הפועל פתח תקווה (כדורגל)

הפועל פתח תקווה
מידע כללי
תאריך ייסוד	1935
אצטדיון	אצטדיון המושבה (תכולה: 11,500)
בעלי הקבוצה	דורון בן דקון
יו"ר	אבי עמרני
מאמן	ניסן יחזקאל
ליגה	ליגה לאומית
תארים
מספר אליפויות	6
מספר גביעים	2
תלבושת תלבושת בית תלבושת חוץ

הסמל הקודם של הפועל פתח תקווה

הפועל פתח תקווה היא קבוצת כדורגל ישראלית שנוסדה ב-1935. בין השנים 1959 ו-1963 זכתה הקבוצה ברצף של חמש אליפויות המדינה, שיא שלא נשבר עד היום. מאז כשלה הקבוצה בנסיונותיה לזכות באליפות נוספת, על אף שהייתה קרובה לכך בסוף שנות השישים ובתחילת שנות התשעים. הקבוצה ידועה כפס ייצור פורה של שחקנים מובילים בכדורגל הישראלי, בהם נחום סטלמך, יעקב ויסוקר, יצחק ויסוקר, ניר לוין, רפי כהן, אלון חזן, מוטי קקון, אדורם קייסי, ואליד באדיר, מיכאל זנדברג ורבים אחרים.

מאז קום המדינה שיחקה הפועל פתח תקווה 54 עונות בליגה הראשונה, וזכתה בשש אליפויות המדינה ובשני גביעי המדינה, כיום משחקת הקבוצה בליגה השנייה - הליגה הלאומית.

היסטוריה

קבוצת הכדורגל של הפועל פתח תקווה הוקמה ב-1935, שמונה שנים לאחר שהצטרף הסניף לאגודת הפועל בשנת 1926, ושנה לאחר שנוסדה ההסתדרות בפתח תקווה. הקבוצה זכתה עד היום בשש אליפויות, חמש מהן רצופות, רצף שיא בכדורגל הישראלי. פתח תקווה הופיעה שמונה פעמים בגמר גביע המדינה וזכתה בתואר פעמיים. לקבוצה חמש הופעות בגמר גביע הטוטו מתוכן ארבע זכיות. הקבוצה הייתה סגנית האלופה עשר פעמים.

לפני קום המדינה

הפועל פתח תקווה התחילה את דרכה בליגה ג', אז הליגה השלישית, אך דרכה לליגה הראשונה הייתה מהירה. ב-1938 עלתה הקבוצה לליגה השנייה וב-1941 עלתה לליגה הראשונה. ב-1940 חנכה הקבוצה מגרש חדש, ברחוב אברבנל בעיר. הישג השיא של הקבוצה באותן שנים היה העפלה לגמר "גביע המלחמה" בתחילת 1945, לאחר שניצחה בחצי הגמר את יריבתה העירונית מכבי פתח תקווה בתוצאה 0:7. במשחק הגמר הפסידה הקבוצה 1:0 להפועל תל אביב, במשחק שהופסק דקה וחצי לפני תום הזמן החוקי לאחר ששחקן הקבוצה משה קופלמן הורחק וסירב לעזוב את המגרש. שחקנים בולטים ששיחקו בקבוצה באותן שנים היו מאיר נבנהויז, עמיחי שוהם, אליהו קרוסהר, יעקב ויסוקר ומשה וארון.

השנים הגדולות - 1954-1968

בעונת 1955, תחת הדרכתו של המאמן-שחקן משה וארון ובכיכובו של נחום סטלמך הצעיר, זכתה הפועל פתח תקווה באליפות הראשונה בתולדותיה והייתה לקבוצה הראשונה מחוץ לתל אביב שזכתה בתואר זה. שנתיים לאחר מכן, בעונת 1956/1957 הוסיפה הפועל לארון התארים שלה גם גביע מדינה ראשון, לאחר שגברה 1:2 על מכבי יפו במשחק הגמר.

