לדלג לתוכן

נוסחת לז'נדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בתורת המספרים, נוסחת לז'נדר (על שם המתמטיקאי הצרפתי אדריאן-מארי לז'נדר; נקראת גם נוסחת דה פוליניאק על שם אלפונס דה פוליניאק) קובעת את הפירוק לגורמים ראשוניים של , כאשר הסימן "" מסמן את פעולת העצרת:

כאשר מספר ראשוני ו- היא פונקציית הערך השלם (עיגול כלפי מטה).

בניסוח שקול, הנוסחה קובעת שהמעריך של החזקה הגבוהה ביותר של ראשוני המחלקת את הוא . הסכום האינסופי לכאורה הוא למעשה סכום סופי, שכן החל משלב מסוים כל איברי הסכום מתאפסים משום של- מתקיים .

" עצרת" הוא מכפלת המספרים מ-1 עד :

לכן המעריך של החזקה הגבוהה ביותר של ראשוני המחלקת אותו הוא סכום המעריכים של החזקות הגבוהות ביותר של המחלקות כל אחד מהמספרים מ-1 עד .

לכל ראשוני , אנחנו יודעים כי מחלק בדיוק מספרים מ-1 עד שכן כפולותיו הן .

ביניהם מספרים שמתחלקים אפילו ב-, ולכן יש לספור אותם פעם נוספת.

ובאופן כללי, יש ביניהם בדיוק המתחלקים ב-, ויש לספור אותם שוב. נסכום את כל המקרים יחדיו ונקבל שהמעריך של החזקה הגבוהה ביותר של המחלקת את הוא .

נמצא כמה אפסים מופיעים בסוף הכתיב העשרוני של המספר . מספר האפסים שווה למעריך של החזקה הגבוהה ביותר של 10 המחלקת את . הפירוק לגורמים של חזקות של 10 הוא . לכן המעריך המבוקש יהיה הקטן מבין המעריכים של החזקות הגבוהות ביותר של הראשוניים 2 ו-5 המחלקות את . ברור כי המעריך הגבוה יותר מבין השניים הוא זה של 2 (שכן הוא מחלק יותר מספרים בין 1 ל-199) ולכן מספיק למצוא את המעריך של 5. לפי הנוסחה המעריך הוא:

מכאן שהמספר מסתיים ב-47 אפסים.

ניסוחים שקולים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכום ספרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסמן ב- את סכום הספרות של בבסיס . ניסוח שקול לנוסחת לז'נדר קובע שהמעריך של החזקה הגבוהה ביותר של המחלקת את הוא .

נציג את בבסיס :

כעת נשים לב כי

זאת מכיוון ש-. מכאן לפי נוסחת לז'נדר המעריך של חזקה הגבוהה ביותר של המחלקת את הוא:

המעבר מ-(1) ל-(2) אפשרי מכיוון שלכל , המקדם מופיע פעם אחת בדיוק כמקדם של כל אחד מבין .

המעבר מ-(2) ל-(3) מתבצע על-ידי שימוש בנוסחה לסכום טור הנדסי.

מ.ש.ל.

גרסה לוגריתמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימת לנוסחת לז'נדר גרסה שקולה אשר עושה שימוש בפונקציית הלוגריתם הטבעי ופונקציית פון מנגולד .

פונקציית פון מנגולד מוגדרת כך שלכל מספר טבעי :

בגרסה זו, נוסחת לז'נדר מקבלת את הצורה:

לוקחים לוגריתם על שני צידי המשוואה בנוסחת לז'נדר המקורית, ומקבלים:

מ.ש.ל.

מקדם בינומי שווה למספר התת-קבוצות מגודל שיש לקבוצה בגודל . מכאן שהוא בהכרח מספר שלם. עם זאת, זוהי הוכחה קומבינטורית לטענה, ואילו נוסחת לז'נדר מספקת הוכחה אלמנטרית לטענה (כזו המסתמכת רק על תכונות מספרים).

פונקציית הערך השלם מקיימת את האי-שוויון הטריוויאלי . לכן מתקיים:

לפי נוסחת לז'נדר אגף ימין הוא המעריך של החזקה הגבוהה ביותר של המחלקת את , בעוד אגף שמאל הוא המעריך של החזקה הגבוהה ביותר של המחלקת את . מהאי-שוויון אנו מסיקים שלכל חזקת ראשוני בפירוק של לגורמים, כפולה שלו מופיעה בפירוק של , ולכן מתחלק ב-, כלומר מספר שלם.

לפי נוסחת לז'נדר המעריך של החזקה הגבוהה ביותר של המחלקת את הוא , עובדה המשמשת בהוכחה האלמנטרית של פאול ארדש להשערת ברטראן.