יום השחרור וההצלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לוגו יום השחרור וההצלה
טקס יום השחרור וההצלה בכנסת, מאי 2014. מימין: הרב פנחס גולדשמידט, הרב ישראל מאיר לאו, סרגיי יעקובלב, שגריר רוסיה בישראל, גרמן זכרייב, יוזם היום וחבר הכנסת אריה דרעי

יום השחרור וההצלה מצוין מדי שנה בכ"ו באייר לציון ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

יום הניצחון לציון כניעתה של גרמניה מצוין במדינות המערב ב-8 במאי (יום הניצחון באירופה) ואילו בגוש המזרחי - ב-9 במאי, יום הניצחון בחבר המדינות. גם בישראל הוא מצוין ב-9 במאי, יום הניצחון על גרמניה הנאצית.

בשנת ה'תשע"ד יזם גרמן (גבריאל) זכרייב, סגן-נשיא הקונגרס היהודי-רוסי את ציון יום הניצחון גם על פי התאריך העברי. היוזמה נתמכה על ידי ועידת רבני אירופה והרבנים הראשיים לישראל[1]. יום השחרור וההצלה צוין לראשונה גם בתאריך העברי בשנת תשע"ד באירועים בכנסת[2], בכותל המערבי, בבניין האומות המאוחדות[3] שבניו יורק ובאירופה[4]. באותה שנה החל פרויקט לחשיפת קבריהם של כרבע מיליון יהודים שנהרגו כחיילים בצבאות בעלות הברית והמחתרות[5].

בה'תשע"ה, לרגל שבעים שנה לכניעת גרמניה הנאצית הוכנסו שלושה ספרי תורה לכנסת, לכותל המערבי ולביתו של הרב חיים קנייבסקי[6]. טקסים נוספים לציון יום השחרור וההצלה נערכו בטולוז[7], במוסקבה[8] ובירושלים. באותה שנה גם החל לימוד 6,250,000 משניות לזכר נרצחי השואה והחיילים היהודים שנהרגו בצבאות בעלות הברית והמחתרות במלחמת העולם השנייה. הלימוד התקיים לקראת חידון משניות עולמי שנערך ביום השחרור וההצלה של שנת ה'תשע"ו[9].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]