הפועל חיפה (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הפועל חיפה
Hapoel haifa.png
מידע כללי
שם מלא הפועל חיפה
כינוי הכרישים
תאריך ייסוד 24 באפריל 1924
אצטדיון אצטדיון סמי עופר, חיפה
(תכולה: 30,870)
בעלים יואב כץ
מנכ"ל אורן שטרלינג
מאמן ניר קלינגר
ליגה ליגת העל
www.hapoel-haifa.org.il
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ

הפועל חיפה הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר חיפה, המשחק בליגת העל. המועדון הוקם בשנת 1924, והוא זכה פעם אחת באליפות המדינה (בעונת 1998/1999), ארבע פעמים בגביע המדינה, שלוש פעמים בגביע הטוטו ופעם אחת באלוף האלופים.

אצטדיונה הביתי של הקבוצה הוא אצטדיון סמי עופר המכיל כ-30,000 מקומות ישיבה. מדי הקבוצה במשחקי הבית כוללים חולצות אדומות ומכנסיים אדומים או שחורים, ובמשחקי החוץ חולצות לבנות ומכנסיים שחורים.

היסטוריה

השנים הראשונות

ראשיתו של מועדון הכדורגל של הפועל חיפה היה בהתארגנות מקומית שהחלה בחיפה בראשית 1924. ההתארגנות כללה מספר גורמים הקשורים בתחום הספורט בעיר וכן גורמים הקשורים בתנועות הפועלים וההסתדרות. מטרתם הייתה להקים מועדון כדורגל ראשון בארץ ישראל אשר יהיה מועדון פועלים כפי שמקובל בעולם. ישנן גרסאות רבות בדבר צורת ההקמה של המועדון, אולם הגרסה המקובלת ביותר היא הגרסה לפיה במהלך חול המועד פסח של שנת תרפ"ד, ב-24 באפריל 1924, נערכה בבית בשכונת הדר בחיפה ישיבת היסוד של המועדון. בישיבה השתתפו 36 נציגי הגורמים השונים המעורבים ביסוד המועדון. את התארגנות הובילו יהושע שרפשטיין ויאיר אהרוני.

ב-1 במאי 1924, חג הפועלים, נערך המשחק הראשון של הפועל חיפה בו ניצחה הפועל 1-3 קבוצה שהורכבה מעובדי הרכבת בחיפה. במהלך השנים הראשונות שלאחר היוסדו של המועדון שיחקה הקבוצה מספר רב של משחקי ידידות כנגד קבוצות שונות מהארץ, מאירופה ומהמזרח התיכון, זאת מאחר שבאותה תקופה טרם נוסדה ההתאחדות לכדורגל ולכן לא נערכו משחקים במסגרות רשמיות.

בראשית דרכה הייתה הפועל חיפה כלולה בהתאגדות "מכבי" שהייתה אגודת הספורט היחידה בארץ ישראל בתקופה. כשנתיים לאחר מכן הוחלט לנטוש את מרכז "מכבי" ומייסדי המועדון הובילו, בשיתוף עם מספר קבוצות פועלים נוספות מרחבי הארץ, את הקמת מרכז "הפועל" שצורף להסתדרות והפך במרוצת השנים למרכז הספורט המוביל בישראל. בעקבות כך נוסדו ברחבי הארץ מועדוני הפועל נוספים.

בשנת 1928 נוסדה "ההתאחדות לכדורגל בארץ ישראל" והחלו לראשונה בארץ משחקים רשמיים במסגרת הגביע וארבע שנים לאחר מכן החלו גם משחקי הליגה. הפועל לא זכתה להצלחות רבות בשנים הללו, אך הייתה אחת מן הקבוצות המובילות בליגה. אף על פי כן, הצליחה הקבוצה להעפיל בשנת 1932 לגמר הגביע, הראשון בתולדותיה, נגד קבוצת המשטרה הבריטית. השופט במשחק היה בריטי, וכמה מן ההחלטות שנתקבלו על ידו היו שנויות במחלוקת. במהלך המשחק במצב של 1-0 להפועל משער של יונה שטרן, ובעקבות כמה מהחלטות השיפוט שנדמו בעיני שחקני חיפה כחד צדדיות ולא הוגנות, נגנב הגביע על ידי אחד משחקני הקבוצה. בעקבות המקרה הוחלט על הפסד טכני לחיפה. באותה שנה גם הגיעו 5 משחקני הקבוצה לנבחרת ארץ ישראל: יוליוס קליין, יונה שטרן, גדליהו פוקס, יהושע ברשדסקי ויעקב ברעייר.

לאחר קום המדינה

לאחר תום מלחמת העצמאות שבה הפעילות הספורטיבית בישראל בהדרגה לשגרה. בשנת 1949 שבה הליגה לפעילות סדירה ובשתי עונותיה הראשונה של ליגה א' תחת ריבונות מדינת ישראל סיימה הפועל במקום השלישי. באותה תקופה סגל הקבוצה התבסס בעיקר על עולים חדשים שאותרו בהגיעם לנמל חיפה. לאחר מכן, הקבוצה עברה תהליך של הצערה בעקבותיו ירדה למרכז הטבלה. בשנת 1955 ליגה א' הפכה לליגה הלאומית והפועל חיפה עברה לשחק באצטדיון העירוני בקריית אליעזר. בשנת 1958 הגיע לקבוצה אחד מבכירי השחקנים באירופה באותה תקופה, זלטקו צ'ייקובסקי, כמאמן-שחקן. צ'ייקובסקי הביא להפועל חיפה שיטות אימון מקצועניות שהביאו למפנה ביכולתה והחזירו אותה להיות קבוצת צמרת. בעונת 1957/1958 הגיעה הקבוצה לגמר הגביע והפסידה 2-0 למכבי תל אביב. לאחר מכן הפועל חיפה זכתה ב"גביע העשור"[1]. בעונת 1958/1959 הקבוצה הייתה קרובה לזכייה באליפות אבל סיימה לבסוף כסגנית.

