הנמל החופשי של ולדיווסטוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נמל ולדיווסטוק)
הנמל החופשי של ולדיווסטוק
Egersheld peninsula and Vladivostok container terminal.jpg
מיקום
מדינה רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ולדיווסטוק, פרימוריה
קואורדינטות 43°06′47″N 131°53′04″E / 43.11314°N 131.88439°E / 43.11314; 131.88439
פרטים
תאריך פתיחה 1861
מפעיל Fesco
בעלים ממשלת פרימוריה
סטטיסטיקות
תפוסת מטען שנתית 10.4 מיליון טון (2018)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נמל ולדיווסטוק הוא נמל חופשי שמשמעותו אזור נמל תחת מערכת מנהלים ומיסוי מיוחדת, עם תחום שיפוט מסוים לגבי השקעות. מעמד זה ניתן לוולדיווסטוק בשנים 1861–1909 וזהו מעמדו מאז 12 באוקטובר 2015.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1861 עד 1909[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל ולדיווסטוק בראשית המאה העשרים.

בתחילה, הוחל במשטר נמל חופשי בוולדיווסטוק תחת האימפריה הרוסית משנת 1861 עד 1909.[1] מעמד מיוחד זה תרם ביעילות להתפתחות הכלכלית של ולדיווסטוק, שהפך לאחד הנמלים הגדולים בעולם, בהשוואה להמבורג או ללונדון.[2]

בשנת 1860, על מנת לפתח את המזרח הרחוק, החליטה ממשלת רוסיה להקצות מעמד נמל חופשי לכל נמלי פרימוריה. בשנת 1900 ביטל סרגיי ויטה, באותו זמן שר האוצר, טת משטר הנמל החופשי בוולדיווסטוק, מכיוון שהוא חשב שזה משפיע על התפתחות הרכבת הטרנס-סיבירית, שנועדה לאחד את האימפריה.[3] יתרה מזאת, גם אם הייתה מאפשרת לספק מוצרי צורך ראשונים למתיישבים באזור מרוחק כמו המזרח הרחוק הרוסי, למשטר נמל חופשי היה חיסרון ניכר: עליונותם של ייבוא מוצרים זרים על פני אספקת מוצרים לאומיים במדינה כולה.[4]

עם זאת, מול תחרות מסחרית קשה עם דאליין, שהיה בה נמל חופשי מאז 1899,[5] ולדיווסטוק קיבל את מעמדו כנמל חופשי בשנת 1904;[6] זאת בהתאם לכך שפורט ארתור איבדה את מעמדה כנמל חופשי[7], במהלך מלחמת רוסיה-יפן. תנאי השלום שהציעה רוסיה ליפן בשנת 1905 כללו שמירה על מעמד הנמל החופשי בוולדיווסטוק.[8]

הצורך בהפחתת ההשפעה היפנית במזרח הרחוק הייתה הסיבה שהעיתונים נדרשו לדחוף לביטול מעמד הנמל החופשי בוולדיווסטוק בשנת 1909.[6] למעשה, ביטול המעמד נדון כבר בשנת 1906.[9]

הרשויות בוולדיווסטוק קראו פעמים רבות להשבת מעמד הנמל החופשי, ללא הצלחה וחזרו לכך רק 110 שנים לאחר מכן.[6]

2015[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרויקט לייחס לנמל ולדיווסטוק מעמד של נמל חופשי נועד לשפר את המסחר החוצה גבולות, לפתח את תשתיות התובלה ולשלב את חבל פרימוריה בנתיבי התחבורה העולמיים; המטרה הייתה גם למשוך משקיעים, ליצור רשת של מרכזים לוגיסטיים להובלה ואחסנת סחורה, במטרה לטפח התארגנות של תעשיות מקומיות הפועלות לייצוא של מוצרים ליצירת ערך מוסף.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסטטוס החדש הוחל על 15 עיריות בפרימוריה. הוא כולל נמלים מרכזיים בדרום המזרח הרחוק הרוסי, מהעיר זרובינו ועד נחודקה וכן נמל התעופה הבינלאומי ולדיווסטוק.

באזור הנמל החופשי עוברים מסדרונות התחבורה הבינלאומיים "פרימוריה-1" ו- "פרימוריה-2". מימוש הפרויקטים נועד להביא להשפעה כלכלית משמעותית על האזור, תוך הבטחת מעבר סחורות מצפון מזרח סין לנמלים החופשיים של המזרח הרחוק הרוסי.

חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החוק הפדרלי מספר 473 מיום 29 בדצמבר 2014, שהוכן על ידי המשרד לפיתוח המזרח הרחוק, איפשר לנקוט בצעדים מיוחדים על מנת ליצור אזור חופשי ממכס.[10]

בדצמבר 2014 הציע ולדימיר פוטין לאספה הפדרלית להעניק מעמד של נמל חופשי לעיר ולדיווסטוק.[11]

לבסוף, החוק הפדרלי מספר 212 "אודות הנמל החופשי ולדיווסטוק"[12] נחתם על ידי נשיא הפדרציה הרוסית ב-13 ביולי 2015[13] ונכנס לתוקף ב-12 באוקטובר 2015. החוק קובע כי משטר הנמל החופשי בוולדיווסטוק יימשך 70 שנה וכי ניתן יהיה לחדש את התקופה בחוק נוסף.

לדברי אלכסנדר גלושקו, אז שר פיתוח המזרח הרחוק הרוסי, החוק הוכן בעזרת נציגי החברה האזרחית, מומחים ויזמים תוך ביצוע עשרות התייעצויות פומביות במקומות שונים (מוסקבה, המזרח הרחוק), כולל הרצאה בחדר בלשכה הציבורית של הפדרציה הרוסית. בסך הכל, הכנת החוק גייסה יותר מ-700 מומחים והצעות רבות נלקחו בחשבון במהלך כתיבת החוק.[14]

מפרט הנמל החופשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרטוט תיאורי של הנמל החופשי ולדיווסטוק.

הנמל החופשי של ולדיווסטוק נשלט על ידי מערכת משפטית המועילה לפעילות העסקית וההשקעה. לתושבי הנמל החופשי ניתנות הרשאות מסוימות: מיסוי קל, נוהלי מכס ויזה מופשטים, הליכי ניהול קלים יותר.

באזור הנמל החופשי, ההסדרים הבאים מיושבים:

  • משטר ויזות קל (אפשרות לקבל ויזה של 8 ימים בגבול);
  • מערכת מעבר גבולות מודרנית ומהירה לעסקים בינלאומיים;
  • תמיכה מצד המדינה ליזמים במטרה למשוך השקעות לפיתוח תשתיות תחבורה, הקמה ופיתוח של ענף המכוון לייצוא בשוק אסיה-פסיפיק;
  • הפחתה משמעותית בעיכובי בדיקת מס;
  • בדיקות פתע נעשות רק בהסכמת החברה;
  • הורדת המיסים על הכנסות למשקיעים (במקום 20% הרגילים, 5% במהלך 5 השנים הראשונות, ואז 12% במהלך 5 השנים שלאחר מכן);
  • אין מס על רכוש או מבנים במהלך חמש השנים הראשונות;
  • הורדת תרומות לרווחה חברתית בפרויקטים של השקעות במהלך 10 השנים הראשונות (7.6% במקום 30% הרגילים), הורדת המס על מיצוי משאבי מכרות והאתת ההליך להחזרת מע"מ;
  • יצירת אזור חופשי, עם אפשרות לאחסון מוצרי יוקרה, יצירות אמנות ועתיקות, להכנתם למכירה ושיווק לקונים פוטנציאליים.[15]

פרויקטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטובת הקמת הנמל החופשי, נפתח אזור המוקדש לבתי קזינו, כשהשאיפה להפוך את ולדיווסטוק למקום הימורים, כמתחרה למקאו ופוסאן.[16] בסך הכל יש לבנות עד שנת 2022, 16 מלונות ובתי קזינו, עם תשתיות פנאי צדדיות (בסיס ימי, מסלולי סקי וכן הלאה); חלק מהם היו צריכים להסתיים בשנת 2016. הסכום שהושקע הוא יותר ממיליארד וחצי יורו.[17]

תחזית כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי הערכת הצמיחה הכלכלית שנעשו על ידי המומחים, הקמת הנמל החופשי של ולדיווסטוק צריכה להוביל לעלייה בתמ"ג החבל ולהגיע פי 2.2 משיעורו ההתחלתי בשנת 2025 (עד מיליארד וארבע מאות מיליונים רובל) ופי 3.4 בשנת 2034 (עד 2 מיליארד ומאה מיליון רובל). כמו כן צפויות יצירת עבודות חדשות, עד 84,000 בשנת 2021, 108,000 בשנת 2025, ו-468,000 בשנת 2034.

תגובות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר פורסם פרויקט הנמל החופשי, סין חשבה ליצור פלטפורמה לסחר אלקטרוני בוולדיווסטוק.[18] במהלך ההיערכות בוולדיווסטוק שהוקדשה לנמל החופשי, הציעה יפן לעשות סחר עם רוסיה בין יפני ותפיל את ערך הדולר.[19]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי הכלכלן והסוציולוג הרוסי ולדיסלב אינוזמצב (רוסית), המזרח הרחוק הרוסי אינו עשיר מספיק כדי להוות נקודת כניסה מעניינת ברוסיה עבור משקיעים; נוכחות בסיס צי צבאי בוולדיווסטוק יכולה להיות בעיה; יתר על כן, ולדיווסטוק ממוקם קרוב מדי לגבול סין, ובעיקר דאליין, גם הוא נמל חופשי. מצד אחר, הוא נוזף בכך שהחוק מאפשר אפשרות לבדוק ולבטל את מעמד הנמל החופשי בכל עת, מה שאומר שלא ניתנת יציבות למשקיעים.[20]

