עין הנצי"ב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עין הנצי"ב
Synagouge in Ein Hanatzaiv.jpg
בית הכנסת בקיבוץ עין הנציב
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק המעיינות
גובה ממוצע[1] ‎-146 מטר
תאריך ייסוד 1946
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים יהדות גרמניה
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2020[1]
  - אוכלוסייה 610 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.0% בשנה
http://www.hanatziv.org.il
העלייה לקרקע של עין הנצי"ב, 1946
רפליקת (העתק) פסיפס כתובת רחוב, ברחבת בית הכנסת בקיבוץ

עֵין הַנַּצִּי"ב הוא קיבוץ מופרט, אחד ממשקי "הקיבוץ הדתי" בעמק בית שאן, כ-1.2 ק"מ מבית שאן. הקיבוץ משתייך למועצה אזורית עמק המעיינות.

הקיבוץ נוסד בשנת 1946 על ידי עולים מגרמניה, צעירים ניצולי השואה, ובהמשך על ידי גרעיני בני עקיבא שונים.

היישוב מהווה אחד מתוך רצף של ארבעה קיבוצים דתיים סמוכים בעמק בית שאן (טירת צבי, שדה אליהו, עין הנצי"ב, שלוחות).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ קרוי על שם הרב נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב מוולוז'ין), שקרא לעליה ולהתיישבות בארץ ישראל וכן על-שם שלושת המעיינות הנובעים בתוך שטח הקיבוץ: עין-נפתלי (בשמו הערבי: נָאסרַה), "עין צבי" (סַאבְּחָה), ו"עין יהודה" (אוּם עַמּוּד) - הוא המעיין המוכר למבקרים ומטיילים.

הנקודה מנתה בתחילת דרכה חברים מעטים. קבוצה של בוגרי הכשרה מגרמניה שנקראה קיבוץ "אמונים" - שישבה שמונה שנים בחולות נחלת יהודה שליד ראשון לציון, ושם נולדו ילדי הקיבוץ הראשונים. קבוצה זו, שכבר גיבשה לעצמה אורח חיים של "תורה עם דרך-ארץ" וטיפחה את דמות "החלוץ תלמיד חכם", הטביעה את חותמה על דמותה של הקבוצה החדשה, והשפעתה ניכרת עד היום. עם השנים התרחבה הקבוצה והפכה מגוף אחיד ומגובש לקבוצה רב-גונית ותוססת. בשנתיים הראשונות שהו חלק מחברי הקבוצה בעמק בית שאן והשאר המשיכו לשהות בנחלת יהודה. הקבוצות התאחדו בנקודת הקבע בעמק בית שאן הראשית 1948[2].

סמוך לקום המדינה הצטרפו חברי עליית הנוער מצרפת, הולנד, בלגיה, וצ'כיה, שבאו מהתופת, מאימת השואה, אך הביאו עמם רוח חדשה ותרבות עשירה.

בתחילת שנות החמישים הגיע גרעין "גאולים", ובתחילת שנות השישים הגיע גרעין "יבנה" שהם חניכי תנועת בני עקיבא שבחרו להגשים את דרך תורה ועבודה. אחריהם עברו בקבוצה גרעינים רבים שכל אחד מהם השאיר נציג או שניים בקיבוץ אך ראויים לציון גרעיני "הראל", "שחם" ו"שחף" שרבים מהם השתקעו בקיבוץ.

ענפי המשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקורות הקיום של עין הנצי"ב הם מפעל "פלציב" למוצרי פלסטיק וענפי חקלאות שונים הכוללים את מטעי הדקלים, הרפת, המדגה, גידולי השדה, מכון תערובת גדול, לולים וכרמי זיתים. הקיבוץ מכיל אף מפעל לגרפיקה ולעבודות יד קטנות, מטבח קייטרינג הנותן שירות חיצוני ו"מפעל תמר" המייצר פרוכות, מעילים לספרי-תורה וחופות.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת החינוך פועלת במתכונת מלאה - מבית התינוקות ועד לתיכון. בית הספר המשותף בשדה אליהו ממשיך לשמור על איזון המשלב לימוד תורני, טכנולוגי ועיוני כללי. בקיבוץ מתקיימים חוגי העשרה נרחבים, פעילות חברתית ושיעורים. גם סניף בני עקיבא פעיל בקיבוץ כל השנה.

בקיבוץ נמצאת גם מדרשת הבנות של הקיבוץ הדתי שהוקמה בשנת 1986. זו אחת המדרשות הראשונות לנשים, המשלבות שירות בצה"ל או שירות לאומי, עם לימוד תורה, במסלול דו-שנתי. ככזאת מושכת המדרשה בנות רבות ממגזרי הציונות הדתית בארץ. ניתן לראות את מדרשת הבנות כמקבילה נשית של ישיבת הקיבוץ הדתי לבנים.

הפרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 הוקם צוות במטרה להביא לשינוי אורחות החיים בקיבוץ. לאישור תוכנית ההפרטה נדרש רוב של 75%. בארבע ההצבעות הראשונות הצביעו בין 65% ל-75% אחוז מתושבי הקיבוץ בעד ההפרטה. בהצבעה החמישית בנובמבר 2018 עברה ההפרטה ברוב של 76%. השינוי התחיל להיכנס לתוקפו באופן מדורג החל מינואר 2019.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה ביישובים בעלי 2,000 תושבים ומעלה, ובמועצות האזוריות לפי אומדן סוף אוקטובר 2021 באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ביישובים פחות מ-2,000 לפי טבלת יישובים של למ"ס נכון לסוף 2020.
  2. ^ בעמק בית שאן, הצופה, 10 בפברואר 1948