נזירה זיין א-דין

נזירה זיין א-דין
نظيرة زين الدين

לידה	1908 קונסטנטינופול, האימפריה העות'מאנית
פטירה	1976 (בגיל 68 בערך) ביירות, לבנון
שם לידה	نظيرة سعيد زين الدين
מדינה	לבנון, סוריה
מקום לימודים	האוניברסיטה האמריקנית בביירות
שפות היצירה	ערבית

נזירה זיין א-דין (ערבית: نظيرة زين الدين,; 1908-1976) הייתה סופרת ומשוררת לבנונית-סורית מוסלמית פמיניסטית. נחשבת חלוצה של הפמיניזם האיסלאמי.

קורות חיים

נזירה זיין א-דין נולדה באל-אסתאנה (الاستانة) בטורקיה בשנת 1908 ונפטרה בשנת 1976 בלבנון.

אביה של הסופרת סעיד בק זיין א-דין (سعيد بيك زين الدين) מהכפר עין קיני מהרי השוף בלבנון, היה אחד מגדולי הרשות השופטת, הוא כיהן בתפקידים משפטיים חשובים, והיה הנשיא הראשון של בית המשפט לערעורים בלבנון. בתו הבכורה זיין א-דין קיבלה ממנו חינוך, הדרכה ותמיכה. והוא תלה בה תקוות גדולות.

זיין א-דין למדה בביירות, בבית הספר לנזירות של מאר יוסף הקדוש ואחר כך בבית הספר לנזירות בנצרת, שם סיימה את לימודיה בשנת 1926. החוקים ששררו בשנים ההן שמנעו ערבוב בין בנים לבנות, ובשל כך לא יכלה להצטרף לפקולטה לרפואה באוניברסיטה הישועית. לכן היא הצטרפה בשנת 1927 לאוניברסיטה האמריקנית בביירות, ולאחר מכן למדה באותה שנה במכללה החילונית הצרפתית. בשנת 1928 הייתה אחת הנשים הראשונות בארצות ערב שקיבלה את התואר בוגרת במדעים. באותה השנה נשאה הרצאה בנושא הסרת הרעלה, בעמותה הספרותית הערבית, שבראשה עמד תקי א-דין א-סולוח (تقي الدين الصلح). היא התנתה את כניסת הנשים הנשואות והרווקות לאולם חשופות פנים, והיא קבלה את מה שהיא רצתה ובין הנוכחות היו דמויות נשיות מפורסמות בזמנו כמו ענברה סלאם (عنبرة سلام) וניזאר א-סולוח (نزار الصلح) (שתיהן נחשבות לחלוצות הרנסאנס הנשי באותה תקופה במדינות ערב שגם הן פעלו כנגד הרעלה). אחרי הרצאה זו נשאה הרצאות רבות באולמות של בתי ספר, ואוניברסיטאות ובתי קולנוע. כמו כן הייתה פעילה מאוד בתנועת הנשים בביירות, תרמה להקמתם של מספר עמותות של נשים החל מאגודת תחיית הנשים (ג'מעיה א-נהאדה א-נסאאיה - جمعية النهضة النسائية), שבה שימשה גם כמזכירה, ועד לאוניברסיטה של הנשים (ג'אמעה א-סיידאת - جامعة السيدات) שם הייתה יועצת באיגוד הסורי הלבנוני שהיה מורכב מ-29 עמותות של נשים ואחר כך יוסד והפך להיות האיחוד הנשי הערבי (אל-איתחאד א-נסאאי אל-ערבי - الاتحاد النسائي العربي) כאשר היא כיהנה בתפקיד המזכירה שלו. היא נישאה לשפיק אל-חלבי (شفيق الحلبي) שכיהן באותה עת כנשיא בית המשפט לערעורים בביירות, ומאוחר יותר התמנה למושל של ביירות. מנישואיה נולדו שלושה ילדים: אמין ונביל ואריג'. בעלה סירב שתתמסר כליל לעבודה ציבורית, וסבר כי עליה לפנות את עצמה לעבודות הבית וגידול הילדים.

מוטיבים עיקריים ביצירותיה

נזירה זיין א-דין כתבה את שני ספריה המפורסמים בהיותה מתחת לגיל עשרים. ב-1928 כתבה את "החשיפה והרעלה" (א-סופור ואל-חיג'אב - السفور والحجاب) וב-1929, את "הנערה והשיח'ים" (אל-פתאת וא-שייח' - الفتاة والشيوخ), וזאת תוך כדי המחאה נגד האירועים שהתרחשו בדמשק בשנת 1927, שבהם נשללה החירות מהנשים, ומנעו מהן מלצאת מהבית בלי רעלה (חשופות פנים).

