונדיאל 1990. במוקדמות למונדיאל זה פגשה קולומביה את ישראל במשחקי הפלייאוף ועברה אותה.

הנבחרת זכתה בטורניר הקופה אמריקה שנערך ב-2001 בקולומביה. קולומביה ניצחה במשחק הגמר את מקסיקו בתוצאה 1:0 וזכתה לראשונה בתולדותיה בתואר. הזכייה בתואר יצרה ציפיות במדינה להופעות מוצלחות יותר בעתיד בטורניר בגביע העולם בכדורגל.

נבחרת קולומביה הייתה מעורבת בצורה עקיפה בשתיים מהטרגדיות המצערות שפקדו את עולם הכדורגל; במונדיאל 1994 כבש בלם הנבחרת, אנדראס אסקובר, שער עצמי במשחק נגד ארצות הברית, שהוביל בסופו של דבר להפסד הנבחרת בתוצאה 2:1 ולהדחה מוקדמת מהטורניר. זמן קצר לאחר שחזרה הנבחרת לארצה, נרצח אסקובר ביריות על ידי אוהד הנבחרת, שהתקשה להשלים עם ההפסד, והאשים את אסקובר כסיבה העיקרית להפסד.

השנייה, בשנת 2003 בזמן משחק חצי הגמר של גביע הקונפדרציות, בין קולומביה לקמרון, צפו שחקני הנבחרת במותו של קשר נבחרת קמרון, מארק ויוויאן פו, שהתמוטט על כר הדשא לאחר שלקה בליבו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטורניר הראשון בו השתתפה קולומביה היה קופה אמריקה 1945. קולומביה סיימה בו במקום החמישי מתוך שבע נבחרות. קולומביה החלה להשתתף במוקדמות גביע העולם בכדורגל החל ממונדיאל 1958, אולם היא סיימה אחרונה בבית המוקדמות ללא ניצחון אחרי פרגוואי ואורוגוואיץ

מונדיאל 1962[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולומביה העפילה לראשונה בתולדותיה לטורניר הגמר של מונדיאל 1962, לאחר שבטורניר המוקדמות ניצחה בביתה את פרו 0-1 וסיימה בתיקו 1-1 במשחק הגומלין. בשלב הבתים של טורניר הגמר הפסידה קולומביה לאורוגוואי 2-1. במשחקה השני, סיימה קולומביה בתיקו 4-4 עם ברית המועצות, לאחר שנקלעה לפיגור מוקדם של 3-0 כבר בדקה ה-11 ומאוחר יותר פיגרה 4-1. קולומביה סיימה את שלב הבתים בתבוסה 5-0 ליוגוסלביה וסיימה אחרונה בבית.

שנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מונדיאל 1962, קולומביה לא הצליחה להעפיל למונדיאל במשך שישה טורנירי מוקדמות רצופים. במקביל, היא החלה להשתתף בקביעות בטורנירי הקופה אמריקה משנת 1975 (עד אז לא התמודדה בטורניר באופן קבוע). בקופה אמריקה 1975 הגיעה קולומביה להישג השיא שלה בטורניר עד אז. בשלב הבתים היא ניצחה בכל משחקיה, בבית ובחוץ, את פרגוואי ואקוודור והעפילה לחצי הגמר מהמקום הראשון בבית. בחצי הגמר הביסה קולומביה בביתה את אורוגוואי 0-3, למרות ששיחקה ב-10 שחקנים לאורך רוב המשחק עקב הרחקת אחד משחקניה. במשחק הגומלין הפסידה קולומביה באורוגוואי 1-0 והעפילה למשחקי הגמר מול פרו. קולומביה ניצחה בביתה במשחק הראשון 0-1, אולם הפסידה במשחק הגומלין בפרו 2-0. במשחק הפלייאוף המכריע, שנערך בקראקס, ונצואלה, הפסידה קולומביה 1-0 ובכך סיימה במקום השני בקופה אמריקה, הישג השיא שלה עד לאותו טורניר. בקופה אמריקה 1987 סיימה קולומביה במקום השלישי.

