הפועל פתח תקווה (כדורגל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שגיאות פרמטריות בתבנית:קבוצת כדורגל

פרמטרים [ אליפויות, גביעים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

הפועל פתח תקווה
Hapoel Petach Tikva logo.png
מידע כללי
תאריך ייסוד 1935[1][2][3]
אצטדיון אצטדיון המושבה
(תכולה: 11,500)
בעלי הקבוצה דורון גלנט
יו"ר יורם עינב
מאמן אסף נימני
ליגה הליגה הלאומית
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
הסמל הקודם של הפועל פתח תקווה

הפועל פתח תקווה היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר פתח תקווה, המשחקת בליגה הלאומית.

הקבוצה נוסדה ב-1935, ובעונת 1954/1955 זכתה לראשונה באליפות המדינה. בין השנים 1959 ו-1963 זכתה הקבוצה ברצף של חמש אליפויות, שיא שלא נשבר עד היום. מאז כשלה הקבוצה בניסיונותיה לזכות באליפות נוספת, על אף שהייתה קרובה לכך בסוף שנות השישים ובתחילת שנות התשעים. בין השחקנים המוכרים שגדלו במחלקת הנוער של המועדון ניתן למנות את נחום סטלמך, יעקב ויסוקר, יצחק ויסוקר, ניר לוין, רפי כהן, אלון חזן, מוטי קקון, אדורם קייסי, ואליד באדיר, מיכאל זנדברג ורבים אחרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבוצת הכדורגל של הפועל פתח תקווה הוקמה ב-1935, שמונה שנים לאחר שהצטרף הסניף לאגודת הפועל בשנת 1927, ושנה לאחר שנוסדה ההסתדרות בפתח תקווה. הקבוצה זכתה עד היום בשש אליפויות, חמש מהן רצופות, רצף שיא בכדורגל הישראלי. פתח תקווה הופיעה שמונה פעמים בגמר גביע המדינה וזכתה בתואר פעמיים. לקבוצה חמש הופעות בגמר גביע הטוטו מתוכן ארבע זכיות. הקבוצה הייתה סגנית האלופה עשר פעמים.

לפני קום המדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל פתח תקווה התחילה את דרכה בליגה ג', אז הליגה השלישית, אך דרכה לליגה הראשונה הייתה מהירה. ב-1938 עלתה הקבוצה לליגה השנייה וב-1941 עלתה לליגה הראשונה. ב-1940 חנכה הקבוצה מגרש חדש, ברחוב אברבנל בעיר. הישג השיא של הקבוצה באותן שנים היה העפלה לגמר "גביע המלחמה" בתחילת 1945, לאחר שניצחה בחצי הגמר את יריבתה העירונית מכבי פתח תקווה בתוצאה 0:7. במשחק הגמר הפסידה הקבוצה 1:0 להפועל תל אביב, במשחק שהופסק דקה וחצי לפני תום הזמן החוקי לאחר ששחקן הקבוצה משה קופלמן הורחק וסירב לעזוב את המגרש. שחקנים בולטים ששיחקו בקבוצה באותן שנים היו מאיר נבנהויז, עמיחי שוהם, אליהו קרוסהר, יעקב ויסוקר ומשה וארון.

השנים הגדולות - 1954-1968[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונת 1954/1955, תחת הדרכתו של המאמן-שחקן משה וארון ובכיכובו של נחום סטלמך הצעיר, זכתה הפועל פתח תקווה באליפות הראשונה בתולדותיה והייתה לקבוצה הראשונה מחוץ לתל אביב שזכתה בתואר זה. שנתיים לאחר מכן, בעונת 1956/1957 הוסיפה הפועל לארון התארים שלה גם גביע מדינה ראשון, לאחר שגברה 1:2 על מכבי יפו במשחק הגמר.

בעונת 1958/1959 זכתה הקבוצה באליפות נוספת, שהייתה הראשונה ברצף של חמש אליפויות, שיא שלא נשבר עד היום. במהלך עונות האליפות, הציגה הפועל פתח תקווה כדורגל התקפי שהקנה לה עליונות במשחקיה. הקבוצה כללה כוכבים דוגמת החלוץ נחום סטלמך, השוער יעקב ויסוקר, האחים זכריה ואבשלום רצאבי, בועז קופמן, ראובן יפת וג'רי חלדי. מאמני הקבוצה במהלך רצף זה היו כולם זרים - ג'ק גיבונס האנגלי ואיגנץ' מולנר ומיודראג יובאנוביץ' היוגוסלבים.

