אצטדיון קריית אליעזר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אצטדיון קריית אליעזר
אמצע
האצטדיון וברקע שיכוני שכונת קריית אליעזר
מיקום חיפה, ישראל
קואורדינטות 32°49′38″N 34°58′53″E / 32.827322°N 34.981284°E / 32.827322; 34.981284 קואורדינטות: 32°49′38″N 34°58′53″E / 32.827322°N 34.981284°E / 32.827322; 34.981284 
נפתח 24 בספטמבר 1955
נסגר 14 במאי 2014
נהרס 2015
בעלים אתו"ס
אדריכל מקס גלפז
קבוצות ביתיות מכבי חיפה
הפועל חיפה
מספר מושבים 14,002

האצטדיון העירוני בקריית אליעזר היה אצטדיון הכדורגל המרכזי של העיר חיפה. האצטדיון היה אצטדיונה הביתי של מכבי חיפה משנת 1955, ומ-1991 גם של הפועל חיפה כשזו עזבה את אצטדיון קריית חיים, עד לסגירתו ב-2014. העבודות להריסתו ובניית שכונת מגורים תחתיו החלו בנובמבר 2015.

האצטדיון נוהל על ידי חברת אתו"ס ושימש כמעט באופן בלעדי למשחקי כדורגל, אך התקיימו בו גם אירועים תרבותיים והופעות. סביב כר הדשא נפרס מסלול אתלטיקה שהרחיק את הצופים מכר הדשא והקשה על הצפייה והעידוד, בעיקר מכיוון היציעים שמאחורי השער. מסלול זה שימש לאימונים ולתחרויות אתלטיקה של קבוצות מהעיר חיפה.

המגרש נמצא בבעלותה של עיריית חיפה וממוקם ברחוב צה"ל 16, בשכונת קריית אליעזר שבעיר התחתית בין מורדות הכרמל לשכונת בת גלים, בסמוך למרכזית בת גלים וליציאה ממנהרת תחנת הרכבת בת גלים. האצטדיון ניבט מנקודת תצפית בדרך סטלה מאריס, דבר שמשך בתקופות מסוימות מדי שבת אוהדים שהתקבצו בנקודת התצפית לצפייה במשחקים[1]. האצטדיון שכן בסמוך לבתי מגורים שמרפסותיהם נמלאו צופים בשעהת משחק, והיה לאחד מאחרוני האצטדיונים בליגות הבכירות השוכן בסמוך לחלונות בתי מגורים (לאחר הריסת אצטדיון הקופסה ומעברה של בני יהודה מאצטדיון שכונת התקווה לאצטדיון בלומפילד).

משטח הדשא ומערכת הניקוז תחתיו היו מהאיכותיים בישראל, ובעשרים השנים שקדמו לסגירת האצטדיון מעטות הפעמים שנמנע קיום משחק בו בעקבות הצפה על כר הדשא[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון קריית אליעזר בשנות החמישים
משחק דרבי בין הפועל חיפה למכבי חיפה באצטדיון קריית אליעזר
מבט על יציעים 11–14 מתא הכבוד

האצטדיון הוקם בשנת 1955 כתרומה של איגוד הפועלים האיטלקי מתכננו היה האדריכל מקס גלפז, שתכנן מתקני ספורט ונופש רבים במדינת ישאל הצעירה, ביניהם אצטדיון בלומפילד, היכל יד אליהו ואצטדיון האורווה בפתח תקווה. בעבר הכיל אצטדיון קריית אליעזר כ-17,000 מקומות ישיבה, אולם לעתים הצטופפו ביציעים גם כ-20,000 צופים[3]. לאחר שינויים מבניים ובטיחותיים שבוצעו עשרות שנים לאחר שנחנך, הוקטן מספר המושבים ל-14,002. המשחק הראשון שנערך באצטדיון היה הדרבי בין מכבי חיפה להפועל חיפה ב-24 בספטמבר 1955, בו ניצחה מכבי חיפה 4:1 לעיניי כ-6,000 צופים. עד אז שיחקו שתי הקבוצות באצטדיון קריית חיים הנמצא בשכונת קריית חיים שבצפון העיר. האצטדיון היה למגרשה הביתי של מכבי עד שגם הפועל עברה לשחק בו ב-1991.

