נטע ליבר שפר

נטע ליבר שפר
	אין תמונה חופשית
לידה	1972 (בת 52 בערך); ישראל
מקום לימודים	בצלאל ירושלים, אוניברסיטת חיפה
תקופת הפעילות	מ-2001
תחום יצירה	ציור
פרסים והוקרה	פרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות, פרס ע"ש חיים שיף

נטע ליבר שפר (נולדה ב-1972) היא ציירת ישראלית, זוכת פרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות^[1] ופרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית.^[2] עבודותיה עוסקות בזכרונות ושכחה אישיים וקולקטיבים. היא הציגה במגוון תערוכות יחיד ותערוכות קבוצתיות ועבודותיה נכללות בין היתר באוסף מוזיאון ישראל, מוזיאון פתח תקווה, אוסף קרן מנדל, אוסף בצלאל ובאוספים פרטיים. חלק מסגל ההוראה במחלקה לאמנות במכללת סמינר הקיבוצים.^[3]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליבר שפר נולדה בישראל. סיימה תואר ראשון ותואר שני באמנות.

ב-2018 הציגה את תערוכת היחיד "שדים מרוסנים למחצה" בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי. התערוכה, אותה אצרה רווית הררי, כללה רישומי ענק שמתארים וכאילו מנסים לשחזר את הקליניקה של זיגמונד פרויד בווינה, לפני שעקר ללונדון ב־1938.^[4]

ב-2019 הציגה במוזיאון על התפר בירושלים תערוכת יחיד - "המאויים", המתבססת על מאמר בשם זה של פרויד. המאמר מתאר את נפשו של האדם המודרני ואת אי יכולתו להיחלץ מתחושת הזרות בתוך האינטימיות המאיימת עליו. התערוכה כללה 9 איורי שמן של מסכות מוות ורישומי פחם גדולים, בהם היא לכדה את שארית הזיכרון מהמת באמצעות דמותו במסכה.^[5]^[6]

ב-2023 זכתה בפרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית. הפרס כולל מענק כספי בסך 10,000 דולר, ותערוכת יחיד מלווה בקטלוג במוזיאון תל אביב לאמנות שתתקיים ביוני 2024. מנימוקי השופטים לזכייתה: "עבודתה של נטע ליבר שפר בולטת בממדיה העצומים, עושר הפרטים ובאמביציה של "סיפור המסגרת" שמאגד אותם. ליבר שפר נעה בווירטואוזיות בין עבודות המכסות את קירות הגלריה ומטעות את העין לראות ברישום את המשכה של אדריכלות החלל... הרישום בידיה הופך לכלי אפקטיבי ביצירת חוויית צפייה מושכת עין ולב, אך גם כאמצעי חוקר ומתעד המתחקה אחר שרידים תרבותיים, היסטוריות ידועות יותר ופחות, וכזה היכול להשיב חיים במה שנידון לכליה ושכחה".^[2]

בראיון שנערך עימה אמרה ליבר שפר על עבודתה: "אני מרבה לעסוק בנושא הזמן על פניו השונים, בשאלות שנסובות סביב זיכרון, שיכחה והתכלות. הרבה מהעבודות שלי עוסקות בסוגיות או בדימויים שהתרחשו בעבר ושאני מוצאת אותם רלוונטיים לחיינו כאן ועכשיו."^[7]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1999–1997 - כיתת אמן בהנחיית ישראל הירשברג.
1999–1995 - B.F.A המחלקה לאמנות בצלאל ירושלים.
2009–2007 - M.F.A בהצטיינות, אוניברסיטת חיפה, החוג לאמנות.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

2001 – 'עבר מתמשך' - גלריית משרד בתל אביב. אוצרת: רחל סוכמן.
2004 – 'עיר מקלט', גלריית קיבוץ ראש הנקרה. אוצרת: רבקה סיני.
2006 – 'מרחב מחיה', גלריית עינגע, תל אביב. אוצרת: נטע אשל.
2012 – 'סיפור כיסוי', גלריה בינט, תל אביב, אוצר: גבי בינט^[8]
2013 – 'ההפלגה הגדולה', גלריה מנשר לאמנות, תל אביב. אוצר: עודד ידעיה
2018 – 'שדים מרוסנים למחצה', גלריה דנה, יד מרדכי. אוצרת: רווית הררי^[9]
2019 – 'המאויים', מוזיאון על התפר, ירושלים. אוצר: רפי אתגר
2021 – 'ו' קצוות', בית האמנים, ירושלים. אוצרת: שלומית ברויר^[10]
2022 – 'מקוננים', הגלריה הערונית ראשון לציון. אוצרת: אפי גן

מבחר תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2001 – 'אמניות ב- T שירט' - גלריית 'משרד בתל אביב'. אוצרת: רחל סוכמן
2003 – 'פעילות מבוימת', גלריית מרכז לאמנות, מוסררה, ירושלים, אוצר: גיא שהם
2003 – 'מחורבותיך אבנך' - גלריית זמן לאמנות, תל אביב. אוצר: גדעון עפרת
2004 – 'רשמים 2 -רישום, שירה', גלריית בית האמנים, ירושלים. אוצר: דרור בורשטיין
2008 – 'הבתים שבבית גרים בדירות', מוזיאון פתח-תקווה. אוצרת: ענת גטניו.
2008 – 'אבק, שריפה, גז', גלריית מנשר לאמנות, תל אביב. אוצר: עודד ידעיה
2009 – 'Explosion', גלריה Freestudios, ז'נבה, שווייץ. אוצרת: קרן בר גיל.
2009 – 'חשיפה לצפון'- סדנאות האמנים, תל אביב. אוצרת: ורד זפרן גני
2010 – 'חציית הפנטזיה', גלריית טבי דרזנר, תל אביב. אוצרת: קרן בר גיל
2010 – 'Animamix Biennial' –מוזיאון לאמנות עכשווית (MOCA) שנחאי, סין. אוצרת: פרופ' ויקטוריה לו.
2011 – 'ארשת פנים' מוזיאון תל אביב לאמנות. אוצרת: שרה ריימן
2011 – 'הקהילה הבאה', מוזיאון חיפה. אוצרות: יעלה חזות, לי ווינברג
2012 – 'המומיה העליזה', מוזיאון רמת גן. אוצרת: מירה חנן אבגר
2014 – 'בבואה' יחסי ציור צילום באמנות ישראלית, גלריה חנינא, ת''א. אוצר: יוחאי רוזן
2016 – 'משא דומה', בית האמנים תל אביב. אוצרת: ורדה גינוסר
2018 – '1948', מוזיאון העיר חיפה, אוצרים: דר' מאג'ד ח'מרה ועינבר דרור לקס
2019 – 'על שיער ורחצה', בית האמנים, ת''א. אוצרים: אירית לוין ואריה ברקוביץ'
2022 – 'תוכנית, פעולה', גלריה מקום לאמנות, תל אביב אוצר: יאיר ברק
2022 – 'חושך זה וזה', הביאנלה לרישום. המפעל, ירושלים, אוצר מידד אליהו

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס משרד התרבות לעידוד היצירה 2019
פרס ע''ש שיף לאמנות פיגורטיבית ריאלסטית 2023

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נסיון השכפול שלך הוא הפרויד שלך, דר' ערן רולניק

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ יובל סער, פורסמו שמות הזוכים והזוכות בפרסי משרד התרבות לשנת 2019, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2020-05-20
^ ¹ ² מוזיאון תל אביב, נטע ליבר שפר היא הזוכה בפרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית לשנת 2023, באתר Facebook
^ אמנות - סגל ההוראה, באתר סמינר הקיבוצים
^ לי ברבו, המלצת השבוע: "שדים מרוסנים למחצה", באתר ערב רב
^ אייל סיני, תערוכות בנושא הדמוקרטיה במוזיאון על התפר, באתר כל העיר ירושלים, ‏2019-09-26
^ המאויים, באתר מוזיאון קו התפר
^ חגית פלג רותם, מה קורה // נטע ליבר שפר, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2019-01-04
^ נטע ליבר שפר בגלריה בינט, באתר ארטפורטל
^ שדים מרוסנים למחצה - נטע ליבר שפר, באתר גלריה דנה
^ יובל סער, תערוכות מרץ-מאי 2021 בבית האמנים ירושלים, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2021-03-21

[1] יובל סער, פורסמו שמות הזוכים והזוכות בפרסי משרד התרבות לשנת 2019, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2020-05-20

[:0-2] ¹ ² מוזיאון תל אביב, נטע ליבר שפר היא הזוכה בפרס ע"ש חיים שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית לשנת 2023, באתר Facebook

[3] אמנות - סגל ההוראה, באתר סמינר הקיבוצים

[4] לי ברבו, המלצת השבוע: "שדים מרוסנים למחצה", באתר ערב רב

[5] אייל סיני, תערוכות בנושא הדמוקרטיה במוזיאון על התפר, באתר כל העיר ירושלים, ‏2019-09-26

[6] המאויים, באתר מוזיאון קו התפר

[7] חגית פלג רותם, מה קורה // נטע ליבר שפר, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2019-01-04

[8] נטע ליבר שפר בגלריה בינט, באתר ארטפורטל

[9] שדים מרוסנים למחצה - נטע ליבר שפר, באתר גלריה דנה

[10] יובל סער, תערוכות מרץ-מאי 2021 בבית האמנים ירושלים, באתר מגזין פורטפוליו, ‏2021-03-21

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]