הפועל פתח תקווה (כדורגל)

הפועל פתח תקווה

מידע כללי
שם מלא	מועדון הכדורגל הפועל פתח-תקוה
כינוי	מלאבס, המלאבסים
תאריך ייסוד	1934
אצטדיון	אצטדיון המושבה, פתח תקווה (תכולה: 11,500)
בעלים	"הכחולה" - עמותת אוהדי הפועל פתח תקווה
מנכ"ל	טים פלוטקין
מאמן	עומר פרץ
ליגה	ליגת העל בכדורגל
hapoelpt.com
תלבושת
תלבושת בית תלבושת חוץ

מחלקות פעילות של הפועל פתח תקווה
כדורגל (גברים)	כדורגל (נשים)	כדורסל (גברים)	כדורסל (נשים)	כדוריד (גברים)	כדוריד (נשים)	כדורמים (גברים)

הפועל פתח תקווה היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר פתח תקווה, המשחקת בליגת העל. צבעי הקבוצה הם כחול ולבן ומגרשה הביתי הוא אצטדיון המושבה. אגודת הספורט של הפועל פתח תקווה נוסדה בשנת 1926 ומועדון הכדורגל הוקם ב-1934.

היסטורית, הפועל פתח תקווה הוא אחד ממועדוני הכדורגל המובילים בארץ. בעונת 1954/1955 זכתה הקבוצה לראשונה בתולדותיה באליפות המדינה ובין השנים 1959–1963 זכתה הקבוצה בחמש אליפויות ברצף, שיא בכדורגל הישראלי שטרם נשבר. בנוסף הופיעה תשע פעמים בגמר גביע המדינה וזכתה פעמיים בגביע. לקבוצה חמש הופעות בגמר גביע הטוטו מתוכן ארבע זכיות בגביע. אחת עשרה פעמים הייתה הקבוצה סגנית האלופה. מאז 1963 כשלה הקבוצה בניסיונותיה לזכות באליפות נוספת, על אף שהייתה קרובה לכך בסוף שנות השישים ובתחילת שנות התשעים. מתחילת שנות האלפיים המוקדמות, חווה המועדון לא מעט טלטלות כלכליות לאורך השנים שהתבטאו בעיקר בפירוקים וחובות.

המועדון מנוהל בבעלות עמותת האוהדים "הכחולה". חברי העמותה בוחרים אחת לשנה נציגים לוועדות העמותה - ועדת קבלה, ועדת ביקורת והוועד המנהל. הוועד המנהל ממנה את קבוצת הניהול של מועדון הכדורגל.

היסטוריה

העשורים הראשונים

אגודת הספורט של הפועל פתח תקווה נוסדה בשנת 1926 על ידי קבוצה מצומצמת של פועלים ספורטאים אשר מנתה את אליעזר רובינשטיין, בנימין פריידנברג, בנימין ויינשטיין ונ. דיקסון. עם הקמתה הצטרפה לאיגוד הפועל ובראשיתה עסקה אגודת הפועל פתח תקווה בעיקר בענף ההתעמלות, ומאוחר יותר עסקה גם באתלטיקה, כדורסל, כדורעף וכדורגל.

קבוצת הכדורגל של הפועל פתח תקווה הוקמה בשלהי שנת 1934, ובדצמבר של אותה השנה השתתפה בסדרת משחקי מבחן שערכה ההתאחדות לכדורגל עבור כניסה לליגה הבכירה. הפועל פתח תקווה קיימה שני משחקים מול הכח תל אביב, והם הסתיימו בניצחון והפסד, שניהם בתוצאה 1–2. בתום אותם סדרת משחקים, הוחלט שהפועל פתח תקווה יחד עם הכח תל אביב ומכבי רחובות ישחקו בעונת 1934/1935 הקרובה בליגה הארצית (הליגה הבכירה דאז).

את עונת 1934/1935 סיימה הפועל פתח תקווה כסגנית אלופת הארץ (אף על פי שהליגה הופסקה מוקדם מהצפוי בעקבות סכסוך בין מרכזי הפועל ומכבי). בעונות שלאחר מכן הפועל פתח תקווה לא קיימה משחקים רשמיים ולאחר כמעט שלוש שנים, בעונת 1937/1938, חידשה הקבוצה את פעילותה כאשר הצטרפה לליגה ג' דרום (הליגה השלישית) ומצאה לראשונה מגרש קבוע, ברחוב קק"ל בפתח תקווה. בסיום אותה עונה, עלתה הפועל פתח תקווה לליגה ב' (הליגה השנייה). בשנת 1940, נחנך מגרש הפועל החדש ברחוב אברבנל.

בעונת 1941/1942, שבה הקבוצה לליגה הבכירה, וסיימה במקום השישי. הישג השיא של הקבוצה באותן שנים היה העפלה לגמר גביע המלחמה 1944, לאחר שניצחה בחצי הגמר את יריבתה העירונית מכבי פתח תקווה בתוצאה 7–0. במשחק הגמר הפסידה הקבוצה 0–1 להפועל תל אביב. שחקנים בולטים ששיחקו בקבוצה באותן שנים היו מאיר נבנהויז, עמיחי שוהם, אליהו קרוסהר, יעקב ויסוקר ומשה וארון. בשלוש העונות הבאות סיימה הפועל פתח תקווה במקום החמישי בליגה.

את עונת 1949/1950, העונה הראשונה לאחר קום המדינה, הקבוצה החלה עם מספר הפסדים במחזורי הפתיחה, אך לאחר מכן ניצחה את רוב המשחקים וסיימה את העונה עם 15 ניצחונות ובמקום הרביעי בטבלה. ב-14 במרץ 1950, ערכה הפועל פתח תקווה את המשחק הבינלאומי הראשון שלה מול הקבוצה הטורקית פנרבחצ'ה במשחק שהתקיים במגרש הפועל בפתח תקווה והסתיים בתוצאה 5–3 לזכות הטורקים. באוקטובר 1951 שיחקה הפועל פתח תקווה בפעם הראשונה מחוץ לגבולות ישראל כאשר ערכה "מסע אירופי" במהלכו התמודדה מול קבוצות מצרפת, בלגיה והולנד. מתוך שלושה תוצאות תיקו וארבעה הפסדים, בלט המשחק מול אייאקס שנערך באצטדיון האולימפי באמסטרדם והסתיים בתיקו 0–0.

בעונת 1953/1954, סיימה הפועל פתח תקווה במקום השלישי לאחר שפתחה את העונה בסדרת ניצחונות אך דעכה בהמשך. עונה זו מוגדרת כעונת הפריצה של חלוצה נחום סטלמך, שסיים את העונה עם 13 שערי ליגה. בנובמבר 1953 רשמה הפועל פתח תקווה ניצחון בינלאומי ראשון כאשר גברה בתוצאה 1–0 על הקבוצה הקפריסאית אפואל ניקוסיה במשחק שהתקיים בקפריסין.

תור הזהב של הקבוצה: אמצע שנות החמישים ועד סוף שנות השישים

תמונה קבוצתית של הפועל פתח תקווה לפני משחק הליגה מול הפועל תל אביב, 1955

נחום סטלמך במדי הפועל פתח תקווה (משמאל) בועט לשערה של הפועל רמת גן, 1959

במהלך שנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, הייתה הפועל פתח תקווה קבוצה מובילה בכדורגל הישראלי אשר זכתה בגביע מדינה ושש אליפויות, מתוכן חמש רצופות, שיא שלא נשבר מאז בכדורגל הישראלי. בשנות האליפויות הקבוצה הודרכה בעיקר על ידי מאמנים זרים והציגה כדורגל התקפי שהקנה לה עליונות במשחקיה. במשך 14 עונות רצופות סיימה הפועל פתח תקווה באחד משלושת המקומות הראשונים ולאורך תקופה זו התבססה הקבוצה על שחקני בית רבים שעלו מקבוצת הנוער של המועדון. בין כוכבי הקבוצה מאותה תקופה ניתן למנות את החלוץ נחום סטלמך, השוער יעקב ויסוקר, האחים זכריה רצאבי ואבשלום רצאבי, בועז קופמן, ראובן יפת וג'רי חלדי. המזכיר הכללי של הקבוצה באותן שנים, אורי קרני, טען שמלבד רמת הכדורגל, הסיבה להצלחת הקבוצה נעוצה בשונה מהרבה קבוצות אחרות, בחומר האנושי וביחסים הטובים בין חברי הקבוצה.