גם לאחר שנקטע הרצף, המשיכה הפועל פתח תקווה להיות אחת מהקבוצות המובילות בישראל, אך במשך מספר שנים הפסידה את האליפות במחזורי הסיום של העונה. העונה שחתמה את אותה תקופה הייתה עונת 1966/1968, בה דורגה הקבוצה במקום השני והפסידה בגמר הגביע לבני יהודה. בסך הכל זכתה הפועל פתח תקווה באותן שנים בשש אליפויות וגביע אחד, ודורגה במשך 14 עונות רצופות בין שלוש הראשונות בליגה.

הנפילה - 1969-1987[עריכת קוד מקור | עריכה]

העונה הראשונה בה חלה נפילה משמעותית במעמדה של הפועל פתח תקווה הייתה עונת 1968/1969, בה לראשונה מאז קום המדינה דורגה בתחתית הטבלה. לאחר פרישתם של אחרוני הכוכבים שהובילו את המועדון להישגים, התנדנדה הקבוצה בין שולי הצמרת לתחתית הטבלה לאורך המחצית הראשונה של שנות ה-70. הפעם היחידה בה התקרבה לזכייה בתואר באותן שנים הייתה בעונת 1973/1974, בה העפילה לגמר הגביע אך הפסידה להפועל חיפה בהארכה. חצי גמר הגביע מול בית"ר ירושלים, שנערך בפתח תקווה שבוע קודם לכן, היה אחד המשחקים האלימים בתולדות הכדורגל הישראלי, ובו אוהדי בית"ר ירושלים פרצו למגרש והכו את כל מי שנקרה בדרכם. ארבעה שחקנים של הפועל פתח תקווה שלא הצליחו להימלט הוכו ונשלחו לבית החולים.

בסיום עונת 1975/1976 ירדה הפועל פתח תקווה לליגה השנייה בפעם הראשונה בתולדותיה למרות מאזן של 10 ניצחונות, 13 תוצאות תיקו ו-11 הפסדים. אירועי סיום אותה עונה, היחידה בתולדות הליגה בה ירדו ארבע קבוצות, היו שנויים במחלוקת - מכבי חיפה זכתה ערב מחזור הסיום במשחק חוזר מול שמשון תל אביב שנערך רק לאחר המחזור האחרון, ובו הצליחו החיפאים לנצח ולהינצל מירידה על חשבון הפועל פתח תקוה.

הקבוצה עלתה חזרה לליגה הראשונה בעונת 1978/1979, לאחר שלוש עונות בליגה השנייה, אך ירדה שוב מן המקום האחרון שלוש שנים מאוחר יותר, ובילתה שנתיים נוספות בליגה השנייה. בעונת 1983/1984 הצליחה פתח תקווה לעלות שוב ליגה. בעונות הבאות, תחת הדרכתם של גיורא שפיגל ודרור בר-נור, גילתה הקבוצה שיפור הדרגתי, אך עדיין הסתפקה לרוב במקום במרכז הטבלה.

השיקום - 1988-2002[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת סיום שנות השמונים חזרה הפועל פתח תקווה להוות גורם משמעותי בצמרת, תחת הדרכתו של המאמן אברהם גרנט, שאימן את הקבוצה מעונת 1986/1987 עד עונת 1990/1991. שלוש העונות האחרונות בקדנציה שלו הסתיימו בהחמצה, כשהקבוצה מסיימת את שלושתן במקום השני, מרחק נגיעה מתואר האליפות.