בשנים אלו מכבי חיפה הייתה קבוצה בינונית נטולת הישגים משמעותיים ששיחקה חלק מהעונות בליגה הארצית, אז הליגה השנייה, והאצטדיון מיעט לארח משחקי הכרעה בצמרת הליגה. התואר הראשון שבו זכתה קבוצה חיפנית על כר הדשא באצטדיון היה גביע המדינה לעונת 1962/1963 בו זכתה הפועל חיפה, כשבניגוד לנוהג לפיו משחק גמר הגביע משוחק באצטדיון נייטרלי, הוחלט כי שלב הגמר אליו העפילו מכבי והפועל חיפה ישוחק בקריית אליעזר. תואר האליפות הראשון שבו זכתה הקבוצה על כר הדשא באצטדיון נקטף בעונת 1983/1984 במשחק מול מכבי רמת עמידר שהתנהל על כר דשא צהוב בשל מחלה. הנהלת האצטדיון ועובדי עיריית חיפה ביקשו למנוע מהקבוצה לקיים את האימון המסכם על כר הדשא הצהוב ולאפשר להם לנסות ולשקם את הדשא, ואם לא יעלה בידם לעשות כן, לצבוע אותו בירוק. לאחר דין ודברים בין העובדים לבין מאמן הקבוצה שלמה שרף והתערבות כוח משטרה שהוזעק למקום כדי להפריד בין הנצים, הוחלט שהקבוצה תקיים את האימון כמתוכנן[4]. ניסיונות נוספים לצביעת הדשא בירוק נעשו על ידי עובדי העירייה ביום המשחק, וזאת כדי למזער את הפגיעה בחגיגיות המעמד. צביעת הדשא לא צלחה ועובדי העירייה הסתפקו לבסוף בהתנצלות פומבית בפני הקהל בכריזת האצטדיון שנענתה בקריאות בוז מצד האוהדים[5]. האליפות השנייה שבה זכתה הקבוצה הושגה עונה לאחר מכן, 1984/1985, דווקא באצטדיונה הביתי של היריבה העירונית בקריית חיים בשל שיפוצים בקריית אליעזר.

ביולי 1987 נהרג שוער מכבי חיפה אבי רן בתאונה ימית בכנרת; ארונו של רן הוצב במרכז המגרש כשכ-12 אלף אוהדים גודשים את יציעי האצטדיון כדי להעניק לשוער כבוד אחרון. לטקס, שכלל גם הספדים מפי אנשי המועדון ושחקנים, הגיעו גם שחקני עבר ושחקנים מאותה תקופה מקבוצות שונות בארץ ובכירי ההתאחדות לכדורגל[6]. אירוע דומה נערך גם לאחר מותו של בעלי הפועל חיפה, רובי שפירא, ששם קץ לחייו בדצמבר 2001. הארון, מוקף משמר כבוד המורכב משחקני קבוצת הנוער של הפועל חיפה, הוצב על במה מוגבהת במרכז המגרש ואלפי אוהדים, ביניהם גם אוהדי היריבה העירונית מכבי חלפו על פניו[7]. כחודש לאחר מותו של שפירא נערך באצטדיון "דרבי אחווה" שכל הכנסותיו הועברו לקופת הפועל חיפה שנקלעה לקשיים כלכליים באותה תקופה. ג'ובאני רוסו ודודו אוואט, שחקני מכבי ששיחקו מספר שנים קודם לכן בהפועל, שיחקו במדי כל אחת מהקבוצות במשך מחצית אחת ולרגל המשחק נמכרו צעיפים אדומים-ירוקים עם סמלי שתי הקבוצות[8].

ב-24 במאי 1988 ניצחה מכבי חיפה את קבוצת מכבי תל אביב בתוצאה 0:10, תוצאה שהייתה לגבוהה ביותר שהושגה באצטדיון. משחק זכור נוסף שנערך בין שתי הקבוצות התקיים ב-26 בפברואר 1994 במסגרת "משחק העונה" בין שתי הקבוצות שמוליכות את טבלת הליגה, ובו ניצחה מכבי חיפה את מכבי תל אביב בתוצאה 0:5.