בעונת 1958/1959 זכתה הקבוצה באליפות נוספת, שהייתה הראשונה ברצף של חמש אליפויות, שיא שלא נשבר עד היום. במהלך עונות האליפות, הציגה הפועל פתח תקווה כדורגל התקפי שהקנה לה עליונות במשחקיה. הקבוצה כללה כוכבים דוגמת החלוץ נחום סטלמך, השוער יעקב ויסוקר, האחים זכריה ואבשלום רצאבי, בועז קופמן וג'רי חלדי. מאמני הקבוצה במהלך רצף זה היו כולם זרים - ג'ק גיבונס האנגלי ואיגנץ' מולנר ומיודראג יובאנוביץ' היוגוסלבים.

גם לאחר שנקטע הרצף, המשיכה הפועל פתח תקווה להיות אחת מהקבוצות המובילות בישראל, אך במשך מספר שנים הפסידה את האליפות במחזורי הסיום של העונה. העונה שחתמה את אותה תקופה הייתה עונת 1966/1968, בה דורגה הקבוצה במקום השני והפסידה בגמר הגביע לבני יהודה. בסך הכל זכתה הפועל פתח תקווה באותן שנים בשש אליפויות וגביע אחד, ודורגה במשך 14 עונות רצופות בין שלוש הראשונות בליגה.

הנפילה - 1969-1987

העונה הראשונה בה חלה נפילה משמעותית במעמדה של הפועל פתח תקווה הייתה עונת 1968/1969, בה לראשונה מאז קום המדינה דורגה בתחתית הטבלה. לאחר פרישתם של אחרוני הכוכבים שהובילו את המועדון להישגים, התנדנדה הקבוצה בין שולי הצמרת לתחתית הטבלה לאורך המחצית הראשונה של שנות ה-70. הפעם היחידה בה התקרבה לזכייה בתואר באותן שנים הייתה בעונת 1973/1974, בה העפילה לגמר הגביע אך הפסידה להפועל חיפה בהארכה. חצי גמר הגביע מול בית"ר ירושלים, שנערך בפתח תקווה שבוע קודם לכן, היה אחד המשחקים האלימים בתולדות הכדורגל הישראלי, ובו אוהדי בית"ר ירושלים פרצו למגרש והיכו את כל מי שנקרה בדרכם. ארבעה שחקנים של הפועל פתח תקווה שלא הצליחו להימלט הוכו ונשלחו לבית החולים.

בסיום עונת 1975/1976 ירדה הפועל פתח תקווה לליגה השנייה בפעם הראשונה בתולדותיה למרות מאזן של 10 ניצחונות, 13 תוצאות תיקו ו-11 הפסדים. אירועי סיום אותה עונה, היחידה בתולדות הליגה בה ירדו ארבע קבוצות, היו שנויים במחלוקת - מכבי חיפה זכתה ערב מחזור הסיום במשחק חוזר מול שמשון תל אביב שנערך רק לאחר המחזור האחרון, ובו הצליחו החיפאים לנצח ולהינצל מירידה על חשבון הפועל פתח תקוה.

הקבוצה עלתה חזרה לליגה הראשונה בעונת 1978/1979, לאחר שלוש עונות בליגה השנייה, אך ירדה שוב מן המקום האחרון שלוש שנים מאוחר יותר, ובילתה שנתיים נוספות בליגה השנייה. בעונת 1983/1984 הצליחה פתח תקווה לעלות שוב ליגה. בעונות הבאות, תחת הדרכתם של גיורא שפיגל ודרור בר-נור, גילתה הקבוצה שיפור הדרגתי, אך עדיין הסתפקה לרוב במקום במרכז הטבלה.

השיקום - 1988-2002

לקראת סיום שנות השמונים חזרה הפועל פתח תקווה להוות גורם משמעותי בצמרת, תחת הדרכתו של המאמן אברהם גרנט, שאימן את הקבוצה מעונת 1986/1987 עד עונת 1990/1991. שלוש העונות האחרונות בקדנציה שלו הסתיימו בהחמצה, כשהקבוצה מסיימת את שלושתן במקום השני, מרחק נגיעה מתואר האליפות.

