נעמי הנריק
 | |
| נעמי הנריק, 1962 | |
| לידה |
11 ביוני 1920 אקרמן, בסרביה |
|---|---|
| פטירה | 23 במרץ 2018 (בגיל 97) |
| שם לידה | נעמי צלרינג |
| מקום קבורה |
הר המנוחות  |
| לאום | ישראלית |
| מקום לימודים |
הגימנסיה העברית "הרצליה" |
| תחום יצירה | פיסול |
| יצירות ידועות | אנדרטת פורצי הדרך לירושלים |
  | |
נעמי הנריק (11 ביוני 1920 – 23 במרץ 2018) הייתה פסלת ישראלית. עבודתה המפורסמת ביותר היא אנדרטת פורצי הדרך לירושלים.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנריק נולדה ב-1920 בעיר אקרמן שבבסרביה כנעמי צלרינג. אביה, ד"ר שאול צַלרינג (צימֶרינג) (1890–1954), בן העיר, היה רופא נשים ולימים מבכירי רופאי הנשים בתל אביב.[1] בשנת 1930 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב ברח' ביאליק 18.[2] לאחר שסיימה את לימודיה בגימנסיה הרצליה, פנתה ללימודי פיסול אצל הפסל זאב בן-צבי, כשבמקביל עסקה בחינוך. לאחר נישואיה בשנת 1945 לרונלד הנריק[3] עברה עם בעלה ללונדון, שם המשיכה את לימודי הפיסול בבית הספר לאמנות "סלייד" בלונדון. עם שובם של בני הזוג הנריק לישראל לאחר מלחמת העצמאות, השתקעה המשפחה בירושלים.
הנריק התגוררה בעין כרם. בשנת 1996 התאלמנה מבעלה.[4] נפטרה בשנת 2018, בגיל 98.
עבודותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1962 זכתה בשיתוף האדריכל טוביה קץ בתחרות פומבית לעיצוב אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, כשהיא מותירה מאחוריה אמנים ידועי שם כמו קוסו אלול, מנשה קדישמן ויצחק דנציגר.[5] זוהי עבודתה המוכרת ביותר. בסוף שנת 1962 זכתה בתחרות לעיצוב אנדרטת הגבורה ביד ושם,[6] שיועד על פי דגם שהוכן בתחילת 1963 להיות מגדל מלט בגובה 30 מטרים שייראה למרחוק לכל הבאים לירושלים מהשפלה.[7][8] ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בשנת 1964 נערך טקס הנחת אבן פינה לגלעֵד,[9] אך הגלעד לא הוקם, מאחר שהנהלת יד ושם פקפקה בהיתכנות הטכנית של הקמתה.[10]
עבודות נוספות של הנריק מצויות ברחבי ישראל, בהן קירות זכוכית ובטון בבניין משרד ראש הממשלה בירושלים ומוזיאון דגון[11] בחיפה, אנדרטה לחללי חטיבה 679 לרגלי תל שיפון ברמת הגולן[12] ומספר עבודות פסיפס בירושלים[13] ובפקולטה לחקלאות ברחובות ובגליל.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
-
-
העתק של קטע מרצפת הפסיפס בבית הכנסת העתיק במעון, ביד יצחק בן-צבי (כיום בשטח גן הכוזרי) בירושלים, 1958 -
-
אנדרטה לחללי חטיבה 679, רמת הגולן -
קיר אמנות במוזיאון דגון, חיפה -
קיר הוויטראז' במוזיאון דגון, חיפה -
קיר הוויטראז' במוזיאון דגון - מבט מבחוץ -
קיר הוויטראז' במוזיאון דגון - חתימת האומנית -
שעון שמש ברחבת הכניסה של הספרייה הלאומית, 1965 -
ויטראז׳ בבנין משרד ראש הממשלה 1962
.JPG)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תלמה טל, 1 מתוך 41: שיחה עם הפסלת נעמי הנריק, שתקים את גלעד הגבורה, מעריב, 15 בפברואר 1963 (עם תצלום דיוקנה)
- מיכאל יעקובסון, סקירה על אנדרטת חללי חטיבה 679 ברמת הגולן באתר 'חלון אחורי', 11.7.13
- מיכאל יעקובסון, סקירה על האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים, באתר 'חלון אחורי' 23.7.13.
- מיכאל יעקובסון, אבני דרך בעיר העתיקה בירושלים, באתר Xnet, 23 ביולי 2015
- מיכאל יעקובסון, יד לפורצים, זיכרון למתכננים - האנדרטה לפורצי הדרך לירושלים ויוצריה הנשכחים עת־מול גיליון 229.
- מיכאל יעקובסון, היד המפורסמת במדינה: הסיפור של אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, באתר Xnet, 28 באפריל 2017
- נעמה ריבה, מתה נעמי הנריק, מעצבת אנדרטת פורצי הדרך בעלייה לירושלים, באתר הארץ, 25 במרץ 2018
- יומן גבע, חנוכת אנדרטת פורצי הדרך לירושלים, 1967, באתר ארכיון הסרטים הישראלי, סינימטק ירושלים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כיהן גם כראש ארגון יוצאי אקרמן והסביבה בישראל ( ד"ר שאול צלרינג, דבר, 28 בינואר 1954).
- ^ ד"ר ש. צלרינג, דואר היום, 15 ביולי 1935; 'צלרינג (צימרינג), שאול', בתוך: נסים לוי, יעל לוי, רופאיה של ארץ-ישראל: 1799–1948, זכרון יעקב: א. בחור, 2008, עמ' 318.
- ^ פרסום נשואין, הצופה, 26 ביוני 1945.
- ^ הרשם לענייני ירושה בירושלים, ילקוט הפרסומים, 4706 (1 בדצמבר 1998), עמ' 965, טור 1; הקבר של רון הנריק בהר המנוחות, באתר BillionGraves.
- ^ המחלקה להנצחת החייל, מעריב, 11 במרץ 1962.
- ^ פרס ראשון לאמנית ירושלמית לתכנון גלעד הגבורה בבירה, דבר, 29 בנובמבר 1962.
- ^ נפתחה תערוכת דגמי גלעד הגבורה בירושלים, דבר, 7 בפברואר 1963
- ^ מרים קובובי, מגדל הגבורה, דבר, 9 באפריל 1964.
- ^ היום - יום הזכרון לשואה ולגבורה, דבר, 9 באפריל 1964.
- ^ בתיה ברוטין, לחיות עם הזיכרון: אנדרטות לזכר השואה בישראל, 2005, עמ' 45.
- ^ מוזיאון לתולדות הדגנים במשרדי דגון החדשים, דבר, 20 ביוני 1966.
- ^ שלט צנוע להנצחת נעמי הנריק ומקימי האנדרטה בתל שיפון נחנך בטקס הזיכרון השנתי לחללי חטיבה 679 ב-4.10.2018 ברמת הגולן.
- ^ מפת י-ם מעשה פסיפס, חרות, 26 בדצמבר 1956.