ניו וסטמינסטר
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
 | |
| מרכז העיר | |
| מדינה |
 קנדה |
|---|---|
| פרובינציה |
 קולומביה הבריטית |
| ראש העיר | פטריק ג'ונסטון (נבחר 2022)[1] |
| תאריך ייסוד | 14 בפברואר 1859 |
| שטח | 15.63 קמ"ר |
| גובה | 60 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 78,916[2] (דירוג: 14 בקולומביה הבריטית, 2021) |
| ‑ צפיפות | 4,222.2 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 49°12′25″N 122°54′40″W / 49.2069°N 122.911°W |
| אזור זמן | UTC -8 |
| http://www.newwestcity.ca/ | |
ניו וסטמינסטר (באנגלית: New Westminster), המכונה ניו-ווסט, היא עיר בדרום מערב פרובינציית קולומביה הבריטית שבמערב קנדה. העיר היא חלק מהמטרופולין של העיר ונקובר. ניו וסטמיניסטר הוקמה ב-1859 ושימשה בירת המושבה קולומביה הבריטית מ-1859 ועד למיזוגם של השטחים היבשתיים והאיים של המושבה ב-1866.[3] עד לעשור הראשון של המאה ה-20 הייתה ניו ווסט העיר הגדולה בקולומביה הבריטית, אך במועד זה עקפה אותה ונקובר בגודל אוכלוסייתה.
ניו וסטמינסטר ממוקמת על חצי האי בורארד, על גדתו הצפונית של הנהר פרייזר. היא ממוקמת במרחק של 19 ק"מ מדרום-מזרח למרכז ונקובר, ושטחה הוא 15.3 קמ"ר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]האזור בו שוכנת ניו וסטמינסטר החל להתפתח באמצע המאה ה-19 בעקבות גילוי זהב. העיר הוקמה באתר שנבחר על ידי קולונל ריצ'ארד קלמנט מודי.[3] מודי והמהנדסים המלכותיים בחרו באתר בשל יכולת ההגנה שלו: הוא היה רחוק יותר מהגבול האמריקאי מאשר אתר הכרזת המושבה, פורט לנגלי (אנ'), והיו לו "מתקנים מצוינים לתקשורת דרך המים, כמו גם באמצעות מסילות ברזל גדולות עתידיות אל פנים הארץ", ונמל מצויין.
העיר הוכרזה ב-14 בפברואר 1859 על ידי מושל קולומביה הבריטית, ג'יימס דאגלס, ונקראה בשם קווינסבורו. המלכה ויקטוריה העניקה לעיר את שמה הנוכחי על שמו של רובע וסטמינסטר שבלונדון. בשל כך זכתה העיר בכינוי "העיר המלכותית".
ב-1866 אוחדו מושבת קולומביה הבריטית ומושבת האי ונקובר תחת השם קולומביה הבריטית. כבירתה של מושבה זו נקבעה העיר ויקטוריה שהיא בירתה של פרובינציית קולומביה הבריטית עד היום.
ב-1871 הצטרפה קולומביה הבריטית כפרובינציה השישית של קנדה. בעקבות כך זכתה ניו ווסט לפיתוח כלכלי שהואט במקצת לאחר שהוקמה התחנה הסופית של מסילת הברזל הקנדית-פסיפית בעיר ונקובר. מקטע של המסילה נסלל והגיע לניו ווסטמיניסטר ב-1886.
ב-1898 החריבה שריפה גדולה את מרכז העיר.