הפועל חיפה סיימה את עונת 1960/1961 במקום השלישי אבל לאחר מכן נחלשה. את עונת 1962/1963 סיימה הקבוצה במקום האחרון והייתה אמורה לרדת לליגה השנייה. אולם, בשל חשדות להטיית משחקים, הוחלט על הקפאת הירידות באותה עונה (לטענת רבים הדבר נעשה בשל קשרי ראשי מרכז הפועל בהתאחדות לכדורגל). אך מהעונה הזאת החלה עליה משמעותית ביכולת הקבוצה, בעיקר בשל עליה של מספר שחקנים בולטים ממחלקת הנוער של המועדון לקבוצה הבוגרת. כך החלה התקופה הטובה ביותר בתולדות הקבוצה; ב-1963, אותה עונה בה הייתה אמורה לרדת ליגה, זכתה הקבוצה בגביע המדינה לאחר ניצחון 0-1 על מכבי חיפה בגמר. בכל העונות שלאחר מכן סיימה הקבוצה בחצי העליון של טבלת הליגה והעפילה פעמיים נוספות לגמר הגביע. בשנת 1964 הפסידה במשחק הגמר השלישי באותה עונה למכבי תל אביב (שני המשחקים הקודמים הסתיימו בתיקו) ובשנת 1966 זכתה בגביע לאחר ניצחון על שמשון תל אביב[2]. השחקנים הבולטים בקבוצה באותן שנים היו: אבא גינדין, יצחק אנגלנדר, יוחנן וולך ורובי יאנג. שחקנים אלו היו מהשחקנים הבולטים בכדורגל הישראלי בשנות ה-60 ושנות ה-70 ושיחקו בנבחרת ישראל על בסיס קבוע. רובי יאנג אף שימש כקפטן נבחרת ישראל בשנים הללו.

בשנת 1974 זכתה הפועל חיפה פעם נוספת בגביע המדינה לאחר ניצחון בגמר על הפועל פתח תקווה. בעונת 1974/1975 הקבוצה סיימה את הליגה במקום השלישי. באותן שנים החלו שחקני תור הזהב של המועדון לפרוש ולעזוב את המועדון. בשנת 1977 הדהימו את הכדורגל הישראלי יצחק אנגלנדר ויוחנן וולך שעזבו את המועדון ועברו ליריבה העירונית, מכבי חיפה, בעקבות הניהול הגרוע במועדון. על אף שבעונת 1978/1979 סיימה הקבוצה את הליגה במקום החמישי, בתקופה זאת החלה ירידה ברמת הקבוצה שהקדימה את ההדרדרות הגדולה של שנות ה-80.

בשנת 1981 ירדה הפועל חיפה לראשונה בתולדותיה לליגה השנייה. עד אז הייתה הקבוצה אחת מ-3 מועדונים (ביחד עם מכבי תל אביב והפועל תל אביב) שלא ירדו מעולם מהליגה הראשונה. בכך החל העשור הגרוע בתולדות המועדון. פיטר לורימר, מגדולי השחקנים של קבוצת הפאר האנגלית לידס יונייטד התמנה למאמן הקבוצה בעונת 1985/1986 אולם גם הוא לא היה יכול להושיע, ועזב כעבור מספר חודשים. המשבר הכלכלי הגדול בהסתדרות הוביל למשבר פיננסי וניהולי במועדון שלקראת סוף העשור היה על סף פשיטת רגל. בהנהלת המועדון נוצר ואקום ניהולי ומנהלי המועדון התחלפו חדשות לבקרים. בסוף שנות ה-80 לקחו 3 שחקני עבר של הקבוצה, יצחק אנגלנדר, אבי קאופמן ואפרים גבאי, את זכויות הניהול של המועדון במסגרת עמותה חיצונית להסתדרות, בתקוה להוציא את המועדון ממצב של כמעט פשיטת רגל, אך בהיעדר מקורות מימון המשיך המשבר הכלכלי במועדון.

שנות ה-90: עידן רובי שפירא

בשנת 1992 העפילה הפועל חיפה לליגה הראשונה בפעם השנייה. את העונה ההיא ליוו שמועות בדבר איש עסקים אלמוני אשר פרש את חסותו על המועדון. עם הזמן התבררו השמועות כנכונות והתבררה זהותו של האלמוני: רובי שפירא, איש עסקים אשר עשה את מירב הונו בעסקי הדיג בניגריה. שפירא הזרים כספים רבים לקופת המועדון שהצילו את המועדון מקריסה. בכספים אלה נרכשו שחקנים מובילים רבים, אך הקבוצה לא הגיעה לכל הישג בולט ואף הייתה בסכנת ירידה. בעקבות שורת הפסדים ארוכה בעונת 1993/1994 החליט שפירא להפוך את חסותו על המועדון לבעלות עליו, והוא רכש אותו מידי הסתדרות. בעונת 1994/1995 הגיעה הקבוצה לגמר הגביע והפסידה 2-0 למכבי חיפה, בפעם השנייה בה שוחק הדרבי החיפאי בגמר הגביע.

