אפקט סטרייסנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תצלום האחוזה של ברברה סטרייסנד במליבו, קליפורניה, שהובילה ליצירת האפקט הנושא את שמה

אפקט סטרייסנד הוא כינוי לתופעה תקשורתית המתרחשת כאשר נעשה ניסיון לצנזר או להסתיר מהציבור פריט מידע הנחשב לרגיש, באמצעות מניעת הפרסום שלו באמצעי התקשורת. האפקט מתבטא בעובדה שניסיון ההסתרה עצמו גורם לתוצאה הפוכה מזו שהמסתיר התכוון אליה: המידע האמור מקבל תוספת משמעותית מאוד של פרסום; לעתים היקפה של התוצאה ההפוכה, הנמדד במספר האנשים המתעניינים במידע ונחשפים אליו, גדול פי כמה וכמה מאשר התוצאה שאותה ניסו למנוע בניסיון ההסתרה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האפקט קרוי על שם הזמרת והשחקנית האמריקנית ברברה סטרייסנד. הבלוגר מייק מאזניק טבע את המונח[1] בעקבות ניסיונה של סטרייסנד בשנת 2003 למנוע את פרסומו של צילום אוויר של אחוזתה שעל חוף האוקיינוס השקט במליבו, קליפורניה, ארצות הברית. סטרייסנד תבעה את צלם התמונה, קנת אדלמן, ואת מפעילי האתר Pictopia.com, בסכום של 50 מיליון דולר, בטענה של הפרת הזכות לפרטיות. בכתב התביעה הופיעה דרישה להסיר את התצלום ממאגר של תצלומים המתעדים את קו החוף של קליפורניה. הצלם פרסם את התמונה במטרה לתעד את תופעת הנסיגה של קו החוף, כתוצאה מפעילות בנייה, מטרה שזכתה לעידודה ולתמיכתה הרשמית של המדינה. לפני שהוגשה התביעה, התמונה המדוברת זכתה לשש "הורדות" בלבד, מהן שתיים בידי עורכי הדין של סטרייסנד. בחודש הראשון שלאחר התביעה צפו בתמונה קרוב ל-500 אלף משתמשי אינטרנט. בסופו של דבר, סטרייסנד הפסידה בתביעה[2].

מקרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראלף לורן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2009 נכתב בבלוג Photoshop Disasters (אסונות פוטושופ)[3] על פרסומת של פולו ראלף לורן, שבה הופיעה תמונה של דוגמנית שעברה עיבוד תמונה מסיבי, עד כדי כך שנאמר עליה: ראש שלה גדול יותר מהאגן שלה"[4]. חברת ראלף לורן הצליחה להוריד את הרשומה (פוסט) מהבלוג, אולם היא הועתקה לבלוגים ולאתרי חדשות אחרים. בסופו של דבר נאלצה החברה להודות שעשתה טעות שיווקית, והתנצלה[5][6].

שיטת השקשוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחת עופר ניסתה למנוע את שידור הסרט "שיטת השקשוקה", באמצעות תביעת דיבה נגד יוצר הסרט מיקי רוזנטל, ואיום בתביעה נגד מי שיקרין או ישדר את הסרט. הניסיון גרם להעלאת הרייטינג של הסרט[7]. שמו של הסרט אף הפך לשם נרדף לשיטה של ניצול קשרי הון-שלטון. חמש שנים לאחר יצירת הסרט נבחר רוזנטל במקום ה-12 בפריימריז של מפלגת העבודה, ובעקבות כך החל לכהן בכנסת ה-19.

ויקטור אוסטרובסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1990 הגישה מדינת ישראל בקשה לצו מניעה לבית משפט בארצות הברית, במטרה למנוע את פרסומו של הספר "בתחבולות תעשה לך מלחמה" מאת חניך קורס המוסד לשעבר ויקטור אוסטרובסקי, ספר שהכיל סודות רבים של ארגון הביון הישראלי. בעקבות הבקשה, עלה הספר לראש טבלת רבי-המכר של ה"ניו יורק טיימס".

