חוקת סוריה
 |
| ערך זה הוא חלק מסדרת ממשל ופוליטיקה של סוריה |
החוקה של סוריה מגדירה את אופן פעילותה של ממשלת הרפובליקה הערבית הסורית. הגרסה האחרונה של החוקה אושררה במשאל עם והתקבלה ב-27 בפברואר 2012, בעקבות אירועי מלחמת האזרחים בסוריה. החוקה בוטלה לאחר נפילת משטר אסד ותחילת שלטון ממשלת המעבר הסורית, שהודיעה שבכוונתה לחוקק חוקה חדשה.[1][2]
החוקה שבוטלה קבעה שסוריה היא רפובליקה ערבית ודמוקרטית, המקיימת הפרדה בין דת ומדינה, ברוח האידאולוגיה הבעת'ית. כמו כן, החוקה, שנוסחה לאור עקרונות הפאן-ערביות, הגדירה את סוריה כחלק בלתי נפרד מהעולם הערבי, וכחלק אינטגרלי מהאומה הערבית הגדולה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוקת סוריה הראשונה נוצרה בימי המנדט הצרפתי: האספה החוקתית שניסחה אותה נבחרה באפריל 1928, והיא התכנסה ביולי 1928 בדמשק. באוגוסט 1928 פוזרה האספה לתקופה של ששה חודשים, ובפברואר 1929 פוזרה ללא מועד. במאי 1930 הכריז הנציב העליון הצרפתי אנרי פונסו על אישרור החוקה ופיזורה של האספה החוקתית. אישרור החוקה הביא להקמת הרפובליקה הסורית הראשונה.[3]
ביולי 1939 השעה הנציב העליון הצרפתי גבריאל פואו את החוקה. לאחר כיבוש סוריה בידי כוחות בריטיים וצרפת החופשית מידי צרפת של וישי בספטמבר 1941 הוכרז על עצמאות והשבת החוקה. צו להשבתה הוצא רק במרץ 1943, דבר שהביא לעצמאות סוריה.[3]
בדצמבר 1949 התאספה שוב אספה חוקתית לניסוח מחדש של החוקה. לאחר אימוץ החוקה בספטמבר 1950 קמה הרפובליקה הסורית השנייה.[3]
במהלך שלטונו של אדיב שישכלי הוצגה ביוני 1953 חוקה חדשה שהציעה מעבר למשטר נשיאותי. החוקה אושרה בהצבעה ביולי 1953, אך לאחר התמוטטות שלטונו במרץ 1954 חודשה החוקה הישנה.[3]
בפברואר 1958 התאחדו סוריה ומצרים לרפובליקה הערבית המאוחדת (רע"ם), שיצר חוקה משלו.[4]
לאחר פירוק האיחוד בהפיכה צבאית ב־28 בספטמבר 1961, נערכו בדצמבר 1961 בחירות לאספה חוקתית חדשה.[4]
לאחר הפיכות הבעת', אושרה חוקה חדשה של הרפובליקה הערבית הסורית. הגרסה הראשונה של החוקה נוסחה על ידי אבראהים הנאנו (בערבית: إبراهيم هنانو), ונכנסה לתוקף ב-25 באפריל 1964. גרסה זו, אשר למעט תיקונים קלים נותרה בשימוש עד ה-27 בפברואר 2012, מעגנת את מעמדה העליון של מפלגת הבעת' הערבית-סוציאליסטית, כאשר סעיף 8 לחוקה מתאר את המפלגה כמנהיגת העם והחברה (אף שבסוריה לא התקיים, באופן פורמלי, משטר חד מפלגתי, סוריה מתוארת בדרך כלל על ידי משקיפים זרים כדיקטטורה העוברת בירושה)[5][6].
חוקת 1964 ממשיכה וקובעת כי הסמכות לשליטה בסוריה נתונה בידי נשיא סוריה, אשר, על פי סעיף 84 של החוקה, נבחר באמצעות משאל עם, כאשר מועמדותו מוצגת מטעם השלוחה הסורית של מפלגת הבעת'. חרף זאת, תפקיד הנשיא אינו משוריין באופן פורמלי עבור מפלגת הבעת׳, שכן בהתאם לחוקה, גורמים פוליטיים נוספים רשאים להציג מטעמם מועמדים לנשיאות סוריה.
החוקה מבטיחה שוויון זכויות והזדמנויות לכלל אזרחי סוריה, לרבות הסדרה של חוקי עבודה, וכן זכויות ותנאי עבודה עבור יולדות[7].
חוקת 2012
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך מלחמת האזרחים בסוריה, ובעקבות דרישת פלגים נרחבים מקרב הציבור בסוריה, נוסחה חוקה חדשה והועלתה להצבעה במסגרת משאל עם. חוקה זו כללה מספר שינויים, שנבעו מדרישות ההמונים, וביניהם:
- ביטול סעיף מס׳ 8, אשר ביסס את מעמדה הפוליטי העליון של מפלגת הבעת׳. במסגרת החוקה החדשה, סעיף 8 קבע כי: "המערכת הפוליטית מבוססת על העיקרון של פלורליזם פוליטי, וכל חוק יתקבל וימומש באופן דמוקרטי באמצעות הצבעה.";[8]
- סעיף חדש בחוקה, הממוספר 88, הגביל את תקופת כהונתו של נשיא סוריה עד לשבע שנים, וכן הגביל את האפשרות להתמודד פעם נוספת לתפקיד לפעם אחת בלבד[9].