בעונת 1990/1991 ההחמצה הייתה גדולה במיוחד, כשלמרות עונה מצוינת הפסידה הפועל פתח תקווה את תואר האליפות ואת גביע המדינה בתוך שלושה ימים, במה שזכה בהמשך לכינוי "שוד הדאבל" - ביום שבת, בליגה, הסתיים המשחק המכריע מול מכבי חיפה בתיקו מאופס, כשהשופט חיים ליפקוביץ' פוסל שני שערים של יוסי שושני. ביום שלישי, בגביע, הסתיים גמר גביע המדינה מול אותה קבוצה בהפסד 3:1, לאחר שהשופט עובדיה בן-יצחק הרחיק את גיא גת כבר בדקה השנייה של המשחק. דווקא לאחר עזיבתו של גרנט למכבי תל אביב בעונת 1991/1992, הצליחה הפועל פתח תקווה לזכות בגביע מדינה שני בתולדותיה, תחת הדרכתו של זאב זלצר. בגמר הגביע גברה הקבוצה על מכבי תל אביב שזכתה עוד קודם לכן באליפות, בתוצאה 1:3 לאחר הארכה.

בעקבות זכייה זו הייתה הפועל פתח תקווה לקבוצה הישראלית הראשונה שהופיעה בגביע אירופה למחזיקות גביע, ואחת משתי הראשונות שהופיעו במפעלים האירופיים (מלבד האינטרטוטו). בסך הכל יש להפועל פתח תקווה שתי השתתפויות בגביעי אירופה, כשהשנייה הייתה בגביע אופ"א, לאחר שסיימה כסגנית האלופה בעונת 1996/1997. מאזן הקבוצה במסגרות אלו הוא חיובי - שישה ניצחונות, שתי תוצאות תיקו ושני הפסדים, והישגה הגדול ביותר היה ניצחון 1:2 על קבוצת הפאר ההולנדית פיינורד בגביע המחזיקות. ניצחון זה הגיע לאחר הפסד 1:0 במשחק החוץ ברוטרדם, כך שבסיכום המשחקים ההולנדים עברו לשלב הבא לפי חוק שערי חוץ.

בחזרה לתחתית - 2003-2010

בשנות האלפיים התחזקה מגמה שהחלה עוד בשנות ה-90 - הקבוצה מגדלת שחקנים בית מוכשרים, אך ממהרת למכור אותם לקבוצות אחרות. מגמה זו הייתה רק סימפטום אחד מני רבים לניהול שנחשב כשנוי במחלוקת, ולאחד הגורמים העיקריים להידרדרות הקבוצה אל תחתית הטבלה באופן כמעט קבוע החל מעונת 2002/2003. תחלופת השחקנים הפכה להיות גבוהה במיוחד בשנים אלו, כך שבעונת 2005/2006 למשל, שיתפה הקבוצה 36 שחקנים במשחקי הליגה, החליפה עשרה שחקנים באמצע העונה ושיחררה 18 בסיומה.

בעונת 2006/2007 ירדה הפועל פתח תקווה לליגה השנייה בפעם השלישית בתולדותיה, והראשונה לאחר 23 עונות רצופות בליגה הבכירה. הקבוצה הצליחה להימנע משקיעה בליגת המשנה ועלתה לאחר עונה אחת בלבד בחזרה לליגה הבכירה. המגמה של תחלופת שחקנים בקצב חריג לא פסקה, כשבקיץ 2009 שיחררה הקבוצה 15 שחקנים וצירפה 17 שחקנים חדשים במקומם.

בקשה לפירוק הקבוצה - 2011

ביולי 2011 הקבוצה הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת פירוק בשל חובות כבדים, ובקשה למנות מפרק זמני לקבוצה, כדי שיגייס תקציב מינימום לליגת העל בעונה הבאה. על-פי תקנות ההתאחדות לכדורגל, ממאזנה של קבוצה שנכנסת להליך פירוק מופחתות באופן אוטומטי 9 נקודות ליגה. בסוף יולי 2011 הודיעה הרשות לבקרת תקציבים להתאחדות כי הקבוצה לא הצליחה לגייס את סכום המינימום לתקציב בליגת העל.
ב-8 באוגוסט 2011 החליט בית המשפט לאחר מספר הארכות ומספר דיונים לקבל את הערעור של הקבוצה להשאיר את הפועל פתח תקווה בליגה הבכירה, זאת לאחר שכבר הודיע בית המשפט כי הקבוצה תרד לליגת המשנה ובמקומה תעלה הפועל כפר סבא.

ב-16 באוגוסט 2011 התפטר גילי לנדאו מתפקידו, לאחר שהתבקש לקצץ 32 אחוז משכרו. יום מאוחר יותר, חזר בו לנדאו מהתפטרותו לאחר שהסכים לקצץ כ-20 אחוז משכרו.

את עונת 2011/12 פתחה הקבוצה במינוס 9 נקודות וב-16 באפריל 2012 ירדה לליגה הלאומית לאחר ניצחונה של הפועל באר שבע על מכבי פתח תקווה וזאת לאחר שהייתה במקום האחרון לאורך כל העונה.

הדרבי של פתח תקווה

ערך מורחב – הדרבי של פתח תקווה

תשומת לב רבה מושכים משחקי הדרבי בין הפועל ליריבה העירונית מכבי. מאז שרשרת האליפויות של הפועל שנקטעה באמצע שנות השישים נחשבות שתי הקבוצות לכאלו שלא מצליחות להיפטר מתדמית הבינוניות ולהתמודד על האליפות, כאשר יוצאי דופן הם זכייתה של הפועל בגביע בתחילת שנות התשעים, מיקומיה הגבוהים של מכבי בטבלה בשנות האלפיים והצלחות נקודתיות של שתי הקבוצות במאבקיהן באירופה. על כן, נחשבים משחקי הדרבי כזירה העיקרית לקרב על הבכורה בעיר. מתוך 113 מפגשים בדרבי ניצחה הפועל ב-43 מפגשים, הפסידה ב-34 וסיימה 36 מפגשים בתוצאת תיקו.

אצטדיון הקבוצה

בראשית ימיה שיחקה הקבוצה במגרש ברחוב קק"ל שבעיר. לאחר מכן עברה הקבוצה ל"מגרש הפועל" אשר היה מוכר בכינוי "הבריכה". האצטדיון נחנך בשנת 1940, והיה ממוקם ברחוב אברבנל. בשנת 1967 עברה הקבוצה לאצטדיון האורווה אשר נבנה מכספם האישי של אנשי מפא"י הפתח תקוואים, ותיקי ההסתדרות ואנשי פלוגת הסדרן. האצטדיון הכיל בשיאו כ-6,800 מקומות ישיבה, ושימש את הקבוצה עד להריסתו בשנת 2011.

בדצמבר 2011 עברה הקבוצה לאצטדיון המושבה אשר נבנה בסמוך לדרך אם המושבות ומכיל 11,500 מקומות ישיבה. בטרם נחנך האצטדיון, פתח היסטוריון הקבוצה ניסים קלדרון אליו הצטרפו בהמשך אוהדי הקבוצה במאבק על מנת שהאצטדיון יקרא "אצטדיון ראש הזהב" על שמו של נחום סטלמך כדורגלן הקבוצה בעבר, אולם בסופו של דבר החליטה עיריית פתח תקווה ששמו של האצטדיון יקרא "אצטדיון המושבה", שם המתקשר לכינויה של העיר, "אם המושבות". על אף החלטת העיירה, המשיכו אוהדי הקבוצה במאבק במטרה לשנות את רוע הגזירה.

בפרק הזמן שבין הריסת אצטדיון האורווה ועד לחניכת אצטדיון המושבה, קיימה הקבוצה את משחקיה הביתיים באצטדיון רמת גן.

שחקני הקבוצה

לדעת רבים, הכדורגלן הגדול בכל הזמנים והשחקן החשוב ביותר שקם להפועל פתח תקווה, מאז היווסדה הוא החלוץ נחום סטלמך, המכונה "ראש הזהב" בזכות יכולת הנגיחה החזקה והמדויקת שלו. סטלמך הוא מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים עם 152 שערים. אחריו בדירוג נמצא מוטי קקון, המכונה "העיט", עם 131 שערים. שני החלוצים נחשבו למובילים בכדורגל הישראלי, כל אחד בדורו. סטלמך נחשב לכוכב של נבחרת ישראל, אך קקון לא הצליח להשתלב בנבחרת בכלל וערך במדיה 2 הופעות בלבד במשחקי ידידות.