בשנים הראשונות תחת בעלותו של שפירא הובאו לקבוצה שחקנים ומאמנים מהטובים בארץ, אך הקבוצה לא הצליחה לזכות בתארים. בעונת 1997/1998 הצליחה הפועל חיפה לסיים במקום השלישי תחת הדרכתו של המאמן אלי גוטמן, אשר המשיך במועדון גם בעונת 1998/1999. בראשית עונה זו סומנה הקבוצה כקבוצת צמרת אך לא כמועמדת לאליפות. אף על פי כן החלה הקבוצה את העונה בסערה ולאחר שורת ניצחונות מרשימים מצאה עצמה הקבוצה במקום הראשון בטבלה בפער גדול על כל שאר הקבוצות. הקבוצה בלטה בצורת המשחק הטקטית והיעילה שלה שאף גרמה ללא מעט גורמים להעביר ביקורת על צורת המשחק שלה, שכונתה "גרמנית". עם הזמן רק הלך וגדל הפער בין הפועל חיפה לשאר הליגה, כשהקבוצה במקום השני מתחלפת אחת לכמה זמן. ב-8 במאי 1999 התמודדה הפועל חיפה באצטדיון קריית אליעזר במסגרת המחזור ה-27 כנגד הקבוצה שערב המחזור דורגה במקום השני, מכבי תל אביב. בסיום המשחק, בו ניצחה הפועל חיפה 3–2 (צמד של אורן זיתוני ושער של אורן נסים), הוכתרה הפועל חיפה כאלופת המדינה בכדורגל בפעם הראשונה והיחידה בתולדותיה.

בקיץ 1999 הייתה הפועל חיפה לקבוצה הישראלית הראשונה המעפילה לסיבוב השלישי במוקדמות ליגת האלופות, כאשר בסיבוב המוקדמות השני עברה את בשיקטאש הטורקית לאחר תיקו 1–1 באיסטנבול ו-0–0 בגומלין בקריית אליעזר, אולם הפסידה לקבוצה הספרדית ולנסיה בסיבוב המוקדמות השלישי. בסיבוב הראשון בגביע אופ"א עברה הפועל חיפה את קלאב ברוז' הבלגית לאחר ניצחון 3–1 בקריית אליעזר והפסד 2–4 בבלגיה, והייתה לקבוצה הישראלית הראשונה המעפילה לסיבוב השני בגביע אופ"א. בסיבוב השני פגשה הקבוצה את אייאקס אמסטרדם ההולנדית. במשחק הראשון בישראל הפסידה הפועל חיפה 3-0, ובגומלין באמסטרדם ניצחה 1–0 אך הודחה מהמפעל. בליגה סיימה את עונת 1999/2000 במקום השביעי, זאת על אף שלמראית עין הקבוצה התחזקה עם בואם של השחקנים דוד אמסלם, ניר סביליה ועמיר תורג'מן, אך את הקבוצה עזבו שניים משחקני המפתח בעונת האליפות: לירון בסיס עבר למכבי תל אביב ונג'ואן גרייב עבר לאסטון וילה.

שנות ה-2000: הפירוק והירידה לליגת המשנה

בעונת 2000/2001 הוחלף גוטמן בגיא לוי שהביא עמו 4 זרים: אלין מינטואן, אולג יילשב, מיכאל אניצ'יץ' וויקטור פאצ'ה שהצטרפו לדימיטרי אולינוב הוותיק. הקבוצה סיימה את העונה במקום ה-3 אחרי 2 ניצחונות בדרבי החיפאי מול מכבי (3-0 ו- 3-1), ושלושה ניצחונות על האלופה היוצאת הפועל תל אביב (3-1, 1-0 בחוץ ו- 2-0 בבית).

בקיץ 2001 פורסם כי שפירא החליט להפחית את השקעתו במועדון בצורה משמעותית. תקציב המועדון צומצם, עסקאות רכש שהיו מתוכננות בוטלו והשחקנים המובילים שוחררו. עם הזמן התברר כי מצבו הכלכלי של שפירא הדרדר וכי הוא נתון בחובות ועסקיו על סף פשיטת רגל. נכסי המועדון ובהם כרטיסי השחקן של כמה מהשחקנים הבולטים בקבוצה שועבדו לחברת דיג הולנדית לה היה חייב שפירא כספים. מצבו הכלכלי של שפירא הלך והתדרדר במהירות. ביום שישי, ה-14 בדצמבר 2001, התאבד שפירא ביריה מרובהו האישי בביתו שבניגריה. מיד לאחר התאבדותו, פסק בית המשפט בחיפה כי הפועל חיפה תועבר לאחריות של מפרקים זמניים. בסיום אותה עונה ירדה הקבוצה לליגה השנייה, כאשר אחד המשחקים הזכורים באותה עונה היה הדרבי שנערך ב-18 בפברואר 2002, בו הפסידה הפועל 2-1 למכבי. המשחק זכור בגלל פרשת ישראל כהן, הבלם, אשר הכשלה שלו ברחבה הובילה לשער הניצחון של מכבי. כהן נחשד כמי ש"מכר" את המשחק, בשל הכשלות חוזרות במחצית השנייה. ב-2004 החליטה הפרקליטות לסגור את התיק נגד כהן בשל מחסור בראיות, אך הדגישה כי התנהגותו של כהן מעוררת תהיות רבות[3]. במשך כמעט שלוש שנים נוהל המועדון על ידי 3 מפרקים זמניים מטעם בית המשפט שהצליחו להחזיק את הקבוצה בליגה השנייה ובמקביל לחפש רוכשים פוטנציאלים למועדון. אף על פי שהמועדון היה תחת פירוק, נחשבה עונת 2003/2004 כמוצלחת, בסיומה חזרה הקבוצה לליגה הבכירה, והיא העפילה לגמר גביע המדינה, בו הפסידה 4-1 לבני סכנין. בשנת 2004, עונה לאחר שהקבוצה חזרה לליגת העל, נרכש המועדון על ידי יואב כץ, איש עסקים ישראלי המתגורר בארצות הברית. הקבוצה נשרה בסיום העונה לליגה הלאומית, שם נשארה למשך 4 עונות.