בעונת 1954/1955, תחת הדרכתו של המאמן משה וארון, הקפטן אורי קרני ובכיכובו של החלוץ נחום סטלמך הצעיר, זכתה הפועל פתח תקווה באליפות הראשונה בתולדותיה והייתה לקבוצה העברית הראשונה מחוץ לתל אביב שזכתה בתואר זה. העונה החלה עם ניצחון 1–0 בדרבי במחזור הראשון נגד מכבי פתח תקווה משער של נחום סטלמך. לאחר תיקו במחזור השני מול הפועל כפר סבא, רשמה הפועל פתח תקווה רצף של 11 ניצחונות בליגה (רצף שלא שברה מאז) אשר ביסס אותה במקום הראשון בטבלה. במחזור ה-26 והאחרון הגיעה הקבוצה למשחק חוץ נגד הפועל תל אביב באצטדיון באסה בידיעה שתיקו יספיק לה עבור זכייה באליפות. שער בנגיחה של בועז קופמן בדקה ה-49 הספיק לניצחון 1–0 וזכייה באליפות ראשונה לאחר שהקבוצה הובילה את הטבלה לאורך רוב העונה. נחום סטלמך סיים את העונה כסגן מלך השערים של הליגה עם 28 שערים. במסגרת גביע המדינה באותה העונה, סיימה הפועל פתח תקווה כסגנית לאחר שהפסידה 1–3 בגמר מול מכבי תל אביב.

בעונה שלאחר מכן, הפועל פתח תקווה נעה בין שלושת המקומות הראשונים לאורך רוב העונה ולבסוף סיימה במקום השני כסגנית האלופה. בעונת 1956/1957 החתימה הפועל פתח תקווה לראשונה מאמן זר; המאמן האנגלי ג'קי גיבונס, אך שוב סיימה במקום השני. לעומת זאת, במסגרת משחקי הגביע נחלה הקבוצה הצלחה כאשר זכתה לראשונה בגביע המדינה. בשלב חצי גמר הגביע התמודדה הפועל פתח תקווה מול מכבי תל אביב במשחק שהסתיים בתיקו 2–2 בתום הארכה, מה שהוביל למשחק חוזר בו ניצחה הפועל פתח תקווה 2–0 ועלתה לגמר. במשחק הגמר שהתקיים באצטדיון קריית אליעזר, הפועל פתח תקווה פגשה במפתיע את מכבי יפו שסיימה את הליגה במקום האחרון, וניצחה בתוצאה 1–2 משער ניצחון בנגיחה של נחום סטלמך.

בעונת 1957/1958, סיימה הפועל פתח תקווה כסגנית בפעם השלישית ברציפות ובפער של נקודה אחת מהאלופה מכבי תל אביב. באותה העונה השתתפה גם במשחק אלוף האלופים לאור זכייתה בעונה הקודמת בגביע המדינה; הקבוצה התמודדה מול הפועל תל אביב במשחק שנערך באצטדיון באסה והפסידה בתוצאה 0–3.

בעונת 1958/1959, זכתה הפועל פתח תקווה באליפות השנייה בתולדותיה, והראשונה ברצף של חמש אליפויות. הקבוצה פתחה את העונה עם שני הפסדים בשלוש המחזורים הראשונים, אך התאוששה מהר עם ארבעה ניצחונות רצופים כולל ניצחון חוץ על המוליכה מכבי תל אביב. בחצי השני של העונה המשיכה הקבוצה לצבור ניצחונות ומיעטה לאבד נקודות. במחזור ה-16 עלתה לראשונה למקום הראשון בטבלה לאחר ניצחון חוץ על הפועל רמת גן באצטדיון המכתש. במשך שנים-עשר המשחקים בין המחזור העשירי למחזור העשרים ואחת, הקבוצה לא הפסידה ואף צברה עשרה ניצחונות ושתי תוצאות תיקו. רצף זה עזר לקבוצה להחזיק במקום הראשון עד תום העונה. במסגרת תחרויות גביע המדינה באותה העונה, הגיעה הקבוצה עד לגמר, בו הפסידה למכבי תל אביב ופספסה הזדמנות לזכות בדאבל. כוכבי הקבוצה הבולטים מעונה זו היו החלוצים נחום סטלמך וזכריה רצאבי.

בעונת 1959/1960, זכתה הפועל פתח תקווה באליפות שנייה ברציפות ושלישית בסך הכל. בעונה זו הובילה הפועל פתח תקווה את הטבלה לאורך רוב שלבי העונה אך במחזור הלפני אחרון, עקב תיקו 2–2 במשחק חוץ מול מכבי חיפה, איבדה הפועל פתח תקווה את הבכורה למכבי תל אביב שעלתה למקום הראשון. במחזור האחרון הפועל פתח תקווה אירחה את מכבי יפו בידיעה שהיא לא תלויה בעצמה, ושבנוסף לניצחון על מכבי יפו, היא תזדקק לאיבוד נקודות של מכבי תל אביב מול הפועל חיפה. הפועל פתח תקווה ניצחה את מכבי יפו בתוצאה 3–1 וחיכתה לחדשות מאצטדיון המכביה בתל אביב. לשמחתה, הפועל חיפה ניצחה בתוצאה 2–1 ותואר האליפות נשאר בפתח תקווה. עונה זו התאפיינה כעונה התקפית פורייה במיוחד עבור הפועל פתח תקווה שסיימה עם 65 שערי ליגה ב-22 משחקים, כאשר 44 מתוך כלל השערים נכבשו על ידי החלוצים המצטיינים זכריה רצאבי, נחום סטלמך ובועז קופמן.

האליפות המרשימה ביותר הייתה בעונת 1960/1961, אז זכתה הפועל פתח תקווה באליפות שלישית ברציפות ורביעית בסך הכל, בעונה מוצלחת שעד אז הייתה אחת הטובות של קבוצה ישראלית, כאשר הפועל פתח תקווה החזיקה במקום הראשון לאורך כל העונה ומיעטה לאבד נקודות. בעונה זו אימן את הקבוצה איגנץ' מולנר ההונגרי לאחר שנפרדה הפועל פתח תקווה מג'קי גיבונס האנגלי. הקבוצה החלה את העונה בסערה כאשר הביסה במחזור הראשון את הפועל תל אביב 4–0 ובמחזור השני את בית"ר תל אביב 5–0. במחזור התשיעי ספגה הקבוצה את ההפסד הראשון מתוך שניים בלבד בכל העונה, שניהם למכבי חיפה. לאורך העונה ניצחה הפועל פתח תקווה את יריבותיה העיקריות לאליפות (הפועל תל אביב, הפועל חיפה ומכבי תל אביב) בכל משחקי הליגה ביניהן, בבית ובחוץ. במחזור ה-18, אירחה הפועל פתח תקווה את מכבי תל אביב וניצחה בתוצאה 2–0 מצמד שערים של החלוץ זכריה רצאבי, במה שהפך למשחק ההכתרה ארבעה מחזורים לסיום העונה. במסגרת משחקי גביע המדינה באותה העונה, הגיעה הפועל פתח תקווה עד הגמר, בו התמודדה מול הפועל תל אביב לעיני 40,000 צופים באצטדיון רמת גן. לאחר שער מוקדם של בועז קופמן בדקה הרביעית, הצליחה הפועל תל אביב להפוך את התוצאה וניצחה 1–2 בסיום. חלוץ הפועל פתח תקווה זכריה רצאבי סיים את העונה כמלך השערים של הליגה עם 15 שערים. עונה זו התאפיינה בהגנה חזקה עם ספיגת שערים מעטה יחסית, ושער נקי ב-12 מתוך 22 המחזורים, כאשר בין מצטייני הקבוצה מאותה העונה היה השוער יעקב ויסוקר.