בשנת 2022 הוחלט להפסיק בהדרגה את השימוש בכינוי "העיר המלכותית", כינוי שהיה בשימוש מעל מאה שנה, ולמתג מחדש את הלוגו והמוטו של העיר כיוון שהשימוש בסמל שכלל את הכתר המלכותי, שהיה בשימוש מ-2008, נתפס כפוגע ברגשות העמים הילידים בהיותו סמל קולוניאלי.[4][5] הלוגו החדש של העיר, הכולל איור של גוררת על הפריזר, הושק ב-9 ביוני 2025.[5]
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | אוכלוסייה | שינוי באחוזים |
| 1891 | 6,678 | — |
| 1921 | 14,495 | 117.10% |
| 1931 | 17,524 | 20.90% |
| 1941 | 21,967 | 25.40% |
| 1951 | 28,639 | 30.40% |
| 1956 | 31,665 | 10.60% |
| 1961 | 33,654 | 6.30% |
| 1966 | 38,013 | 13.00% |
| 1971 | 42,835 | 12.70% |
| 1976 | 38,393 | −10.4% |
| 1981 | 38,550 | 0.40% |
| 1986 | 39,972 | 3.70% |
| 1991 | 43,585 | 9.00% |
| 1996 | 49,350 | 13.20% |
| 2001 | 54,656 | 10.80% |
| 2006 | 58,549 | 7.10% |
| 2011 | 65,976 | 12.70% |
| 2016 | 70,996 | 7.60% |
| 2021 | 78,916 | 11.20% |
במפקד האוכלוסין הקנדי לשנת 2021 שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של קנדה, מנתה אוכלוסיית ניו ווסטמינסטר 78,916 תושבים שהתגוררו ב-36,099 מתוך 37,737 דירות בבעלות פרטית, עלייה של 11.2% ביחס לאוכלוסייתה בשנת 2016, שעמדה אז על 70,996 תושבים.[6] בשטח קרקע של 15.62 קמ"ר, צפיפות האוכלוסייה בה בשנת 2021 הייתה 5,052 איש לקמ"ר.[7] ניו ווסטמינסטר היתה בעלת צפיפות האוכלוסייה השנייה בגדלה מכל ערי קנדה, שנייה רק לונקובר.
חלוקה אתנית לפי שנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| קבוצה אתנית | 2021 | 2016 | 2011 | 2006 | 2001 | |||||
| אוכלוסייה | % | אוכלוסייה | % | אוכלוסייה | % | אוכלוסייה | % | אוכלוסייה | % | |
| ארופאים | 39,080 | 50.07% | 40,400 | 57.79% | 40,225 | 61.80% | 38,920 | 67.28% | 38,805 | 72.11% |
| מזרח אסיאתיים | 11,075 | 14.19% | 9,465 | 13.54% | 7,475 | 11.48% | 5,270 | 9.11% | 3,850 | 7.15% |
| דרום אסיה | 8,105 | 10.38% | 5,790 | 8.28% | 5,500 | 8.45% | 4,660 | 8.06% | 4,220 | 7.84% |
| דרום מזרח אסיה | 8,065 | 10.33% | 6,550 | 9.37% | 5,415 | 8.32% | 3,680 | 6.36% | 2,795 | 5.19% |
| אפריקאים | 2,695 | 3.45% | 1,740 | 2.49% | 1,155 | 1.77% | 1,370 | 2.37% | 1,120 | 2.08% |
| אמריקה הלטינית | 2,560 | 3.28% | 1,275 | 1.82% | 1,155 | 1.77% | 815 | 1.41% | 350 | 0.65% |
| ילידים | 2,425 | 3.11% | 2,295 | 3.28% | 2,240 | 3.44% | 1,835 | 3.17% | 1,590 | 2.95% |
| המזרח התיכון | 1,775 | 2.27% | 1,300 | 1.86% | 1,315 | 2.02% | 890 | 1.54% | 680 | 1.26% |
| אחר | 2,275 | 2.91% | 1,085 | 1.55% | 610 | 0.94% | 405 | 0.70% | 400 | 0.74% |
| סה"כ משיבים | 78,055 | 98.91% | 69,905 | 98.46% | 65,090 | 98.66% | 57,850 | 98.81% | 53,810 | 98.45% |
| סה"כ אוכלוסייה | 78,916 | 100% | 70,996 | 100% | 65,976 | 100% | 58,549 | 100% | 54,656 | 100% |
| הערה: עשוי להסתכם למעל 100% עקב תשובות המצביעות על יותר ממוצא יחיד | ||||||||||
שפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפקד האוכלוסין של 2016 מצא כי אנגלית דוברה כשפת אם על ידי 61.1% מהאוכלוסייה. שפת האם השנייה בשכיחותה הייתה טאגאלוג, המדוברת על ידי 4.3% מהאוכלוסייה, אחריה מנדרינית עם 4.4%, ופנג'אבי עם 3.4%.[8]
דתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי מפקד האוכלוסין של 2021, כללו הקבוצות הדתיות בניו ווסטמינסטר:
- חסרי דת (36,595 איש או 46.9%)
- נצרות (30,345 נפשות או 38.9%)
- סיקיזם (3,750 איש או 4.8%)
- אסלאם (2,655 נפשות או 3.4%)
- הינדואיזם (2,000 איש או 2.6%)
- בודהיזם (1,455 איש או 1.9%)
- יהדות (255 נפשות או 0.3%)
- רוחניות ילידית (20 איש או <0.1%)
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ניו ווסטמינסטר ממוקמת בחצי האי בורארד, בעיקר על הגדה הצפונית של נהר הפרייזר. היא נמצאת 19 קילומטרים דרום-מזרחית לעיר ונקובר עצמה, סמוך לברנבי ולקוקיטלם ומעבר לנהר פרייזר מסארי ומדלתה. חלק מניו ווסטמינסטר הנקרא קווינסבורו ממוקם בקצה המזרחי של האי לולו, סמוך לריצ'מונד . שטח הקרקע הכולל של ניו ווסטמיניסטר הוא 15.62 קילומטרים רבועים.
.jpg)
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאפיין העיקרי של מוזיאון וארכיון ניו ווסטמינסטר (NWMA) הוא בית אירווינג שנבנה בשנת 1865. הוא נחשב לבית העתיק ביותר שנותר שלם באיזור היבשה התחתית. במוזיאון מצויים אוצרות כמו כרכרה משנת 1876 ששימשה את לורד דפרין, שהיה אז המושל הכללי של קנדה, לסיור בפרובינציה החדשה של קולומביה הבריטית, כולל בבארקרוויל, דרך כביש קאריבו. בארכיוני העיר מצויים אוצרות תאגידיים ואישיים כמו מפות של העיר משנת 1859 שצוירו על ידי המהנדסים המלכותיים. פריטי מורשת נוספים בעיר כוללים את סירת המשוטים סמסון החמישי משנת 1937, מחסני הנשק של שנות ה-90 של המאה ה-19, תותחים היסטוריים משנות ה-50 של המאה ה-19, שניים מבנייני BC Pen הישנים, בתי קברות רבים ועשרות בתים ששומרו, שרבים מהם מהמאה ה-19. המוזיאון מזוהה עם איגוד המוזיאונים הקנדי, רשת המידע למורשת הקנדית והמוזיאון הווירטואלי של קנדה.
פסטיבל היאק וסוללת הסדן של היאק
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חגיגות מאי בניו ווסטמינסטר החלו בשנת 1870 ונמשכות כיום כמסורת אזרחית חשובה, המעניקה לעיר את הייחוד של חגיגת מאי הוותיקה ביותר מסוגה בחבר העמים הבריטי. בתוך קולומביה הבריטית, לפחות ארבע קהילות נוספות עדיין חוגגות את יום מאי: פורט קוקיטלם, לדנר בדלתה (שפסטיבל יום מאי שלה החל בשנת 1896), בראדנר באבוטספורד, ונמל פנדר בחוף סאנשיין (אנ').
פסטיבל יום מאי, המתקיים בסוף השבוע של יום ויקטוריה ומוכר יותר רשמית בשם פסטיבל היאק, מאופיין בהצדעת סוללת הסדן הרבת השנים של היאק, מסורת שנוצרה על ידי מחלקת הכבאות של ניו ווסטמינסטר בתקופה הקולוניאלית כחלופה להצדעת 21 תותחים. בהיעדר תותחים זמינים במושבה המוקדמת, מחלקת הכבאות - המכונה היאקס, משפת הצ'ינוק שמשמעותו "מהיר", כאן נגזר משימושם כפקודה ל"מהר!" - אילתר על ידי הנחת אבק שריפה בין שני סדנים, כשהחלק העליון פונה כלפי מעלה, והצתת המטען ממרחק בטוח, מה שגרם לשיגור הסדן העליון לאוויר.
