נח רזניק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לאחר הזכייה עם מכבי תל אביב בגביע המדינה לשנת 1957

נח רזניק (נולד ב-3 בספטמבר 1933) הוא כדורגלן עבר ישראלי.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רזניק נולד בשכונת נורדיה בתל אביב. הוא בוגר מחלקת הנוער של מכבי תל אביב. את הופעתו הראשונה בבוגרים ערך בגיל 18 במשחק מול מכבי רחובות שבו ניצחה הקבוצה 1–4. שיחק בנבחרת צה"ל שניצחה בשנת 1956 לאחר מבצע סיני את נבחרת צרפת 1–3 באצטדיון רמת גן אל מול עיניהם של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שהיה זה משחק הכדורגל הראשון בו צפה ושגריר צרפת, פייר ז'ילבר שהתכבד בבעיטת הפתיחה.

רזניק שותף לארבע אליפויות (1952, 1954, 1956, 1957) וארבע גביעי מדינה (1954, 1955, 1958, 1959) בתקופה בה היה שחקן פעיל בין השנים 1952 עד 1962. שיחק בנבחרת מכבי ישראל, נבחרת תל אביב, נבחרת צה"ל ונבחרת ישראל. שיחק בתפקידי מגן ובלם. היה ידוע כבועט פנדלים מוכשר וכך כבש את רוב 20 שעריו במשחקים רשמיים.

המשחק המפורסם ביותר שלו היה במדי הנבחרת מול נבחרת ויילס בשנת 1958 במסגרת משחקי קדם הגביע העולמי שבו שמר על ג'ון צ'ארלס, כוכב הכדורגל ואולי השחקן הטוב בעולם בשעתו. הנבחרת אמנם הפסידה 0–2 בבית ובחוץ, אולם השוער יעקב חודרוב והבלם רזניק הצטיינו ומנעו מצ'ארלס להבקיע ולגרום לתבוסה גדולה יותר. חודרוב אף ספג במשחק החוץ חבטה מצ'ארלס ששברה את אפו, אבל הדבר לא מנע ממנו לסיים את המשחק בין הקורות.

בשנת 1957 יצא רזניק כשחקן חיזוק עם הפועל פתח תקווה, דבר חריג שבקושי אושר על ידי מרכז מכבי וזאת רק לאחר ויכוחים סוערים, למסע משחקים באירופה ובמזרח הרחוק. המאמן אליעזר שפיגל העלה אותו דווקא כחלוץ, מהלך שהתברר כמוצלח ביותר ובו כבש רזניק כנגד נבחרת סינגפור את שני שערי הניצחון. רזניק גם היה שותף בשנת 1959 ל"חרפת וורצ'לב" שבה הובסה נבחרת ישראל 2–7 מול נבחרת פולין. הקריירה של רזניק הסתיימה בשנה זו, כאשר במשחק ידידות של מכבי תל אביב מול הפועל חיפה לכבוד הקמת מערך תאורת הלילה באצטדיון קריית אליעזר. מאמן-שחקן חיפה זלטקו צ'ייקובסקי, ששיחק בעבר בקבוצת פרטיזן בלגרד, נבחרת יוגוסלביה ונבחרת אירופה פגע ברזניק וגרם לו לפציעה חמורה בברך.

בגיל 27 בלבד פרש רזניק מנבחרת ישראל ומכבי תל אביב ועבר להיות מאמן-שחקן בליגות הנמוכות. כמאמן הצליח להשאיר את הפועל שדרות בעונת 1968/1969 בליגת המשנה ואת בית"ר לוד (1965) והפועל צפרירים חולון (1967) העלה לליגה א'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]