ויקטור גרן

ויקטוֹר אונורה גֵּרֵן (בצרפתית: Victor-Honoré Guérin;‏ 15 בספטמבר 1821, פריז – 21 בספטמבר 1891, פריז) היה משכיל צרפתי, שערך מסעות מחקר וכתב ספרים שהיו סיכומי מסעות החקר הגאוגרפיים והארכאולוגיים שערך בצפון אפריקה, ביוון ובאיי יוון, בסוריה ובארץ ישראל. ביקר בארץ ישראל שמונה פעמים, בשנים: 1852, 1854, 1863, 1870, 1875, 1882, 1884, 1888. גרן זכה בפרס האקדמיה הצרפתית למדעים על ספרו "ארץ הקודש - תולדותיה וזכרונותיה" שפורסם בשנים 1881–1883.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקטור גרן נולד בשנת 1821 בפריז. הוא למד בבית מדרש למורים בפריז והיה מורה לרטוריקה. בשנת 1852 התקבל כחבר בבית הספר הצרפתי ללימודי אתונה באתונה, יוון. בשנת 1878 התמנה לפרופסור באוניברסיטה הקתולית של פריז. בספרים גרן כותב על זיהוי האתרים וההיסטוריה שלהם והוא מרבה להוסיף מראי מקום ומובאות מהתנ"ך, מהמיתולוגיה היוונית, מכתבי חוקרים אחרים בני זמנו כגון רובינסון, טוֹבְּלֶר ודה סוֹסִי. גרן מצטט גם מקורות עבריים כגון המשנה והתלמוד וגם נוסעים יהודים כמו יצחק חילו ובנימין מטודלה. ביומני המסע של גרן מצוינים במדויק זמני הביקור בכל אתר ואתר וכיווני המסע. החוקרים רוברט מקאליסטר, בנימין מזר ויהושע בן אריה משבחים את עבודתו, את מחקריו ואת כתביו.

ויקטור גרן, תיאור גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי של ארץ-ישראל / תרגם מצרפתית והוסיף מבוא והערות חיים בן-עמרם (התרגום לפי מהדורת פאריס 1868), ירושלים: יד יצחק בן-צבי (ספרייה לתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל), תשמ"ב 1982 – תשמ"ה 1985. (כרכים: א–ג – יהודה; ד–ה – השומרון; ו–ז – הגליל).

מדיה וקבצים בנושא ויקטור גרן בוויקישיתוף

ערך זה הוא קצרמר בנושא צרפתים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.