בכל שנה, כהכנה ליום מאי, לומדים תלמידי בית ספר מקומיים לרקוד סביב עמוד מאי עם סרטים צבעוניים. בבתי הספר היסודיים בעיר מתקיימות בחירות בין הילדות ואחת מהן נבחרת אחת להיות מלכת מאי של השנה. שתי תלמידות מכל בית ספר הופכות לחברות ב"סוויטת מלכת מאי" וב"אבירים המלכותיים" שלה. ביום רביעי במהלך ההפסטיבל, תלמידי בית ספר יסודי מתאספים באצטדיון קווינס פארק לרקוד, ומוכתרת מלכת מאי.
חינוך והשכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למכללת דאגלס, מוסד להשכלה גבוהה בוונקובר רבתי, יש קמפוס בניו ווסטמינסטר. במכללה לומדים 14,000 סטודנטים והיא מציעה תארים אקדמיים, לימודי תעודה, ואפשרות להעברת הקרדיט לאוניברסיטאות אחרות.
מכון משרד המשפטים של קולומביה הבריטית (אנ') מציע הכשרה לכוחות משטרה עירוניים, מכבי אש, בתי משפט מחוזיים, שירותי בית משפט ופרמדיקים במסגרת שירות האמבולנסים של קולומביה הבריטית. המכון מפעיל גם מרכז ליישוב סכסוכים, מרכז למנהיגות ולמידה קהילתית, תוכניות ניהוליות, סדרת סמינרים לבטיחות הציבור ותוכנית דיפלומה למנהיגות ילידית.
בעיר גם נמצאים מכון בוצ'ר לרפואה נטורופתית (BINM), בית הספר לרפואה נטורופתית היחיד במערב קנדה (מציע תואר ND ברפואה נטורופתית בתוכניות בנות 4 ו-6 שנים) וקמפוס של מכללת ווסט קוסט לעיסוי (WCCMT).
בניו ווסטמיניסטר מצוי בית ספר תיכון אחד, שלוש חטיבות ביניים ועשרה בתי ספר יסודיים.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק ניכר מרשת הרחובות של ניו ווסטמינסטר עדיין תואם את הרשת המקורית שהותוותה על ידי המהנדסים המלכותיים עם תחילת ההתיישבות. הרשת אינה מיושרת עם שושנת הרוחות אלא עם גדת הנהר ולכן הרחובות מכוונים מצפון-מערב לדרום-מזרח, והשדרות מכוונות מדרום-מערב לצפון-מזרח.
הכביש המהיר, כביש טרנס-קנדה (כביש 1) נגיש מקוקיטלם הסמוכה, דרך מחלף שדרת ברונט, ומברנבי, דרך מחלפי דרך קאריבו וקנדה ווי, והוא מספק גישה מהירה לוונקובר, לערי החוף הצפוני ולטרמינל המעבורות של מפרץ הורסשו ממערב, ואל תוך קולומביה הבריטית ולקהילות של עמק פרייזר ממזרח, דרך גשר פורט מאן.
בפאה הצפונית והמערבית מחוברת ניו ווסטמינסטר לוונקובר על ידי מערכת הרחובות של העיר ברנבי, דרך שלושת הרחובות העיקריים: דרך קנדה , קינגסווי (רחוב 12) ודרך מרין (דרך סטיוארדסון). קינגסווי מחבר את ניו ווסטמינסטר עם רובע הקניות והבידור הראשי של מטרוטאון, במרכז ברנבי, ומשם ממשיך למרכז העיר ונקובר.
גשר פטולו, על כביש 1A, מחבר את ניו ווסטמינסטר עם סארי. גשר קווינסבורו, כחלק מכביש 91A, מחבר את ניו ווסטמינסטר היבשתית לשכונה קווינסברו ודרכה ניתן להמשיך לריצ'מונד, או דרך גשר אלכס פרייזר לדלתה. גשר דרוונט וויי, שכמעט ולא בשימוש, מחבר את קווינסבורו עם הקצה המזרחי של האי אנאסיס שבדלתה.
תחבורה ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת טרנסלינק מספקת שירותי תחבורת אוטובוסים ורכבת קלה הקרוייה סקייטריין, ולה חמש תחנות בניו וסטמיניסטר על קו אקספו-ליין.
שירות מעבורות נוסעים בשם "Q to Q" מחבר מאז 2017 בהפלגה של כחמש דקות את ניו ווסטמינסטר היבשתית, מאיזור קוויסיד עם הקצה המזרחי של שכונת קווינסבורו.[9]
מסילות רכבת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארבעה קווי מסילות ברזל משרתים את ניו וסטמיניסטר: הרכבת הלאומית הקנדית, הרכבת הפסיפית הקנדית (CPR), קו ברלינגטון הצפוני וסנטה פה (BNSF), וקו הרכבת הקצר של דרום קולומביה הבריטית. אף אחת מהם אינו מציע שירות נוסעים.
חשמליות ותחבורה בינעירונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיקר בין 1891 לראשית מלחמת העולם הראשונה ב-1914, הנחת תשתית לקוי קרוניות חשמליות האיצה את הפיתוח העירוני.[10] עד שנות ה-50 של המאה ה-20, הייתה ניו ווסטמינסטר קשורה לוונקובר על ידי רשת החשמליות הבין-עירונית של קולומביה הבריטית,[א] במסגרת הרכבת החשמלית של קולומביה הבריטית.[11] באותה תקופה גם היו חשמליות[ב] שקישרו בין חלקי העיר ניו וסטמיניסטר.[11][10] לאחר מכן הוחלפו החשמליות באוטובוסים.
קו סנטרל פארק, שהיה קו החשמלית הבינעירוני הראשון במטרופולין וונקובר,[ג] חיבר את ניו ווסט לוונקובר דרך ברנבי, ופעל בין השנים 1891 ל-1958.[11] חלק מתוואי זה שימש ב-1986 לבניית קו הסקייטריין אקספו-ליין.[11]
ספורט ופנאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1973 אירחה ניו ווסט, יחד עם ברנבי השכנה, את משחקי קנדה (אנ') הרביעיים.[12]
לקרוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצת הלקרוס המקצועית ניו ווסטמינסטר סלמונבליס היא אחת מקבוצות הלקרוס המקצועיות הוותיקות ביותר בקנדה, ויש לה גם קבוצות פחות מקצועיות. ה'בליס', כפי שהם ידועים גם, זכו עשרים וארבע פעמים בגביע מאן (אנ'). היכל התהילה של הלקרוס הקנדי (אנ') מצוי בניו ווסטמינסטר.
הוקי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הניו ווסטמינסטר רויאלס הייתה קבוצת הוקי מקצועית בליגת העל מ-1911 עד 1914, בתקופת הזוהר של איגוד ההוקי של חוף האוקיינוס השקט (אנ'). המגרש הביתי שלהם היה דנמן ארנה (אנ') שבעיר וונקובר, אותו חלקו עם יריבותם, ונקובר מיליונרס.
בקווינס פארק ארנה (אנ') שבניו ווסטמיניסטר שיחקו בליגת ההוקי המערבית (אנ') שני דורות של קבוצת הנוער הניו ווסטמינסטר ברואינס, בשנים 1971–1981 ו-1983–1988.
פוטבול
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדון הפוטבול רויאל סיטי הייאקס מציע אימוני פוטבול ומעודדות לנוער בגילאי 5-13, בעוד שבית הספר התיכון המקומי, בית הספר התיכון ניו ווסטמינסטר, מציע פוטבול לבתי ספר תיכוניים.
רוגבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדון הרוגבי פוקומו ומועדון הרוגבי דאגלס (שתי הקבוצות משחקות בניו ווסטמינסטר) התמזגו בשנת 2005 ויצרו את מועדון הרוגבי המאוחד. פוקומו עברה לניו ווסטמינסטר בסוף שנות ה-60, ובסופו של דבר בחרה במגרשה הביתי בפארק יום (Hume Park). דאגלס הוקמה על ידי שחקני פוקומו שלמדו בשנת 1972 במכללת דאגלס (אנ'). מועדון הרוגבי המאוחד משתמש כיום בפארק יום ובפארק קווינס כמגרשי משחק ביתיים.
כדורגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקבוצת כדורגל הגברים של סאפרטון רוברס היסטוריה ארוכה בניו ווסטמינסטר. הכדורגל בקהילת סאפרטון התחיל באמצע המאה ה-19; משחק הכדורגל הראשון בקולומביה הבריטית נערך בניו ווסטמינסטר ביום ויקטוריה, 24 במאי 1862, באזור וודלנדס/ויקטוריה היל.[13] העיתון הקולומביאן דיווח כי חגיגות יום ויקטוריה כללו מספר אירועי ספורט ותרבות, כולל משחק "פוטבול" בין צוות המהנדסים המלכותי, המכונה "הסאפרים" (Sappers) לבין תושבי העיר.[13] פארק סאפרטון נתרם לעיר בשנת 1907 למטרה יחידה: שימוש כמגרש כדורגל. קבוצות רבות נשאו מאז את השם סאפרטון.
כדורגל הנוער בניו ווסטמינסטר מיוצג על ידי מועדון הכדורגל לנוער ניו ווסט (שנקרא בעבר מועדון הכדורגל לנוער רויאל סיטי), שנוסד בשנת 1965, עם קבוצות לבנים ולבנות בגילאי 4 עד 17 המשתתפות במשחקי ליגה מספטמבר עד מרץ.
שחייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מועדון השחייה היאק, הפועל מאז 1973, מאמן שחיינים בבריכת משחקי קנדה (Canada Games Pool), החל ברמת השחייה הבסיסית ביותר ועד לתחרויות בינלאומיות. שחיינים מכל רחבי היבשת התחתית מגיעים לבריכת משחקי קנדה כדי להתאמן עם חברי מועדון השחייה המקומי. מועדון השחייה אימן ספורטאים אולימפיים רבים, פאראולימפיים וחברי הנבחרת הלאומית של קנדה. מועדון השחייה היאק מארח ארבעה תחרויות מדי שנה, שתיים מהן מתקיימות בבריכת משחקי קנדה. התחרות הגדולה בכל שנה מתקיימת במהלך פסטיבל היאק, ומושכת אליה שחיינים מכל רחבי הקולומביה הבריטית וכן מאלברטה, וושינגטון ואורגון. דרו כריסטנסן ממועדון השחייה היאק ייצג את קנדה במשחקים הפראלימפיים 2008 .
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוריגוצ'י, יפן
קזון סיטי, הפיליפינים
ליג'יאנג, הרפובליקה העממית של סין- ג'נג'יאנג, הרפובליקה העממית של סין
- יו'נפו, הרפובליקה העממית של סין
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ניו וסטמינסטר (באנגלית)- ניו וסטמינסטר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Mayor's Office, www.newwestcity.ca
- ^ מפקד 2011
- ^ 1 2 Britannica Editors, New Westminster | Canada, Map, History, & Facts, Encyclopedia Britannica, 19 ביולי 1998
- ^ Joel Ballard, New Westminster to phase out Royal City moniker as it looks to rebrand, https://www.cbc.ca, 13 ביולי 2022
- ^ 1 2 City of New Westminster unveils new corporate brand identity | City of New Westminster, www.newwestcity.ca, 9 ביוני 2025
- ^ Statistics Canada Government of Canada, Population and dwelling counts: Canada, provinces and territories, and census subdivisions (municipalities), www150.statcan.gc.ca, 2022-02-09
- ^ "Population and dwelling counts: Canada, provinces and territories, and census subdivisions (municipalities), British Columbia". Statistics Canada. 9 בפברואר 2022. ארכיון מ-10 בפברואר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Statistics Canada Government of Canada, Census Profile, 2016 Census - New Westminster, City [Census subdivision, British Columbia and Greater Vancouver, Regional district [Census division], British Columbia], www12.statcan.gc.ca, 2017-02-08
- ^ Peter Meiszner, Q to Q ferry service launched between New West and Queensborough, urbanYVR, 2017-08-07
- ^ 1 2 Derek Hayes, Vancouver's Forgotten Streetcar, Montecristo Magazine, November 17, 2018
- ^ 1 2 3 4 Jhenifer Pabillano-Buzzer Editor, The Central Park Line: the very first interurban in greater Vancouver, The Buzzer blog, 2009-07-15 (באנגלית)
- ^ New Westminster - Burnaby 1973, www.canadagames.ca (באנגלית)
- ^ 1 2 REENACTMENT OF FIRST SOCCER GAME IN BC, heritage.bcsoccer.net, 24 במאי 2008
