נחש בירית מערבי
 נחש בירית מערבי
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | נחשים |
| משפחה: | זעמניים |
| סוג: | נחש בירית |
| מין: | נחש בירית מערבי |
| שם מדעי | |
 Thamnophis elegansברד וז'ראר, 1853 | |
| |
נחש בירית מערבי (שם מדעי: Thamnophis elegans) הוא מין של נחש ממשפחה הזעמניים אשר חי לאורך מערב אמריקה הצפונית, בין קנדה וארצות הברית. ידועים 5–6 תת-מינים מוכרים שלו. זהו אחד הנחשים הצפוניים בעולם.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
זהו נחש בינוני באורך של 46 עד 104 ס"מ בקירוב והוא בעל פס גבי צהוב, כתום בהיר או לבן כששני פסים מצידיו בולטים באותו צבע. כמה מהפרטים בעלי כתמים אדומים או שחורים ביניהם. בדומה לשאר נחשי הבירית הם בעלי רוק המכיל ארס חלש יחסית וקל מכדי לפגוע באנשים, אך קטלני לטרפו מאחר שהוא יכול לגרום לתמיסת שרירים ואף לאנשים הוא יכול לגרום בצקת מקומית[2][3]. בנוסף הנחש מתפתל בחיבוק חונק של טרפו.
הנחש מצוי בטבע במגוון רחב של אזורים ביניהם בערבות, יערות מחטניים ויערות אחרים, בהרים עד לגובה 3,962 מטרים וחלק מהנחשים מצויים באיים ולמדו לשחות בים. בנוסף האוכלוסיות של האגן הגדול והרי הרוקי הם אמפיביים. הנחש ניזון בהתאם לאורח חייו כאשר האוכלוסיות היבשתיות יותר ניזונים מטרף יבשתי כמו תולעים, חרקים, חלזונות ועוד רכיכות, דו-חיים, זוחלים אחרים וצעירי מכרסמים. האוכלוסיות האמפיביות ניזונות יותר מצפרדעים, טריטונים, דגים קטנים, תולעים ועלוקות ומעוד מזונות המצויים במים.
תת-מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם 6 תת-מינים של הנחש, אם כי חלקם נתונים במחלוקת:
- Thamnophis elegans arizonae
- Thamnophis elegans elegans
- Thamnophis elegans hueyi
- Thamnophis elegans terrestris
- Thamnophis elegans vagrans
- Thamnophis elegans vascotanneri
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נחש בירית מערבי, באתר ITIS (באנגלית)
- נחש בירית מערבי, באתר NCBI (באנגלית)
- נחש בירית מערבי, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- נחש בירית מערבי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- נחש בירית מערבי, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נחש בירית מערבי באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ Jansen, David W (1987). "The Myonecrotic Effect of Duvernoy's Gland secretion of the snake Thamnophis elegans vagrans". Journal of Herpetology. 21 (1): 81–83. doi:10.2307/1564384. JSTOR 1564384.
- ^ Gomez, H.F.; Davis, M.; Phillips, S.; McKinney, P.; Brent, J. (1984). "Human envenomation from a wandering garter snake". Annals of Emergency Medicine. 23 (5): 1119–22. doi:10.1016/s0196-0644(94)70113-x. PMID 8185110.