משחק הכרעה זכור נוסף שנערך באצטדיון היה במסגרת המחזור האחרון והמכריע של עונת 1997/1998. המשחק הפגיש בין הטוענת לכתר, בית"ר ירושלים לבין קבוצת הפועל בית שאן ונערך בקריית אליעזר בשל חשש המשטרה מכך שהאצטדיון בבית שאן לא יוכל להכיל את כמות אוהדי בית"ר ירושלים שביקשו לצפות במשחק המכריע. המשחק הוכרע בדקות הסיום לטובתה של בית"ר ירושלים שזכתה באליפות המדינה, כשנגד שחקני בית שאן נטען כי לא התאמצו די על מנת לשמור על תוצאת המשחק, במה שנודע לימים כ"משחק השרוכים". לצד אירוע בלתי-ספורטיבי זה, ראוי לציון גם משחק הדרבי שהפגיש בין מכבי להפועל חיפה בעונת 2001/2002 שהסתיים בתוצאה 2:1 למכבי. משחק זה זכור בשל "פרשת ישראל כהן", שכן מכבי ניצחה בסופו של דבר בזכות פנדל שנכבש לאחר סדרת עבירות שביצע בלם הפועל ישראל כהן ברחבה. לאחר המשחק הואשם כהן כי ביצע עבירות מכוונות רבות במהלך המשחק בניסיון להטות את תוצאתו.

בעונת 1998/1999 זכתה הפועל חיפה בתואר האליפות היחיד בתולדותיה. משחק ההכתרה נערך על כר הדשא של האצטדיון ב-8 במאי 1999 ובו ניצחה את מכבי תל אביב בתוצאה 2:3. המשחק נעצר לאחר פריצת אוהדי הקבוצה לכר הדשא ודקות הסיום התקיימו כשהמגרש תחום על ידי אוהדים לאחר שבעלי המועדון, רובי שפירא, נטל את מיקרופון הכריזה והפציר באוהדים לאפשר לשופט המשחק דני קורן לסיים את המשחק במועדו החוקי. בעקבות משחק זה נחפשה פרשת האפדרין.

ב-26 במאי 2001 במחזור ה-29 של עונת 2000/2001, התקיים באצטדיון משחק הכתרה של מכבי, שבסיומו הבטיחה הקבוצה את האליפות מזה 7 שנים. בדקה ה-82 של המשחק שהתקיים מול מכבי תל אביב, כשלוח התוצאות הראה 2:3 לחיפה, החלו אוהדים לשעוט לעבר הגדרות המפרידות בין היציעים לכר הדשא. השוטרים, שהבחינו כי אוהדים רבים נמחצים בין ההמון לגדרות נאלצו לפתוח את השערים ולאפשר את כניסת האוהדים למגרש והמשחק פוצץ. באירוע נפצע קשה אוהד מכבי חיפה אמיר רנד שלקה בדום לב ודום נשימה ופונה על ידי מגן דוד אדום למרכז הרפואי רמב"ם כשהוא סובל מפגיעה מוחית קשה ובהמשך הוגדר כצמח. בעקבות המקרה פסק בית המשפט כי על החברה המנהלת את האצטדיון, על עיריית חיפה, על מכבי חיפה ועל הביטחון לפצות את משפחת רנד בסכום של כ-12 מיליון ש"ח[9]. שנה לאחר מכן הוחלט להסיר את הגדרות המפרידים בין היציעים לכר הדשא ולהחליפם בגדרות נמוכות[10], ובהמשך גם ביתר אצטדיוני ליגת העל[11].

בתחילת שנות האלפיים הותקנו באצטדיון שערים אלקטרוניים אותם ניתן היה לעבור באמצעות הצגת כרטיס מגנטי המוענק למנויים או כרטיס חבר מועדון מכבי חיפה, או באמצעות הצגת כרטיס עם ברקוד שניתן להדפסה בבית האוהד. אפשרות זו פתרה באופן חלקי את בעיית התורים הארוכים בקופות האצטדיון המעטות, הקטנות והמיושנות שיצרו, בין היתר, חיכוך בין אוהדי הקבוצה המארחת לאוהדי הקבוצה האורחת בצדו הדרומי של האצטדיון.