בעונת 2008/2009, כשמאמן הקבוצה הוא שלומי דורה, עלתה הקבוצה לליגת העל שישה מחזורים לסיום העונה ומרחק של יותר משמונה עשרה נקודות מהמקום השישי בעונה של חמש עולות. במחזור ה-31 הובטח המקום הראשון לאחר ניצחון 1-2 על הפועל באר שבע, אך ההתאחדות לכדורגל החליטה לפסוק הפסד טכני להפועל חיפה במשחקה מול בני לוד בגין שיתוף שחקן שלא כחוק. במחזור האחרון סיימה הפועל חיפה בתיקו מאופס מול הפועל רמת גן והבטיחה רשמית את המקום הראשון. הפועל חיפה סיימה את העונה בלי לרדת מהמקום הראשון, והיא מוקמה שם מאז המחזור הראשון, וחזרה לליגה הבכירה לאחר היעדרות של ארבע שנים.

בעונת 2009/2010 סיימה הפועל חיפה במקום ה-11 בליגת העל (מתוך 16), וזאת אחרי שהבטיחה את הישארותה במחזור ה-33 (מתוך 35) בניצחון ביתי 0-1 על הפועל רעננה במסגרת הפלייאוף התחתון של ליגת העל.

העשור השני של המאה ה-21

בעונת 2010/2011 הגיע המאמן ניצן שירזי במקום דורה שפוטר. בעונה זו חל שיפור משמעותי במצב הקבוצה, כאשר היא חדלה מלהאבק על הישארותה בליגה והתברגה במרכז הטבלה. בסיום 30 המחזורים הראשונים הפועל חיפה סיימה במקום ה-7, כאשר באותו מחזור נקבע שתשחק בפלייאוף האמצעי ולא בפלייאוף העליון, לאחר שיריבתה העירונית מכבי חיפה סיימה בתיקו מול מכבי נתניה שעלתה למקום השישי.

בעונת 2011/2012 המאמן שירזי היה חשוד בפרשת הכדור המרכזי, מה שגרם להפרעה בהכנת הקבוצה לליגה והפך את הפועל חיפה לקבוצה שנלחמת על חייה בתחתית. באמצע העונה התפטר שירזי ובמקומו מונה טל בנין שהביא שינוי לקבוצה, ובמחזור הסיום של העונה נשארה הפועל חיפה בליגה אחרי שניצחה 1-2 על הפועל פתח תקווה וסיימה את העונה במקום ה-12 בליגה. סכסוך בין המאמן בנין לבין הבעלים יואב כץ, על רקע זהות צוות האימון ודרך ההתנהלות של הקבוצה, גרם לבנין לעזוב את הפועל חיפה לאחר ששרדה בליגה.

במקומו של בנין מונה ניר קלינגר למאמן הפועל חיפה לקראת עונת 2012/2013. ב-23 בינואר 2013 זכתה הקבוצה בפעם השנייה בתולדותיה בגביע הטוטו, לאחר ניצחון 0-1 על הפועל באר שבע בהארכה, ואת העונה סיימה במקום התשיעי בליגה.

לפני תחילת עונת 2013/2014 מונה שלומי דורה לקדנציה שנייה כמאמן הקבוצה. קפטן הקבוצה, אייל טרטצקי, שפרש ממשחק פעיל, מונה לעוזר המאמן.

לקראת עונת 2014/2015 עברה הקבוצה לארח את משחקי הבית שלה באצטדיון סמי עופר החדש, וראובן עטר מונה למאמן הקבוצה. ב-16 בפברואר 2015 פוטר עטר מתפקידו לאחר שהקבוצה לא הצליחה להתרומם מתחתית הליגה וטל בנין מונה שוב למאמן הקבוצה. לאחר שבנין הציל את הקבוצה מירידה לליגת המשנה הוארך חוזהו במועדון לעונת 2015/2016. בדצמבר 2015 פוטר בנין מתפקידו עקב חוסר הצלחה של הקבוצה, ולמשך כחודשיים החליף אותו עוזרו מאיר בן מרגי, עד מינויו של אלי כהן ב-15 בפברואר 2016[4]. הקבוצה נשארה בליגה במחזור האחרון, ואלי כהן המשיך בתפקידו גם בתחילת עונת 2016/2017, אך בתום הסיבוב הראשון פוטר בעקבות חילוקי דעות עם הבעלים יואב כץ בעניין הטיפול המשמעתי בקפטן הקבוצה לשעבר אושרי רואש[5]. במקומו מונה דני גולן למאמן על הקווים וניר קלינגר מונה למנג'ר והסמכות המקצועית העליונה בקבוצה. גולן התפטר אף הוא ב-25 במרץ 2017 ובמקומו חזר ניר קלינגר לעמדת המאמן. במחזור האחרון לעונה הבטיחה הקבוצה את הישארותה בליגה פעם נוספת.