- סעיף 33 לחוקה קובע כי החירות היא זכות מקודשת, כאשר המדינה ערבה לחירותם האישית של האזרחים ושומרת על כבודם וביטחונם[5].
משאל העם הביא לאימוץ החוקה החדשה, אשר נכנסה לתוקף ב-27 בפברואר 2012[10].
סקירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוקה שאומצה במסגרת משאל העם בשנת 2012 אומצה כתגובה ישירה לאירועי מלחמת האזרחים, ולחוסר הנחת שהביעו אזרחים סורים רבים מהמצב הפוליטי הנוכחי במדינה. עם זאת, ההכרזה בדבר תוצאות משאל העם, ואשרור החוקה, נעשתה באופן יזום מטעם המשטר הסורי, כאשר לטענת המשטר, 89% מהמצביעים תמכו באשרור החוקה החדשה[11].
החוקה מחולקת ל-6 חלקים (לא כולל ההקדמה) אשר נקראים ״פרקים״:
- מבוא
- פרק 1: עקרונות יסוד
- פרק 2: זכויות, חירויות ושלטון החוק
- פרק 3: סמכויות המדינה
- פרק 4: בית המשפט החוקתי העליון
- פרק 5: תיקונים לחוקה
- פרק 6: הוראות כלליות והוראות מעבר
תחת משטר א־שרע
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר נפילת משטר אל-אסד בדצמבר 2024 השעה השלטון החדש תחת אחמד א-שרע את החוקה הקיימת. במרץ 2025 חתם א-שרע על הצהרת החוקה הזמנית שגיבשה הוועדה המיוחדת לקביעת החוקה. ההצהרה קובעת כי למדינה יהיה מונופול על הנשק ותפקיד הצבא הוא להגן על המדינה והאזרחים ולשמור על השלום האזרחי; שמירה על השלמות הטריטוריאלית של סוריה וקביעה כי קריאות לפילוג, בדלנות והתערבות זרה יהוו עבירות פליליות; השריעה היא המקור העיקרי לחקיקה; חופש הדת ישמר, והמדינה תכבד את כלל הדתות ותשמור על חירות ביצוע כל טקסיהן; סוריה היא מדינה מאוחדת, תוך הכרה בגיוון התרבותי; כל האזרחים שווים בפני החוק בזכויות ובחובות, ללא אפליה ביניהם על בסיס גזע, מין או שיוך משפחתי; המדינה תשמור על חופש הביטוי, הדעה, התקשורת והעיתונות, ותאכוף שמירה על חופש ההשתתפות הפוליטית והקמת מפלגות פוליטיות.[12]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החוקה הראשונה של סוריה (1973) (באנגלית)
- החוקה השנייה של סוריה (2012) (באנגלית)
- תרגום נוסף לחוקה החדשה של סוריה (2012), מטעם נציבות האו"ם לפליטים (באנגלית)
- רועי קייס, החוקה החדשה של אסד: 'סוריה מדינה דמוקרטית', באתר ynet, 15 בפברואר 2012
- ניר יהב, משאל עם בסוריה: אסד יישאר עוד 16 שנים בשלטון?, באתר וואלה, 26 בפברואר 2012
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "Syrian opposition leader says state institutions will be preserved in 18-month transition". Middle East Eye (באנגלית).
- ↑ "Syria suspends constitution, declares Ahmed al-Sharaa transitional president - AL-Monitor: The Middle Eastʼs leading independent news source since 2012". AL Monitor (באנגלית).
- 1 2 3 4 Winder, R. Bayly (1962). "Syrian Deputies and Cabinet Ministers, 1919-1959, Part I". Middle East Journal. 16 (4): 407–29. JSTOR 4323521.
- 1 2 Lenczowski, George (1962). "Syria: A Crisis in Arab Unity". Current History. 42 (248): 200–07. JSTOR 45310714.
- 1 2 רועי קייס, החוקה החדשה של אסד: 'סוריה מדינה דמוקרטית', באתר ynet, 15 בפברואר 2012
- ↑ Oliver Tree 02/15/12 AT 9:58 AM, Syria's Assad to 'End' One-Party Rule, International Business Times, 2012-02-15
- ↑ Hamand, J. "Girls ahead in Syria". People Planet. 2: 17. PMID 12318179.
- ↑ "English Translation of the Syrian Constitution". Qordoba. 15 בפברואר 2012.
- ↑ ניר יהב, משאל עם בסוריה: אסד יישאר עוד 16 שנים בשלטון?, באתר וואלה, 26 בפברואר 2012
- ↑ "Presidential Decree on Syria's New Constitution". Syrian Arab News Agency. 28 בפברואר 2012.
- ↑ סוריה: כ-90 אחוזי תמיכה בחוקה, באתר nrg
- ↑ מבט לסוריה (12–19 במרץ 2025), באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור