אצטדיון רמת גן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אצטדיון רמת גן
Ramat Gan Stadium.jpg
תמונה משער 4 של היציע המערבי
כינוי האצטדיון הלאומי
מיקום רמת גן, בסמוך לקניון איילון
קואורדינטות 32°06′01″N 34°49′27″E / 32.100278°N 34.824167°E / 32.100278; 34.824167 קואורדינטות: 32°06′01″N 34°49′27″E / 32.100278°N 34.824167°E / 32.100278; 34.824167 
אבן יסוד 1950
נפתח 1951
הורחב 1984
בעלים ההתאחדות לכדורגל בישראל
עיריית רמת גן
משטח דשא
קבוצות ביתיות הפועל רמת-גן גבעתיים
מספר מושבים 41,583
(328 בתא הכבוד ו-148 לעיתונאים)
ממדי משטח 105 על 68 מטר
מבט מכניסת השירות. ממול, בקצהו השני של האצטדיון ניצד מגדל הלפיד של המכביה
היציע המערבי מכניסת השירות
נוף מבניין B.S.R.3 באזור התעשייה בבני ברק. האצטדיון נראה בקדמת התמונה בקצה השמאלי. מימינו - קניון איילון. מימין לקניון - מגדל צ'מפיון מוטורס

אצטדיון רמת גן הוא אצטדיון כדורגל הגדול בישראל, אשר מונה 41,583 מקומות ישיבה. האצטדיון נחנך בשנת 1951, כאשר היציע המערבי, המונה 13,370 מקומות ישיבה, הוקם מחדש ונחנך בשנת 1984. באצטדיון, הממוקם בצמוד לקניון איילון שברמת גן, נמצאים משרדיה של ההתאחדות לכדורגל בישראל.

עד לשנת 2014 היה אצטדיון רמת גן האצטדיון הלאומי של ישראל בו נערכו רוב משחקי נבחרת ישראל בכדורגל, משחקי חצאי וגמר גביע המדינה בכדורגל וכן אירועי ספורט גדולים, דוגמת המכביה. האצטדיון מארח לעתים משחקים של קבוצות אשר אין ברשותן מגרש ביתי כשיר לאירוח משחקים במעמד ליגת העל או במפעלים בינלאומיים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייתו של אצטדיון רמת גן החלה בשנת 1950, והאירוע הראשון שנערך בו היה טקס פתיחת המכביה השלישית ב-27 בספטמבר באותה שנה.[1]

ב-31 ביולי 1956 נערך באצטדיון אחד המשחקים המפורסמים בתולדותיו, אשר הפגיש את נבחרות ישראל וברית המועצות, אשר נחשבה דאז לאחת מנבחרות הכדורגל הטובות בעולם. במשחק הפסידה ישראל בתוצאה 2:1. לישראל כבש נחום סטלמך, ושערו היה הראשון שהבקיעה הנבחרת באצטדיון.

בשנת 1982 נבנה מחדש היציע המערבי של האצטדיון. היציע, אשר מכיל 13,370 מקומות ישיבה, נבנה בזווית צפייה טובה יותר משאר יציעי האצטדיון. ביציע זה ממוקם יציע הכבוד של האצטדיון.

במאי 1986 הובסה נבחרת ישראל במשחק ידידות מול נבחרת ארגנטינה בתוצאה 7-2, הפסד אשר נחשב לגבוה ביותר שנחלה הנבחרת במשחק ידידות באצטדיון.

ב-6 ביוני 1999 התקיים באצטדיון אחד ממשחקיה הגדולים ביותר של נבחרת ישראל, אשר גברה בתוצאה 0-5 על נבחרת אוסטריה במסגרת מוקדמות יורו 2000. בהמשך טורניר המוקדמות, גברה נבחרת ישראל בתוצאה 0-8 על סן מרינו ורשמה את ניצחון השיא שלה באצטדיון. בשלב הפלייאוף של טורניר המוקדמות הוגרלה נבחרת ישראל מול דנמרק. במשחק הראשון הובסה נבחרת ישראל באצטדיון רמת גן בתוצאה 5-0. משחק זה זכור גם בשל פרשת נערות הליווי.

אצטדיון רמת גן היה אחד מארבעת המועמדים הסופיים לארח את גמר גביע אופ"א בשנת 2007, יחד עם אצטדיונים מהערים המבורג, איסטנבול ומנצ'סטר, והיה אחד מארבעת המועמדים הסופיים לארח את גמר גביע אופ"א בשנת 2008, יחד עם אצטדיונים מהערים בוקרשט והמבורג. האצטדיון אמור היה לארח את גמר גביע אופ"א כבר בשנת 1999, אך ברגע האחרון הועתק המשחק לאצטדיון לוז'ניקי שבמוסקבה.

