נכה צה"ל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נכה צה"ל הוא אדם שבריאותו נפגעה עקב שירותו בצה"ל או בגוף אחר של מערכת הביטחון הישראלית. בחלק נכבד מהמקרים, הכרה זו גוררת פיצויים כספיים מהמדינה וסיוע בשיקום.

חוק הנכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמדו של נכה צה"ל נקבע בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב), על פיו "נכות" פירושה איבוד הכושר לפעול פעולה רגילה, או פחיתת כושר זה כתוצאה מחבלה, מחלה או החמרת מחלה. יוכר כנכה רק מי שלקה בנכות בעת שירותו ועקב שירות זה.

שלושה תנאים בסיסיים להכרה בנכות:

  • שייכות לקבוצת האוכלוסייה הרשאית לתבוע הכרה לפי החוק.
  • התובע לקה ב"נכות" כפי שהוא מוגדרת בחוק.
  • קיים "קשר סיבתי" בין נכותו של התובע לבין שירותו הצבאי והנכות ארעה "תוך ועקב השירות" הצבאי.

עמידתו של אדם בשלושת התנאים העיקריים הללו היא המפתח להכרתו כנכה. ראשית יש לבדוק אם התובע אמנם רשאי לתבוע לפי החוק. אם כך הוא - אזי יש לבדוק את הקשר הסיבתי בין הנכות הנטענת לבין השירות. משנמצא קשר סיבתי, קובעת ועדה רפואית את שיעור הנכות.

חוק הנכים אינו עוסק בבחינת האחריות לקרות האירוע (כמעט) אלא בהתאמת נסיבותיו להגדרות החוק. משום כך כמעט ואין משמעות לאחריות או "אשם" לקרות הנזק (עניין שיש לו חשיבות רבה לצורך דיון בעוולות על פי פקודת הנזיקין, למשל). כמו כן אין צורך להוכיח אחריות ישירה ובלעדית של איש צבא או המערכת הצבאית לאירוע או לנזק (זו הקלה משמעותית מבחינת התביעה להכרה), ודי בכך שהאירוע אירע תוך ועקב השירות הצבאי.

חוק הנכים והתקנות שנקבעו לפיו קובעים מסלול מיוחד להכרתו של נכה כנכה צה"ל, לקביעת דרגת נכותו ולהענקת זכויות למי שהוכר כנכה ובהתאם לדרגת נכותו. מסלול זה אינו מסלול בלעדי, וישנם נכים שנתונה בידיהם הזכות לתבוע תגמולים גם לפי חוק זה וגם לפי חוקים אחרים כגון: פקודת הנזיקין (במקרה שהדבר כרוך בעוולה נזיקית שהביאה לפגיעה), חוק הביטוח הלאומי (במקרה שמדובר בנכות המוכרת לפי חוק זה), חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (כאשר מדובר בתאונת דרכים) וחוקים נוספים. זכות התביעה נתונה לפעמים גם לפי מספר חוקים במקביל.

הכרה בנכות ובקיומו של קשר סיבתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטרם יחשב תובע כנכה צה"ל עליו לפנות בתביעה לקצין התגמולים. קצין התגמולים יושב באגף השיקום שבמשרד הביטחון, ביחידה לתביעות וקביעת זכאות, ותפקידו לקבוע האם תובע יוכר כנכה צה"ל אם לאו. במקרה בו נדחתה על ידי קצין התגמולים התביעה ממשיך התובע הלאה במסלול להכרתו כמתואר להלן. כמו כן, במקרה שהתביעה נוגעת להחמרת נכות קיימת, תוך ועקב השירות צבאי, קובע קצין התגמולים את שיעור החמרת נכותו של התובע אותה יש לזקוף על חשבון שירותו הצבאי. קצין התגמולים קובע, בעיקר, אם ישנו קשר סיבתי בין הפגיעה שאירעה לתובע במהלך שירותו הצבאי לבין שירותו הצבאי.

קצין התגמולים הוא היחיד אשר רשאי להחליט בדבר הכרה בנכותו של תובע. ההכרה כנכה על ידי קצין התגמולים היא תנאי בסיסי לדיון בכל תביעת זכות של אדם. גם אם אין אותו אדם תובע תגמול אלא טובת הנאה אחרת, עליו להיות מוכר ראשית כנכה לפי החוק.