בעונת 1990/1991 ההחמצה הייתה גדולה במיוחד, כשלמרות עונה מצוינת הפסידה הפועל פתח תקווה את תואר האליפות ואת גביע המדינה בתוך שלושה ימים, במה שזכה בהמשך לכינוי "שוד הדאבל" - ביום שבת, בליגה, הסתיים המשחק המכריע מול מכבי חיפה בתיקו מאופס, כשהשופט חיים ליפקוביץ' פוסל שני שערים של יוסי שושני. ביום שלישי, בגביע, הסתיים גמר גביע המדינה מול אותה קבוצה בהפסד 3:1, לאחר שהשופט עובדיה בן-יצחק הרחיק את גיא גת כבר בדקה השנייה של המשחק. דווקא לאחר עזיבתו של גרנט למכבי תל אביב בעונת 1991/1992, הצליחה הפועל פתח תקווה לזכות בגביע מדינה שני בתולדותיה, תחת הדרכתו של זאב זלצר. בגמר הגביע גברה הקבוצה על מכבי תל אביב שזכתה עוד קודם לכן באליפות, בתוצאה 1:3 לאחר הארכה.

בעקבות זכייה זו הייתה הפועל פתח תקווה לקבוצה הישראלית הראשונה שהופיעה בגביע אירופה למחזיקות גביע, ואחת משתי הראשונות שהופיעו במפעלים האירופיים (מלבד האינטרטוטו). בסך הכל יש להפועל פתח תקווה שתי השתתפויות בגביעי אירופה, כשהשנייה הייתה בגביע אופ"א, לאחר שסיימה כסגנית האלופה בעונת 1996/1997. מאזן הקבוצה במסגרות אלו הוא חיובי - שישה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ושני הפסדים, והישגה הגדול ביותר היה ניצחון 1:2 על קבוצת הפאר ההולנדית פיינורד בגביע המחזיקות. ניצחון זה הגיע לאחר הפסד 1:0 במשחק החוץ ברוטרדם, כך שבסיכום המשחקים ההולנדים עברו לשלב הבא לפי חוק שערי חוץ.

בחזרה לתחתית - 2003-2010[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות האלפיים התחזקה מגמה שהחלה עוד בשנות ה-90 - הקבוצה מגדלת שחקנים בית מוכשרים, אך ממהרת למכור אותם לקבוצות אחרות. מגמה זו הייתה רק סימפטום אחד מני רבים לניהול שנחשב כשנוי במחלוקת, ולאחד הגורמים העיקריים להידרדרות הקבוצה אל תחתית הטבלה באופן כמעט קבוע החל מעונת 2002/2003. תחלופת השחקנים הפכה להיות גבוהה במיוחד בשנים אלו, כך שבעונת 2005/2006 למשל, שיתפה הקבוצה 36 שחקנים במשחקי הליגה, החליפה עשרה שחקנים באמצע העונה ושיחררה 18 בסיומה.

בעונת 2006/2007 ירדה הפועל פתח תקווה לליגה השנייה בפעם השלישית בתולדותיה, והראשונה לאחר 23 עונות רצופות בליגה הבכירה. הקבוצה הצליחה להימנע משקיעה בליגת המשנה ועלתה לאחר עונה אחת בלבד בחזרה לליגה הבכירה. המגמה של תחלופת שחקנים בקצב חריג לא פסקה, כשבקיץ 2009 שיחררה הקבוצה 15 שחקנים וצירפה 17 שחקנים חדשים במקומם.

בקשה לפירוק הקבוצה - 2011[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2011 הקבוצה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת פירוק בשל חובות כבדים, ובקשה למנות מפרק זמני לקבוצה, כדי שיגייס תקציב מינימום לליגת העל בעונה הבאה. על-פי תקנות ההתאחדות לכדורגל, ממאזנה של קבוצה שנכנסת להליך פירוק מופחתות באופן אוטומטי 9 נקודות ליגה. בסוף יולי 2011 הודיעה הרשות לבקרת תקציבים להתאחדות כי הקבוצה לא הצליחה לגייס את סכום המינימום לתקציב בליגת העל. ב-8 באוגוסט 2011 החליט בית המשפט לאחר מספר הארכות ומספר דיונים לקבל את הערעור של הקבוצה להשאיר את הפועל פתח תקווה בליגה הבכירה, זאת לאחר שכבר הודיע בית המשפט כי הקבוצה תרד לליגת המשנה ובמקומה תעלה הפועל כפר סבא. ב-16 באוגוסט 2011 התפטר גילי לנדאו מתפקידו, לאחר שהתבקש לקצץ 32 אחוז משכרו. יום מאוחר יותר, חזר בו לנדאו מהתפטרותו לאחר שהסכים לקצץ כ-20 אחוז משכרו.