בעשור האחרון לשימוש באצטדיון נערכו בו טקסי ההכתרה של מכבי חיפה לאלופה, ופרט למשחקי הקבוצות החיפניות הוא אירח קבוצות כדורגל נוספות מצפון הארץ שהעפילו לליגת העל עד שנבנו להן מגרשים המאושרים לאירוח משחקים בליגה הבכירה, ביניהן בני סכנין והפועל עכו. כמו כן, אירח האצטדיון את משחקיהן הבינלאומיים של בני סכנין, מכבי נתניה והפועל קריית שמונה שמגרשיהן לא אושרו לאירוח משחקים במפעלים שבהם השתתפו.

משחקים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האצטדיון אמנם לא עמד בקריטריונים האירופיים לארח משחקים במסגרת ליגת האלופות ולכן חלק ממשחקי מכבי חיפה במסגרות בינלאומיות וגם אלה של הפועל נערכו מחוץ לאצטדיון, באצטדיון בלומפילד ובאצטדיון רמת גן, אך משחקים רבים נוספים במסגרות אירופיות שונות נערכו בו, והוא אף אירח מספר משחקים של נבחרת ישראל. המשחק הראשון בגביע אירופי רשמי שנערך באצטדיון היה ב-1 בספטמבר 1993 במשחק בין מכבי חיפה לדודלאנג' מליגת העל הלוקסמבורגית. כמו כן, האצטדיון אירח את משחקי מכבי חיפה בגביע המחזיקות בעונת 1998/1999, ובהם ניצחונותיה נגד פריס סן ז'רמן וס.ו. ריד ומשחק רבע הגמר בו הודחה נגד לוקומוטיב מוסקבה, וכן את משחקיה של הפועל חיפה במוקדמות ליגת האלופות ובגביע אופ"א בהם ניצחון על אייאקס אמסטרדם. הזדמנות נוספת בה התארחה אייאקס באצטדיון הייתה שנתיים קודם לכן במסגרת משחק ראווה, בו ניצחה מכבי חיפה, מחוזקת באלי אוחנה, 2:1 את אלופת אירופה דאז.

יציעי האצטדיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון קריית אליעזר, מנקודת התצפית בסטלה מאריס
מבט על גוש א' באצטדיון, כחודש לפני תחילת העבודות להריסתו

יציעי האצטדיון יצרו צורת ח' כך שבצדו הצפוני של האצטדיון, בין יציע 1 ליציע 14 לא היה בנוי יציע נוסף ובתחילת שנות האלפיים הוצב במיקום זה שלט אלקטרוני המציג את שעון המשחק ותוצאתו. יציעים 2–4 הם היציעים היחידים שהיו מקורים, כשיציע 3 שימש את תא הכבוד ואת יציע העיתונאים ובו הוצבה גם עמדת השידור. אזור ג' של האצטדיון, שנודע בכינוי יציע ג' וכולל את יציעים 11–12 שיכן במשך שנים את אוהדיה הנאמנים של הקבוצה, וכינויו הפך לשם נרדף לגרעין האוהדים האדוק של מועדון הכדורגל מכבי חיפה. את אוהדיה הנאמנים של הפועל חיפה אכלסו יציעים 4–5. אוהדי הקבוצה האורחת שוכנו משך שנים ביציעים 13–14, אך בשנות האלפיים הועברו במשחקיה של מכבי ליציעים 6–8.

חדרי ההלבשה של הפועל חיפה, וכן אלה של הקבוצות האורחות ושל השופטים מוקמו במרכז המגרש, ואילו הכניסה לחדרי ההלבשה של מכבי חיפה מוקמה בסמוך ליציעים 9–10. בעלייה ובירידה מהמגרש עברו שחקני הקבוצה בסמוך ליציע ג' ועל פי רוב זכו לעידוד, אולם בעתות משבר וחוסר הצלחה ספגו השחקנים והצוות המקצועי ביקורת רבה ולעתים אף קללות, והיו לא אחת מטרה להשלכת חפצים[12].