בעונת 1961/1962, הפועל פתח תקווה זכתה באליפות רביעית ברציפות וחמישית בסך הכל. בעונה זו אימן את הקבוצה המאמן היוגוסלבי מיודראג יובאנוביץ', בעונה שבה הקבוצה מיעטה לכבוש ביחס לעונות הקודמות. למרות שניצחה את רוב משחקיה בחצי הראשון של העונה, לאחר מספר הפסדים ותוצאות תיקו, מצאה עצמה הקבוצה במקום השביעי במחזור ה-13, מיקומה הנמוך ביותר במהלך העונה. בזכות שלושה ניצחונות רצופים חזרה הקבוצה למקום הראשון בתום המחזור ה-16, ובו החזיקה עד תום העונה. בתחרויות גביע המדינה באותה העונה, הגיעה הפועל פתח תקווה עד שלב חצי הגמר בו הפסידה למכבי חיפה.

תמונה קבוצתית של הפועל פתח תקווה, 1962

בעונת 1962/1963, זכתה הפועל פתח תקווה באליפות שישית בסך הכל וחמישית ברציפות, רצף שלא נשבר מאז בכדורגל הישראלי. מיודראג יובאנוביץ' המשיך בתפקיד המאמן בעונה זו ואל הקבוצה הצטרף המגן הימני הצעיר דרור קשטן ממחלקת הנוער של הקבוצה. העונה החלה בשלושה ניצחונות, כולל ניצחון 1–0 ביתי משער של נחום סטלמך על הפועל תל אביב, שהיוותה כיריבה העיקרית במאבק על האליפות. לאחר הפסד במחזור החמישי להפועל חיפה, נשארה הקבוצה בלתי מנוצחת באחד עשר המחזורים הבאים וביססה עצמה במקום הראשון. במחזור ה-20, תיקו ביתי מאופס מול מכבי תל אביב הספיק עבור הבטחת האליפות אחרי שהפועל תל אביב מהמקום השני סיימה בתיקו מול מכבי חיפה. במחזור הסיום הביסה הפועל פתח תקווה את מכבי חיפה בתוצאה 7–1, בין היתר בזכות שלושער של בועז קומפן וצמד של זכריה רצאבי, ובסיום המשחק הקיפו שחקני הקבוצה את המגרש וחגגו עם דגלי ישראל ודגלי הפועל פתח תקווה. שתי הקבוצות נפגשו באותה העונה גם במשחק אלוף האלופים, בעקבות התארים שלהן מהעונה הקודמת. המשחק הסתיים בתוצאה 2–2 ותואר אלוף האלופים הוענק לשתי הקבוצות בזכייה משותפת.

גם לאחר שנקטע רצף האליפויות, הפועל פתח תקווה המשיכה בשנים שלאחר מכן להיות אחת מהקבוצות המובילות בישראל, אך במשך מספר עונות הפסידה את האליפות במחזורי הסיום של העונה. בעונת 1963/1964 בוצעו מספר שינויים בסגל הקבוצה, כאשר הבולטים שבהם היו עזיבתו של החלוץ זכריה רצאבי להפועל מחנה יהודה, והחלפתו של השוער יעקב ויסוקר באחיו יצחק ויסוקר, בדרך לשנים רבות שלו במועדון. עונה זו נפתחה עם שבעה ניצחונות רצופים, ביניהם הניצחון המפורסם 4–3 על הפועל תל אביב אחרי פיגור 0–3 במחצית. לאחר שהובילה את הטבלה לאורך רוב העונה, איבוד נקודות רבות בשליש האחרון של העונה הוביל לכך שהקבוצה סיימה במקום השלישי.

בעונת 1964/1965, סיימה הפועל פתח תקווה במקום השני לאחר עונה צמודה במיוחד, בסופה הפסידה את האליפות להכח מכבי רמת גן בזכות הפרש שערים עדיף, למרות שוויון בנקודות. זו הייתה העונה הסדורה הראשונה שהושלמה, שהאליפות בה הוכרעה על ידי הפרש שערים. בעונה שלאחר מכן, לאחר פתיחת עונה לא טובה, הפועל פתח תקווה מטפסת חזרה לצמרת אך לראשונה מאז עונות האליפות, הקבוצה לא מאיימת באופן ממשי על התואר. בעונת 1966/1968 (העונה הכפולה), סיימה הקבוצה במקום השני בליגה והפסידה בגמר הגביע לבני יהודה. באמצע אותה עונה, חנכה הפועל פתח תקווה את אצטדיון האורווה בניצחון 2–1 על מכבי חיפה במשחק ידידות. עונה זו חתמה את אותה תקופה שבמהלכה דורגה הפועל פתח תקווה במשך 14 עונות רצופות בין שלוש הראשונות בליגה ובמהלכם זכתה בגביע המדינה ושש אליפויות.

בעונת 1968/1969, לראשונה מאז קום המדינה, דורגה הפועל פתח תקווה בחלק התחתון של הטבלה וסיימה את הליגה במקום התשיעי. עם זאת, זכתה הקבוצה בתחילת העונה בתואר גביע הליגה הישראלי; גביע ה-20 בניצחונה 4–1 על מכבי חיפה במשחק הגמר. בתום עונה זו נפרד מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים, נחום סטלמך, מהפועל פתח תקווה אחרי קריירה מפוארת וארוכת שנים.

מאבקי תחתית וירידות ליגה: שנות השבעים עד אמצע שנות השמונים

לאורך המחצית הראשונה של שנות ה-70 ולאחר פרישתם של אחרוני הכוכבים שהובילו את המועדון לאליפויות, התנדנדה הקבוצה בין שולי הצמרת לתחתית הטבלה, ובחצי השני של העשור חוותה גם ירידת ליגה לראשונה. עונת 1969/1970 התאפיינה בשינויים משמעותיים נוספים בסגל עם שחקנים שהגיעו לקראת קריירה ארוכת טווח במועדון כאשר מלבד הגעתו של החלוץ גדי צלניקר לקבוצה, הגיעו גם שחקני ההגנה, האחים יחיאל ואהרון סאלם מקבוצת הנוער של המועדון. בסיום העונה הוזמנו שניים משחקני הקבוצה, השוער יצחק ויסוקר והמגן שמואל רוזנטל, לסגל נבחרת ישראל במונדיאל 1970 במקסיקו.

בעונת 1970/1971 סיימה הקבוצה במקום הרביעי, אך בעונה שלאחר מכן שוב חזרה לתחתית וסיימה במקום ה-11. בעונת 1972/1973 נקלעה הפועל פתח תקווה לסכנת ירידה כשנאבקה בתחתית, אך שמונה מחזורים לסיום בועז קופמן החליף את רחביה רוזנבוים בעמדת המאמן והוביל את הקבוצה לסדרת ניצחונות שהבטיחה את ההישארות בליגה.

בעונת 1973/1974 סיימה הקבוצה במקום הרביעי בליגה. במשחקי גביע המדינה הגיעה הקבוצה עד הגמר, בו הפסידה להפועל חיפה, אך האירועים הזכורים מאותה עונה התרחשו בגומלין חצי גמר הגביע בו התמודדה הפועל פתח תקווה באצטדיון האורווה מול בית"ר ירושלים באחד המשחקים האלימים בתולדות הכדורגל הישראלי. מספר דקות לסיום ההארכה, כשהפועל פתח תקווה בדרך לניצחון, פרצו למגרש מאות אוהדי בית"ר ירושלים ותקפו בין היתר שחקנים ושוטרים שהיו במקום. ארבעה שחקנים של הפועל פתח תקווה שלא הצליחו להימלט הוכו באכזריות ונשלחו לבית החולים. העונה שלאחר מכן אשר הסתיימה במקום התשיעי בליגה, החלה בטרגדיה כאשר בלם הקבוצה מאיר בלומנטל התמוטט על כר הדשא במהלך אימון שגרתי עם חבריו לקבוצה ונפטר לאחר מאמצי החייאה.