את עונת 2011/2012 פתחה הקבוצה במינוס 9 נקודות, וב-16 באפריל 2012 ירדה לליגה הלאומית לאחר שהייתה במקום האחרון לאורך כל העונה.

לאחר שנתיים בליגה הלאומית, ב-9 במאי 2014 הבטיחה הקבוצה את עלייתה בחזרה לליגת העל.

בעונת 2014/2015 ירדה הקבוצה לליגה הלאומית, מחזור אחד לסיום העונה.

בתחילת עונת 2016/17 הבקרה התקציבית הודיעה להפועל פתח תקווה שהיא יורדת לליגה א'.

הדרבי של פתח תקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הדרבי של פתח תקווה

תשומת לב רבה מושכים משחקי הדרבי בין הפועל ליריבה העירונית מכבי פתח תקווה. מאז שרשרת האליפויות של הפועל שנקטעה באמצע שנות השישים נחשבות שתי הקבוצות לכאלו שלא מצליחות להיפטר מתדמית הבינוניות ולהתמודד על האליפות, כאשר יוצאי דופן הם זכייתה של הפועל בגביע בתחילת שנות התשעים, מיקומיה הגבוהים של מכבי בטבלה בשנות האלפיים והצלחות נקודתיות של שתי הקבוצות במאבקיהן באירופה. על כן, נחשבים משחקי הדרבי כזירה העיקרית לקרב על הבכורה בעיר. מתוך 113 מפגשים בדרבי ניצחה הפועל ב-43 מפגשים, הפסידה ב-34 וסיימה 36 מפגשים בתוצאת תיקו.

אצטדיון הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית ימיה שיחקה הקבוצה במגרש ברחוב קק"ל שבעיר. לאחר מכן עברה הקבוצה ל"מגרש הפועל" אשר היה מוכר בכינוי "הבריכה". האצטדיון נחנך בשנת 1940, והיה ממוקם ברחוב אברבנל. בשנת 1967 עברה הקבוצה לאצטדיון האורווה אשר נבנה מכספם האישי של אנשי מפא"י הפתח תקוואים, ותיקי ההסתדרות ואנשי פלוגת הסדרן. האצטדיון הכיל בשיאו כ-8000 מקומות ישיבה, ושימש את הקבוצה עד להריסתו בשנת 2011.

בדצמבר 2011 עברה הקבוצה לאצטדיון המושבה אשר נבנה בסמוך לדרך אם המושבות ומכיל 11,500 מקומות ישיבה. בטרם נחנך האצטדיון, פתח היסטוריון הקבוצה ניסים קלדרון אליו הצטרפו בהמשך אוהדי הקבוצה במאבק על מנת שהאצטדיון יקרא "אצטדיון ראש הזהב" על שמו של נחום סטלמך כדורגלן הקבוצה בעבר, אולם בסופו של דבר החליטה עיריית פתח תקווה ששמו של האצטדיון יקרא "אצטדיון המושבה", שם המתקשר לכינויה של העיר, "אם המושבות". על אף החלטת העיירה, המשיכו אוהדי הקבוצה במאבק במטרה לשנות את רוע הגזירה.

בפרק הזמן שבין הריסת אצטדיון האורווה ועד לחניכת אצטדיון המושבה, קיימה הקבוצה את משחקיה הביתיים באצטדיון רמת גן.

