ניקולאי ארציבושב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניקולאי ארציבושב

ניקולאי וסילייביץ' ארציבושברוסית: Николай Васильевич Арцыбушев;‏ 7 במרץ (לפי הלוח היוליאני - 23 בפברואר) 1858 צארסקויה סלו - 15 באפריל 1937פריז) היה משפטן חובב מוזיקה, מלחין, ומוציא לאור רוסי. היה קשור לחוג החמישה והצטיין בעיקר בפעילותו כמקדם את המוזיקה הקלאסית הרוסית

ניקולאי ארציבושב סיים לימודי משפטים בבתי הספר הקיסרי למשפטים בסנט פטרסבורג. עבד בהמשך כעורך דין בסנט פטרסבורג. במקביל לעיסוקיו במשפטים ניסה כוחו גם בתחום המוזיקה הקלאסית. קיבל שיעורים פרטיים להלחנה אצל רימסקי קורסקוב אחרי המלצות ממילי באלאקירב שהתרשם כי יש לו מידה של כישרון מבטיח.

הוא התחבר למו"ל המוזיקה מיטרופן בליאייב והשתתף במפגשים הקבועיים שאירגן תחת השם "ימי שישי" (בצרפתית - Vendredis). לכבוד מפגשים אלה שיתפו פעולה קבוצה של עשרה מלחינים, כוללארציבושב, בהלחנת סויטה ב-16 חלקים לרביעיית מיתרים. שם הסויטה - "ימי שישי" (Les Vendredis).ארציבושב תרם לסויטה זו סרנדה בסול בלה מז'ור. ארציבושב השתתף יחד עם מלחינים נוספים גם ביצירה שנקראה "וריאציות על נושא רוסי, בגרסאות לרבייעת מיתרים ולתזמורת.

ניקולאי ארציבושב היה חבר במועצת העיר סנט פטרבורג. אחרי מותו של בליאייב בשנת 1903 הפך ליושב ראש מועצת המנהלים של ההוצאה לאור על שם בליאייב. בתוקף תפקיד זה פרסם מיצירותיו של אלכסנדר סקריאבין. בשנים 1917-1908 הוא כיהן כיושב ראש הסניף בפטרסבורג של החברה המוזיקלית האימפריאלית הרוסית. החל משנת 1907 החליף את רימסקי קורסקוב בתפקיד יושב ראש מועצת הנאמנים של החברה לעידוד המוזיקאים הרוסים.

אחרי מהפכת אוקטובר גלה ארציבושב בצרפת והיה למנהל ההוצאה לאור על שם בליאייב בפריז. הוא נפטר בפריז בשנת 1937 בגיל 79. הובא לקבורה בבית הקברות בטיניול בפריז.

יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סרנדה בלה מז'ור - חלק מהסויטה "ימי שישי" (les Vendredis), יצירה שיתופית של 10 מלחינים רוסים
  • וריאציה על נושא רוסי - חלק מיצירה משותפת (1901)
  • תנועה אחת מתוך הקדריל "בדיחה" (שוטקה) לפסנתר לארבע ידיים
  • Polka caractéristique (פולקה אופיינית) אופוס 4 לתזמורת
  • ואלס-פנטזיה אופוס 9 לתזמורת
  • סקרצו בדו לתזמורת - בוצע בבכורה יחד עם הקפריצ'ו הספרדי מאת רימסקי קורסקוב
  • 14 שירים (רומאנסים) בליווי פסנתר
    • ,"Когда-б не смутное влеченье","Восточная песня" על מילים מאת פושקין.
    • 3 מלודיות על מילים מאת אפנאסי פט, לרמונטוב (ברוסית) וז'ול רל (בצרפתית)
    • שירים על מילים של היינריך היינה
    • Близость весны על מילים מאת וסילי ז'וקובסקי
    • Катится звезда золотая על מילים מאת קרשב; Когда близ тебя я бываю", Не надо объятий мне страстных על מילים של ג.א. לישין
  • קטעי פסנתר (3 מזורקות, ואלס, פרלודים וכו')
  • עיבודים (למשל לפסנתר לארבע ידיים) ותזמורים של יצירות מאת בורודין, גלזונוב (סויטה לרביעיית מיתרים אופוס 35),מוסורגסקי ("לילה על הר קירח"), רימסקי קורסקוב ("סינפויינטה על נושאים רוסים" אופוס 31, סויטץ מיתרים מס. 35 עיבוד בשותפות עם גלזונוב ). ב-1882 השתתף בעיבוד לפסנתר של האופרה של מוסרוגסקי, חובאנשצ'ינה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Л. Мнухин, М. Авриль, В. Лосская Российское зарубежье во Франции 1919-2000 Москва. Наука; Дом-музей Марины Цветаевой. 2008.