עונת 2017/2018 הייתה הטובה ביותר של הקבוצה מאז עונת האליפות, ותחת הדרכתו של קלינגר היא העפילה לפלייאוף העליון וסיימה את העונה במקום הרביעי. ב-9 במאי 2018 זכתה הפועל חיפה בגביע המדינה הרביעי בתולדותיה, לאחר שגברה באצטדיון טדי 1-3 על בית"ר ירושלים לאחר הארכה, והעפילה למוקדמות הליגה האירופית לאחר העדרות של כ-19 שנים מהמפעלים האירופאים.

בעונת 2018/2019 זכתה הפועל חיפה בתואר אלוף האלופים לאחר שניצחה 5–4 בדו קרב פנדלים את אלופת המדינה הפועל באר שבע.

סמל וצבע החולצה

בראשית דרכה, מעצם היותה קבוצת "הפועל" וכחלק מהאגודה, ליווה את הפועל חיפה סמל הפטיש והמגל שהיה בשימוש של רוב קבוצות הפועל בליגה הישראלית. באמצע שנות ה-90, תחת ניהולו של רובי שפירא, שינה המועדון את הסמל ושילב בו כריש, וזאת מכיוון ששפירא טען שיש לו קשר מיוחד עם בעל החיים מאחר שצבר את הונו מניהול בתי קירור לדגי מאכל בניגריה. הסמל עוצב בצורה עגולה ובתוכו כדור כדורגל שמסביבו שולב שם המועדון בעברית ובאנגלית עם סמל הפטיש והמגל בקטן, ומתחתיו כריש בצבע כחול. לאחר כ-10 עונות הסמל חודש מעט כאשר הגוונים שונו והוסף רקע בצבעי המועדון כחול ואדום. הצבעים הם שילוב של האדום שהיווה צבע השלט באגודת "הפועל" והסוציאליזם שמייצג אותו, והכחול כצבע הים. צבעים נוספים הם הצבע השחור והלבן שצובעים את מדי הקבוצה ומשולבים בהם.

אצטדיון ומתקנים

אצטדיון סמי עופר, מגרשה הביתי של הקבוצה מאז 2014

הפועל חיפה מארחת את משחקיה הביתיים באצטדיון סמי עופר אשר ממוקם בדרום-מערב העיר ונחנך בשנת 2014. האצטדיון מכיל 30,870 מקומות ישיבה.

בראשית דרכה שיחקה הקבוצה באצטדיון קריית חיים אשר ממוקם בשכונת קריית חיים, ובמשך שנים רבות הגיעו רבים מאוהדי הקבוצה מאזור הקריות. לאחר הקמת אצטדיון קריית אליעזר בשנת 1955 החלה הקבוצה לארח חלק ממשחקיה שם, ובשנת 1991 עברה אליו באופן סופי והוא שימש כאצטדיונה הביתה עד המעבר לסמי עופר ב-2014.

אצטדיון קריית חיים משמש כיום כמתחם האימונים של הקבוצה הבוגרת ומחלקת הנוער של הפועל חיפה, ושם גם נמצאים משרדי המועדון.

היריבות העירונית עם מכבי חיפה

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדרבי של חיפה

לשני המועדונים החיפאים העיקריים, הפועל ומכבי חיפה, ישנה היסטוריה ארוכה של יריבות עירונית סוערת הכוללת איבה הדדית וסכסוכי אוהדים; יריבות אשר נמשכה גם בשנים הרעות של הפועל חיפה, בהן שיחקה בליגה השנייה. שורשי היריבות נעוצים עמוק בההיסטוריה של שני המועדונים ובעיקר בזיהוי הפוליטי שלהם. הפועל הוקמה כקבוצת פועלים סוציאליסטית שזוהתה בעיקר עם ההסתדרות ועם שלטון מפא"י, הן הארצי והן המוניציפלי. הפועל זוהתה כקבוצתו של הממסד שנתמכה על ידי השלטונות. לפיכך, באופן טבעי, הפכה מכבי חיפה לקבוצה המקופחת, שבשל קיפוחה לכאורה על ידי השלטונות נאלצה להאבק על קיומה. על כן, בראשיתה התבססה היריבות העירונית בחיפה על המתח בין אלו ש"ידם קרובה לצלחת" לבין המקופחים והמדוכאים. ההבדלים בין המועדונים יצרו את ההבדלים בין האוהדים: אוהדי הפועל חיפה באופן מסורתי זוהו עם תנועות השמאל; רוב אוהדי הפועל היו בני המעמד הבינוני-גבוהה - פועלים בתעשיות השונות בחיפה בצוותא עם משכילים ובעלי מקצועות חופשיים רבים. לעומתם, אוהדי מכבי חיפה זוהו ברובם כאנשי המעמד הבינוני-נמוך, כיום בשני מחנות האוהדים אפשר למצוא בעלי דעות ואידאולוגיות מגוונות.

בשנים האחרונות הטשטשו ההבדלים בין מחנות האוהדים, בעיקר בשל ההצלחות הרבות של מכבי חיפה, שהגדילו וגיוונו את קהל האוהדים שלה, אם כי עדיין ניתן להבחין בהבדלים בין קהלי האוהדים.

