לואיזה מיי אלקוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לואיזה מיי אלקוט

לואיזה מיי אלקוטאנגלית: Louisa May Alcott‏; 29 בנובמבר 18326 במרץ 1888), סופרת אמריקאית הידועה בעיקר בזכות ספרה "נשים קטנות".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בג'רמנטאון שבמדינת פנסילבניה שבארצות הברית לאביה, עמוס ברונסון אלקוט, מחנך ומורה שדגל והטיף לשלטון עצמי של התלמידים. המשפחה עברה לקונקורד שבמדינת מסצ'וסטס שם גדלה לואיזה עם שלוש אחיותיה והתחנכה על-פי שיטותיו המיוחדות של אביה. ברונסון אלקוט היה אידאולוג שפעל להקמת חברה אוטופית, ובין היתר יסד את הקומונה הטבעונית הראשונה בארצות הברית, "פרוטלנד" (Fruitland), בה התבססו החיים על אמונתו הטרנצנדנטית, ובה לא היו משתמשים בחיות לשום מטרה שהיא.

בנות משפחת אלקוט לא למדו באופן מסודר, יכלו לבחור את השיעורים המועדפים עליהן (לואיזה מעידה שהיא העדיפה את מקצועות הספרות ההיסטוריה והגאוגרפיה), ונהגו להמחיז מחזות ואגדות שבהם היו משתתפים כל בני המשפחה, באסם המשפחתי, כאשר אלקוט עצמה גילמה את התפקידים הגבריים. לפי עדותה של אלקוט היו אלה הימים המאושרים ביותר בחייה.

לאחר שנאלץ אביה לסגור את בית הספר שניהל (יום אחד הוא קיבל אל בית ספרו תלמיד שחור, ומשנודע מעשה זה להורים הלבנים – חדלו לשלוח את ילדיהם אל בית ספרו של המחנך ה"מושחת"), שקעה המשפחה בחובות כבדים, ולואיזה החלה לעבוד במגוון של עבודות על מנת לתמוך בנטל הכלכלי של משפחתה. היא עבדה בין השאר בתור תופרת, מטפלת, מורה, גננת ועוד. במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית שימשה אלקוט בתור אחות. העבודות הרבות, והנטל והמאמץ הפיזי שלקחה אלקוט על עצמה, החלישו אותה ופגעו בבריאותה.

בשלב זה פתחה אלקוט בקריירה ספרותית, והחלה לשלוח סיפורים ושירים לכתבי-עת שונים. ספרה הראשון, "משלי פרחים", יצא לאור כאשר הייתה בת 22, והוא היה מבוסס על קובץ אגדות שכתבה לבתו הקטנה של ידיד המשפחה, הסופר ראלף אמרסון.

פרסומה כסופרת החל עם צאת ספרה "תמונות מבית החולים", בשנת 1863, שהיווה עיבוד למכתבים ששלחה למשפחתה בזמן ששימשה כאחות בימי מלחמת האזרחים. ההצלחה של הספר הביאה לפנייה של הוצאת ספרים אליה והזמנת כתיבת ספר לנערות. אלקוט נענתה לבקשה וכתבה את הספר "נשים קטנות", שהתבסס על זיכרונותיה משנות ילדותה.

בהתחלה חשב המוציא לאור לבטל את הדפסת הספר, שנראה לו משעמם, אולם לאחר שנתן אותו לאחייניתו הצעירה לקריאה, וכתוצאה מתגובתה הנלהבת הוציא את הספר לאור באוקטובר 1868.

הספר זכה להצלחה מסחרית עצומה ברחבי אנגליה וארצות הברית, מה שהבטיח את עתידה הכלכלי של אלקוט. אלקוט פרעה את חובות משפחתה, שלחה את אחותה הצעירה ללמוד ציור באירופה, וקנתה בית למשפחתה בקונקורד. בשנים הבאות המשיכה לעסוק בכתיבת ספרים, רובם מיועדים לילדים ונוער, ואף כתבה שני המשכים ל"נשים קטנות".

המאמץ הקשה בו התנסתה אלקוט בצעירותה ובריאותה הרופפת התישו את כוחותיה, והיא העידה על עצמה שהיא חשה "זקנה מתקדמת". ב-6 במרץ 1888 היא מתה בבוסטון בגיל 56.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "משלי פרחים", 1854
  • "תמונות מבית חולים", 1863
  • "נשים קטנות", 1868, תורגם מספר פעמים, כשהתרגום הנפוץ ביותר הוא של שרון פרמינגר, ידיעות ספרים, 2011.
  • "מאחורי מסכה, או כוחה של אישה", 1866 (בשם העט א"מ ברנרד), תרגום: שירלי פינצי-לב, סנדיק ספרים, 2015.
  • "גברים קטנים", 1871, תרגום: חגית בורר, כתר, 1977.
  • "שמונה דודנים", 1874, תרגום: יוסף רביקוב, זלקוביץ', 1974.
  • "פריחת השושנה", 1876
  • "ג'ק וגיל", 1880
  • "ילדי ג'ו", 1886
  • "מתחת לשיחי הלילך", 1889 (פורסם לאחר מותה)
  • "נערה בת הדור הישן", 1897 (פורסם לאחר מותה)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]