נציבות תלונות הציבור על שופטים
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| משרד אחראי | משרד המשפטים |
| תאריך הקמה | 1 באוקטובר 2003 |
| ממשלה |
 ישראל, ממשלת ישראל |
| תאריך כניסה | מאי 2025 |
| ראש | הנציב אשר קולה |
| מטה מרכזי | גבעת שאול, ירושלים |
| אתר רשמי | |
  | |
|
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של ישראל |
|
|
נציבות תלונות הציבור על שופטים היא יחידה שהוקמה ב-2002 וכפופה למשרד המשפטים. תפקידה לברר תלונות על שופטים במסגרת מילוי תפקידם וניהול משפט על ידם. שופטים, לעניין זה, הם גם דיינים, קאדים, שופטים צבאיים משפטאים ונושאי משרה נוספים בעלי סמכות שיפוט מכוח חוק.[1] הנציב המכהן הוא השופט בדימוס אשר קולה, שנכנס לתפקידו במאי 2025.[2]
הקמת הנציבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת נציבות תלונות הציבור על שופטים הייתה כרוכה בדיונים ממושכים בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, שבמהלכם הוצגו נתונים על הטיפול בתלונות נגד שופטים ועל מספר התלונות המוגשות מדי שנה לגופים שונים באשר לתפקודם של שופטים – ובהם מנהל בתי-המשפט, נציב תלונות ציבור במשרד מבקר המדינה וגורמים נוספים. טרם הקמת הנציבות לא היה קיים בישראל גוף שריכז באופן מסודר ורשמי את הטיפול בתלונות הציבור על שופטים. חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 הקים גוף כזה, ואיפשר למתלוננים פוטנציאליים כתובת אחת לפניותיהם ולטיפול מקצועי בתלונות. את החוק יזם חבר הכנסת יוסף פריצקי בכנסת ה-15, והוא נכנס לתוקף בתקופת כהונתו של מאיר שטרית כשר המשפטים.
בחירת הנציב
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי החוק, מי שכשיר לכהן כשופט בית המשפט העליון רשאי לכהן כנציב, לאחר שיבחר לתפקיד.
בתחילה נבחר הנציב על ידי הוועדה לבחירת שופטים, מבין מועמדים שהוצעו על ידי שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד (בתקופה זו הוועדה הורכבה משני נציגי ממשלה, שני חברי כנסת, שני נציגי לשכת עורכי הדין ושלושה שופטים מבית המשפט העליון).
במרץ 2025 תוקן החוק[3] ונקבע שבחירת הנציב תתבצע על ידי ועדה ייעודית שחברים בה:
- שר המשפטים
- שר העבודה (או שרה אחרת במקרה ששר המשפטים ושר העבודה הם גברים)
- חבר הכנסת
- שופט בדימוס הנבחר על ידי שופטי בית המשפט העליון
- שופט בדימוס הנבחר על ידי נשיאי בתי המשפט המחוזיים
- דיין בדימוס הנבחר על ידי הרבנים הראשיים לישראל
- הסניגור הציבורי הארצי
רשימת הנציבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנציב מתמנה לתקופה של 5 שנים, ולאחר כהונתו הוא אינו רשאי להתמנות לשופט.
| מס' | דיוקן | שם הנציב
(תקופת חיים) |
תקופת כהונה |
|---|---|---|---|
| 1 | 
|
טובה שטרסברג כהן
(1933-) |
1 באוקטובר 2003 – 2008 |
| 2 | 
|
אליעזר גולדברג
(1931–2022) |
2008 – 2013 |
| 3 | 
|
אליעזר ריבלין
(1942-) |
ספטמבר 2013 – נובמבר 2018 |
| 4 | 
|
אורי שהם
(1948-) |
נובמבר 2018 – 9 במאי 2024 |
| ללא נציב מכהן | |||
| 5 | 
|
אשר קולה
(1954-) |
8 במאי 2025–מכהן |
הטיפול בתלונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל אדם הרואה עצמו נפגע בשל התנהגותו של שופט, רשאי להתלונן לנציבות. לפי תקנות נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ד-2003, הגשת תלונה צריכה להיעשות בכתב, בטופס שנקבע בתוספת לתקנות, בחתימת המתלונן ובציון שמו ומענו. הנציב לא יפתח בבירור תלונה שהוגשה בעילום שם, אולם החוק מאפשר לנציב לברר את התלונה מבלי למסור לשופט הנילון או לכל גורם אחר את פרטי המתלונן, אם סבר כי הדבר אינו דרוש לצורך בירור התלונה. תלונות המוגשות בידי אסירים, מוגשות במעטפה סגורה למנהל בית הסוהר, המחויב להעביר לנציבות את התלונה מבלי לפתוח את המעטפה.