הקמת "הפועל רובי שפירא חיפה"

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הפועל רובי שפירא חיפה

בתקופתו של יואב כץ כנשיא הפועל חיפה, קמו מחאות שונות מצד קומץ מאוהדי הקבוצה נגד כץ ודרך ניהולו את המועדון. המחאות כללו הפגנות באירועים שונים של הקבוצה, כגון אימונים, נשף פתיחת העונה, ובמשחקי הבית והחוץ של הקבוצה[6]. קהל אוהדי הפועל חיפה התפלג באשר לתמיכה בכץ ובהנהלה. המתנגדים טענו לבעיות בהתנהלות ובחזון המועדון ובהידרדרות של מחלקת הנוער. בשנת 2014, האוהדים המתנגדים הקימו עמותה בשם "עיר הפועלים" ובהמשך הקימו קבוצה חדשה הרשומה בהתאחדות תחת השם "מועדון ספורט חיפה/רובי שפירא" שהחלה לשחק בליגה ג'[7]. מועדון הספורט חיפה/רובי שפירא אף יסד מחלקת נוער ובנוסף פועל לקידום ספורט בקרב בני נוער, כגון פרויקט "קידום דרך הרגליים" ועוד[8]. בשתי העונות הראשונות עלתה הקבוצה המכונה בפי תומכיה הפועל רובי שפירא חיפה שתי ליגות ברציפות עד לליגה א' צפון ואצטדיונה הביתי ממוקם בעיר נשר. עמותה זאת מתנהלת במנותק מהפועל חיפה ומהווה ישות עצמאית ומתחרה.

הפועל חיפה בתרבות הפופולרית

הפועל חיפה נהנית מהתייחסויות רבות בתרבות הפופולרית. הדמויות הראשיות בסרטו של ערן ריקליס משנת 1999 צומת וולקן הן אוהדות הפועל חיפה ואחת הדמויות בסרט היא של שחקן בקבוצה. הנהלת המועדון שיתפה פעולה עם הפקת הסרט כשחלק מהסצנות צולמו באצטדיון הקבוצה בקריית חיים וחלק אנשי המועדון אף השתתפו בסרט כניצבים. דמות של אוהד הקבוצה מופיעה גם בסרט כנפיים שבורות. בספרות ניתן למצוא התייחסות למועדון בספרים: "שואה שלנו","בשבילה גיבורים עפים" (2000 ו-2002, מאת אמיר גוטפרויד, אוהד המועדון); "לך לעזה" (2005, מאת שי להב, אוהד המועדון); "תשליך" (2006, מאת ניר קיפניס, אוהד המועדון) וכן בקובץ הסיפורים הקצרים על כדורגל "ההולנדי של עכו". בקובץ הסיפורים הקצרים "אמא, שמש, מולדת" של פרופסור יצחק קרונזון (שבא, 1985) מופיע סיפור על דרבי חיפאי שבו השוותה הפועל ל - 3:3 לאחר שמכבי הובילה 3:0. קרונזון - אוהד הפועל חיפה - המסתמך על כושר זיכרון נדיר, מתאר בהומור רב את השתלשלות האירועים בדרבי זה, לפני, במהלך, במגרש, בטריבונות ומתחתיהן. בשנת 2017 יצא לאקרנים הסרט "ואז היא הגיעה" עם תסריט שנכתב על ידי שי להב על בסיס סיפור חייו האישי. גיבור הסרט הוא אוהד הפועל חיפה בעונת האליפות ומשולבות בו סצינות רבות של כניסה ויציאה למשחקים ועוד אזכורים רבים לקבוצה.

תארים

ליגת העל

גביע המדינה

גביע הטוטו (2): 2000/2001, 2012/2013

גביע הטוטו של הליגה השנייה (1): 1986/1987

אלוף האלופים

  • זכייה (1): 2018
    • סגנות (2): 1966, 1974

שחקני עבר בולטים

שחקני בית שגדלו במחלקת הנוער של המועדון: יצחק אנגלנדר (קשר), רובי יאנג (חלוץ), ויקטור יאנג (חלוץ), אלי לוונטל (קשר), בני אלון (חלוץ), יאנגו סימנדיריס (מגן), דוד גביסון (מגן), גדעון גולדברג (חלוץ), מרדכי פיקר (קשר), יוסי ליפשיץ (בלם), שלומי שטיקר (קשר), רונן רוקמן (חלוץ), רוני מלכה (חלוץ), גיורא אנטמן (שוער), טל בנין (קשר), מאיר בן מרגי (מגן שמאלי), אייל טרטצקי (מגן שמאלי), יובל אבידור (חלוץ), עדן בן בסט (חלוץ), מהראן לאלא (חלוץ), גיל ורמוט (קשר), חנן ממן (קשר).

שחקני רכש: אבא גינדין (מגן), אברהם גינצבורג (חלוץ), יוחנן וולך (בלם), בנימין (בומה) וינברג (שוער), שלמה לוי (חלוץ), דב עצמון (בלם), אורי וינברג (בלם), יצחק אשכנזי (קשר), ארנון רוקמן (שוער), יחיאל המאירי (שוער), יהודה דוד (מגן), ראובן עטר (קשר), דודו אוואט (שוער), רן בן שמעון (בלם), נג'ואן גרייב (מגן), אורן זיתוני (קשר), אלון חלפון (בלם), עופר טלקר (מגן), עמיר תורג'מן (חלוץ), הישאם זועבי (חלוץ), נמרוד רוזלס (קשר), רונן חרזי (חלוץ), אורן ניסים (חלוץ), לירון בסיס (חלוץ), אלירן אלקיים (בלם), טברטקו קאלה (שוער), אור אוסטוינד (קשר), שלומי ארבייטמן (חלוץ), אלון תורג'מן (חלוץ), שמואל שיימן (מגן).