סעיף 31 לחוק הנכים קובע כי קצין התגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר. בתקנה 1 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים), תשנ"ה-1995, נקבע שעל קצין התגמולים להחליט בבקשתו של תובע תוך תשעה חודשים מיום שמסר לידיו את כל המסמכים לדרישתו או התייצב לבדיקות כנדרש.

לפי סעיף 31(ב) על קצין התגמולים להודיע לנכה את החלטתו מיד בדואר רשום. תקנה 2 לתקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (הליכים בפני קצין תגמולים), תשנ"ה-1995, על קצין התגמולים למסור החלטתו לנכה תוך 14 יום מיום ההחלטה.

אם החליט קצין התגמולים לדחות את תביעתו של תובע כי אז עליו להודיעו על כך ולנמק את החלטתו. כמו כן עליו לצרף להחלטתו את חוות הדעת הרפואית או את פרוטוקול הוועדה הרפואית עליהן הסתמך בהחלטתו (אלא אם כן החליט יושב ראש הוועדה הרפואית שלא לחשוף את הפרוטוקול, ואז עליו לרשום בהחלטתו את הטעמים לכך ולהתיר לעורך דין/רופא מטעם הנבדק לעיין בהם). חובת ההנמקה של ההחלטה לדחיית בקשתו של תובע היא חובה חוקית מפורשת שעל קצין התגמולים לעמוד בה (להבדיל מוועדה רפואית עליה אין חובה חקוקה לנמק החלטתה). דרישה זו מקצין התגמולים מחויבת המציאות כדי למנוע חשש לשרירות לב מצדו של קצין התגמולים ועל מנת לאפשר לוועדת הערעורים להעביר תחת ביקורתה את החלטתו. קצין התגמולים וועדות רפואיות נוהגים ליתן נימוקים קצרים ביותר. במקרה של דחיית התביעה מצורפת להחלטה חוות דעת רפואית המבהירה את ההחלטה.

בהחלטת קצין התגמולים תצוין זכותו של התובע לערער על ההחלטה, המועד לערעור וכתובת הוועדה אליה עליו להפנות ערעורו. לעתים כרוכה שאלת ההכרה בנכותו של תובע בשאלות רפואיות שאין קצין התגמולים יכול לענות עליהן בעצמו (שכן מדובר בגוף מנהלי/משפטי). במקרה כזה יכול קצין התגמולים לפנות למומחה רפואי חיצוני שייעץ לו בעניין זה.

כמו כן מאפשר חוק הנכים לקצין התגמולים לפנות לוועדה רפואית אשר תחווה דעתה באשר לקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין השירות הצבאי. על פי החוק הוועדה היא גוף מייעץ ותפקידה מתמצה בזאת. עם זאת, כפי שנאמר לעיל, ההחלטה היא של קצין התגמולים ושלו בלבד. ערעור על החלטה זו יש להגיש באותו האופן בו מערערים על החלטת קצין התגמולים.

קביעת דרגת הנכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קביעת דרגת הנכות נעשית על ידי ועדה רפואית של אגף השיקום במשרד הביטחון, ואם יש צורך בכך, על ידי ועדה רפואית עליונה (לערעורים) ובית המשפט המחוזי; לעתים מגיע העניין גם לבית המשפט העליון. המכשיר שמשמש את הוועדה הרפואית לקביעת דרגת נכותו של הנכה הוא תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), תש"ל-1969. תקנות אלו הותקנו מכוחו של סעיף 10 לחוק הנכים העוסק בקביעת דרגת נכות. לתקנות אלו ישנה תוספת מפורטת הכוללת את המבחנים השונים המאפשרים קביעת דרגת נכות.

התוספת לתקנות כוללת את הפגימות, המבחנים והמידות לקביעת דרגת הנכות. התוספת כוללת 90 סעיפים המתארים פגימות (חבלות ומחלות) שונות, כאשר כל סעיף כולל מספר מבחנים הקובעים אחוזי נכות לפי חומרת הפגימה תוך התחשבות במשתנים נוספים, כגון משך הפגימה והשפעתה על תפקודו של הנכה.

