נסיך הגאות והשפל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נסיך הגאות והשפל
The Prince of Tides
בימוי ברברה סטרייסנד עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה ברברה סטרייסנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט בקי ג'ונסטון, פט קונורוי עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה דון זימרמן עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ניק נולטי
ברברה סטרייסנד
בלית' דאנר
קייט נליגן
ירון קרבה
מלינדה דילון
ג'ורג' קרלין
ג'ייסון גולד
בראד סאליבן
קירק ולום עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ג'יימס ניוטון הווארד עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום סטפן גולדבלט עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 1991 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 126 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, עיבוד קולנועי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו princeoftides
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נסיך הגאות והשפלאנגלית: The Prince of Tides) הוא סרט אמריקני משנת 1991 המבוסס על רומן משנת 1986 בעל אותו שם פרי עטו של פאט קונרוי. הוא מספר את סיפור מאבקה של המספרת להתגבר על הנזק הפסיכולוגי שנגרם לה בשל תלאות ילדותה בדרום קרולינה. הסרט נוצר בידי המפיקה/במאית ברברה סטרייסנד לפי תסריט שכתבו קונרוי ובקי ג'ונסטון. הסרט היה מועמד לפרס אוסקר לסרט הטוב ביותר, אבל הפסיד אותו לשתיקת הכבשים.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תום ווינגו (ניק נולטה) הוא מורה ומאמן פוטבול מובטל שאמו לילה מבקשת ממנו לנסוע לניו יורק על מנת לסייע לפסיכיאטרית של אחותו התאומה, סוזן לוונשטיין (ברברה סטרייסנד), לאחר ניסיון ההתאבדות האחרון של סוואנה. למרות שהוא שונא את העיר ניו יורק, תום נענה לכך באי-רצון, אולם הוא עושה זאת במידה רבה כדי לנצל את ההזדמנות להיות לבד והרחק מחייו הבלתי מספקים.

במהלך הפגישה הראשונה תום חושף באי-רצון הרבה מהסודות של משפחתו הלא-מתפקדת. בהבזקים לאחור מתייחס תום לתקריות מילדותה של סוזאן, בתקווה לגלות כדי להציל את חייה. משפחת וינגו סבלה מאב מתעלל ואם גאוותנית ונוחה להתרגז. האב היה בעל ספינה לדיג חסילונים שלמרות שנחל הצלחה במשלח ידו, בזבז את כל כספו על עסקים מפוקפקים, והותיר את משפחתו חסרת כל.

תום גם קרוע בשל בעיותיו שלו, אולם מסתתר מאחורי מה שהוא מכנה: "הדרך הדרומית", משמע להתחמק מעימות עם הבעיות ולהפוך כל דבר לבדיחה. אשתו מנהלת רומן ומאהבה מעוניין לשאת אותה לאשה. תום ולוונשטיין מתחילים לחוש רגשות זה כלפי זו. אחרי שתום מגלה שהיא נשואה להרברט וודרוף, כנר נודע, סוזן מציגה את תום לבנה ברנארד, שגדל להיות מוזיקאי אף הוא, אבל שואף בסתר לשחק פוטבול. תום מתחיל לאמן את ברנרד ונוכח בשיחות טיפוליות עם סוזן על מנת לעזור לאחותו.

תום מגלה שסוואנה מצויה במצב מאוד דיסוציאטיבי שאפילו יש לה זהות שונה, רנטה הלפרן (כהלפרן היא כתבה ספרים על מנת להסתיר את דמות סוואנה של חייה המתוסבכים); הוא זועם על לוונשטיין שהיא לא גילתה לו את המידע הזה קודם לכן, תום מתעמת עמה והם נקלעים למריבה שבמהלה היא זורקת עליו מילון. על מנת להתנצל היא מזמינה אותו לארוחת ערב והיחסים ביניהם נעשים אינטימיים יותר.

תום נפגש עם אמו ואביו החורג, מפגש המעלה זכרונות ילדות כואבים: אביו החורג הכה אותו בילדותו ואיים לסלק את משפחתו מהאי (ואילו עכשיו אימו של תום נשואה לו). אחרי שהוא מתווכח עם אמו, מגלה תום, שכשהוא היה בן 13, שלושה אסירים נמלטים פלשו לתוך ביתם ואנסו אותו, ביחד עם אמו ואחותו. אחיו המבוגר ממנו לוק הרג שניים מהתוקפים בעזרת רובה, בעוד אמו דקרה את השלישי בסכין מטבח. הם קברו את הגופות מתחת לבית ומעולם לא דיברו על כך שוב. אחרי כן תום סובל מהתמוטטות עצבים, אחרי שמצא את החתיכה החסרה בחייה המתוסבכים של אחותו.

אחרי שיעור כדורגל, הרברט מורה לברנארד ללכת לשיעורי מוזיקה שהוא זנח ולהתכונן לבית הספר למוזיקה טנגלווד. הרברט מזמין את תום לארוחת ערב עם משוררים ואינטלקטואלים רבים בביתו. בארוחה הרברט מפגין את זלזולו בתום, לועג להיותו בן-הדרום ולבסוף גם מגלה ליתר האורחים, בארוחת הערב, כי אחותו של תום מטופלת אצל סוזן. חילופי הדברים אף מעלים לפני השטח את העובדה שהרברט בוגד בסוזן עם אחת הנגניות שלו, אף היא בין האורחים. תום לוקח את כינור סטרדיוואריוס של הרברט ומאיים להשליך אותו מעבר למרפסת כדי לאלץ את הרברט להתנצל בפני אשתו ובפניו. הרברט מתנצל ותום וסוזן עוזבים את המקום.

תום וסוזן מבלים את סוף השבוע יחדיו בבית הקיט שלה ומתנים אהבים. סוואנה משתקמת ועומדת להשתחרר מבית החולים ותום נוכח לדעת שהוא מעוניין להיות קרוב יותר לאשתו ולילדו למרות שהוא התאהבה בסוזן.

התגובות לסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד הסרט היה שובר קופות והעלה את המוניטין של סטרייסנד כבמאית, השינויים הרבים שלו מהרומן המקורי הרגיזו כמה מחסידיו של קונרוי. סטרייסנד השליכה את מרבית קטעי ההבזקים לאחור של הרומן. הדמות אותה היא מגלמת בסרט, פסיכיאטרית, מופיעה רק בהווה, לא בהבזקים הללו. הם מתארים את מערכת יחסיו של תום וינגו עם אחיו בפירוט רב. ברומן, הבזקים אלה יוצרים את העלילה הראשית ותופשים גדול יותר מאשר הרומן בין דמותה של סטרייסנד, ד"ר לוונשטיין, ותום וינגו. ההשלכה של ההבזקים לאחור הופכת את היחסים בין וינגו ללוונשטיין לסיפור המרכזי של הסרט, בעוד ברומן, אין היא כזאת.

דמות אחרת ברומן, הבן השני למשפחת וינגו, לוק, שמופיע רק בהבזקים לאחור, הוא חשוב ביותר לרומן, ומותו הוא נקודה מרכזית בעלילה. לוק מופיע לפרקים בסרט – רק כילד – ומותו מתואר בערפול. בספר, הכותרת מתייחסת בבירור ללוק, לא לתום. הרבה התייחסו לסרט כדוגמה לבעיות פסיכולוגיות.

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]