שחקנים זרים: יוגוסלביהיוגוסלביה זלטקו צ'ייקובסקי (קשר), ארגנטינהארגנטינה קרלוס אולראן (בלם), רוסיהרוסיה דמיטרי אוליאנוב (קשר), קרואטיהקרואטיה גוראן מילנקו (קשר), קרואטיהקרואטיה ג'ובאני רוסו (קשר), סרביהסרביה מיכאל אניצ'יץ' (קשר), הרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו ג'ף טוטואנה (חלוץ), הרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה הדמוקרטית של קונגו סביטי ליפניה (בלם).

זוכים בתואר מלך השערים של ליגת העל במדי הקבוצה

עונה שם השחקן שערים הערות
1956/1957 אברהם גינזבורג 16
1960/1961 שלמה לוי 15 ביחד עם זכריה רצאבי מהפועל פתח תקווה
1961/1962 שלמה לוי 15 ביחד עם יצחק ניזרי מהפועל טבריה
1973/1974 בני אלון 15

מאמנים

  • זלטקו צ'ייקובסקי - הוביל את הקבוצה שלוש עונות כמאמן-שחקן (1957-1960). צ'ייקובסקי נחשב לאחד מטובי השחקנים באירופה ואחד מגדולי שחקני נבחרת יוגוסלביה. בעונתו הראשונה בקבוצה (1957/1958) הוביל את הקבוצה לגמר גביע המדינה (הופעה ראשונה להפועל בגמר לאחר קום המדינה) בו הפסידה 2-0 למכבי תל אביב. ב-1958 הוביל את הקבוצה לזכייה ב"גביע העשור", ועונה לאחר מכן למקום השני בליגה (כאשר הפועל מפסידה את האליפות במחזור האחרון). לאחר שלוש שנים הוציאה ההתחאדות תקנה האוסרת על מאמן להיות שחקן בליגה הראשונה, וצ'ייקובסקי חזר לגרמניה[9].
  • אלי גוטמן - הוביל את הקבוצה בשתי קדנציות. בקנדציה הראשונה אימן את הקבוצה שלוש עונות: בעונת 1997/1998 הוביל את הקבוצה למקום השלישי, עונה לאחר מכן זכה עם הקבוצה באליפות הראשונה והיחידה, ובעונה האחרונה למסע מרשים באירופה (הקבוצה הישראלית הראשונה שהעפילה לסיבוב השלישי במוקדמות ליגת האלופות ולסיבוב השני בגביע אופ"א). בקדנציה השנייה, גוטמן הגיע לקבוצה בעונת 2002/2003 לאחר שהקבוצה ירדה לליגה הלאומית. גוטמן לא סיים את העונה ועזב לקראת סיומה.
שם מדינה שנת התחלה שנת סיום
בונדי גלנץ ישראלישראל 1949 1950
אגון פולאק ישראלישראל 1951 1952
עמנואל פריד ישראלישראל 1953 1954
גזה פוקס ישראלישראל 1954 1955
שלמה פוליאקוב ישראלישראל 1955 1955
יינה שטרן ישראלישראל 1955 1956
דוד שווייצר ישראלישראל 1956 1957
אלי פוקס ישראלישראל 1957 1958
זלטקו צ'ייקובסקי יוגוסלביהיוגוסלביה 1958 1960
פאל יאבור הונגריההונגריה 1960 1962
דמטיר דמיטרוב בולגריהבולגריה 1962 1963
מינדה יובנוביץ' יוגוסלביהיוגוסלביה 1963 1967
דוד פרקש ישראלישראל 1967 1968
מייק דה יונג הולנדהולנד 1968 1969
דב מאליס ישראלישראל 1970 1970
מינדה יובנוביץ' יוגוסלביהיוגוסלביה 1970 1971
אובה קלימצ'בסקי גרמניהגרמניה 1971 1972
ג'וני הרדי ישראלישראל 1972 1973
יעקב גרונדמן ישראלישראל 1973 1975
נחום סטלמך ישראלישראל 1975 1977
שם מדינה שנת התחלה שנת סיום
אורי וינברג ישראלישראל 1977 1978
דוד שווייצר ישראלישראל 1978 1979
שמואל פרלמן ישראלישראל 1979 1979
מרדכי שפיגלר ישראלישראל 1979 1980
שמעון שנהר ישראלישראל 1980 1981
דוד גוזלן ישראלישראל 1981 1981
אורי וינברג ישראלישראל 1981 1981
יצחק אנגלנדר ישראלישראל 1981 1983
אהרון גרשגורן ישראלישראל 1983 1986
פיטר לורימר סקוטלנדסקוטלנד 1986 1986
יצחק שום ישראלישראל 1986 1987
יצחק אנגלנדר ישראלישראל 1987 1987
רוני דורה ישראלישראל 1987 1989
יצחק אנגלנדר ישראלישראל 1989 1991
רוני דורה ישראלישראל 1991 1993
רובי יאנג ישראלישראל 1993 1993
רוני דורה ישראלישראל 1993 1994
דרור קשטן ישראלישראל 1994 1995
ויקו חדד ישראלישראל 1995 1995
אברהם גרנט ישראלישראל 1995 1996
שם מדינה שנת התחלה שנת סיום
איבן קטליניץ' קרואטיהקרואטיה 1996 1997
אלי גוטמן ישראלישראל 1997 2000
גיא לוי ישראלישראל 2000 2002
אלי גוטמן ישראלישראל 2002 2003
שייע פייגנבוים ישראלישראל 2003 2003
ברוך ממן ישראלישראל 2003 2004
ניר לוין ישראלישראל 2004 2005
רן בן שמעון ישראלישראל 2005 2006
רפי כהן ישראלישראל 2006 2006
שלומי דורה ישראלישראל 2006 2010
ניצן שירזי ישראלישראל 2010 2011
טל בנין ישראלישראל 2011 2012
ניר קלינגר ישראלישראל 2012 2013
שלומי דורה ישראלישראל 2013 2014
ראובן עטר ישראלישראל 2014 2015
טל בנין ישראלישראל 2015 2015
מאיר בן מרגי ישראלישראל 2015 2016
אלי כהן ישראלישראל 2016 2016
דני גולן ישראלישראל 2016 2017
ניר קלינגר ישראלישראל 2017

