נעמי שמואל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

נעמי שמואל (נולדה בשנת 1962) היא סופרת, אנתרופלוגית ומנחת הורים ישראלית. ספריה עוסקים בעיקר בסוגיות של זהות ושייכות, ורב-תרבותיות דרך המפגש עם יוצאי אתיופיה בארץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה באנגליה לסופרת והמשוררת קרן גרשון, ניצולת שואה מגרמניה, ולאב אנגלי, מורה לאמנות. בשנת 1968 עלתה המשפחה לישראל והתגוררה בירושלים. בשנת 1973 שבה המשפחה לאנגליה. נעמי סיימה תואר ראשון באנתרופולוגיה באוניברסיטת לונדון, ובשנת 1983 שבה לבדה לישראל.

עם שובה לישראל עבדה במסגרת הסוכנות היהודית במרכזי קליטה בדרום הארץ, וכן בפרויקטים שונים עם עולים מאתיופיה. בשנת 1986 נישאה לאברן עמנואל שמואל, עולה חדש מאתיופיה, שעלה לישראל לבדו במסע הקשה דרך סודאן ברגל עוד לפני מבצע משה. לפני שנישאו נעמי נסעה לבקר באתיופיה. כיום הם גרים במעלה אדומים.

בין השנים 20022005 למדה במכון אדלר והוסמכה בתחום הנחיית הורים. בשנת 2010 היא סיימה בהצטיינות לימודי תואר שני בפולקלור יהודי באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקרה עסק במסורות החינוך של יהודי אתיופיה. היא דוקטורנטית באוניברסיטה העברית, מחקרה עוסק במשפחה ומסורת במעבר בין תרבותי, מאתיופיה לישראל. 

כסופרת נעמי ביקרה במאות בתי ספר ברחבי הארץ במסגרת פרויקט "סופר אורח" של משרד החינוך ופרויקט "סל תרבות" של החברת למתנ"סים. נעמי מרצה ומדריכה בתחום הורות במעבר בין תרבותי, לימדה במכללת דוד ילין, ומלמדת במכללת לוינסקי. בין השנים 1987–2016 עבדה במנהל הסטודנטים, משרד העלייה והקליטה. היא שותפה פעילה במסגרת "נבט", חממה למחקר והכשרה 'מודעי הקשר' בתחום ילדים בסיכון, בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית, באוניברסיטה העברית. נעמי מעבירה הרצאות, סדנאות, ימי עיון, והשתלמויות לאנשי מקצוע בתחום של "כשירות תרבותית"; כישורים ומיומנויות לעבודה יעילה בסביבה מרובת תרבויות. 

כתיבתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספרים הראשונים של נעמי נכתבו עבור ילדיה בעקבות תגובת הסביבה לצבע עורם. כשגילתה שאלה הספרים הראשונים בעברית בהם גיבורים חומי-עור, המשיכה לכתוב ספרים רבים המשקפים את חוויות העולים, את חיי הקהילה באתיופיה, ואת מהות המפגש הבין תרבותי.

בעיר חולון בונים כעת גן "אבא חום" במסגרת פרויקט גני סיפור, בהתבסס על ספרה "אבא חום". ההצגה "ילדת הקשת בענן" הופקה בעקבות ספרה בשם זה על ידי תיאטרון הקיבוץ ותיאטרון גושן.

ב-2008 יצא ספרה "רסיסים" (הוצאת יד ושם) המספר את קורות אמה, הסופרת ומשוררת קרן גרשון, שהגיע לאנגליה ב-1938 בקינדר-טרנספורט. ספר זה תורגם לאנגלית.

נעמי כתבה שני ספרים למבוגרים, האחד באנגלית The Moon Is Bread (הוצאת גפן) המגולל את סיפור בעלה עמנואל, ילדותו באתיופיה ועלייתו לארץ דרך סודאן, ו-2015 כתבה את הספר "בטן מלאה דמעות", המבוסס על מקרה אמיתי של רצח במשפחה. ספר זה זכה בפרס אקו"ם לשנת תשע"ג.

פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תשע"ז - מלגת הצטיינות מ- The Memmorial Foundation for Jewish Culture
  • תשע"ו – מלגת הצטיינות מטעם אגודת הנשים האקדמאיות בישראל
  • תשע"ה – פרס תמר ודב נוי מהאוניברסיטה העברית ירושלים עבור הצעת מחקר
  • תשע"ג – פרס אקו"ם לעידוד הפרסום ליצירה "בטן מלאה דמעות"
  • תשע" ב - פרס ראש הממשלה לוי אשכול לסופרים
  • פרס על שם רפאל פטאי עבור הצטיינות בעבודת התזה "מסורות החינוך של יהודי אתיופיה: דינאמיקות של המשכיות ושינוי", האוניברסיטה העברית ירושלים, אפריל 2010
  • פרס הצטיינות בלימודים לשנת תשס"ט מטעם האוניברסיטה העברית ירושלים
  • פרס על שם רפאל פטאי למחקר בפולקלור יהודי לשנת הלימודים תשס"ח האוניברסיטה העברית ירושלים
  • פרס על שם טרודי בירגר לספר ילדים עבור "בנו של צייד האריות" ביריד הספרים הבינלאומי ה-22 בשנת 2005
  • "ילדת הקשת בענן" נבחר שני במצעד הספרים בבתי הספר בתשס"ג
  • ציון לשבח בפרס זאב 2002 עבור הספר "ילדת הקשת בענן"
  • עיטור אנדרסון לשנת 2002 עבור הספר "ילדת הקשת בענן"