בעונת 1975/1976, הפועל פתח תקווה ירדה ליגה בפעם הראשונה בתולדותיה, למרות מאזן של 10 ניצחונות, 13 תוצאות תיקו ו-11 הפסדים. באירועי סיום אותה עונה, היחידה בתולדות הליגה בה ירדו ארבע קבוצות, קבע בית הדין של ההתאחדות לכדורגל, בהחלטה שנויה במחלוקת יומיים לפני מחזור הסיום, כי מכבי חיפה תקיים משחק חוזר מול שמשון תל אביב, שלושה שבועות אחרי שהמשחק ביניהן הסתיים בהפסד של מכבי חיפה. במשחק החוזר שנערך לאחר משחקי המחזור האחרון, ניצחה מכבי חיפה ונשארה בליגה על חשבון הפועל פתח תקווה. בשתי העונות הבאות בליגה השנייה סיימה הקבוצה במקום החמישי ולא העפילה. בעונת 1978/1979 חזרה הפועל פתח תקווה לליגה הבכירה מהמקום השלישי לאחר פתיחת עונה לא טובה אך המשך מוצלח יותר עם הפסד אחד בלבד ב-21 מחזורים.

בעונת 1979/1980, עם חזרתה לליגה הבכירה, הקבוצה התנדנדה רוב העונה סביב הקו האדום ולבסוף סיימה את העונה במקום התשיעי. בעונה שלאחר מכן סיימה הקבוצה במקום ה-12 ונשארה בליגה, ובעונת 1981/1982 הפועל פתח תקווה ירדה ליגה בפעם השנייה בתולדותיה כאשר סיימה במקום האחרון והציגה את המאזן הגרוע ביותר שלה אי פעם בליגה הראשונה עם 19 הפסדים, 8 תוצאות תיקו ושלושה ניצחונות בלבד. לאחר שתי עונות בליגה הארצית (הליגה השנייה דאז), חזרה הקבוצה לליגה הבכירה בעזרתם הרבה של רונן הילל ואלי מחפוד ועלתה מהמקום השלישי. בעונת 1984/1985 הצטרפו אל הקבוצה ניר לוין ואלון חזן והקבוצה משתלבת בחזרה בליגה הראשונה באופן מוצלח כאשר היא מסיימת במקום השישי בליגה ומגיעה לרבע גמר הגביע. את עונת 1985/1986 מסיימת הקבוצה במקום ה-13, מקום אחד מעל הקו האדום, כאשר בחצי השני של העונה הקבוצה מרבה להפסיד. עם זאת, הפועל פתח תקווה סיימה את העונה עם תואר ראשון מזה 17 שנים, עת זכתה בגביע הטוטו לאחר ניצחון בגמר על הפועל באר שבע בתוצאה 2–1. לאחר שלוש עונות תחת הדרכתם של גיורא שפיגל ודרור בר-נור, נפרדו השניים מהקבוצה בסוף עונה זו.

חזרה לצמרת: סוף שנות השמונים ושנות התשעים

מאמן הקבוצה בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90, אברהם גרנט

בעונת 1986/1987, עברו המושכות לידיו של המאמן הצעיר אברהם גרנט, שבשנים שלאחר מכן העלה לקבוצה הבוגרת את דני ניראון וגבע מרקוס מקבוצת הנוער ודאג לשתף בהרכב שחקנים צעירים שזכו אז לכינוי "תינוקות גרנט" וביניהם בני קוזושווילי, אלון חזן, מני בסון והשוער הצעיר רפי כהן מהפועל אילת. תחת הדרכתו של גרנט, הציגה הקבוצה כדורגל התקפי וחזרה להוות גורם משמעותי בצמרת כשבין היתר סיימה שלוש עונות ברציפות במקום השני כסגנית האלופה, ואף זכתה בגביע המדינה שנה לאחר עזיבתו של גרנט.

למרות שהעונה הראשונה של הקבוצה תחת הדרכתו של גרנט הסתיימה במקום העשירי, בעונת 1987/1988 ניכר שיפור כאשר הקבוצה סיימה במקום החמישי. בעונת 1988/1989, לראשונה מזה שנים ארוכות, משתתפת הפועל פתח תקווה במאבקי האליפות; הקבוצה פתחה את העונה באופן בינוני ובמחזור ה-7, לצד קבוצות נוספות בליגה, ספגה הפועל פתח תקווה הפחתה של שתי נקודות בשל הפרת התקנון התקציבי. המשך העונה היה מוצלח יותר ובמחזור ה-21 עלתה הפועל פתח תקווה למקום הראשון לאחר ניצחון חוץ על מכבי תל אביב בתוצאה 2–0 בזכות שערים של ניר לוין ויוסי שושני. במחזור ה-29 אירחה הפועל פתח תקווה את מכבי נתניה בידיעה שרק ניצחון יחזיר סיכוי לקחת ממכבי חיפה שבפסגה את האליפות, אך המשחק הסתיים בתיקו מאופס והפועל פתח תקווה סיימה את העונה במקום השני.

בעונת 1989/1990 סיימה הפועל פתח תקווה שוב כסגנית האלופה, אך עדיין הצליחה לגרוף שני תארים כשהיא זוכה בגביע הטוטו ובגביע ליליאן. עונה זו נפתחה באופן חלש ובתום המחזור האחד עשר, דורגה הקבוצה במקום השמיני בטבלה. בשמונת המשחקים הבאים שמרה הקבוצה על שער נקי כשלא ספגה אף לא שער אחד וטיפסה למקום השלישי. במחזור ה-30 התייצבה הקבוצה מול המוליכה בני יהודה במשחק חוץ אשר הסתיים בתיקו מאופס שהרחיק את הפועל פתח תקווה מהאליפות והקבוצה נאלצה להסתפק במקום השני. בגמר גביע הטוטו באותה העונה, התמודדה הפועל פתח תקווה מול בני יהודה וניצחה בתוצאה 2–1 בזכות צמד שערים של דני ניראון. בגביע ליליאן זכתה הקבוצה לאחר ניצחון 4–2 על בית"ר תל אביב. במהלך עונה זו השתתפה הפועל פתח תקווה לראשונה במפעל אירופי במסגרת גביע האינטרטוטו כשהוגרלה לבית מספר 8 לצד ספרטה פראג, ויסלה קרקוב ובית"ר תל אביב. הפועל פתח תקווה סיימה את הקמפיין במקום השלישי בבית ועם שני ניצחונות בודדים על ויסלה קרקוב ובית"ר תל אביב.

בעונת 1990/1991 ההחמצה הייתה גדולה במיוחד, כשלמרות שניפקה את עונתה הטובה ביותר מאז שנות ה-60, הפסידה הפועל פתח תקווה את תואר האליפות ואת גביע המדינה בתוך פחות משלושה שבועות, ואילו מכבי חיפה זכתה בדאבל. בליגה, הקבוצה פתחה את העונה באופן בינוני, אם כי בהמשך עלתה למקום הראשון בטבלה, בו היא ביססה את מעמדה. במחזור ה-20 איבדה הקבוצה את הפסגה למכבי חיפה ובמחזור ה-29 אירחה הפועל פתח תקווה את מכבי חיפה למשחק העונה בידיעה שניצחון יצמק את הפער ממכבי חיפה לנקודה אחת. המשחק נגמר בתיקו מאופס לאחר ששני שערים של יוסי שושני נפסלו בהחלטות שיפוט שנויות במחלוקת; האחד בטענה לנבדל והשני בטענה לעבירה על השוער, והפועל פתח תקווה התרחקה מהאליפות. למרות ניצחון על מכבי תל אביב במחזור האחרון, תיקו של מכבי חיפה מול מכבי נתניה קבע ששוב הפועל פתח תקווה תישאר עם הסגנות. בגמר הגביע הפסידה הקבוצה 1–3 למכבי חיפה, לאחר שהשופט עובדיה בן-יצחק הרחיק את המגן גיא גת כבר בדקה השנייה של המשחק. עם כל זאת, הקבוצה סיימה את העונה עם תואר כשזכתה בגביע הטוטו לאחר ניצחון 3–1 בגמר על בית"ר תל אביב.

דווקא לאחר עזיבתו של אברהם גרנט למכבי תל אביב בעונת 1991/1992, בה סיימה הקבוצה במקום הרביעי, הצליחה הפועל פתח תקווה לזכות בגביע מדינה שני בתולדותיה, תחת הדרכתו של זאב זלצר. בגמר הגביע גברה הקבוצה על מכבי תל אביב בתוצאה 3–1 לאחר הארכה בזכות שער של אלי מחפוד וצמד שערים של מני בסון. בעקבות זכייה זו הייתה הפועל פתח תקווה לקבוצה הישראלית הראשונה שהופיעה בגביע אירופה למחזיקות גביע, ואחת משתי הראשונות שהופיעו במפעלים האירופיים (מלבד גביע האינטרטוטו).