נמל המסחר הימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Vladivostok commercial port2.jpg
Vladivostok commercial port3.jpg

נמל המסחר הימירוסית: Владивостокский морской торговый порт) הוא נמל המסחר המרכזי של העיר ולדיווסטוק ונמל הים הגדול ביותר במזרח הרחוק הרוסי. ולדיווסטוק היא השער הימי המזרחי של רוסיה וככזו הנמצאת על חוף האוקיינוס השקט מהווה גם את הנמל הגדול ביותר של רוסיה באזור הכולל נמל מטען ונמל נוסעים ובו פועלות עשרות חברות שונות.[21][22][23] הנמל מהווה את שער המסחר של רוסיה עם הרפובליקה העממית של סין, קוריאה הדרומית, יפן, ארצות הברית וטאיוואן. מוצר הייצוא העיקרי הוא דג ומאכלי ים, אך גם מתכות שונות וציוד לבניית ספינות, כשמוצרי הייבוא העיקריים הם ביגוד, תרופות, נעליים, טכנולוגיות שונות ומוצרי מזון.[24]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Roudneev D. D., Koulik N. A. - Material for the study of the maritim route of Northern Europe towards Ob and Ienissei;— Пг.: Тип. А. Э. Коллинс, 1915. — С.;3-4, 57-59.; (Russian)
  2. ^ Vladivostok chosen as Russia’s first 'free port' to help bolster economy, The Siberian Times, December 7 of 2014.
  3. ^ Vladivostok and Odessa just before the First World War, Yukimura Sakon, publication of the Japan Society for the Promotion of Science.
  4. ^ Kunst and Albers Vladivostok: the history of a German trading company in the Russian Far East 1864 - 1924, Lothar - Deeg, ISBN 978-3-8442-5819-6, p. 188-189.
  5. ^ Revue des deux mondes - 1904, tome 23, p.366 - Dalian, sous domination russe, reçoit le statut de port franc en 1899. (French)
  6. ^ 1 2 3 Vladivostok and Odessa just before the First World War, Yukimura Sakon, publication of the Japan Society for the Promotion of Science.
  7. ^ Kunst and Albers Vladivostok: the history of a German trading company in the Russian Far East 1864 - 1924, Lothar - Deeg, ISBN 978-3-8442-5819-6ISBN 978-3-8442-5819-6, p. 188-189.
  8. ^ [1] Archived 2016-03-04 at the Wayback MachineL'Express du Midi, N°4640, June 12 of 1905. (French)
  9. ^ Procès verbaux de la Conférence pour la conclusion d'un traité de commerce et de navigation entre la Russie et le Japon - 1906-1907, Procès Verbal N°3, p. 134. (French)
  10. ^ Federal Law of December 29 of 2014 N°473-FZ, Российская Газета. (Russian)
  11. ^ Speech of the President at the Federal Assembly, kremlin.ru. (Russian)
  12. ^ Federal Law of July 13 of 2015 N° 212-FZ «Free port of Vladivostok», Российская Газета. (Russian)
  13. ^ La Russie veut accélérer le développement de son Extrême-Orient, Xinhua, August 26 of 2015. (French)
  14. ^ Vladimir Poutine signed the law about the free port of Vladivostok, Minvostokrazvitia. (Russian)
  15. ^ Vladivostok devient un port franc, Le courrier de Russie, July 6 of 2015. (French)
  16. ^ Russian port city Vladivostok established as a free port, World Casino News, July 17 of 2015.
  17. ^ Rien ne va plus, faites vos jeux à Vladivostok, Ouest-France, July 21 of 2015. (French)
  18. ^ China proposes to create in the free port of Vladivostok a hub of e-commerce Archived 2016-03-04 at the Wayback Machine, import40.ru, August 25 of 2015.
  19. ^ Le Japon appelle la Russie à renoncer au dollar dans les échanges, Sputnik, September 4 of 2015. (French)
  20. ^ Eastern gate: The feasibility of Vladivostok as a free port, Russia Beyond The Headlines, Vladislav Inozemtsev, May 20 of 2015.
  21. ^ Морской порт Владивосток, pma.ru (ארכיון)
  22. ^ Грузооборот морских портов России за январь-декабрь 2016 г., morport.com, ‏13.1.2017
  23. ^ Фокин Д. А., Исследование и анализ торговых ограничений внешней торговли в городе Владивосток (עמ' 161—165), ‏2015
  24. ^ Динамика и структура внешней торговли во Владивостоке, vlc.ru (ארכיון)