הבסיס הצבאי פייר-סור-אוט[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2013 פנתה המינהלת המרכזית למודיעין פנים של צרפת (DCRI) לקרן ויקימדיה בדרישה להסיר את הערך "תחנת הקשר הצבאית בפייר-סור-אוט" מוויקיפדיה הצרפתית[8] בטענה שהוא חושף מידע מסווג. משתמש ויקיפדיה בעל הרשאה למחוק ערכים זומן לחקירה, אף שלא הוא כתב את הערך, ואולץ למחוק אותו תחת האיום שייעצר אם לא יעשה זאת[9]. הערך נמחק, אך הושב לדפי ויקיפדיה באותו היום. עם היוודע הידיעה, הפך לערך הנצפה ביותר בוויקיפדיה הצרפתית בסוף השבוע של 6-7 באפריל, עם יותר מ-120 אלף צפיות[10].

הספר גדר חיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדר חיה הוא רומן מאת הסופרת הישראלית דורית רביניאן, שיצא לאור בשנת 2014 בסדרת "ספריה לעם". שלמה הרציג, האחראי על לימודי הספרות ברמה מוגברת של חמש יחידות לימוד בחינוך הממלכתי, וועדת המקצוע, בראשות פרופ' רפי וייכרט מאוניברסיטת חיפה, המליצו לכלול את הספר במסגרת לימודי החובה במגמת ספרות מוגברת. המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך דחתה המלצה זו. אחד מנימוקי הדחייה היה ש"בגיל ההתבגרות אין ראייה מערכתית הכוללת שיקולים של שמירת הזהות של העם ומשמעות ההתבוללות".[11] דורית רביניאן טענה כי "הנושא של הספר - והסיבה שפסלו אותו במשרד החינוך - זו החרדה היהודית במרחב הערבי. חושבים שאם מונעים מנפשותיהם הרכות של ילדים רומן שמתמודד עם אזור הדמדומים בין החיים היהודיים לחיים הערביים, אז מעלימים את הבעיה".[12] ההחלטה ספגה ביקורת, בין השאר מהסופרים סמי מיכאל, א"ב יהושע, מאיר שלו, יהודית רותם, יובל שמעוני,[13] חיים באר ואלי עמיר. מאידך, שר החינוך נפתלי בנט גיבה את ההחלטה, בנימוק שישנם ספרים ראויים רבים ולא צריך לכלול ברשימת ספרי החובה לבגרות דווקא ספר המציג את חיילי צה"ל כפושעי מלחמה סאדיסטים, ומציג רומן של אסיר ביטחוני פלסטיני עם ישראלית.[14] בעקבות פרסום הפרשה הספר חזר לראש רשימת רבי המכר (לאחר שכבר שהה שם שבועות אחדים בעת שיצא לאור)[15] והוצאת עם עובד הודיעה על הדפסת מהדורה גדולה נוספת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אפקט סטרייסנד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Since When Is It Illegal To Just Mention A Trademark Online בבלוג techdirt.com
  2. ^ ההפסד הצורב של ברברה, באתר nana10‏, 4 בדצמבר 2003
  3. ^ הבלוג [1]
  4. ^ [2]
  5. ^ [3]
  6. ^ [4]
  7. ^ לילך סיגן, ‏שיטת השקשוקה: השורה התחתונה, באתר גלובס, 6 באוגוסט 2009
  8. ^ קישור לערך בצרפתית
  9. ^ כתבה מתורגמת מהעיתון הצרפתי "לה מונד", ויקיפדיה: השב"כ הצרפתי דרש למחוק ערך תחת איומים, באתר הארץ, 9 באפריל 2013
  10. ^ סטטיסטיקת צפיות בערך Station hertzienne militaire de Pierre-sur-Haute
  11. ^ אור קשתי, משרד החינוך פסל ספר המתאר רומן בין יהודייה וערבי מחשש שיעודד התבוללות, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2015
  12. ^ "תודה למשרד החינוך שנתן לי פוש כזה אדיר", באתר גלי צה"ל, 31 בדצמבר 2015
  13. ^ גילי איזיקוביץ, אור קשתי, ביקורת חריפה על פסילת הספר "גדר חיה": "יום שחור לספרות העברית", באתר הארץ, 30 בדצמבר 2015
  14. ^ ""הספר מציג את חיילי צה"ל כסאדיסטים", ראיון לערוץ 2, 31 בדצמבר 2015
  15. ^ "גדר חיה" חוזר לראש רשימות רבי המכר, באתר הארץ, 6 בינואר 2016
    גילי איזיקוביץ, ביקוש גבוה לספרה של דורית רביניאן בחנויות הספרים, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2015