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-17 בספטמבר 2016

מס' עמדה שם
1 ישראלישראל שוער שניר דורי
3 ישראלישראל מגן עמירן שקלים
4 ישראלישראל בלם עשהאל בן שבת
5 ישראלישראל בלם אורי פסו (קפטן)
7 ישראלישראל חלוץ ליאור אסולין
8 ישראלישראל חלוץ אפרים טקה
11 ישראלישראל חלוץ בן אז'ובל
13 רומניהרומניה קשר פלורין אקים
17 ישראלישראל בלם גל בראל
19 ישראלישראל קשר מתן בלטקסה
22 ישראלישראל שוער אוראל כהן
24 ישראלישראל קשר ראול גרשומוב
מס' עמדה שם
29 ישראלישראל בלם גל מאיו
77 ישראלישראל חלוץ עידו אקסברד
87 ישראלישראל מגן שגיב כהן
- ישראלישראל שוער אבי איבגי
- ישראלישראל שוער רז רחמים
- גאנהגאנה מגן אימורו לוקמן
- ישראלישראל קשר אוהד אדלשטיין
- ישראלישראל קשר מור שקד
- ניגריהניגריה קשר מייקל טוקורה
- ישראלישראל קשר אור חביביאן
- ישראלישראל חלוץ ליאל ספורטס

לדעת רבים, הכדורגלן הגדול בכל הזמנים והשחקן החשוב ביותר שקם להפועל פתח תקווה, מאז היווסדה הוא החלוץ נחום סטלמך, המכונה "ראש הזהב" בזכות יכולת הנגיחה החזקה והמדויקת שלו. סטלמך הוא מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 152 שערים. אחריו בדירוג נמצא מוטי קקון, המכונה "העיט", עם 131 שערים. שני החלוצים נחשבו למובילים בכדורגל הישראלי, כל אחד בדורו. סטלמך נחשב לכוכב של נבחרת ישראל, אך קקון לא הצליח להשתלב בנבחרת בכלל וערך במדיה 2 הופעות בלבד במשחקי ידידות.

במהלך שנות התשעים צברה לעצמה מחלקת הנוער של הקבוצה מוניטין של אחת הטובות בארץ ושחקנים מובילים רבים גדלו בה. המועדון לא השכיל לנצל זאת על מנת להגיע להישגים, ותחת זאת מכר את רובם לאורך השנים. בשנות התשעים ותחילת שנות האלפיים מרבית ההעברות היו מפתח תקווה למכבי חיפה, ובין השחקנים שנמכרו היו אלון חזן, רפי כהן, אדורם קייסי, אופיר קופל, ואליד באדיר, מנור חסן ומיכאל זנדברג, שרובם הפכו בהמשך לשחקנים מרכזיים בקבוצתם החדשה ובנבחרת ישראל. בהמשך החלה הקבוצה לשחרר את שחקניה המובילים גם לקבוצות אחרות, כמו יוסי שבחון שנמכר למכבי תל אביב וטוטו תמוז שנמכר לבית"ר ירושלים. בשנים האחרונות החליפה הקבוצה את המאמן וחלק גדול מסגל השחקנים בסיומה של כל עונה.

מאמני הקבוצה לאורך השנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1945/46 - ישראלישראל שלמה פוליאקוב