בעונת 1992/1993 נעשו שינויים משמעותיים בקבוצה כאשר שחקני הבית מוטי קקון, אדורם קייסי וואליד באדיר הפכו לשחקני הרכב קבועים בזמן ששני הקשרים יוסי שושני ואלון חזן עזבו את הקבוצה. העונה החלה בסיבוב המוקדם של גביע אירופה למחזיקות גביע, בו ניצחה הפועל פתח תקווה פעמיים בתוצאה 2–0 את סטרומסגודסט הנורווגית ועלתה לסיבוב הראשון, אליו הוגרלה מול פיינורד ההולנדית. במשחק הראשון מול פיינורד הפסידה הקבוצה בתוצאה 1–0 ובמשחק השני בבית ניצחה הפועל פתח תקווה בתוצאה 2–1 אך הודחה עקב חוק שערי חוץ. בליגה המקומית באותה העונה, סיימה הפועל פתח תקווה במקום ה-11 שהוביל למשחקי מבחן נגד מכבי יפו, אותם צלחה הקבוצה ונשארה בליגה. במסגרת גביע הטוטו הגיעה הקבוצה לגמר ובו הפסידה למכבי תל אביב. בעונה שלאחר מכן, ארבעה מאמנים התחלפו תחת ניהולו של המנהל המקצועי גיא לוי, אך על הדשא הייתה עונה שקטה ובינונית שהסתיימה במקום השביעי בליגה. לאורך עונת 1994/1995, נעה הקבוצה בין פסגת הטבלה לשולי הצמרת ולבסוף סיימה במקום החמישי. העונה שלאחר מכן הייתה בינונית למדי והפועל פתח תקווה סיימה במקום השמיני בליגה כמלכת תוצאות התיקו כאשר חצי ממשחקיה הסתיימו בשוויון. בשנת 1996 רכש את הקבוצה איש העסקים מאיר שמיר.

בעונת 1996/1997 מסיימת הקבוצה כסגנית האלופה בפעם הרביעית בשמונה העונות האחרונות. בתחילת העונה מתמנה ניר לוין הצעיר למאמן הקבוצה, והפועל פתח תקווה פותחת את העונה עם שבעה ניצחונות רצופים. למרות עונה יציבה שבה הקבוצה מתבססת במקום השני ולא יורדת מתחת למקום השלישי בשום שלב, היא עדיין לא מאיימת על הראשונה בית"ר ירושלים שסיימה את העונה בפער תשע נקודות מהפועל פתח תקווה השנייה. החלוץ מוטי קקון מסיים את העונה כמלך שערי הליגה עם 20 שערים. את העונה הבאה מתחילה הקבוצה בגביע אופ"א, כאשר בשני הסיבובים המוקדמים היא חולפת על פני פלורה טאלין מאסטוניה וויילה בולקלוב מדנמרק ועולה לסיבוב הראשון, בו פגשה בראפיד וינה מאוסטריה, ולאחר הפסד 1–0 בחוץ ותיקו 1–1 בבית, סיימה את עונתה האירופית. בליגה המקומית הקבוצה מתבססת במקום החמישי לקראת אמצע העונה, ונשארת באותו מיקום עד סופה.

את עונת 1998/1999 החלה הפועל פתח תקווה עם שבעה ניצחונות בשמונת המחזורים הראשונים, אך התדרדרה ככל שהעונה התקדמה וסיימה במקום השישי בליגה. במסגרת גביע המדינה, הגיעה הקבוצה עד חצי הגמר ובו הודחה מול הפועל תל אביב. בתום עונה זו נפרד שיאן ההופעות במדי הקבוצה בכל הזמנים, בני קוזושווילי, מהפועל פתח תקווה לאחר 15 עונות. בעונת 1999/2000 סיימה הקבוצה במקום השלישי לאחר שנאבקה בצמרת לאורך העונה ונשארה עם סיכוי לאליפות עד למחזורי הסיום. רק הפסדים במפגשים הישירים מול שתי היריבות הפועל תל אביב ומכבי חיפה, לצד סיומת חלשה במחזורים האחרונים, דחקו אותה למקום השלישי ולגביע האינטרטוטו. בשתי העונות שלאחר מכן נעה הפועל פתח תקווה באמצע הטבלה ומסיימת במקום השישי.

ירידות ליגה והליכי פירוק

בשנות האלפיים התחזקה מגמה שהחלה עוד בשנות ה-90; הקבוצה מגדלת שחקני בית מוכשרים, אך ממהרת למכור אותם לקבוצות אחרות. מגמה זו, יחד עם ניהול כושל ותחלופת שחקנים גבוהה, הייתה לאחד הגורמים העיקריים להידרדרות הקבוצה אל תחתית הטבלה באופן כמעט קבוע החל מעונת 2002/2003.

בעונת 2004/2005 זכתה הקבוצה בגביע הטוטו, התואר הראשון של המועדון מזה 13 שנים; במשחק הגמר התמודדה הפועל פתח תקווה מול מועדון ספורט אשדוד ולאחר תיקו 3–3 בסיום הארכה, הכריעה הקבוצה את אשדוד בתום דו-קרב פנדלים. בשנת 2005 עזב מאיר שמיר את הפועל פתח תקווה.

תחלופת השחקנים הפכה גבוהה במיוחד בשנים אלו, כך שבעונת 2005/2006 למשל, שיתפה הקבוצה 36 שחקנים במשחקי הליגה, החליפה עשרה שחקנים באמצע העונה ושחררה 18 בסיומה. בעונת 2006/2007 ירדה הפועל פתח תקווה לליגה השנייה בפעם השלישית בתולדותיה, ובפעם הראשונה לאחר 23 עונות רצופות בליגה הבכירה. הקבוצה הצליחה להימנע משקיעה בליגת המשנה ועלתה לאחר שנה בלבד בחזרה לליגה הבכירה, לאחר שסיימה את עונת 2007/2008 במקום השני בליגה הלאומית. המגמה של תחלופת שחקנים בקצב חריג לא פסקה, ובסיום עונת 2008/2009 שחררה הקבוצה 15 שחקנים וצירפה 17 שחקנים חדשים במקומם. גם בשתי העונות הבאות הייתה עסוקה הקבוצה במאבקי תחתית והבטיחה הישארות בליגה הבכירה רק במחזורים האחרונים.

ביולי 2011 הקבוצה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת פירוק בשל חובות כבדים, ובקשה למנות מפרק זמני לקבוצה, כדי שיגייס תקציב מינימום לליגת העל בעונה הבאה. על-פי תקנות ההתאחדות לכדורגל, ממאזנה של קבוצה שנכנסת להליך פירוק מופחתות באופן אוטומטי 9 נקודות ליגה. בסוף אותו חודש הודיעה הרשות לבקרת תקציבים להתאחדות כי הקבוצה לא הצליחה לגייס את סכום המינימום לתקציב בליגת העל ונמצאת בסכנת הורדת ליגה. ב-8 באוגוסט 2011 החליט בית המשפט לאחר מספר הארכות ודיונים לקבל את הערעור של הקבוצה להשאיר את הפועל פתח תקווה בליגה הבכירה, זאת לאחר שכבר הודיע בית המשפט כי הקבוצה תרד לליגת המשנה ובמקומה תעלה הפועל כפר סבא.

את עונת 2011/2012 פתחה הקבוצה במינוס 9 נקודות, ובסיומה ירדה לליגה הלאומית לאחר ששהתה במקום האחרון לאורך כל העונה. באמצע אותה עונה קיימה הפועל פתח תקווה את משחק הבכורה שלה באצטדיון המושבה עם ניצחון 3–1 על מכבי חיפה. לאחר שנתיים בליגה הלאומית, הבטיחה הקבוצה את עלייתה בחזרה לליגת העל, לאחר שסיימה את עונת 2013/2014 במקום השני בטבלה. בעונת 2014/2015 סיימה הקבוצה במקום ה-13 בטבלה וירדה בחזרה לליגה הלאומית לאחר עונה אחת, מחזור אחד לסיום העונה. מירידה זו התקשתה הפועל פתח תקווה להתאושש ונאלצה להעביר את שמונה העונות הבאות בליגה השנייה.

הסמל הקודם של הפועל פתח תקווה

את עונת 2015/2016 בלאומית, התחילה הפועל פתח תקווה באופן מוצלח ובמחצית העונה הובילה את הליגה, אך החצי השני היה רע בהרבה כאשר במהלכו ניצחה הקבוצה שלושה משחקים בלבד וסיימה את העונה במקום השישי. בעונת 2016/2017 הופחתה לקבוצה נקודה ממאזנה בטבלה, עקב אי הגשת דוחות כספיים במועדן, ולאחר פתיחת עונה רעה והתנדנדות בתחתית, הצליחה הקבוצה לצבור ניצחונות, וסיימה את העונה שוב במקום השישי. עונת 2017/2018 הייתה החלשה ביותר של הקבוצה מאז ירדה לליגה הלאומית, ולראשונה לא הצליחה להעפיל לפלייאוף העליון. לאחר שניצלה מירידה סיימה הקבוצה את העונה במקום התשיעי בטבלה.

בקיץ 2018 יצא המועדון לפירוק נוסף לבקשתם של עובדי המועדון שלא קיבלו שכר במשך תקופה ארוכה, כאשר החובות של המועדון עמדו על כ-4.5 מיליון שקלים. בעלי המועדון דורון גלנט הועזב על ידי בית המשפט, והקבוצה החלה את עונת 2018/2019 עם מינוס 11 נקודות. ב-12 במרץ 2019 אישרה ההתאחדות לכדורגל את העברת המועדון לידי עמותת ״הכחולה״, והפיכתו לקבוצת ספורט בבעלות אוהדים. למרות הפחתת 11 נקודות הצליחה הקבוצה לסיים במקום העשירי ולהישאר בליגה הלאומית.

עונת 2019/2020, העונה הראשונה של הפועל פתח תקווה בשליטת עמותת האוהדים, הייתה עונה חלשה של הקבוצה שסיימה שוב במקום העשירי. עונת 2020/2021 ששוחקה ברובה ללא קהל ביציעים בעקבות מגפת הקורונה, הייתה לעונה החלשה ביותר בתולדות המועדון. הקבוצה פתחה את העונה עם שישה הפסדים מתוך עשרת המשחקים הראשונים ואת המשך העונה העבירה בתחתית הליגה. הקבוצה סיימה במקום ה-15 וירדה לראשונה בתולדותיה לליגה השלישית בחשיבותה, ליגה א'. בסופו של דבר הקבוצה נשארה בליגה הלאומית, על חשבונה של הפועל אכסאל שלא עברה את אישור הבקרה התקציבית והורדה במקומה לליגה א'. העונה שלאחר מכן הייתה טובה בהרבה, ולמרות פתיחה לא מוצלחת בחצי הראשון של העונה, הקבוצה טיפסה במעלה הטבלה בהמשך העונה ומספר מחזורים לסיום אף נלחמה על עליית ליגה, אולם לבסוף סיימה במקום החמישי.

בעונת 2022/2023 סיימה הפועל פתח תקווה במקום השני וחזרה לליגת העל לאחר שמונה עונות בליגה הלאומית. תקופת היעדרות זו מהליגה הבכירה הייתה הארוכה ביותר של המועדון מאז היווסדו. עונה זו נפתחה לא טוב, אך בהמשך השיגה הקבוצה רצפי ניצחונות אשר העלו אותה לפסגה. במחזור הלפני אחרון, הבטיחה הקבוצה את חזרתה לליגת העל לאחר ניצחון 6–0 ביתי על בני יהודה.

בעונת 2023/2024 ירדה הקבוצה לליגה הלאומית אחרי עונה אחת בלבד שלושה מחזורים לסיום העונה, כשהיא רחוקה 9 נקודות מהקו האדום כשנותרו 9 נקודות בקופה. בעונה שלאחר מכן (עונת 2024/2025) הצליחה הקבוצה לעלות לליגת העל 4 מחזורים לסיום, בזכות עונה שהתאפיינה בקצב צבירת נקודות גבוה והגנה חזקה שממעיטה לספוג שערים.

אצטדיון הקבוצה

אצטדיון המושבה

ערך מורחב – אצטדיון המושבה

בראשית ימיה עברה הפועל פתח תקווה בין מגרשים שונים עד מציאת מגרשה הקבוע הראשון ברחוב קק"ל שבעיר. לאחר מכן עברה הקבוצה למגרש הפועל בפתח תקווה אשר היה מוכר בכינוי "הבריכה" מאחר שהמתחם כלל גם בריכת שחייה. האצטדיון נחנך בשנת 1940, והיה ממוקם ברחוב אברבנאל. בשנת 1967 עברה הקבוצה לאצטדיון האורווה אשר נבנה מכספם האישי של אנשי מפא"י הפתח תקוואים, ותיקי ההסתדרות ואנשי פלוגת הסדרן. האצטדיון הכיל בשיאו כ-8000 מקומות ישיבה, ושימש את הקבוצה עד להריסתו בשנת 2011. בפרק הזמן שבין הריסת אצטדיון האורווה ועד לחניכת אצטדיון המושבה, קיימה הקבוצה את משחקיה הביתיים באצטדיון רמת גן.

בדצמבר 2011 עברה הקבוצה לאצטדיון המושבה אשר נבנה בסמוך לדרך אם המושבות ומכיל 11,500 מקומות ישיבה. בטרם נחנך האצטדיון, פתח היסטוריון הקבוצה ויקיר העיר ניסים קלדרון אליו הצטרפו בהמשך אוהדי הקבוצה במאבק על מנת שהאצטדיון יקרא "אצטדיון ראש הזהב" על שמו של נחום סטלמך כדורגלן הקבוצה בעבר, אולם בסופו של דבר החליטה עיריית פתח תקווה ששמו של האצטדיון יקרא "אצטדיון המושבה", שם המתקשר לכינויה של העיר, "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת". על אף ההחלטה, המשיכו אוהדי הקבוצה במאבק במטרה לשנות את החלטת העירייה.

יצרני תלבושות וספונסרים ראשיים

תקופה	מייצרת המדים	ספונסר
1979-1982		אברהם גינדי
1982-1983		Graetz
1983-1984		AEG
1985		מוניטין
1985-1986		מוסך הסדנא
1986-1987		אשדר
1987-1988		מצברי VOLTA
1988-1989		מצברי לירז
1989-1990		סלון טוקיו
1990-1992		ITT Nokia
1992-1993		מרלז
1993-1994		בנק לאומי למשכנתאות
1995		פריגת
1995		מצברי לירז
1995		קריסטל מוצרי חשמל
1996-1997		שלמה ביטוח
1997-2000		תנובה
2000-2001		סמסונג
2001-2003		זירוקס
2003-2004		שלמה ביטוח
2004-2009		מאן
2010-2011		דיל טוב
2010-2012		מאן
2012-2013		BLU
2013		יומי יומי
2014		עמרני
2014		קל גב
2014-2019		דיל טוב
2019-2021		Mangrove
2021-2022	לוטו ספורט איטליה	דרכים ישרות
2023 -	לוטו ספורט איטליה	מבנה נדל"ן

היריבות העירונית עם מכבי פתח תקווה

ערך מורחב – הדרבי של פתח תקווה

תשומת לב רבה מושכים משחקי הדרבי בין הפועל ליריבה העירונית מכבי פתח תקווה. מאז שרשרת האליפויות של הפועל שנקטעה באמצע שנות השישים נחשבות שתי הקבוצות לכאלו שלא מצליחות להיפטר מתדמית הבינוניות ולהתמודד על האליפות, כאשר יוצאי דופן הם זכייתה של הפועל בגביע בתחילת שנות התשעים, זכיתה של מכבי בגביע בשנת 2024, מיקומיה הגבוהים של מכבי בטבלה בשנות האלפיים והצלחות נקודתיות של מכבי במאבקיה באירופה. על כן, נחשבים משחקי הדרבי כזירה העיקרית לקרב על הבכורה בעיר. נכון ליולי 2023, נערכו בין השתיים 158 מפגשים בכל המסגרות, ומתוכם ניצחה הפועל ב-59 מפגשים, הפסידה ב-52 וסיימה 47 מפגשים בתוצאת תיקו.

עמותת הכחולה

לוגו עמותת הכחולה

עמותת "הכחולה" הוקמה בשנת 2016 על ידי אוהדי המועדון. מטרת העמותה היא חיזוק זהותה של קהילת האוהדים וסיוע בייצוג הקהילה בפני הנהלת הקבוצה. העמותה פתחה במגעים לרכישת המועדון בחודש פברואר 2017. בחודש אוקטובר 2017 משא המתן עלה על שירטון על רקע דרישת הבעלים לשעבר, דורון גלנט, לתשלום "הלוואת בעלים" שלטענת העמותה לא הוצגו סימוכין לקיומה.

בינואר 2019 אישרה השופטת בתיק הפירוק, עירית וינברג נוטוביץ את בקשתו של המפרק עו"ד יצחק יונגר, למכירת הקבוצה לידי עמותת הכחולה. בנוסף לקבוצת הבוגרים הרכישה כוללת גם את מחלקת הנוער, בסכום של כמיליון שקלים, שנגבו כדמי חבר על ידי 978 חברי העמותה מיום הקמתה. ב-13 בפברואר 2018 ניתן אישור ה"ועדה להעברת זכויות" של ההתאחדות לכדורגל להעברת הקבוצה מידי המפרק לעמותה.

כדורגלני עבר בולטים

לדעת רבים, הכדורגלן הגדול בכל הזמנים והשחקן החשוב ביותר של הפועל פתח תקווה מאז היווסדה הוא החלוץ נחום סטלמך, המכונה "ראש הזהב" בזכות יכולת הנגיחה החזקה והמדויקת שלו. סטלמך הוא מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 152 שערי ליגה. אחריו בדירוג נמצא מוטי קקון, המכונה "העיט", עם 134 שערי ליגה. סטלמך נחשב לכוכב של נבחרת ישראל, אך קקון לא הצליח להשתלב בנבחרת וערך במדיה 2 הופעות בלבד במשחקי ידידות. בשנות ה-50 וה-60 בלטו לצידו של סטלמך גם דוד קרמר, יעקב ויסוקר, יצחק ויסוקר, בועז קופמן, זכריה רצאבי, שלמה נהרי, יצחק דרוקר, שאול חייק ושמואל רוזנטל. בסוף שנות השבעים בלט דב רמלר. בתקופה בה חזרה הקבוצה לצמרת בשנות ה-80 וה-90, שחקניה הבולטים היו בני קוזושווילי, ניר לוין, יוסי שושני, יוסי לוי, איתן בודניוק, ניר אלון, מני בסון ודני ניראון.

במהלך שנות התשעים צברה לעצמה מחלקת הנוער של הקבוצה מוניטין של אחת הטובות בארץ ושחקנים מובילים רבים גדלו בה. המועדון לא השכיל לנצל זאת על מנת להגיע להישגים, ותחת זאת מכר את רובם לאורך השנים. בשנות התשעים ותחילת שנות האלפיים מרבית ההעברות היו מפתח תקווה למכבי חיפה, ובין השחקנים שנמכרו היו אלון חזן, רפי כהן, אדורם קייסי, אופיר קופל, ואליד באדיר, מנור חסן ומיכאל זנדברג, שרובם הפכו בהמשך לשחקנים מרכזיים בקבוצתם החדשה ובנבחרת ישראל. בהמשך החלה הקבוצה לשחרר את שחקניה המובילים גם לקבוצות אחרות, כמו אלי אברבנל שעבר להפועל חיפה, יוסי שבחון שעבר למכבי תל אביב, יוסי רוזן שעבר להפועל תל אביב וטוטו תמוז שעבר לבית"ר ירושלים. עם התדרדרותה של הקבוצה הבוגרת בעשור השני של המאה ה-21, גם מחלקת הנוער ירדה מגדולתה.

קהל ואוהדים

להפועל פתח תקווה ישנו קהל אוהדים רחב וגדול הידוע בעיקר בנאמנותו למועדון לאורך השנים. ישנם 40,000 ישראלים המגדירים את עצמם כבעלי זיקה ישירה למועדון. בשנת 2006 נוסד ארגון האוהדים הרשמי של הקבוצה הנקרא בשם "החזית הכחולה". בעבר פעל גם הארגון "הפנתרים הכחולים" אך התפרק לאחר סכסוך בין שני הארגונים. בשל הקשיים הכלכליים שאליהם נקלע המועדון בשנות האלפיים, החליטו אוהדי הקבוצה לקחת את המועדון תחת חסותם וב-2016 הקימו האוהדים את "עמותת הכחולה", רכשו את המועדון והפכו לבעלים הרשמיים. מעורבותם ונאמנותם של אוהדי הפועל פתח תקווה, הוכיחו את נוכחותם הגדולה ואת מעמדם כקהל גדול בכדורגל הישראלי.

למועדון היו וישנם אוהדים רבים גם בקרב ידוענים וביניהם בני גנץ, אברהם גרנט, יורם ארבל, אורי גבריאל, שולי רנד, איתי שגב, בן מיטלמן, אייל לחמן, יואב יצחק, מירי נבו,גברי לוי, גיא לוי, ניר לוין, אלירז שדה, קובי פרג', זהבה גלאון ועוד.

תארים והישגים

ליגת העל:

• אליפויות (6): 1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963
  • סגנויות (11): 1934/1935, 1955/1956, 1956/1957, 1957/1958, 1964/1965, 1965/1966, 1966/1968, 1988/1989, 1989/1990, 1990/1991, 1996/1997

גביע המדינה:

• זכייה (2): 1956/1957, 1991/1992
  • סגנות (7): 1944/1945, 1954/1955, 1958/1959, 1960/1961, 1967/1968, 1973/1974, 1990/1991

גביע הטוטו

• זכייה (4): 1985/1986, 1989/1990, 1990/1991, 2004/2005
  • סגנות (1): 1992/1993

גביע אלוף האלופים:

• זכייה (1): 1963
  • סגנות (1): 1957

גביע הטוטו בליגת המשנה

• זכייה (1): 2007/2008
  • סגנות (1): 2020/2021

גביע ה-20:

• זכייה (1): 1968

גביע ליליאן

• זכייה (1): 1989/1990

סטטיסטיקות

סטטיסטיקות עונות האליפות

עונה	ניצחונות	תיקו	הפסדים	יחס שערים	אחוזי הצלחה
1954/55	18	4	4	23-68	76.9
1958/59	15	3	4	18-49	75
1959/60	14	3	5	29-65	70.5
1960/61	16	4	2	15-48	81.8
1961/62	12	4	6	19-35	63.6
1962/63	13	6	3	17-38	71.7

מלך השערים

להלן רשימה של עשרת השחקנים שהבקיעו את המספר הרב ביותר של שערי ליגה במדי הפועל פתח תקווה

מקום	שם השחקן	שערים	הופעות	יחס שערים למשחק	שנות פעילות בהפועל פתח תקווה
1	נחום סטלמך	152	351	0.43	1952–1969
2	מוטי קקון	134	321	0.41	1991–1999, 1999–2003, 2005–2007
3	בועז קופמן	121	309	0.39	1953–1968
4	ניר לוין	93	225	0.41	1984–1989, 1990–1993
5	זכריה רצאבי	88	150	0.58	1956–1963
6	שלמה נהרי	69	160	0.43	1956–1965
7	עמיחי שוהם	64	69	0.92	1941–1954
8	שאול חייק	59	206	0.28	1965–1973
9	מנור חסן	58	228	0.25	1995–2000, 2003–2006, 2008
10	מני בסון	47	207	0.22	1985–1993, 1995–1996

שיאני ההופעות

להלן רשימה של עשרת השחקנים ששיחקו במספר הרב ביותר של משחקי ליגה במדי הפועל פתח תקווה