לאחר סיום בירור התלונה, ובהתאם לתוצאות הבירור, רשאי הנציב להמליץ בפני שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון על הגשת קובלנה לבית הדין המשמעתי לשופטים. הנציב מוסמך להמליץ לוועדה לבחירת שופטים לסיים את כהונתו של שופט. כמו כן ניתנה לנציב סמכות להצביע על הדרכים הראויות לתיקונו של ליקוי שנתגלה תוך כדי בירור של תלונה ספציפית. אם הבירור מעלה חשש למעשה פלילי, מביא הנציב את העניין בפני היועץ המשפטי לממשלה ובפני שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון.
הנציבות מחויבת על פי החוק להוציא דו"ח שנתי המסכם את פעילותה, ומכיל נתונים סטטיסטיים על תלונות. הדו"חות מתפרסמים באתר האינטרנט של הנציבות.
- בשנת 2006 הוגשו לנציבות 1,237 תלונות.
- בשנת 2007 הוגשו לנציבות 1,249 תלונות.
- בשנת 2020 פרסמה הנציבות את ספר ריכוז ההחלטות וחוות דעת נציבות תלונות הציבור על שופטים (2019-2003) בעריכתו של פרופ' אייל כתבן.[4] בדו"ח השנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2021 (יוני 2022) הדגיש הנציב דאז, השופט בדימוס אורי שהם, את תרומתו של המסמך וציין:
- "בראשית שנת 2021 הופץ לכלל השופטים והדיינים המכהנים הספר שעניינו "ריכוז החלטות וחוות דעת נציבות תלונות הציבור על שופטים בנושא התנהגות שופטים ודיינים" בעריכתו של פרופ' אייל כתבן. הספר בשלמותו עומד לרשות הציבור הרחב באתר הנציבות. הסתבר לנו, לשמחתנו, כי ציבור השופטים והדיינים עושה שימוש רב בספר, ונדרש לעקרונות שהנחו את הנציבות מיומה הראשון בטיפול בתלונות על שופטים בנושאים ותחומים שונים. שהרי, אחת המטרות המרכזיות של הנציבות היא להביא לשינוי דפוסי התנהגות בלתי ראויים של שופטים ודיינים בדרך של חינוך והנגשת המידע הרלוונטי, וזאת בצד נקיטה בצעדים שונים נגד שופט או דיין בגין הפרת כללי ההתנהגות הנאותים. יצוין, כי התוצאות בשטח בשנת 2021 מלמדות כי הייתה השפעה חיובית לתוכנו של הספר על התנהלותם של השופטים באולם בית המשפט ומחוצה לו".[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט- כללי אתיקה לשופטים, התשס״ז–2007, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- נציבות תלונות הציבור על שופטים, באתר משרד המשפטים
- דינה צדוק, היבטים הנוגעים להיקף סמכותו של נציב תלונות הציבור על שופטים, באתר הכנסת - הלשכה המשפטית, 5 בפברואר 2012
- טובה שטרסברג כהן, עקרון עצמאות השופטים והביקורת על פעולתם: עיונים בתכליותיו של חוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס״ב-2002, משפט ועסקים ג, 333 (2005)
- מתן סטמרי, חופש הביטוי של השופטים בישראל (ומגבלותיו) – על תופעת הביוש השיפוטי, משפט ועסקים כג 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סעיף 1 לחוק נציב תלונות הציבור על שופטים
- ^ פרסום רשמי על כניסת מינויו של קולה לתוקף, באתר משרד המשפטים
- ^ יערה שפירא, היועמ"שית התנגדה: שונה הליך בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 4 במרץ 2025;
אושר סופית: שינוי בשיטת הבחירה של נציב תלונות הציבור על שופטים, באתר הכנסת - ^ ספר ריכוז ההחלטות וחוות דעת נציבות תלונות הציבור על שופטים (2019-2003)
- ^ דו"ח שנתי של נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2021
| נציבי תלונות הציבור על שופטים
| ||
|---|---|---|
|
