נעמי הנריק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נעמי הנריק
Neomihenrik62.JPG
נעמי הנריק, 1962
לידה 11 ביוני 1920
אקרמן, בסרביה
פטירה 23 במרץ 2018 (בגיל 97)
שם לידה נעמי צלרינג
לאום ישראלית
מקום לימודים הגימנסיה העברית "הרצליה" עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פיסול
יצירות ידועות אנדרטת פורצי הדרך לירושלים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נעמי הנריק (11 ביוני 192023 במרץ 2018) הייתה פסלת ישראלית. עבודתה המפורסמת ביותר היא אנדרטת פורצי הדרך לירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנריק נולדה ב-1920 בעיר אקרמן שבבסרביה כנעמי צלרינג. אביה, ד"ר שאול צַלרינג (צימֶרינג) (1890–1954), בן העיר, היה רופא נשים ולימים מבכירי רופאי הנשים בתל אביב.[1] בשנת 1930 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב ברח' ביאליק 18.[2] לאחר שסיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה, פנתה ללימודי פיסול אצל הפסל זאב בן צבי, כשבמקביל עסקה בחינוך. לאחר נישואיה בשנת 1945 לרונלד הנריק[3] עברה עם בעלה ללונדון, שם המשיכה את לימודי הפיסול באקדמיה המלכותית לאמנויות. עם שובם של בני הזוג הנריק לישראל לאחר מלחמת העצמאות, השתקעה המשפחה בירושלים.

הנריק התגוררה בעין כרם. בשנת 1996 התאלמנה מבעלה.[4] נפטרה בשנת 2018, בגיל 97.

עבודותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1962 זכתה בשיתוף האדריכל טוביה קץ בתחרות פומבית לעיצוב אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, כשהיא מותירה מאחוריה אמנים ידועי שם כמו קוסו אלול, מנשה קדישמן ויצחק דנציגר.[5] זוהי עבודתה המוכרת ביותר. בסוף שנת 1962 זכתה בתחרות לעיצוב אנדרטת הגבורה ביד ושם,[6] שיועד על פי דגם שהוכן בתחילת 1963 להיות מגדל מלט בגובה 30 מטרים שייראה למרחוק לכל הבאים לירושלים מהשפלה.[7][8] ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 1964 נערך טקס הנחת אבן פינה לגלעֵד,[9] אך הגלעד לא הוקם, מאחר שהנהלת יד ושם פקפקה בהיתכנות הטכנית של הקמתה.[10]

עבודות נוספות של הנריק מצויות ברחבי ישראל, בהן קירות זכוכית ובטון בבניין משרד ראש הממשלה בירושלים ומוזיאון דגון[11] בחיפה, אנדרטה לחללי חטיבה 679 לרגלי תל שיפון ברמת הגולן[12] ומספר עבודות פסיפס בירושלים[13] ובפקולטה לחקלאות ברחובות ובגליל.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נעמי הנריק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כיהן גם כראש ארגון יוצאי אקרמן והסביבה בישראל (ד"ר שאול צלרינג, דבר, 28 בינואר 1954 (מודעה)).
  2. ^ ד"ר ש. צלרינג, דואר היום, 15 ביולי 1935 (מודעה); 'צלרינג (צימרינג), שאול', בתוך: נסים לוי, יעל לוי, רופאיה של ארץ-ישראל: 1799–1948, זכרון יעקב: א. בחור, 2008, עמ' 318.
  3. ^ פרסום נשואין, הצופה, 26 ביוני 1945.
  4. ^ הרשם לענייני ירושה בירושלים, ילקוט הפרסומים, 4706 (1 בדצמבר 1998), עמ' 965, טור 1; הקבר של רון הנריק בהר המנוחות, באתר BillionGraves.
  5. ^ המחלקה להנצחת החייל, מעריב, 11 במרץ 1962 (מודעה).
  6. ^ פרס ראשון לאמנית ירושלמית לתכנון גלעד הגבורה בבירה, דבר, 29 בנובמבר 1962.
  7. ^ נפתחה תערוכת דגמי גלעד הגבורה בירושלים, דבר, 7 בפברואר 1963
  8. ^ מרים קובובי, מגדל הגבורה, דבר, 9 באפריל 1964.
  9. ^ היום - יום הזכרון לשואה ולגבורה, דבר, 9 באפריל 1964.
  10. ^ בתיה ברוטין, לחיות עם הזיכרון: אנדרטות לזכר השואה בישראל, 2005, עמ' 45.
  11. ^ מוזיאון לתולדות הדגנים במשרדי דגון החדשים, דבר, 20 ביוני 1966.
  12. ^ שלט צנוע להנצחת נעמי הנריק ומקימי האנדרטה בתל שיפון נחנך בטקס הזיכרון השנתי לחללי חטיבה 679 ב-4.10.2018 ברמת הגולן.
  13. ^ מפת י-ם מעשה פסיפס, חרות, 26 בדצמבר 1956.