נחום גלאצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחום גלאצר
אין תמונה חופשית
לידה 25 במרץ 1903
לבוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בפברואר 1990 (בגיל 86)
טוסון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק תאולוג, מוציא לאור, מרצה באוניברסיטה, מבקר ספרותי, היסטוריון, עיתונאי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה אנגלית, גרמנית, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נחום (נוֹרְבֶּרְט) גְלַאצֶר (נכתב גם גלצר; באנגלית: Nahum Norbert Glatzer;‏ 25 במרץ 1903, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית27 בפברואר 1990, טוסון, אריזונה, ארצות הברית) היה היסטוריון יהודי אמריקאי - ישראלי, חוקר במדעי היהדות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר למברג (לבוב) שבגליציה, אז באימפריה האוסטרו-הונגרית, בשנת 1903. נפטר בעיר טוסון באריזונה שבארצות הברית בשנת 1990.

התחנך מילדותו בחינוך דתי, והמשיך בלימוד בישיבה בפרנקפורט שבגרמניה. מהישיבה עבר לאוניברסיטת פרנקפורט, וסיים את לימודיו בה בשנת 1931. לאחר לימודיו עסק בהוראה כשנתיים, ובשנת 1933 עלה לארץ ישראל. לפני עלייתו היה גלאצר גם מורה פרטי של ילדיו של שלמה זלמן שוקן, ולימים היה בין ראשוני העובדים ב"הוצאת שוקן" בניו יורק.

נחום גלאצר לימד בבית הספר הריאלי בחיפה ארבע שנים, עד שנת 1937. בשנת 1938 היגר לארצות הברית, ולימד בכמה מוסדות ידועים. משנת 1938 עד שנת 1943 לימד בבית המדרש למדעי היהדות בעיר שיקגו. אחר כך לימד בבית המדרש העברי למורים בעיר בוסטון, עד שנת 1947, ומשנת 1948 עד שנת 1950 לימד בישיבה יוניברסיטי שבעיר ניו יורק.

משנת 1950 לימד נחום גלאצר באוניברסיטת ברנדייס והיה ראש המחלקה ללימודי מזרח תיכון ויהדות. לאחר פרישתו מברנדייס לימד באוניברסיטת בוסטון. בצד הוראתו חקר פרסם וערך מחקרים רבים וחשובים בתולדות עם ישראל בעת החדשה. דבריו התפרסמו בעיתונות העברית באמריקה, כגון "הדאר", "בצרון", "התקופה" וכתבי עת אחרים. גלאצר שלט היטב הן בגרמנית והן באנגלית, ודבריו נדפסו בשתי הלשונות. כמו כן ידע עברית היטב, ופרסם גם בשפה זו. נושא מחקרו הידוע ביותר הוא חייו ומשנתו של הפילוסוף היהודי-גרמני פרנץ רוזנצוייג, וגלאצר נחשב לביוגרף הרשמי שלו. כן תרגם לאנגלית כמה מכתביו.

ספר זיכרונותיו, "זכרונות מנחום גלאצר", יצא בשנת 1997 ונערך על ידי מיכאל פישביין, שהיה תלמידו, וג'ודית' גלאצר וקסלר, בתו.

מחיבוריו של נחום גלאצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחום גלאצר פרסם למעלה משבעים כרכים ופרסומים באנגלית (ניתן לראותם בקטלוג הספרייה הלאומית).

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.