אזור שער תכולה
א' 1 1003
א' 2 1283
א' אח"מים (תא הכבוד) 548
א' עיתונאים 52
א' 4 1528
א' 5 866
א' 5א' 721
א' 5ב' 831
ב' 6 466
ב' 7 807
ב' 8 475
ג' 9 834
ג' 10 850
ג' 11 944
ג' 12 958
ג' 13 1082
ג' 14 754
סה"כ 14002

סגירת האצטדיון והריסתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגל שהניפו אוהדי מכבי חיפה במשחק האחרון באצטדיון. המילים- "כאן ביתי פה אני נולדתי, במישור אשר על שפת הים" נלקחו מהשיר "כאן", שכתב עוזי חיטמן, 14 במאי 2014
העבודות להריסת אצטדיון קריית אליעזר, מבט מדרך סטלה מאריס, דצמבר 2015
חורבות האצטדיון במהלך העבודות להריסתו, דצמבר 2015

האצטדיון המבוטן היה מיושן, ופרט לכר הדשא המטופח שהיה לסמלו של האצטדיון, המושבים בו היו מיושנים, סביבת היציעים, המזנונים והשירותים היו מוזנחים ודרכי הגישה והחנייה הקשו על קהל האוהדים. בנוסף, בתחילת שנות האלפיים אירעו בו מספר הפסקות חשמל במהלך משחקים. לאחר מספר שנים של דיונים, אושרה בשנת 2008 התוכנית להקמת אצטדיון חדש בחיפה[13].

לאחר 59 שנים בהן עמד על תילו, עברו קבוצות הכדורגל של חיפה לאצטדיון סמי עופר שנבנה במבואות חיפה ובנייתו הושלמה ב-2014. עם המעבר לאצטדיון החדש, נסגרו שערי אצטדיון קריית אליעזר והוא חדל מלהיות מתוחזק לקראת הריסתו הצפויה ובניית בתי מגורים במקומו. חברת אתו"ס החליטה למכור מזכרות מהאצטדיון בדמות פיסות דשא, מושבי פלסטיק, דגלי הקרן ופריטים נוספים מהאצטדיון[14].

ב-14 במאי 2014 נערך טקס פרידה חגיגי מהאצטדיון: במסגרת האירוע הוכתרה קבוצת הנוער של מכבי חיפה כאלופת המדינה של ליגת העל לנוער, ולאחר מכן התכנסו על כר הדשא שחקני הסגל של מכבי חיפה שזכו במדיה באליפות הראשונה במלאת לה 30 שנה, לצד מאמן הקבוצה דאז שלמה שרף. משה רן, אביו של אבי רן, שוער הקבוצה באותה עונה, הגיע לראשונה לאירוע לאחר נתק ממושך עם מכבי חיפה, והוענקה לו חולצת האליפות הראשונה עם שם בנו[15]. בטקס נכחו גם שחקני העבר ג'וני הרדי ואשר עלמני ששיחקו במשחק הפתיחה של האצטדיון. על שלטי הפרסום באצטדיון הופיע הכיתוב "תודה קריית אליעזר, בלבנו תישאר תמיד", ושלט עם כיתוב זה הופרח לאוויר יחד עם בלונים בצבעים ירוק-לבן. במשחק הפרידה נכחו דמויות נוספות מעולם הכדורגל בהן שדרן הספורט זוהיר בהלול. בהלול, המזוהה עם המשפט "כאן בקריית אליעזר" שאותו היה משלב בדיווחיו מהמשחקים הרבים ששידר מהאצטדיון בתוכנית הרדיו "שירים ושערים" אמר באירוע: "קריית אליעזר מבחינתי זה בית מקדש. כי פה הדת האמיתית, הדת של ההמונים. נגדע ממני משהו, נתלש ממני משהו ואני מרגיש כואב ואפילו קצת דומע". לאחר הטקס נערך באצטדיון המשחק האחרון בו התמודדו מכבי חיפה ומכבי תל אביב. השער האחרון שנכבש באצטדיון הובקע על ידי ערן זהבי, שחקן מכבי תל אביב. מכבי חיפה מכרה בחודשים אלה כמזכרות חולצות וצעיפים עם תמונתו של האצטדיון. אוהדי מכבי חיפה עקרו ממקומם כיסאות למזכרת, ומחוץ לאצטדיון הוקדש קיר לכתיבת זכרונות ובמקומות נוספים על חומת האצטדיון רוססו כתובות גרפיטי סנטימנטליות. במספר שירי אוהדים שחוברו לאחר סגירת האצטדיון מוזכר האצטדיון בכינוי "סבא אליעזר", שמה של דמות מסיפור הילדים "אליעזר והגזר" ומשחק מילים הרומז להיותו אצטדיון ותיק ומיושן אך חם וביתי.