על פי התוספת קובעים את נכותו של נכה בין 0-100% נכות, יש קבוצה קטנה של נכים להם נקבעת נכות בשיעור 100% מיוחד, והיא כוללת רשימה סגורה של נכויות קשות במיוחד (משותקים, עיוורים, פגועי חבלה מוחית, קטועי שתי גפיים ונכים קשים נוספים).

אגף השיקום במשרד הביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוף הרשמי המטפל בנכי צה"ל הוא אגף השיקום במשרד הביטחון, שפיתח מערכת ענפה של שירותים, בנוסף לטיפול הרפואי. זאת עקב המספר הרב של הנפגעים, והמצב הביטחוני המיוחד בו שרויה המדינה עד היום, כמו גם הרצון להעניק לנפגע את המיטב שניתן לתת.

נכון לשנת 2016, האגף מטפל בכ-105-110 אלף נפגעים הנחלקים לשלושה סוגים עיקריים:

  • כ-35,000 בעלי דרגת נכות של 20 אחוזים ומעלה הזכאים לקיצבה חודשית והטבות על פי חוק הנכים, התקנות על פיו והוראות אגף השיקום.
  • כ-36,000 בעלי דרגת נכות של 10–19 אחוזים המקבלים מענק חד פעמי או תגמול חודשי, תלוי מתי הוכרו כנכים. החל משנת 1996 הכרה כנכה בדרגה זו מזכה במענק חד-פעמי בלבד, מי שהוכר לפני כן זכאי לתגמול חודשי.
  • כ-37,000 בעלי דרגת נכות של 0-9 אחוזים המקבלים תגמול חודשי של כ-45 ש"ח על כל אחוז.

תקציב האגף לשנת 2017 עומד על 5 מיליארד ש"ח[1], שכולל את הטיפול בנכים יוצאי מערכת הביטחון, לוחמי צד"ל ויוצאי המחתרות; הטיפול במשפחות השכולות, והנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל (תקציב אגף הנכים בלבד כ-3.4 מיליארד ש"ח). סכומים אלה משמשים לתשלום תגמולים והטבות שונות כגון מימון תרופות וטיפולים רפואיים לנכים, מימון רכב לנכים קשים, מימון מטפלים צמודים, מימון מענקי דיור לנכים ומשפחות שכולות, מימון שיקום מקצועי ועוד הטבות הקבועות בהוראות אגף נכים ואגף משפחות שכולות.

ארגון נכי צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארגון נכי צה"ל

את הנכים בעלי נכות מ-20% ומעלה מייצג ארגון נכי צה"ל, שהוא התאגדות של נכי צה"ל עצמם והוא מסייע לחבריו בשיקום ובעמידה על זכויותיהם. בין היתר הארגון פועל מול אגף השיקום להגנה על זכויות נכי צה"ל. הארגון מפעיל מרכזי שיקום וחברה הנקראים בית הלוחם המהווים מרכזי ספורט, שיקום וחברה לנכים ובני משפחותיהם. בישראל פועלים ארבעה בתי לוחם, בירושלים, בתל אביב, בחיפה ובבאר שבע.

הארגון מאגד את מרבית נכי צה"ל, המשלמים לו דמי חבר חודשיים, וחבריו בוחרים את ההנהלה מדי חמש שנים בבחירות הנערכות בסניפי הארגון ברחבי הארץ. מאחר שמדובר בעמותה גדולה הכוללת אלפי חברים נערכות הבחירות בחמישה מחוזות הארגון, ובכ-50 קלפיות ברחבי הארץ. רק לחברי הארגון זכות להצביע בבחירות אלה. קיימים גופים נוספים המייצגים את נכי צה"ל השונים, אך הם אינם בעלי מעמד מיוחד.