/ישראלישראל דב רמלר/ישראלישראל גיא לוי13
  • 1 משה וארון שימש בתפקיד מאמן/שחקן ולאחר מכן משה פוליאקוב מונה לתפקיד מאמן הקבוצה
  • 2 משה וארון שימש בתפקיד מאמן/שחקן
  • 3 אליעזר שפיגל הוחלף על ידי הנרי ג'ק גיבונס
  • 4 הליגה הופסקה במשך 5 חודשים בעקבות מלחמת ששת הימים. בפרק זמן זה עזב המאמן בלה פלפי את הארץ, ובמקומו מונה נחום סטלמך לתפקיד מאמן-שחקן. נחום סטלמך המשיך להיות מאמן שחקן עונה נוספת.
  • 5 רחביה רוזבוים הוחלף על ידי בועז קופמן
  • 6 אריה רדלר הוחלף על ידי בועז קופמן
  • 7 אמנון רז הוחלף על ידי מיקי שינפלד
  • 8 הקבוצה החליפה שלושה מאמנים בעונה אחת
  • 9 יצחק שניאור הוחלף על ידי בועז קופמן
  • 10 גיורא שפיגל תיפקד כמנג'ר דרור בר-נור כמאמן
  • 11 בעונת 1987/88 שימש נחום סטלמך כמאמן/שחקן.
  • 12 יאן פיברניק הוחלף על ידי דוביד שוויצר
  • 13 הפועל מינתה את גילי לנדאו לתפקיד המאמן, כשגיא לוי אמור לתפקד מעליו כמנהל הטכני של הקבוצה. בחודש יוני אירעה תקרית מילולית חריפה בין השניים, ובסופו של דבר לנדאו החליט לעזוב את הקבוצה ובמקומו מונה משה מאירי. אחרי עשרים מחזורים משה מאירי התפטר גם הוא מאימון הקבוצה עקב סכסוך עם המנג'ר גיא לוי.דב רמלר מונה במקומו אך התפטר גם הוא כעבור פחות מחודש עקב סכסוך משלו עם המנג'ר. הפעם כבר לא טרחו להביא מאמן חדש מבחוץ וגיא לוי השתלט באופן מעשי על הניהול המקצועי של הקבוצה.[4]
  • 14 ניר לוין הוחלף על ידי פרדי דוד
  • 15 פרדי דוד הוחלף על ידי דרור קשטן
  • 16 רפי כהן הוחלף על ידי ניר לוין
  • 17 אורי מלמיליאן פוטר מתפקידו, ובני קוזושווילי שימש כמאמן זמני עד למיונו של אלי מחפוד כמאמן.
  • 18 בתחילת העונה אלי מחפוד היה המאמן וזאב זלצר המנג'ר. באמצע העונה פוטר אלי מחפוד וזאב זלצר שימש כמנהל בפועל.
  • 19 דני ניראון פתח את העונה כמאמן לאחר מכן פוטר ובמקומו מונה שביט אלימלך לאחר מכן אלימלך פוטר ובמקומו מונה אלי מחפוד.
  • 20 אלי מחפוד הוחלף על ידי יובל נעים
  • 21 אלי מחפוד הוחלף על ידי אלון מזרחי.
  • 22 עידן בר-און הוחלף על ידי מנחם קורצקי
  • 23 מנחם קורצקי הוחלף על ידי גיא צרפתי. גיא צרפתי פוטר והוחלף על ידי פליקס נעים

סטטיסטיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפויות (6)

גביעי המדינה (2)

גביע הטוטו בליגה הבכירה (4) (שיא משותף)

  • 1985/1986, 1989/1990, 1990/1991, 2004/2005

גביע הטוטו בליגת המשנה (1)

  • 2007/2008

גביע ליליאן (1)

  • 1989/1990

סטטיסטיקות עונות האליפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה ניצחונות תיקו הפסדים יחס שערים אחוזי הצלחה
1954/55 18 4 4 23-68 76.9
1958/59 15 3 4 18-49 75
1959/60 14 3 5 29-66 70.5
1960/61 16 4 2 15-49 81.8
1961/62 12 4 6 19-35 63.6
1962/63 13 6 3 17-38 71.7

כובשים מובילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום שם השחקן שנים במועדון שערים
1 נחום סטלמך 1952-1969 154
2 מוטי קקון 1991-2003
2005-2007		 134
3 בועז קופמן 1952-1968 120
4 ניר לוין 1984-1989
1990-1993		 92
5 זכריה רצאבי 1957-1963 89

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום שם השחקן שנים במועדון הופעות
1 בני קוזושווילי 1984-1999 384
2 נחום סטלמך 1952-1969 351
3 רפי כהן 1988-1993
1999-2001
2002-2007		 335
4 איתן בודניוק 1975-1991
1990-1994		 330
5 יצחק ויסוקר 1963-1977 328

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://football.org.il/Archive/Articles/Pages/historypethatikva_2augustl2011.aspx.aspx
  2. ^ http://www.haaretz.co.il/misc/1.897046
  3. ^ http://www.one.co.il/MSites/Biz/InsideTeam.aspx?id=6
  4. ^ http://hpt.co.il/?ShowSeason=1994&show=story


[הסתרה]

הפועל עכו • מכבי נתניה • הפועל רמת גן • הפועל קטמון ירושלים • מכבי הרצליה • הפועל פתח תקווה • מכבי אחי נצרת • בני לוד
בית"ר תל אביב רמלה • הפועל רמת השרון • הפועל עפולה • הפועל ראשון לציון • מ.כ. נצרת עילית • הפועל ירושלים • מכבי שעריים • עירוני נשר
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הפועל_פתח_תקווה_(כדורגל)&oldid=19351410"