מקום	שם השחקן	הופעות	שנות פעילות בהפועל פתח תקווה
1	בני קוזושווילי	381	1985–1999
2	נחום סטלמך	351	1952–1969
3	רפי כהן	335	1988–1993, 1999–2001, 2002–2007
4	איתן בודניוק	330	1991-1975
5	יצחק ויסוקר	328	1963–1977
6	מוטי קקון	321	1991–1999, 1999–2003, 2005–2007
7	בועז קופמן	309	1951–1968
8	שמוליק רוזנטל	292	1964–1971, 1973–1976
9	יחיאל סאלם	291	1982-1969
10	אלי מחפוד	282	1993-1979

זוכים בתואר כדורגלן העונה במדי הקבוצה

עונה	שחקן	תארים קבוצתיים
1965/1966	שמואל רוזנטל
1968/1969	שמואל רוזנטל
1990/1991	ניר לוין	סגנות

זוכים בתואר מלך השערים במדי הקבוצה

עונה	שם השחקן	שערים	הערות
1960/1961	זכריה רצאבי	15	יחד עם שלמה לוי מהפועל חיפה
1962/1963	זכריה רצאבי	12
1990/1991	ניר לוין	20
1996/1997	מוטי קקון	20
2008/2009	שמעון אבו חצירא	14	יחד עם ברק יצחקי מבית"ר ירושלים ואלירן עטר מבני יהודה

נבחרת ישראל

• שיאן ההופעות בנבחרת - יצחק ויסוקר, 69 הופעות
• שיאן השערים בנבחרת - נחום סטלמך, 22 שערים

מאמני הקבוצה לאורך השנים

לפחות 56 מאמנים שונים (ב-70 קדנציות) אימנו את הפועל פתח תקווה מאז היווסדה.

להלן רשימת המאמנים של הפועל פתח תקווה לאורך שנותיה:

להסתרת הטבלה לחצו על "הסתרה"

המאה ה-20 שם שנים הערות/זכיות דוד וגנר 1934–1936 לא ידוע 1936–1937 שמעון לאומי 1937–1939 מוריס אלעזר 1939–1941 שמעון לאומי 1941–1942 שלמה פוליאקוב 1942–1946 לא ידוע 1946–1947 משה (מוסטה) פוליאקוב 1947–1952 משה וארון 1952–1953 שימש כמאמן שחקן משה (מוסטה) פוליאקוב 1953–1955 משה וארון 1955–1956 שימש כמאמן שחקן ; אליפות המדינה (1954/1955) ג'קי גיבונס 1956–1957 גביע המדינה (1956/1957) אליעזר שפיגל 1957–1958 ג'קי גיבונס 1958–1960 אליפויות המדינה (1958/1959, 1959/1960) איגנץ' מולנר 1960–1961 אליפות המדינה (1960/1961) מיודראג יובאנוביץ' 1961–1963 אליפויות המדינה (1961/1962, 1962/1963) סלבקו מילושביץ' 1963–1964 אדמונד שמילוביץ' 1964–1966 בלה פלפי 1966–1967 נחום סטלמך 1967–1969 שימש כמאמן שחקן מילובאן באלין 1969–1972 רחביה רוזנבוים 1972–1973 בועז קופמן 1973–1975 אריה רדלר 1975–1976 בועז קופמן 1976–1977 ירידה לליגה הארצית (1975/1976) אהרון קפיטולניק 1977–1978 אמנון רז 1978 מיקי שינפלד 1978–1979 עלייה לליגה הלאומית (1978/1979) צבי סינגל 1979–1980 שמעון שנהר 1980 אמציה לבקוביץ' 1980–1981 יצחק שניאור 1981 בועז קופמן 1981–1982 ירידה לליגה הארצית (1981/1982) אהרון קפיטולניק 1982–1983 דרור בר-נור 1983–1986 גיורא שפיגל מנג'ר עלייה לליגה הלאומית (1983/1984) אברהם גרנט 1986–1991 זאב זלצר 1991–1992 גביע המדינה (1991/1992) יאן פיברניק 1992 דוביד שוויצר 1992–1993 גילי לנדאו 1993 משה מאירי 1993–1994 דב רמלר 1994 אלי מחפוד 1994 גיא לוי מנהל מקצועי גיא לוי 1994–1996 ניר לוין 1996–1998 גיורא שפיגל 1998–1999 ניר לוין 1999–2000 המאה ה-21 שם שנים הערות/זכיות אלי כהן 2000–2001 אלי גוטמן 2001–2002 ניר לוין 2002 פרדי דוד 2002–2005 דרור קשטן 2005 רפי כהן 2005 ניר לוין 2005–2006 אייל לחמן 2006–2007 ירידה לליגה הלאומית (2006/2007) אורי מלמיליאן 2007–2008 בני קוזושווילי 2008 מאמן זמני אלי מחפוד 2008–2009 עלייה לליגת העל (2007/2008) זאב זלצר מנהל מקצועי (2009) זאב זלצר 2009 דני ניראון 2009 שביט אלימלך 2009 מאמן זמני אלי מחפוד 2009–2010 יובל נעים 2010–2011 גילי לנדאו 2011–2012 פירוק (2011) ירידה לליגה הלאומית (2011/2012) אלי מחפוד 2012–2013 אלון מזרחי 2013 ניסן יחזקאל 2013–2014 עלייה לליגת העל (2013/2014) עידן בר-און 2014–2015 מנחם קורצקי 2015–2016 ירידה לליגה הלאומית (2014/2015) גיא צרפתי 2016 פליקס נעים 2016 אסף נימני 2016 ירון הוכנבוים 2016–2017 אורן קריספין 2017 דני גולן 2017–2018 תומר קשטן 2018 מסאי דגו 2018–2019 עמיר נוסבאום 2019–2020 מסאי דגו 2020 קלמי סבן 2020 מאמן זמני חיים שאבו 2020–2021 אייל ברקוביץ' מנהל מקצועי (2021) קלמי סבן 2021 ירידה לליגה א' (2020/2021) עופר טסלפפה 2021–2024 עלייה לליגת העל (2022/2023) בני לם 2024 ירידה לליגה הלאומית 2023-2024 עומר פרץ 2024–

סגל הקבוצה

נכון ל-1 בפברואר 2025

מס' עמדה שם 1 שוער עומר כץ 4 בלם מתן גושה 5 קשר רם לוי (קפטן) 7 חלוץ פרנק ריבולייה 8 קשר תומר אלטמן 11 קשר גולן בני 16 קשר רועי דוד 21 קשר מקסים בבקו 17 חלוץ צ'יפיוקה סונגה 18 שוער עמית משיח 3 מגן רוי בן נביא 20 מגן עידן כהן

מס' עמדה שם 22 מגן נועם כהן 23 מגן דרור ניר 24 בלם דניאל מור יוסף 26 בלם יער זמברובסקי 30 חלוץ ג'וסלין טאבי קשר שביט מזל 55 שוער גיא הרמן 66 בלם איתי רוטמן 77 חלוץ אוקלידס אנדרדה|קלה]] {{שחקן סגל|מס=26|ארץ=ישראל|עמדה=קשר|שם=[[נדב נידם}} חלוץ ג׳יימס אדניי

לקריאה נוספת

• צבי קופמן ויזהר ברנר, חממת האלופים - 35 שנות הפועל פתח תקווה, יוני 1961, באתר מוזיאון הפועל פתח תקווה

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של הפועל פתח תקווה

• הפועל פתח תקווה, ברשת החברתית פייסבוק
• הפועל פתח תקווה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• הפועל פתח תקווה, ברשת החברתית אינסטגרם
• הפועל פתח תקווה, ברשת החברתית טיקטוק
• הפועל פתח תקווה, ברשת החברתית LinkedIn
• הפועל פתח תקווה, סרטונים בערוץ היוטיוב
• פרופיל, באתר Transfermarkt
• הפועל פתח תקווה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• מוזיאון הפועל פתח תקווה - סיקור נרחב של היסטוריית המועדון
• אשר גולדברג, אליפות חולצות הדומינו של הפועל פתח תקווה, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 16 באוגוסט 2011
• יסמין גואטה, האם מאיר שמיר גרף מאות מיליוני דולרים בעסקת נדל"ן? הפועל פתח תקוה נגד הבעלים לשעבר, באתר TheMarker‏, 25 במרץ 2015