מונדיאל 1990[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטורניר המוקדמות של מונדיאל 1990, סיימה קולומביה ראשונה בבית המוקדמות לפני פרגוואי ואקוודור. מכיוון שקולומביה סיימה במאזן הגרוע ביותר מבין מנצחות הבתים בדרום אמריקה, היא לא העפילה ישירות לטורניר הגמר, אלא נאלצה להעפיל לצמד משחקי פלייאוף על העלייה נגד ישראל. קולומביה ניצחה בביתה את ישראל 0-1 וסיימה בתיקו 0-0 עימה בגומלין, תוצאה שהספיקה לה על מנת להעפיל לטורניר הגמר, 28 שנים לאחר הפעם הקודמת שעשתה זאת. בשלב הבתים בטורניר הגמר השיגה קולומביה ניצחון ראשון בתולדותיה במסגרת המונדיאל, 0-2 על איחוד האמירויות הערביות. בהמשך שוב הפסידה קולומביה ליוגוסלביה 1-0 ובמשחקה האחרון התמודדה מול אלופת העולם שבדרך, מערב גרמניה. דקה לסיום המשחק נקלעה קולומביה לפיגור 1-0, אולם שער של פרדי רינקון, 3 דקות בתוספת הזמן קבע שוויון 1-1. קולומביה סיימה במקום השלישי בבית, כאשר היא מדורגת במקום השני בין הקבוצות שסיימו במקום השלישי בבתים השונים והעפילה לשמינית הגמר. בשמינית הגמר הפסידה קולומביה לקמרון 2-1 אחרי הארכה, לאחר שהמשחק הסתיים בתיקו 0-0 בתום הזמן החוקי.

מונדיאל 1994[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-90 הייתה קולומביה אחת מנבחרות הכדורגל החזקות בדרום אמריקה. בקופה אמריקה 1993 סיימה קולומביה ראשונה בשלב הבתים וברבע הגמר הדיחה את אורוגוואי בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים. בחצי הגמר הפסידה קולומביה לארגנטינה בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים ובמשחק על המקום השלישי גברה על אקוודור המארחת. בכך, סיימה קולומביה במקום השלישי בקופה אמריקה בפעם השנייה בתולדותיה וזאת לאחר שלא הפסידה באף משחק בטורניר. במוקדמות מונדיאל 1994 שובצה קולומביה לבית עם ארגנטינה, פרגוואי ופרו. במחזור הסיום של שלב הבתים הגיעה קולומביה למשחק חוץ בארגנטינה, כשהיא ראשונה בבית עם יתרון נקודה על ארגנטינה. ארגנטינה הייתה חייבת לנצח במשחק על מנת לסיים ראשונה בבית ולהעפיל למונדיאל ישירות ללא משחק פלייאוף נוסף, בעוד לקולומביה הספיקה תוצאת תיקו. אולם קולומביה הדהימה כאשר הביסה את ארגנטינה 0-5 מצמדים של פרדי רינקון ופאוסטינו אספרייה ושער נוסף של אדולפו ולנסיה באחד ממשחקיה הגדולים בכל הזמנים.

בעקבות ניצחונה הגדול, קולומביה הגיעה לטורניר הגמר של מונדיאל 1994, כאשר היא מועמדת להגיע רחוק, אולם היא אכזבה כאשר בשלב הבתים הפסידה לרומניה 3-1 ובמשחקה השני הפסידה למארחת ארצות הברית 2-1. במהלך המשחק כבש בלם הנבחרת, אנדראס אסקובר, שער עצמי. במשחקה האחרון בטורניר ניצחה קולומביה את שווייץ 0-2, אך בעקבות ניצחונה של רומניה על ארצות הברית במשחק המקביל, סיימה קולומביה במקום האחרון בבית והודחה באופן מאכזב מהטורניר. הדחתה של קולומביה מהטורניר קיבלה מימד טרגי, לאחר שזמן קצר לאחר שחזרה הנבחרת לארצה, נרצח אסקובר ביריות על ידי אוהד הנבחרת.

שנה לאחר מכן סיימה קולומביה במקום השלישי בקופה אמריקה 1995 בפעם השנייה ברציפות ובפעם השלישית בתולדותיה.