נכי צה"ל בחברה הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעמדם של נכי צה"ל שונה ממעמדם של נכים אחרים, ולו רק בשל העובדה כי פגיעתם נגרמה עקב השירות למען ביטחון המדינה. בכך מכירה המדינה כי לה חוב מוסרי כלפי מי שבריאותם נפגעה למען ההגנה עליה. תפיסה זו התגבשה עוד לפני קום מדינת ישראל ונדונה בוועדות של הסוכנות היהודית בדצמבר 1947. עם הקמת המוסדות הרשמיים התמסדה הפעילות למען נפגעי הקרבות, מעמדם נקבע בחוק ולצורך הטיפול בהם הוקם אגף מיוחד במשרד הביטחון - אגף השיקום. במהלך השנים הורחבה הגדרת הזכאות, ונוספו לה גם נפגעים של קהילת המודיעין, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ומשמר הכנסת, וכן נכי המחתרות מלפני קום המדינה.

כאשר הציג ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון את חוק הנכים אמר:

"מלחמת החירות של צבא הגנה לישראל לא הייתה כולה זרועה נחת, ניצחונות וכיבושים. היה גם צד שני למטבע. שולם מחיר יקר. נפלו מאות ואלפים מתפארת הנוער שלנו. אך החללים הם רק חלק מהאבדות. רבים נשארו, לשמחתנו, בחיים, אך גם הם שילמו מחיר יקר – אבר מן החי. הערב אני מגיש לכם, בשם הממשלה, חוק על החוב. נכון יותר – על חלק מהחוב שאנו חייבים לאלה שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת. חוק על תגמול ושיקום לנכי המלחמה. גודל התגמול שהחוק הזה מעניק לנכה תלוי בגודל אחוז הנכות. תשלום התגמולים אינו גורע מזכותם של הנכים לשיקום. זכות זו קימת לכל חייל משוחרר, בריא או נכה. התגמול המגיע לנכה הוא נוסף לשיקום הכללי. איננו מבחינים במתן התגמול ובגודלו בין טוראי לקצין. כל נכה מלחמה מקבל אצלנו גמול שווה. התגמול אינו פוטר את המדינה מדאגה לשיקום הנכה! אנו נעזור לנכים, כמו לחיילים משוחררים אחרים, ללמוד מקצוע, להמשיך בלמודים, להסתדר בעבודה, בהתיישבות או בעסק אחר".[2]

הצעת חוק נוספת בחתימת דוד בן-גוריון מיום 14 במרץ 1950 תיקנה את חוק הנכים והוסיפה לחוק חיילים אשר מחלתם הוחמרה עקב השירות.

על משמעותו של חוק הנכים עמד גם נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בפסק דינו:

"חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן – חוק הנכים) הוא מיוחד במינו. הוא מבוסס על ההכרה בחובתה ובאחריותה של החברה כולה כלפי חיילים שנפגעו עקב שירותם הצבאי, שירות שהוטל עליהם על ידי המדינה, ולמען המשך קיומה וביטחונה. הוא שונה מחוקי נכים אחרים ומהסדרים סוציאליים אחרים של תמיכה בנכים. אלה מבוססים לרוב על נזקקות כלכלית. לעומת זאת, חוק הנכים מבוסס על חוב שהמדינה חבה למי שנפגע בשירותה."[3]

פועלם של נכי צה"ל ותרומתם לביטחון המדינה נישאים על נס באירועים לאומיים, ונציגיהם זוכים למקומות של כבוד באירועים רשמיים. נכי צה"ל זוכים, מלבד ההטבות המוגדרות בחוק, גם למספר הטבות בשירותים ציבוריים, כמו הנחות בארנונה, פטורים שונים ממסים, כרטיסים מוזלים ברכבת ישראל, ועוד.

בשנת 2008 הוקם ארגון "אחים לחיים" המטפל בנכי צה"ל שנפגעו בפעילות מבצעית במקביל לארגונים הרשמיים. בשנת 2014 אישרה ממשלת ישראל כי יתקיים יום ההוקרה לפצועי מערכות ישראל מדי שנה בי"ז בכסלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצעת התקציב של משרד הביטחון (נושאים לא מסווגים) - עמודים 69 ו-78
  2. ^ דברי הכנסת 2 (תש"ט) 1572
  3. ^ רע"א 7678/98 קצין התגמולים נ' דוקטורי