הקמפיין האחרון של נבחרות ישראליות באצטדיון היה אירוח משחקי הבית של נבחרת ישראל במוקדמות מונדיאל 2014 והמשחק האחרון היה ב-15 באוקטובר 2013 מול נבחרת צפון אירלנד בכדורגל שהסתיים בתיקו 1:1. משנת 2014 משחקיה של נבחרת ישראל בכדורגל אינם מתקיימים בו. טורניר הכדורגל החשוב האחרון שאירח האצטדיון היה משחקי חצי הגמר של גביע המדינה בכדורגל לעונת 2014/2013 שנערכו ב-16 אפריל 2014 והגמר שנערך ב-7 במאי 2014.

המכביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז המכביה השלישית ומדי ארבע שנים, נערכו באצטדיון טקס הפתיחה וטקס הנעילה של משחקי המכביה, כמו גם חלק גדול מהמשחקים בתחרות.

ביולי 1997 בטקס פתיחת המכביה ה-15, התמוטט גשר מעל נחל הירקון עליו צעדו המשלחות בדרכן אל האצטדיון. אסון זה גבה את חייהם של ארבעה מחברי המשלחת האוסטרלית ולפציעתם של 69. טקסי המכביה הבאה (ה-16) אשר נערכה בשנת 2001, הועברו לאצטדיון טדי.

בשנת 2013, גם טקס הפתיחה של המכביה ה-19 וגם זה לנעילתה, לא התקיימו ברמת גן, אלא באצטדיון טדי בירושלים. כמו כן הוחלט כי גם טקס פתיחת המכביה ה-20 ייערך בירושלים.

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לשימוש בעת אירועי ספורט ואתלטיקה, האצטדיון משמש גם להופעות של מוזיקאים מהארץ ומחו"ל. כך, בשנת 2009 אירח האצטדיון את להקת Yeah Yeah Yeahs, דפש מוד ואת לאונרד כהן, ובשנים שלאחר מכן הופיעו בו, בין היתר, אלטון ג'ון, להקת מטאליקה, בוב דילן, פול סיימון, קניה ווסט ומדונה.

תוכניות לסגירת האצטדיון והריסתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הקמתו זכה אצטדיון רמת גן לביקורות בשל מבנהו. תוכניות רבות לשיפוצו, או להריסתו ובניית אצטדיון לאומי חלופי, עלו וירדו מסדר היום הציבורי. על פי הצהרותיו של יו"ר ההתאחדות לכדורגל בישראל אבי לוזון משנת 2010, לאחר סיום בניית אצטדיון סמי עופר בחיפה, נועד להיהרס אצטדיון רמת גן לטובת בנייתו של אצטדיון חדש עם 60,000 מקומות ישיבה.[2] עם זאת, תוכנית זו לא זכתה לאישור באופן רשמי ונבחנו גם תוכניות חלופיות.

בנובמבר 2014 פורסם כי עיריית רמת גן, בראשותו של ישראל זינגר, ויתרה על תוכנית האצטדיון הלאומי החדש שנועד להכיל לפחות 55,000 מקומות, למרות התקציבים שהוקדשו לקידום התוכנית והמכרז להקמתו. במקומה מתכננת עיריית רמת גן אצטדיון קטן יותר, שיכיל כ-40,000 צופים, וישמש גם למופעים, מלבד משחקי כדורגל ובלבד שיימצאו מקורות מימון פרטיים.[3] אפשרות אחרת שבוחנת העירייה היא לוותר על הקמת אצטדיון חלופי לטובת הקמת פארק על גדות הירקון לצד רובע עירוני עם מגדלי מגורים, מרכז מסחרי, משרדים ומלונאות ואף קמפוס אקדמי (מכללת רמת גן) ואודיטוריום גדול.

למרות התוכניות להרוס את האצטדיון, ב-12 בנובמבר 2015 הוחלט כי הפועל רמת גן תערוך את משחקיה באצטדיון עד לתום העונה הבאה.

בתחילת 2016 פורסם כי ההתאחדות לכדורגל תחת היו"ר עופר עיני שבה לדון בתוכנית למתחם הכוללת בנייה מחדש של האצטדיון תוך שימור היציע המערבי הקיים, מה שיוזיל עלויות, לצד יצירת שטחי מסחר תחת היציעים וכן בניית מגדלי מגורים ומשרדים סמוך לאצטדיון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אצטדיון רמת גן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]