מונדיאל 1998[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולומביה העפילה למונדיאל 1998 בפעם השלישית ברציפות, לאחר שסיימה במקום השלישי בבית המוקדמות הדרום אמריקאי. בטורניר הגמר שוב פתחה קולומביה את שלב הבתים בהפסד לרומניה 1-0. במשחקה השני גברה קולומביה על תוניסיה 0-1 ובמשחקה השלישי התמודדה קולומביה מול אנגליה על ההעפלה לשמינית הגמר, כאשר קולומביה חייבת ניצחון בעוד לאנגלים מספיקה תוצאת תיקו. קולומביה הפסידה 2-0 וסיימה במקום השלישי בבית. בכך לא העפילה לשמינית הגמר בפעם השנייה ברציפות.

קופה אמריקה 2001[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולומביה אירחה לראשונה בתולדותיה את קופה אמריקה 2001. קולומביה סיימה ראשונה בשלב הבתים לאחר שניצחה את ונצואלה, אקוודור וצ'ילה. ברבע הגמר הביסה קולומביה את פרו 0-3 ובחצי הגמר ניצחה את הונדורס 0-2. במשחק הגמר גברה קולומביה על מקסיקו 0-1 משער של איוואן קורדובה ובכך זכתה בקופה אמריקה לרראשונה בתולדותיה, כאשר היא מנצחת בכל משחקיה בטורניר. ויקטור אריסטיסאבאל סיים כמלך השערים בטורניר עם שישה שערים.

מונדיאל 2014[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוקדמות מונדיאל 2002 סיימה קולומביה שישית בבית המוקדמות הדרום אמריקאי, כאשר חסר לה שער אחד בלבד על מנת לעבור את אורוגוואי החמישית שסיימה עימה באותו מספר נקודות ולהעפיל לפילייאוף על העלייה.

קולומביה השתתפה לראשונה בתולדותיה בגביע הקונפדרציות 2003 כאלופת דרום אמריקה. בשלב הבתים הפסידה קולומביה לצרפת אך בהמשך ניצחה את ניו זילנד ויפן ועלתה לחצי הגמר מהמקום השני בבית. בחצי הגמר הפסידה קולומביה לקמרון ובמשחק על המקום השלישי הפסידה קולומביה לטורקיה וסיימה במקום הרביעי.

במוקדמות מונדיאל 2006 סיימה קולומביה שוב במקום השישי בבית המוקדמות הדרום אמריקאי, כאשר היא מסיימת עם נקודה אחת פחות מאורוגוואי החמישית. במוקדמות מונדיאל 2010 סיימה קולומביה שביעית בבית המוקדמות, כאשר היא מסיימת עם נקודה אחת פחות והפרש שערים נחות משמעותית מאורוגוואי החמישית. בכך לא הצליחה קולומביה להעפיל לטורניר הגמר בפעם השלישית ברציפות.

קולומביה העפילה למונדיאל 2014 כאשר היא מסיימת במקום השני בבית המוקדמות הדרום אמריקאי. בטורניר הגמר ניצחה קולומביה בשלושת משחקיה בשלב הבתים 0-3 את יוון, 1-2 את חוף השנהב ו1-4 את יפן והעפילה לשמינית הגמר מהמקום הראשון בבית. בשמינית הגמר ניצחה קולומביה את אורוגוואי 0-2 מצמד שערים של כוכב הנבחרת חאמס רודריגס והעפילה לראשונה בתולדותיה לרבע גמר המונדיאל. ברבע הגמר הפסידה קולומביה לברזיל המארחת 2-1. רודריגס נבחר לאחד ממצטייני הטורניר וסיים כמלך שערי הטורניר עם 6 שערים.

בקופה אמריקה 2016 סיימה קולומביה במקום השלישי בפעם הרביעית בתולדותיה.

כל גביעי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1930 - לא נרשמה
  • 1934 - לא נרשמה
  • 1938 - פרשה
  • 1950 - לא נרשמה
  • 1954 - לא נרשמה
  • 1958 - לא העפילה
  • 1962 - סיבוב ראשון
  • 1966 עד 1986 - לא העפילה
  • 1990 - שמינית גמר
  • 1994 - סיבוב ראשון
  • 1998 - סיבוב ראשון
  • 2002 - לא העפילה
  • 2006 - לא העפילה
  • 2010 - לא העפילה
  • 2014 - רבע הגמר

