נח רם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
אין תמונה חופשית

נח (זלדמן) רם (נולד ב-22 במרץ 1941) הוא ספורטאי-עבר ומאמן שחייה ישראלי מאז 1963.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רם נולד בקיבוץ גבעת השלושה כבן בכור לשושנה ושמחה זלדמן, וגדל מגיל שנתיים בקיבוץ גניגר.

הוא שירת כקצין נח"ל במחנה שמונים, שם פגש את אשתו לעתיד, שוש. לאחר נישואיהם, הם עברתו את שם משפחתם כמקובל באותם ימים, ובחרו בשם "רם", על שום קומתו הגבוהה (1.92 מ' בשיאו).

כחבר קיבוץ מילא תפקידים ציבוריים רבים וכיהן פעמיים כמזכיר הקיבוץ, זאת במקביל לפעילותו המתמשכת כספורטאי ומאמן, תפקידים אליהם התייחסו באופן מסורתי כ"הובי", ואשר בהם עסק לאחר שעות העבודה.

בגיל 50 עזבו שוש ונח את הקיבוץ, ועברו להתגורר בנהלל, ולאחר מכן ביישוב הפסטורלי אלון הגליל. בשנת 2003, עם מינוי למאמן של נבחרת הנכים בשחייה, עברו לתל אביב. לנח ושוש שלושה ילדים ותשעה נכדים.

פעילותו כספורטאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רם החל להתאמן בכוחות עצמו בשחייה בגיל 13. הבריכה היחידה בה ניתן היה להתאמן הייתה בריכת ההשקיה העגולה של קיבוצו, גניגר, אשר לא ניתן היה למדוד בה זמנים מדויקים.

המודל לחיקוי שלו היה בן קיבוצו גדעון שדמון, שהיה בוגר ממנו (ואשר זכה לעיתים להתאמן כשחיין אורח בקבוצת גוש-זבולון, תחת שרביטו של המאמן הנודע יוסף טלקי).

באליפויות הארץ בשחייה הגיע נח שלוש פעמים למקום השני, והישגיו הטובים ביותר היו 1:12.7 דקה ב-100 גב ו- 1:05.2 דקה ב-100 חתירה.

כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1961, בעת שירותו הצבאי, "התגלה" נח על ידי עמוס לין, הקפטן קבוצת הפועל משמר העמק המיתולוגית, אשר זיהה בו שתי תכונות רצויות – "גבוה" ו"קיבוצניק".

הוא הצטרף לשורות הקבוצה, בה שיחק עשר שנים כשחקן-ציר, לצידם של אדם גורן, יואש אזוב, האחים יבזורי ואחרים.

בשנת 1965 שיחק בשורות נבחרת ישראל במכבייה (בה שיחק טל ברודי הצעיר, כשחקן נבחרת ארצות הברית).

משחק הפרידה שלו מהקבוצה התקיים ב-1971 – כמחווה העבירה הפועל משמר העמק את המשחק למגרש בגניגר, שם זכו חברי הקיבוץ לראות אותה גוברת על בית"ר תל אביב.

פעילותו כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמן כדורסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל לפעילותו כשחקן משמר-העמק הקים נח את קבוצת הכדורסל של גניגר, תחילה כמאמן, ומ-1971 - כמאמן-שחקן.

הקבוצה, שהחלה את דרכה בליגה הנמוכה ביותר, העפילה עד למקום השני בליגה השנייה (שנקראה אז "הליגה הארצית").

מלחמת יום הכיפורים פגעה בצורה אנושה בקבוצה, שהתקשתה להתאושש לאחר שאחד משחקניה המרכזיים, ג'רי ברגמן, נהרג, ומספר שחקנים נוספים נפצעו.

קבוצות נוספות מהליגה הלאומית שאימן

במקביל אימן נח במשך כשלושים שנה קבוצות ילדים ונוער, שחלקם הגיעו כשחקנים לקבוצות בליגות הבכירות, ורבים מהם זוכרים אותו כדמות רבת-השפעה על חייהם.

מאמן שחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שחרורו מהצבא, ב-1963, הקים נח את קבוצת השחייה של גניגר, ובהיעדרה של בריכה מחוממת, נהג לאמן את שחייניו בימי החורף במימי סחנה (שהטמפרטורה בו היא 28 מעלות במשך כל ימות השנה).

הוא המשיך לאמן את הקבוצה, שהתרחבה ושינתה את שמה במשך השנים להפועל העמקים והפועל עמק-יזרעאל, עד שנת 1995.

בין השחיינים שאימן וטיפח במשך השנים בקבוצה ניתן למנות את עודד צור, אילת יוטבת, אודי ליפקין, יוחאי ליפשיץ, נדב שנל, והשחיינים האולימפיים אייל שטיגמן וטימאה טוט.

קבוצות נוספות שאימן

מאמן נבחרת ישראל בשחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 19731991 אימן נח לסירוגין את נבחרת ישראל בשחייה, והשתתף עמה בתחרויות רבות באירופה, וכן בשתי אליפויות עולם (אקוודור1982, ספרד1986) ובשתי אולימפיאדות (לוס אנג'לס1984, וסיאול1988).

מאמן נבחרת הנכים בשחייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2003 הוצע לנח לאמן את קבוצת השחייה של בית הלוחם תל אביב, לצד תפקיד המאמן הלאומי של נבחרת הנכים בשחייה.

אחרי יותר מארבעים שנה של אימון שחיינים "רגילים", נח "התאהב" בתחום החדש שנחשף אליו, ושחייני בית הלוחם "התאהבו" בו בחזרה.

בקבוצה בבית הלוחם מתאמנים כיום קרוב ל-40 שחיינים נכי צה"ל, כולל שחיינים בוגרים רבים שאין להם כל יומרות תחרותיות, אך מקפידים להשתתף באימונים בצורה סדירה, להנאת כל הצדדים.

עם הנבחרת השתתף באולימפיאדת הנכים באתונה, באולימפיאדת הנכים בבייג'ינג, באולימפיאדת הנכים בלונדון ובאולימפיאדת הנכים בריו.

שחייניו שזכו במדליות פאראלימפיות: יצחק ממיסטבאלוב, נמרוד צבירן וענבל שוורץ גנפול, (זאת לצד קרן לייבוביץ' ששחתה בהדרכתו של המאמן אסף מיימון, וענבל פיזרו ששחתה בהדרכתו של המאמן יעקב בנינסון).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]