רישומי פחם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רישומי פחם
Ariel Rishumey Pecham.gif
אלבום אולפן מאת מאיר אריאל
יצא לאור 1995
הוקלט ב"אולפן אחר", בני ברק, אביב 1994 עד חורף 1995
סוגה זמר עברי
פולק רוק
בלוז
אורך 49:59
חברת תקליטים NMC
הפקה שחר אריאל
כרונולוגיית מאיר אריאל
זרעי קיץ
(1993)
רישומי פחם
(1995)
ברנרד ולואיז
(1997)

"רישומי פחם" הוא האלבום המלא החמישי של הזמר מאיר אריאל. האלבום יצא בשנת 1995, שנתיים לאחר האלבום הקודם "זרעי קיץ", בשלב ראשון באופן עצמאי ומאוחר יותר בחברת אן אם סי.

האלבום הוא אלבום קונספט. הוא אפוף אווירה אקוסטית קודרת ומבטא תחושה של אפסות האדם מול הטבע, ותחושת מחאה כנגד המרוץ הקפיטליסטי והשעבוד לטכנולוגיה. מבקרים רבים תיארו את האלבום כקשה ביותר לעיכול מבין אלבומיו של אריאל.

בדומה לאלבומיו הקודמים של אריאל, גם אלבום זה התקבל באהדה על ידי מבקרי המוזיקה. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית גדולה, אך למרות הפצתו המצומצמת, מכר כמות עותקים דומה לאלבומיו הקודמים.[1]

גרסאות ראשונות - "יש תורם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודה על האלבום החלה עוד בטרם יצא האלבום הקודם, "זרעי קיץ", באפריל 1993. באותה שנה העלה אריאל הצגת יחיד בשם "יש תורם" במסגרת פסטיבל "תיאטרונטו". ההצגה כללה שירים וקטעי קישור חדשים לגמרי שהיוו את הבסיס לאלבום "רישומי פחם". שם ההצגה, "יש תורם", נגזר מנושא תרומת האיברים, תחום אותו ראה אריאל בשלילה כאשר אדם מחכה למותו של אדם אחר (רעיון אשר התבטא בשיר "שמעתי שאת נמצאת"). ההצגה עלתה פעמיים, ב-18 וב-21 במרץ 1993 במסגרת הפסטיבל. אריאל הופיע על הבמה מלווה בגיטרה בלבד, ומאחוריו הוקרנה על מסך אנימציה ממוחשבת של מגדל בבל.[2][3]

לאחר שני המופעים עלתה הצעה להמשיך ולהופיע עם ההצגה. אריאל הכין גרסה נוספת של ההצגה שנקראה "יש תורם - רישומי פחם". סיפור המסגרת שכלל את מגדל בבל השתנה אך המופע עדיין עסק בנושא השפעת הקדמה על האנושות, תרומות איברים וכדומה. מרבית השירים נותרו כפי שהיו בגרסה הראשונה. בסופו של דבר לא עלתה גרסה זו לבמה.

כשהוקלט האלבום ויתר אריאל על סיפור המסגרת, אך הוסיף את השיר "חיית הברזל" כשיר הפותח המציג חלק מנושאי האלבום. שאר השירים נותרו כפי שהיו ונעשו בהם שינויים מועטים.

הקלטת האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקלטות האלבום החלו באביב 1994 באולפן בשם "אולפן אחר" בבני ברק. אריאל הפיק את האלבום באופן עצמאי, כשבנו שחר מסייע לו. ההקלטות בוצעו על גבי מחשב והאלבום היה אחד הראשונים בארץ שהוקלט על מחשב.[4]

אריאל הקליט ארבעה טייקים מלאים של האלבום, כשבכל טייק ניגן את האלבום כולו מתחילתו ועד סופו ברצף. לבסוף בחר אחד מהטייקים והוא זה שמופיע באלבום לאחר תיקונים קלים. מאוחר יותר הזמין אריאל שני נגנים צעירים ללוות את השירים: דורון פיקר וקרני פוסטל. פיקר, שהפיק עבור אריאל את "שיר הקומבינה" באלבום "עברנו את פרעה", ניגן אקורדיון בטייק רצוף אחד, ומתוכו נבחרו קטעים מסוימים לגרסה הסופית. קרני פוסטל הוזמנה לאולפן בנפרד וליוותה את השירים בצ'לו מבלי ששמעה את האלבום קודם.[5]