שני הספרים האלו נחשבים כמקור חשוב ליחסים בין גברים ונשים באסלאם. וספרה הראשון "החשיפה והרעלה" שהודפס בשנית בשנת 1998 בדמשק על ידי ד"ר בות'יינה שעבאן, עורר מהומות ודיאלוג ערבי ואסלאמי בתוך המדינות הערביות והאסלאמיות ואצל הערבים והמוסלמים בתפוצות גם כן. לא פלא שספר כזה יצא לאור בזמן זה כאשר התנועה הפמיניסטית ביטאה את עצמה בהופעתן של סופרות בעיקר בתחום של הרומן ובהוצאה לאור של עיתונים ומגזינים, המיוחדים לענייני נשים.

הספר החשיפה והרעלה עורר יותר עניין והשפעה ועורר מחאות ומחלוקת והפגנות ואיומים, האנשים הפחות מתקדמים/חופשיים בדעתם בתקופתה האשימו אותה בחילול השם וכפירה. היא וספרה הוקעו במסגדים והדבר הגיע אף לאיומים ברצח. היא שרדה כמה ניסיונות רצח בפועל. היא הואשמה בשיתוף פעולה עם המיסיונרים והקולוניאליזם ושאיננה המחברת האמיתית לספר זה, אז היא הגיבה, וכתבה את ספרה השני "הנערה והשיח'ים".

זיין א-דין הגנה בספרה "הנערה והשיח'ים" על זכותן של נשים להעניק לפרשנות ולתורת המשפט וההלכה הדתית האיסלמית, ולא להסתפק בלהיות הנושא בלבד. היא אמרה: ”כמו שהשתתפו הנשים בממשלה השרעית שהתנהלה על פי שריעה איסלאמית בעמדות שונות, יש להן הזכות המפורשת להשתתף בהסבר השרעי הנאות ובפרשנות. אפילו האישה עדיפה על הגבר בפרשנות הפסוקים שעוסקים בחובתה ובזכותה בקוראן, כי הבעלים של הזכות והחובה מוכשר להם יותר מאשר כל אדם אחר ”.

למרות שזיין א-דין לא הייתה הראשונה שדרשה חשיפת הפנים והגינות כלפי האישה הערבייה והמוסלמית, ויציאת הנשים לחיים הציבוריים (שכן גם קאסם אמין והודא שעראווי ואחרים היו קודמיה לנושא זה). היא הייתה האישה הראשונה הלבנונית, הערבית והמוסלמית שחברה ספר שלם והעזה לפרק את השיח הפטריארכאלי והגישה הרווחת של המוסר הכפול של הגברים כלפי המודרניות וסירובם ליחסי משפחה מודרניים והקשר שלהם לנשים והזדקקותם לזיוף קונוטציות מסורתיות כדי להצדיק את הדומיננטיות שלהם .

היא הזכירה בספר שלה החשיפה והרעלה שהיא חזרה לקוראן והסונה של הנביא מוחמד ובחנה את כל הפירושים ולא מצאה הסכמה בנושא חשיפת הפנים והרעלה. היא אף הרחיקה לכת ואמרה כי הרעלה כפי שהיא ידועה היום אסורה על פי ההלכה האסלאמית. זיין א-דין טוענת שהאסלאם מבוסס על חופש מחשבה, רצון, דיבור ופעולה, וכי אין למוסלמי שום שליטה על מוסלמי אחר בענייני דת, שכל, ורצון והיא מפרטת כמה פסוקים מהקוראן כדי להראות שאלוהים הנשגב לא בקש אפילו מנביאו לפקח על הפעולות או הרעות של המוסלמים. ”ומי שמציית לנביא כמוהו כמציית לאלוהים ומי ששלח שכן לא שלחנו אותך על מנת לפקח עליהם” (סורת א-נסאא - סורת הנשים 80).

תרומתו של אביה לחלוציות שלה

זיין א-דין ציינה ביותר ממקום אחד את השפעתו המכרעת של אביה עליה, במיוחד ביחס לנושא של הרעלה, כך שהיא עקבה אחרי הקו שהוא שרטט לה ואשר השתכנעה ביושרו ובנכונותו:”על כל פנים אני מקווה שרבותיי הגברים לא יאשימו אותי בשבירת המערכת והימלטות מהכלא של הרעלה שכן אני לא עשיתי את זה רבותיי, אלא אחיכם אבי, שאלוהים ברא אותו חופשי לחלוטין - והוא לא חושש למען הזכות משום כעס – הוא אשר חשב שכליאתי אינה עולה בקנה אחד עם הצדק של אלוהים ועם האינטרסים של המשפחה, והקהילה והאמין בכבוד נפשי ואדיבותה אז שלח אותי ללא רעלה לחיים ולאור ואחרי שחשבתי היטב קבלתי את מה שהוא חשב ופעלתי בהתאם”.

