נמרוד בר-עם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נמרוד בר-עם
לידה 23 בספטמבר 1970 (בן 53)
רמת גן
עיסוק פילוסוף של המדע
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נמרוד בר-עם (נולד ב-23 בספטמבר 1970 ברמת חן שברמת גן) הוא פילוסוף ישראלי המכהן כפרופסור חבר לפילוסופיה של מדעי החברה בחוג לתקשורת יצירה וביקורת במכללה האקדמית ספיר. תחומי עיסוקו העיקריים הם הפילוסופיה של הלוגיקה, המדע והתקשורת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לארנה בר-עם, ציירת ופסלת ולמיכה בר-עם, צלם, במשפחה בת שלושה בנים. למד באוניברסיטת תל אביב וסיים בה את התואר הראשון בפילוסופיה ובבלשנות בהצטיינות (1993), את התואר השני בהצטיינות יתרה (1996) ואת התואר השלישי בהצטיינות יתרה (2000). עבודת הדוקטור שלו עוסקת בתולדות הלוגיקה הפורמלית והיא נכתבה בהנחייתו של הפרופסור יוסף אגסי. הוא כיהן כאקדמאי אורח באוניברסיטת קולומביה בניו יורק (1999–2000) וכמילגאי דיבנר (2003–2004) במעון הטכנולוגי של מסצ'וסטס שבקיימברידג' מסצ'וסטס.

בר-עם נשוי לד"ר גלי דרוקר בר-עם, חוקרת ספרות יידיש.

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו של בר-עם עוסקת במגבלותיהן של מערכות פורמליות ככלים לביטוי (ורדוקציה) של אתגרי התמצאות ותקשורת, ובחקר האסטרטגיות האפשריות להגמשתן.

ספרו אקסטנסיונאליזם: המהפכה בהגיון יצא לאור בשנת 2008 בהוצאת שפרינגר, ומתאר רגעי מפתח בתולדות הלוגיקה מראשיתה ועד לשלהי המאה התשע-עשרה. בר-עם טוען כי הלוגיקה המודרנית התפתחה כביקורת האיחוד המסורתי, האריסטוטלי והסכולסטי, בין לוגיקה לאפיסטמולוגיה, ומתוך משא ומתן על תנאי פרידה זו.

ספרו חיפוש אחר המבוא הפשוט לתקשורת יצא לאור בשנת 2016 בהוצאת שפרינגר ובשנת 2017 בהוצאת ספרי עליית הגג מבית ידיעות ספרים. הספר עוסק בקשיים המתודולוגיים והפדגוגיים שבפניהם ניצבים לימודי התקשורת בפרט ומדעי החברה בכלל, וכן בפתרונות להם, הן במסגרת המחקר והן במסגרת חדר הכיתה.

בר-עם ערך עם היסטוריון המדע סטפאנו גטאי את קובץ המאמרים פתיחות מעודדת בהוצאת שפרינגר 2017 לרגל יום הולדתו התשעים של יוסף אגסי, פרסם את ספר השירה נבל השומר בהוצאת קשב לשירה בשנת 2011, ותרגום מוער לספר מיתוס ומשמעות של קלוד לוי-שטראוס בהוצאת בבל 2010.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]