נשים קטנות (אנימה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נשים קטנות
סוגה אנימה, דרמה, היסטוריה, שוג'ו
אנימה
אורך פרק 30 דק'
במאי פומיו קורוקאווה
אולפני אנימציה Nippon Animation
רשת שידור Fuji TV (יפן)
הטלוויזיה החינוכית (ישראל)
תקופת שידור מקורית 1 בינואר 198727 בדצמבר 1987
מספר העונות 2
מספר הפרקים 48

נשים קטנותאנגלית: Little Women, ביפנית: 愛の若草物語) היא סדרת אנימה יפנית בת 48 פרקים שהופקה לטלוויזיה בשנת 1987 בהשראת הספר "נשים קטנות" מאת לואיזה מיי אלקוט. בישראל שודרה הסדרה בטלוויזיה החינוכית בתחילת שנות ה-90.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבע האחיות מארץ' - מרגרת' (מג) הענוגה והחולמת על בעל עשיר, ג'וזפין (ג'ו) המרדנית והפרועה, אליזבת' (בת') הצייתנית והביישנית, איימי הצעירה ביותר והמפונקת ואימן. התקופה היא תקופת מלחמת האזרחים בארצות הברית. אב המשפחה הוא רופא המשרת בצבא הצפון. לאחר קרב קשה בעיירה הסמוכה, צבא הדרום המובס עובר בעיירה שלהם ושורף אותה עד היסוד. על חורבות ביתן מגלות בנות משפחת מארץ' שהמפעל שבו השקיע מר מארץ' את כל הונו נשרף גם הוא. חסרת פרוטה וקורת גג, נוסעת המשפחה לעיר אחרת, שבה גרה הדודה של האב, בתקווה שהיא תוכל לעזור. הבנות מנסות להסתגל לחייהן החדשים, למכשולים השונים ופוגשות חברים חדשים, ביניהם לורי, הנער השכן הבודד וסבו חמור הסבר שמתגלה כאדם בעל לב זהב.

ההבדלים בין הסדרה לספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

רק החלק הראשון של הספר עובד לסדרה (כלומר הסדרה לא עוסקת בחלק השני של הספר, המספר את קורות האחיות לאחר שהתבגרו והפכו לנשים). בנוסף, אומנם לא מוזכר בסדרה באופן ישיר גילן של האחיות, ניתן לראות ששתי האחיות הקטנות צעירות יותר מגילן בספר. בעוד בת' בספר היא בת 13 ואיימי בת 12, הרי שכאן גילה של איימי לא עולה על 8–9 שנים, וגילה של בת' הוא בין 10–12. אך ההבדל המשמעותי ביותר הוא בעלילה. בסדרה ישנה עלילה התחלתית המתפרסת על כמה וכמה פרקים: הסיפור על הקרב הקשה והריסת העיירה, הסתרת הנער העבד השחור, שריפת הבית, המעבר לעיירה ניוקורד אל הדודה מארץ, חיפוש בית להתגורר בו - כל אלו הם פרי המצאתם המקורית של מחברי הסדרה. כמו כן, קיימות דמויות שלא הופיעו בספר: החתולה מילקי אן (בתרגום העברי "אנני הלבנה"), העבד הנמלט ג'ון, העיתונאי אנת'וני, בן הדוד דייוויד וכדומה. חנה, שמעמדה במשפחה בספר אינו מוגדר (מטפלת, משרתת...) היא בסדרה המטפלת של הבנות שהפכה לבת בית ונותרה עם המשפחה גם בזמנים הקשים, כאשר לא היה באפשרות האם לשלם לה שכר. היא מאוירת כשחורה, אך נוהגים בה כשווה, כהוכחה לכך שהמשפחה אכן נגד העבדות, העיקרון האנושי שלמענו נלחם האב בחזית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]