ניצחון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אלת הניצחון ויקטוריה על גבי קשת ולינגטון

ניצחון הוא מונח המתייחס בדרך כלל למלחמות, ומתאר הצלחה בהשגת המטרות והבסת האויב, או הבסת היריב בתחרויות. הצלחה במערכה צבאית תוקפנית נקראת "ניצחון אסטרטגי", וניצחון בהיתקלות עם האויב (התגוננות מוצלחת) נקראת "ניצחון טקטי".

מבחינה רגשית, לניצחון מתלווה תחושה של התרוממות רוח, וברוב התרבויות הוא מתבטא בתנועות ובתנוחה המשדרות תוקפנות. ריקודי ניצחון וזעקות ניצחון, בדומה לריקודי מלחמה וזעקות מלחמה מבוצעים לפני שמתקיים קרב אלים. דוגמה היסטורית ראשונית לריקוד ניצחון היא ריקודם של הלומברדים והודייתם לאודין לאחר ניצחונם בקרב בשנת 579. הם שחטו עז וסביב ראשה הכרות חגו במעגל ושרו שיר ניצחון.

בימי הרפובליקה הרומית, ניצחונות נחגגו על ידי מצעד ניצחון, שער ניצחון והקמת אנדרטות ניצחון. בימי עבר, המנצחים בקרב היו לוקחים שלל מהמובסים, כגון נשקו של האויב לשימוש משני, או חלקים מגופותיהם.

במיתולוגיה היוונית ניקה היא אלת הניצחון ובמיתולוגיה הרומית היא נקראה ויקטוריה, ומכאן מקור המילה ניצחון בשפות הלטיניות (Victory) והשמות ויקטוריה וויקטור. בספרות ובאגדות שבאו לאחריהן הניצחון מיוצג על ידי גיבור שהורג מפלצת בקרב פנים אל פנים (גאורגיוס הקדוש, אינדרה, תור שהורג את יורמנגנד ועוד). סול אינוויקטוס, אל השמש "הבלתי מנוצח" מהמיתולוגיה היוונית, נהפך לשמו של ישו במיתולוגיה הנוצרית. פאולוס תיאר את תחיית ישו כניצחון על המוות והחטא.

המילה הלטינית לניצחון, ויקטורי, החלה להחליף את מקבילתה באנגלית עתיקה, sige. התחילת "זיג" הייתה נפוצה במשפחת השפות הגרמאניות ושאריותה בימינו הן שמות כמו זיגמונד, זיגברט זיגורד ועוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ניצחון בוויקישיתוף