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בטן מלאה דמעות – הוצאת פרדס 2015
  • אני, אדם – הוצאת מודן  2011
  • רסיסים – הוצאת יד ושם 2008  
  • מעיינות טגאו - אוניברסיטה עברית תוכנית האתגר 2006
  • הירח הוא דבו - אוניברסיטה עברית תוכנית האתגר 2006
  • בנו של צייד האריות – הוצאת הקיבוץ המאוחד 2004
  • ילדת הקשת בענן – הוצאת הקיבוץ המאוחד (הדפסה ראשונה 2000
  • הירח הוא לחם - גפן באנגלית 1999
  • אבא תספר לי עוד - אוניברסיטה עברית תוכנית האתגר – 1999
  • מה שמי ומי אני - אוניברסיטה עברית תוכנית האתגר – 1999
  • עץ החיים - אוניברסיטה עברית תוכנית האתגר – 1999
  • אל תספרו לילדים - הקיבוץ המאוחד 1996 (2016 בהוצאה עצמית)
  • דסטה ואני - לילך 1995 (2014 בהוצאה עצמית)
  • איך עושים שלום - לילך 1994 + 1995 (2014 בהוצאה עצמית)
  • אבא חום – הדפסה ראשונה מסדה, 1991

פרסומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עתיד להתפרסם – "הורות במעבר בין תרבותי: שינוי והמשכיות בין הדורות במשפחות יוצאות אתיופיה," באסופה של האגודה הישראלית ליהודי אתיופיה בישראל
  • "גוונים של שייכות בחברה הישראלית," הד הגן 2016, עמ' 44–47
  • "מעברים ולא פערים: קליטת יוצאי אתיופיה במערכת החינוך," גילוי דעת 8, סמינר הקיבוצים, סתיו 2015, עמ' 137–146.
  • "הציפיות של המשפחה האתיופית הנוגעות להשכלה גבוהה של הבנים והבנות (באתיופיה ובישראל) ותפקידה של המשפחה בניעות החברתית שלהם" בתוך: קלינסקי, אסתר, מלאת, שוש וכהן, נחום, "מסעות של תקווה: יוצאי אתיופיה בנתיב החינוך, השכלה והצלחה" הוצאת מכון מופת 2015, עמודים 78–82.
  • "גוונים של שייכות" - ערכה חינוכית חדשה למורים בבית הספר הקולטים תלמידים ותלמידות יוצאי אתיופיה, בשיתוף עם מנברו שמעון, בחסות מכון מרחבים ופורום עתיד ישראל-גרמניה 2012
  • "מסורות החינוך של יהודי אתיופיה: דינאמיקות של המשכיות ושינוי", מאמר בהד האולפן החדש, גיליון 98, אביב 2011
  • "מסורות החינוך של יהודי אתיופיה: דינאמיקות של המשכיות ושינוי", עבודת תזה לMA בפקולטה למדעי הרוח, מכון מנדל למדעי היהדות, התוכנית לפולקלור יהודי השוואתי, האוניברסיטה העברית ירושלים, אפריל 2010
  • "את אבא אין מאשימים כפי שאת השמיים אין חורשים", עט השדה: כתב עת של מיד"א מרכז ידע אשלים, עמוד 36–40, גיליון 3, יולי 2009
  • "מתלה לגולדסטאר – סכנות האלכוהוליזם בקרב העולים מאתיופיה", בשיתוף עם ד"ר חיים רוזן, ביטאון היחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים, עמותת אפשר, גיליון 55, עמוד 3–4, יוני 2007
  • "יש זיקית בכיס לי", סיפור קצר המייצג את ישראל באוסף סיפורי ילדים מרחבי העולם, פורסם בגרמנית: Im Alphabet durch die Welt – kinder lessen uberall – Ein Domino-Buch 2003
  • איך עושים שלום: הספר מייצג את ישראל cאתר סיפורי ילדים מכל העולם משנת 2003: www.icdlbooks.org
  • "הסיפור של אלישבע", סיפור שפורסם דרך פרויקט מכון נילי ונציה בחסות קרן ברנארד ואן ליר 2006

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]