ביולי 2015 פורסם מכרז להריסת האצטדיון ופינוי שטחו וב-24 בנובמבר 2015 החלו הריסות האצטדיון[16]. בתום עבודות הפינוי יועבר השטח לרשות מקרקעי ישראל כדי שישווק ליזמים לטובת הקמת שכונת מגורים.

כשבועיים לפני הריסת האצטדיון פורסמה ידיעה לפיה מכבי חיפה השאירה אחריה באצטדיון מזכרות ופריטים רבים בעלי ערך היסטורי עבור חובבי הכדורגל[17]. המועדון טען כי התכוון לפנות את הפריטים שהיו נעולים בחדרי המועדון שבאצטדיון בטרם יחלו עבודות ההריסה ומשטרת ישראל פתחה בחקירת המקרה. במהלך החקירה נעצרו שני חשודים בפריצה[18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "עומדים שם עשרות אלפי אנשים, על ההר כדי לראות את המשחק", ראיון עם רפי אוסמו באתר "מכבי חיפה און-ליין"
  2. ^ דורון בן דור, ‏המשחק בין הפועל חיפה ור"ג בוטל עקב הצפה, באתר ONE‏, 31 בינואר 2009
  3. ^ ציוני דרך בתולדות מכבי חיפה בקריית אליעזר
  4. ^ על פי רפי אוסמו שחקן הקבוצה; נאמר במסגרת תוכנית ספורט ברדיו חיפה בדצמבר 2015.
  5. ^ 30 שנה לאליפות הראשונה, האתר הרשמי של מכבי חיפה
  6. ^ אבי רן - השוער והאגדה, באתר הרשמי של מכבי חיפה
  7. ^ שלי שפירא: "אנשים כמו אבא יש רק באגדות", באתר ynet, 30 בדצמבר 2001
  8. ^ יובל פייס, הפועל ניצחה בדרבי האחווה, באתר ynet, 17 בדצמבר 2001
  9. ^ איציק יצחקי וקובי מנדל‏, אמיר רנד יפוצה ב-12 מיליון שקל, באתר וואלה! NEWS‏, 9 בספטמבר 2009
  10. ^ הגדרות בקריית אליעזר יוסרו, באתר וואלה! NEWS‏, 14 באפריל 2002
  11. ^ אורי יסעור, משרד הספורט מגבש נוהל להסרת גדרות במגרשים, באתר ynet, 22 באפריל 2002
  12. ^ תומר לוי, ‏מוט ברזל נזרק לכיוון לוי. שחר: "נטפל בקהל", באתר ערוץ הספורט, ‏10 בדצמבר 2011
  13. ^ עדי סרדס, הטוטו אישר את הקמת האצטדיון החדש בחיפה, באתר ynet, 25 בדצמבר 2008
  14. ^ נפרדים מאצטדיון קריית אליעזר, באתר חיפהחיפה, 14 באוקטובר 2014
  15. ^ משה בוקר, 2-2 בין מכבי חיפה למכבי תל אביב, באתר הארץ, 14 במאי 2014
  16. ^ איציק יצחקי‏, תם עידן בכדורגל הישראלי: החלה הריסת אצטדיון קריית אליעזר, באתר וואלה! NEWS‏, 24 בנובמבר 2015
    תומר לוי, ‏צפו: החלה הריסתו של אצטדיון קריית אליעזר, באתר ערוץ הספורט, ‏24 בנובמבר 2015
  17. ^ איציק יצחקי‏, ההיסטוריה של מכבי חיפה נטושה מסביב לקריית אליעזר, באתר וואלה! NEWS‏, 4 בנובמבר 2015
  18. ^ נעצרו שני חשודים בפריצה לאצטדיון קריית אליעזר בחיפה, אתר ישראל ספורט, 8 בנובמבר 2015