במהלך שנות התשעים צברה לעצמה מחלקת הנוער של הקבוצה מוניטין של אחת הטובות בארץ ושחקנים מובילים רבים גדלו בה. המועדון לא השכיל לנצל זאת על מנת להגיע להישגים, ותחת זאת מכר את רובם לאורך השנים. בשנות התשעים ותחילת שנות האלפיים מרבית ההעברות היו מפתח תקווה למכבי חיפה, ובין השחקנים שנמכרו היו אלון חזן, רפי כהן, אדורם קייסי, אופיר קופל, ואליד באדיר, מנור חסן ומיכאל זנדברג, שרובם הפכו בהמשך לשחקנים מרכזיים בקבוצתם החדשה ובנבחרת ישראל. בהמשך החלה הקבוצה לשחרר את שחקניה המובילים גם לקבוצות אחרות, כמו יוסי שבחון שנמכר למכבי תל אביב וטוטו תמוז שנמכר לבית"ר ירושלים. בשנים האחרונות החליפה הקבוצה את המאמן וחלק גדול מסגל השחקנים בסיומה של כל עונה.

סגל הקבוצה

נכון ל-8 במרץ 2014

מס' עמדה שם 1 שוער אבי איבגי 2 בלם עומר שרעבי 3 בלם בן צעירי 4 בלם אימורו לוקמן 5 בלם אורי פאסו 6 קשר אור פישבין 7 בלם עומר משאללה 8 קשר בר מזרחי 9 חלוץ אדריאן פרננדס 10 חלוץ שחר בלילטי 11 קשר טל מאיר

מס' עמדה שם 13 קשר מייקל סממה 15 קשר שי רביבו 17 בלם דין רפאלי 18 חלוץ דייוויד גומז 19 קשר רובי דבורה 22 חלוץ ליאור אסולין 23 בלם דור אזולאי 25 בלם יוגב בן סימון 26 קשר ‏איתי אלקסלסי 44 שוער אוראל כהן נאמן 55 בלם גיא משפתי

סטטיסטיקות

תארים

• אליפויות (6)
  • 1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963
• גביעי המדינה (2)
  • 1956/1957, 1991/1992
• גביע הטוטו בליגה הבכירה (4) (שיא משותף)
  • 1985/1986, 1989/1990, 1990/1991, 2004/2005
• גביע הטוטו בליגת המשנה (1)
  • 2007/2008
• גביע ליליאן (1)
  • 1989/1990

סטטיסטיקות עונות האליפות

עונה	ניצחונות	תיקו	הפסדים	יחס שערים	אחוזי הצלחה
1954/55	18	4	4	23-68	76.9
1958/59	15	3	4	18-49	75
1959/60	14	3	5	29-66	70.5
1960/61	16	4	2	15-49	81.8
1961/62	12	4	6	19-35	63.6
1962/63	13	6	3	17-38	71.7

כובשים מובילים

מקום	שם השחקן	שנים במועדון	שערים
1	נחום סטלמך	1952-1969	154
2	מוטי קקון	1991-2003 2005-2007	134
3	בועז קופמן	1952-1968	120
4	ניר לוין	1984-1989 1990-1993	92
5	זכריה רצאבי	1957-1963	89

שיאני ההופעות

מקום	שם השחקן	שנים במועדון	הופעות
1	בני קוזושווילי	1984-1999	384
2	נחום סטלמך	1952-1969	351
3	רפי כהן	1988-1993 1999-2001 2002-2007	335
4	איתן בודניוק	1975-1991 1990-1994	330
5	יצחק ויסוקר	1963-1977	328

נבחרת ישראל

• שיאן ההופעות בנבחרת - יצחק ויסוקר, 69 הופעות
• שיאן השערים בנבחרת - נחום סטלמך, 22 שערים

שונות

• עונות בליגה הראשונה מאז קום המדינה - 53 (נכון לשנת 2010)
• עונות בליגה השנייה - 6
• הניצחון הגבוה ביותר - 2:13 על הפועל בלפוריה (1955)
• ההפסד הגבוה ביותר - 7:0 לבית"ר תל אביב (1950)
• מספר סגנויות - 10
• הופעות בגמר הגביע - 8 (2 ניצחונות ו-6 הפסדים)

קישורים חיצוניים

• עמוד הקבוצה באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
• אשר גולדברג, אליפות חולצות הדומינו של הפועל פתח תקווה, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 16 באוגוסט 2008
• מוזיאון הפועל פתח תקווה - סיקור נרחב של היסטוריית המועדון
• אתר מחלקת הנוער
• [www.hapoel-museum.wip.co.il//: מורשת הפועל ברשת]