כאות הוקרה על מאמציו של אביה בחינוכה ובתמיכתו בה היא הקדישה את ספרה הראשון "החשיפה והרעלה" לו ואמרה: ”הנה אבא שלי, אני מקדישה בזאת כאות הוקרה ותודה את הביכור בין ספריי החשיפה והרעלה, והוא רק השתקפות של קרני האור של הידע שלך וחופש הרצון והמחשבה שלך ואני מקווה שאלוהים יאיר עלינו ועל האומה באור ההדרכה ושידריך אותנו ואת האומה לדרך הנכונה”. היא הקדישה את ספרה השני "הנערה והשיח'ים" לכל הנשים: ”כי בתוככן הרוח של האם וכי אני מאמינה שהרפורמה במזרח מבוססת על חירותכן ומאבקכן למען כל הזכויות והלוואי שיאיר עליכן האור של אלוהים”.

תמיכה וביקורת

היו אנשים רבים שתמכו בה, ואחרים שהתנגדו לה. מי שהכחיש את הטלת הרעלה בעולם המוסלמי היה, השיח' מוחמד אלע'זאלי (الشيخ محمد الغزالي), שהאמין כי האסלאם לא כפה על הנשים לכסות את פניהן בחג', המהווה אחת הפינות של האסלאם, על כן אין זה מומלץ לשים רעלה בימים כתיקונם. הערותיה מצביעות על תובנה חדה, ועל הקשר שקשרה בין התפיסה של נחיתותן של נשים ועבדות, ופרשנותה לתופעה של בזבוז האנרגיות התרבותיות של הנשים. היא טוענת: ”זה המצב של כל עם ששלטו בו הפיאודלים ושדדו את חירויותיו או הגבילו אותו בכל סוגי הגבלות. לא שמענו על עבדים ששגשגו לפני ששוחררו. ולמה? מכיוון שהעוול מעייף מאוד את הכוחות השכליים, ומונע את ההשפעות של השכל מהופעה”. המתנגדים לה, בראשותו של מדען הדת והשפה השייח'מוסטפא אלע'לאייני (الشيخ مصطفى الغلاييني), הכחישו את היותה המחברת האמיתית של ספריה וטענו שמישהו אחר כתב אותם עבורה, והצביעו על כך שזהו אביה השופט משום שהדפיס והוציא לאור את ספריה על חשבונו האישי.

יצירותיה של נזירה זיין א-דין

• החשיפה והרעלה .(السفور والحجاب) - יצא לאור בשנת 1928
• הנערה והשיח'ים .(الفتاة والشيوخ) - יצא לאור בשנת 1929
• שני מכתבים אל כבוד המנדט ( رسالتان الى مقام الانتداب ) - יצא לאור בשנת 1929

קישורים חיצוניים

• نظيرة زين الدين رائدة الحركة النسوية العربية، ميريام كوك (الولايات المتحدة الأميركية)، دراسة (אתר העוסק בשפה ותרבות ערבית)
• زين الدين -المعرفة(הקישור אינו פעיל) (מיזם של אנצקלופידיה בשפה הערבית)
• زين الدين وكتابها: «السفور والحجاب»، بقلم الأستاذة روزا ياسين حسن (روائية)- جنة العارفين ( אתר העוסק בלימודים ומחקרים בנושא האסלאם בחברות האפריקאיות )
• الرائدات .. نظيرة زين الدين .. وكتابها : السفور والحجاب .,مريم نجمة,الحوار المتمدن (אתר למען חברה אזרחית חילונית דמוקרטית שחותרת לחירות וצדק חברתי)
• نظيرة زين الدين رافضة الحجاب والمحجبة غصباً!,كرم الحلو,المستقبل(הקישור אינו פעיל) (אתר העיתון הלבנוני אלמוסתכבל)
• نظيرة زين الدين: المرأة التي قالت “لا”,نصري الصايغ,كنعان (אתר חדשות של עיתון כנעאן הלבנוני)
• الجوهري: في ما يتعدى السفور والحجاب - جميل قاسم,الاوان (אתר תרבותי נוסד בפריס בירת צרפת נוסד למען תרבות ראציונלית חילונית מודרנית)
• الخطاب الجميل الذي القته في جلسة جامعة السيدات يوم السبت في 2 الجاري حضرة الكاتبة الاديبة المعروفة الانسة نظيرة زين الدين,one time art (אתר לבנוני העוסק באומנות)

• Miriam Cooke ,Nazira Zeineddine: A Pioneer of Islamic Feminism (באנגלית)