נעמי יודקובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נעמי יודקובסקי
אין תמונה חופשית
לידה 29 במרץ 1920
וורשה
פטירה 5 בדצמבר 1996 (בגיל 76)
לוחמי הגטאות
תחום יצירה אדריכלות
יצירות ידועות חדרי אוכל בקיבוצים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נעמי יוּדקוׁבסקי (29 במרץ 19205 בדצמבר 1996) הייתה אדריכלית ישראלית, ממייסדי קיבוץ לוחמי הגטאות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יודקובסקי, בשמה המקורי זוֹפיה רוזנשטראוך, נולדה בשנת 1920 בוורשה בירת פולין למשפחה מהמעמד הבינוני-גבוהה שעסקה במסחר בטקסטיל. ב-1926 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב, אך לאחר שנתקלה בקשיים כספיים, חזרה לפולין. ב-1939 החלה ללמוד אדריכלות בפוליטכניקום של ורשה (אנ'), אך לימודיה הופסקו בעקבות הגזרות על היהודים. בתקופת מלחמת העולם השנייה התגוררה עם משפחתה בגטו ורשה ועסקה בגרפיקה. עם חיסול הגטו נאסרה והועברה למיידנק ולאחר מכן לאושוויץ, שם עבדה במתפרה וניצלה ממוות.

בתום המלחמה שבה להתגורר בוורשה, ולאחר שהכירה את בעלה ברוך (בוריה) יודקובסקי, עלתה לישראל ב-1948. תחילה התיישבה בקיבוץ יגור, ולאחר מכן הקימה יחד עם ניצולי שואה נוספים את קיבוץ לוחמי הגטאות, שם התגוררה עד לפטירתה. את לימודי האדריכלות השלימה בטכניון בחיפה, לאחר מכן הצטרפה למחלקה לתכנון של הקיבוץ המאוחד שהפכה לאחר מכן למחלקה לתכנון של איחוד הקבוצות והקיבוצים. תכננה 12 חדרי אוכל בקיבוצים, שלושה בתי ספר, שלוש ספריות, מרכזי תרבות, מגורים ומבנים אחרים בקיבוצים.

ב-1990 פרסמה ספר זיכרונות על קורותיה בשואה בשם "רקוויאם לשתי משפחות". הספר תורגם לאנגלית באותה שנה.

יודקובסקי הייתה אם וסבתא. בשנת 1969 התאלמנה. נפטרה בשנת 1996, בגיל 76.

פרויקטים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר זיכרונותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]