נחל שקמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחל שקמה
Shikma.JPG
אורך 60 ק"מ
אגן ניקוז 750 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא גבעות להב
שפך קיבוץ זיקים
מדינות באגן הניקוז ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שרידי גשר רכבת מעל לנחל פורה, 1/08
נחל שקמה

נַחַל שִׁקְמָהערבית ואדי אל-חַסִי), הוא נחל אכזב בדרום שפלת יהודה העובר דרך מישור החוף הדרומי ונשפך לים התיכון. אורכו של הנחל כ-60 ק"מ ושטח אגן הניקוז שלו כ-750 קמ"ר.[1]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של הנחל בגבעות להב ממזרח לדבירה. הנחל זורם לכיוון צפון מערב בין גבעות פורה לגבעות רוחמה, עד לתל חסי שם נשפך אליו נחל אדוריים, והנחל פונה מערבה וזורם בעמק נחל שקמה, חוצה את אזור רכסי הכורכר גברעם-נירעם, וסמוך לאור הנר פונה שוב לצפון מערב ונשפך לים התיכון מערבית לקיבוץ זיקים. בפועל, נאגרים מי השטפונות הזורמים בנחל במאגר שקמה מדרום לזיקים, ורק עודפיהם זורמים לים.

הנחל עובר בסמוך לישובים דבירה, תלמים, אור הנר, ארז, נתיב העשרה וזיקים. אתרים נוספים הסמוכים לנחל הם תל מלחה, באר שקמה, תל נגילה, תל חסי, ותל שקף.

מסלולי טיול[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרך נוף נחל שקמה יוצאת משמורת פורה, עוברת ליד מאגר פורה, הגשר הטורקי מעל נחל פורה (יובל של נחל שקמה), תל נגילה, שמורת בתרונות רוחמה, קיבוץ דורות, חוצה את כביש 232, כביש 34 וכביש 4 וממשיכה עד ליד חוף זיקים. הדרך מסומנת בסימון כחול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1863, ביקר חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן באזור, תיעד את השרידים העתיקים באזור, ואת חציית נחל שקמה (לו הוא קרא "נהר אריביה" כשם הכפר הערבי הרביא שהיה ממוקם בשפך הנחל). גרן כתב:"בשעה וחמש עשרה דקות הגענו לשפך נהר אריביה המכונה גם נהר עסקלאן. במקום הזה, בתוך חצי עיגול נרחב למדי שמתקבל כאן מתוואי החוף, הוא יוצר כמין ברכה המפותלת כמה נפתולים צפופים, ומימיה נראים עומדים...בשעה שמונה וחמש עשרה דקות עברנו חורבות בשם ח'רבת אמאריס. הן לא בולטות לעין ומכסות גבעת חול החולשת על החוף מגובה שנים עשר מטר בקירוב...בשעה שמונה ושלושים דקות הגענו לעוד ח'רבה, ונאמר לי כי שמה ח'רבת אם אשקף. על פני כל האתר הזה פזורים חרסים מעורבים עם כתית"[2].

ביום 19 בדצמבר 1966 נסחפה משאית צבאית בנחל שקמה, עקב שטפונות כבדים. 24 חיילים ניצלו, אך שנים נסחפו. הם הובאו לקבורה למחרת היום: טר"ש יעקב לביא וטר"ש עבדו יחזקאל נעים. לפי האומדן, זרם השיטפון הוערך ב-500 קוב בשנייה . כתב העיתון דבר תיאר:

בשעות אחדות זורמים באפיקו מיליוני קובים מים, הסוחפים עמם במהירות עצומה אבני ענק ועצים עבי-גזע שנעקרו משרשיהם, משום כך נשמע השטפון בנחל שקמה כרעש של טור טנקים הממהר לקראת האויב... עתה רוגע הנחל...ויהי שוב ואדי צר ויבש המתפתל כנחש על פני האדמה

[3].

בסוף שנת 1978 התגלה גז טבעי בקידוח שבוצע באזור הנחל, אחר כך בוצעו שני קידוחים נוספים בהם לא נמצא גז והפרויקט הוכרז כלא כלכלי[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]