סגל השחקנים

נכון ל-23 ביולי 2018

מס' עמדה שם
1 ישראלישראל שוער רן קדוש
2 שוודיהשוודיה מגן רסמוס סיוסטט
3 ישראלישראל מגן חיים מגרלשווילי
4 ישראלישראל מגן דור מלול
5 ישראלישראל קשר רועי שוקרני
6 ישראלישראל קשר גל אראל
7 ישראלישראל קשר מקסים פלקושצ'נקו
10 מולדובהמולדובה חלוץ ראדו גינסארי
11 ישראלישראל קשר נס זמיר
13 ליטאליטא שוער ארנסטס שטקוס
14 ישראלישראל קשר גילי ורמוט
17 ישראלישראל חלוץ אלי אלבז
מס' עמדה שם
18 ישראלישראל מגן חן דילמוני
19 יווןיוון חלוץ ת'נאסיס פאפאזוגלו
20 ישראלישראל חלוץ סער פדידה
22 ישראלישראל שוער רותם פדידה
23 ישראלישראל קשר גיא חדידה
24 ישראלישראל קשר לירן סרדל
26 ישראלישראל בלם גיא משפתי
30 רומניהרומניה בלם גבריאל תאמאש
51 מקדוניהמקדוניה בלם ריסטו מיטרבסקי
55 ישראלישראל בלם ניסו קפילוטו
77 ישראלישראל חלוץ אלמוג בוזגלו
99 ישראלישראל חלוץ מאמון קשוע
ישראלישראל מגן שון גולדברג

צוות מקצועי

מאמן ראשי ישראלישראל ניר קלינגר
עוזר מאמן ישראלישראל מאיר בן מרגי
מאמן שוערים ישראלישראל פיני אברהם
מאמן כושר ישראלישראל דני ביבס

ראו גם

לקריאה נוספת

  • ד"ר יעקב סובוביץ', ד"ר חיים קאופמן, גליל גלסברג, יוסף גלזר: "הפועל חיפה - סיפורה של אגודה", הוצאת ההסתדרות החדשה במרחב חיפה, 2007.
  • זוהיר בהלול, רמי ברוש, יגאל ביטון, האנציקלופדיה לכדורגל ישראלי, כרך ג', עמ' 164 - 178, הוצאת ישראגול, 2011

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גביע העשור של הפועל חיפה, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  2. ^ ישראל רוזנבלט, להפועל חיפה הייתה נשימה ארוכה יותר, מעריב, 9 ביוני 1966
  3. ^ הפרקליטות החליטה לסגור התיק נגד הכדורגלן ישראל כהן שנחשד במכירת משחק, באתר גלובס, 13 בינואר 2004
  4. ^ שלמה וייס‏, הפועל חיפה: אלי כהן מונה למאמן, ימשיך לעונה נוספת אם הקבוצה תישאר, באתר וואלה! NEWS‏, 15 בפברואר 2016
  5. ^ אורן יוסיפיביץ'‏, אלי כהן: "אושרי רואש השתין על המועדון והבעלים בקשת", באתר וואלה! NEWS‏, 7 בדצמבר 2016
  6. ^ עדי סרדס, אוהדי הפועל חיפה הפגינו נגד יואב כץ, באתר ynet, 19 ביולי 2007
    שלמה וייס‏, הפועל חיפה: האוהדים מחו, הקבוצה המשיכה לאכזב, באתר וואלה! NEWS‏, 24 באוקטובר 2012
    תומר לוי, ‏מחאה באימון הפועל חיפה. אוהד אחד נעצר, באתר ערוץ הספורט, ‏30 ביוני 2013
  7. ^ תומר לוי, ‏עיר הפועלים: "מקווים שנצליח כמו בקטמון", באתר ערוץ הספורט, ‏24 באפריל 2014
  8. ^ מיקי שורץ, עיר הפועלים, באתר ynet, 12 בספטמבר 2014
  9. ^ אשר גולדברג‏, הפועל חיפה הגדולה, באתר וואלה! NEWS‏, 23 ביוני 2003
    עוזי דןצ'ייקובסקי, בחיפה?, באתר הארץ, 27 בינואר 2004
    אשר גולדברג, החיפאים של אולימפיאקוס, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2002