אריאל לא ראה באלבום אלבום מסחרי ולכן לא ייעד אותו להפצה רחבה ולא שלח סינגלים מתוכו לרדיו. עם צאתו נמכר האלבום בחנות "טאואר רקורדס" בכיכר האופרה בתל אביב בלבד. בהמשך הגיע להסכם עם חברת NMC על הפצת האלבום.[6]

האלבום[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום כולל 15 קטעים, מהם חמישה קטעי נגינה ללא מילים אשר נקראו באלבום "ניגון". כל המילים והלחנים באלבום נכתבו על ידי אריאל, מלבד הניגון "כוכב לכל שיבולת" לפי הלחן לשיר "שדות שבעמק" שהלחין אפרים בן חיים, והניגון "הורה נופלת מהרגליים" שנכתב על-פי "הורה משמרות" שכתב חיים חנוך (אביו של שלום חנוך) והלחינה טובה דפנא לוין.

בחוברת האלבום נוספו איורים בשחור-לבן אותם צייר אריאל.

אריאל ציין בראיון טלוויזיוני עם יאיר לפיד, שהמילה "ס'אוחתו" שבשם השיר "ס'אוחתו אעפעס 3#" היא דרכו לעברת את המילה "בלוז", בה השתמשו אפרו-אמריקאים לתיאור "שירי המצוקה שלהם", כדבריו. הוא המשיך והסביר את בחירת המילה באופן הבא:

באופן אקדמי קצת... אני ניגש לזה ותוקף את השורש "כסוֹחַ - כ.ס.ח", שנשמע כמו משהו שיכול לגרד איזה נרוו מעצבים, וקורא לסגנון הזה "קוסוחתו". אבל מה, זה קצת מחוספס בשביל שם, צריך משהו שמתחלק, כמו "בלוז", אז הורדתי את הקו"ף ויש לי "ס'אוחתו", שזה שם. וגם תירוץ יש לי באופן אקדמי, שאומר ששירי הס'אוחתו אילו הם שירים שהשומע אותם מסנן חרש "ס'אוחתו" תוך כדי שמיעת השירים.

מאיר אריאל

השיר "בס בבלון" מבוסס על סיפוריהם של מקימי קיבוץ משמרות, בו גדל אריאל, בשנים הראשונות לקיבוץ. אחת מחלקות האדמה השייכות לקיבוץ נקראה "בס בבלון". חלקה זו הייתה במקורה ביצה ואריאל סבר כי המילה "בס" היא ביצה בערבית (אף כי הדבר אינו נכון). המילה "בבלון" הזכירה לו את בבל (בבילון) ולכן תרגם את הביטוי ל-"ביצת בבל".

באוקטובר 2010 יצא לאור במסגרת פרויקט עבודה עברית אלבום חדש הנושא את השם "רישומי פחם בצבע", ומכיל גרסאות מחודשות לשירי האלבום המקורי. על המשתתפים באלבום החדש נמנים ברי סחרוף, שאנן סטריט ורונה קינן ואחרים.

רשימת השירים והניגונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. חיית הברזל (5:42)
  2. ניגון: גרגר לכל תולעת (0:19)
  3. שמעתי שאת נמצאת (5:15)
  4. שיר המקצוע (4:45)
  5. ניגון: טיפה לכל עלה (0:21)
  6. הבן אדם אינו אלא (5:07)
  7. ניגון: כוכב לכל שיבולת (1:14)
  8. בס בבלון (6:45)
  9. ניגון: הורה נופלת מהרגליים (0:33)
  10. ס'אוחתו אעפעס 3# (4:51)
  11. זנב הלטאה של שיר המקצוע (1:32)
  12. דמוקראסי (5:11)
  13. ניגון: גרעין מאוהב בטיפתו (0:27)
  14. שיר התעסוקה (5:16)
  15. פה גדול (2:35)

נגנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קלדרון, עמ' 289.
  2. ^ ניסים קלדרון, ארול אחד, עמ' 267-269.
  3. ^ לירון גולד, "יש תורם!" נבואת הזעם הגנוזה של מאיר אריאל חוזרת לבמות, באתר "הארץ"
  4. ^ קלדרון, עמ' 271-272.
  5. ^ קלדרון, עמ' 273-274.
  6. ^ קלדרון, עמ' 274.