קופה אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1916 עד 1942 - לא נרשמה
  • 1945 - מקום חמישי
  • 1946 - פרשה
  • 1947 - מקום שמיני
  • 1949 - מקום שמיני
  • 1953 עד 1956 - פרשה
  • 1957 - מקום חמישי
  • 1959 - פרשה
  • 1959 - פרשה
  • 1963 - מקום שביעי
  • 1967 - לא העפילה
  • 1975 - מקום שני
  • 1979 - סיבוב ראשון
  • 1983 - סיבוב ראשון
 
  • 1987 - מקום שלישי
  • 1989 - סיבוב ראשון
  • 1991 - מקום רביעי
  • 1993 - מקום שלישי
  • 1995 - מקום שלישי
  • 1997 - רבע גמר
  • 1999 - רבע גמר
  • 2001 - מקום ראשון
  • 2004 - מקום רביעי
  • 2007 - סיבוב ראשון
  • 2011 - רבע גמר
  • 2015 - רבע גמר
  • 2016 - מקום שלישי

גביע הקונפדרציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת לקראת משחקי קופה אמריקה 2015[3].

עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
1 שוער דויד אוספינה 31 באוגוסט 1988 53 0 אנגליהאנגליה ארסנל
12 שוער קאמילו ורגאס 9 במרץ 1989 5 0 קולומביהקולומביה דפורטיבו קאלי
23 שוער כריסטיאן בונילה 2 ביוני 1993 0 0 קולומביהקולומביה אתלטיקו נסיונל
7 הגנה פאבלו ארמרו 2 בנובמבר 1986 62 2 ברזילברזיל פלמנגו
18 הגנה חואן קאמילו סונייגה 14 בדצמבר 1985 59 1 איטליהאיטליה נאפולי
2 הגנה כריסטיאן ספאטה 30 בספטמבר 1986 32 0 איטליהאיטליה מילאן
14 הגנה קרלוס ואלדס 22 במאי 1985 17 2 קולומביהקולומביה סנטה פה
4 הגנה סנטיאגו אריאס 13 בינואר 1992 14 0 הולנדהולנד פ.ס.וו. איינדהובן
22 הגנה ג'ייסון מוריו 27 במאי 1992 6 0 איטליהאיטליה אינטר מילאנו
3 הגנה פדרו פרנקו 23 באפריל 1991 5 0 טורקיהטורקיה בשיקטש
3 הגנה דרווין אנדרדה 11 בפברואר 1991 3 0 בלגיהבלגיה סטנדרד ליאז'
6 קישור קרלוס סאנצ'ס 9 במרץ 1986 55 0 אנגליהאנגליה אסטון וילה
11 קישור חואן קוואדרדו 26 במאי 1988 40 5 איטליהאיטליה יובנטוס
10 קישור חאמס רודריגס (קפטן) 12 ביולי 1991 33 12 ספרדספרד ריאל מדריד
15 קישור אלכסנדר מחייה 11 ביולי 1988 18 0 קולומביהקולומביה אתלטיקו נסיונל
5 קישור אדווין ולנסיה 29 במרץ 1985 16 0 ברזילברזיל סנטוס
8 קישור אדווין קרדונה 8 בדצמבר 1992 5 1 מקסיקומקסיקו מונטריי
9 חלוץ רדאמל פלקאו 10 בפברואר 1986 57 25 צרפתצרפת מונאקו
19 חלוץ טאופילו גוטיירס 17 במאי 1985 39 14 פורטוגלפורטוגל ספורטינג ליסבון
21 חלוץ ג'קסון מרטינס 3 באוקטובר 1986 3 10 סיןסין גואנג'ג'ואו אברגרנדה
17 חלוץ קרלוס באקה 8 בספטמבר 1986 18 7 איטליהאיטליה מילאן
16 קישור ויקטור איברבו 19 במאי 1990 12 1 איטליהאיטליה רומא
20 חלוץ לואיס מוריאל 18 באפריל 1991 5 1 איטליהאיטליה סמפדוריה

שחקנים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג לנבחרות לאומיות לגברים באתר פיפ"א
  2. ^ 2.0 2.1 החל מאוגוסט 1993 - אז החל דירוג פיפ"א לנבחרות גברים בכלל
  3. ^ סגל הנבחרת לקופה אמריקה 2015