נארתים
נארתים (בצ'רקסית :Нартхэ) היו 25 לוחמים מהמיתולוגיה הצ'רקסית אשר לפי המסורת הצ'רקסית חיו בצפון הרי הקווקז בין המאה ה-7 לפנה"ס למאה ה-14, נחשבו לבעלי כוחות על טבעיים ולוחמים אמיצים במיוחד.
מיהו הנארת[עריכת קוד מקור | עריכה]
נארת היה לוחם אשר כוחותיו המיוחדים אפשרו לו לבצע משימות מיוחדות אותן לוחמים רגילים לא היו מסוגלים לבצע. מיקומו של הנארת היה בין האלים לבין בני האנוש. המסורת הצ'רקסית זוקפת לזכותם של הנארתים אירועים היסטוריים רבים כגון ניצחונות בקרבות שהובילו לשמירה על גבולותיה של צ'רקסיה, מולדת העם הצ'רקסי. הנארתים מוזכרים בתרבות הצ'רקסית באמצעות סאגות, סיפורי עם וציורים עתיקים שנתגלו בחפירות ארכאולוגיות בהרי הקווקז.
שמות הנארתים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נארת סטניה וואזרומודג' - סטניה היא אם הנארתים הצ'רקסיים ואימו של הנארת הנודע מכולם, סוואסרוקו. הצ'רקסים נהגו להתייעץ עם סטניה לפני יציאתם לקרבות, היא נהגה להזהירם מאסונות קרבים ולפי האגדה אף הצליחה להאט את מסלולה של השמש.
- נארת סוואסרוקו בן וואזרומודג' - בנם של סטניה ואל הברזל המיתולוגי ל'פש. סוואסרוקו נחשב לעז מבין הלוחמים הנארתים ונודע בכך שהביא את לפיד האש לארץ הנארתים לאחר קרב מול ענקי ארץ הענקים.
- נארת ירישאקו בן וואזרומודג'
- נארת שאבאתנוק - היה ידוע גם בתור שאבאתין, הוא בנם של וואזרומודג' וסטניה אשר אמו ביימה את פטירתו של שאבתאנוק בהיותו תינוק וביימה את קבורתו מתחת לעץ גדול. למעשה, היא הסתירה את שאבתאנוק במרתף חשאי, גידלה אותו בעזרת זוג זקנים ולימדה אותו אישית את דרכי הלחימה. רק בגיל 15 זכה שאבתאנוק לדעת את סיפור חייו.
- נארת פאתאראז
- נארת אשמאז יאשמיקו
- נארת ללאפס
- נארת ניבז'ירייקוא שוואי
- נארת אזאנאך יקואר, מליצ'איפחו
- נארת אדייף
- נארת באבוך
- נארת דאחאנאע'ו
- נארת תיריססאו
- נארת צ'אלאחאיז'
- נארת פאקואחו
- נארת אלידג'
- נארת תחאע'אלאיז'
- נארת סתימיקואח'אר
- נארת ירגון
- נארת דזאע'שת
- נארת קולאס
- נארת דע'וז'אקו
- נארת סטאוצ'או
- נארת באואיץ'
- נארת אמסיס
הנארתים בספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההיסטוריון, הבלשן, האתנוגרף והסופר הגרמני יוליוס היינריך קלפרות (1783-1835) אשר סייר בקווקז בין 1807 ל-1808 ובכלל זה באוסטיה הצפונית, כתב סדרת ספרים על ההיסטוריה, השפה והתרבות של האזור ובכלל זה מאזכר את הנארת פאתאראז.
הסופר וההיסטוריון הצ'רקסי חאדאר'אל'ה אסקר חקר את אודות הנארתים הצ'רקסים ובעקבות מחקרו פרסם ספר בן שבעה כרכים שנקרא "האפוס של הנארתים".
מועצת הנארתים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לגיבורים הנארתים הייתה מועצה שבטית נפרדת מזו של השבטים הצ'רקסים. את האסיפות ערכו הנארתים בבית הנארת אלידג', שהיה ממוקם על צוק קווארג'ותאם. מתואר כי הבית היה גדול במיוחד וצבעו הלבן בלט לעין. בכניסה היה שער נחושת ענקי וכדי לפותחו נדרשו 20 אנשים. בבית זה חיברו הנארתים שירים ובלדות וסיפרו את קורות חייהם. בנוסף, ערכו הנארתים תחרויות ביניהם והעניקו גביעים לגיבורים המנצחים. בסוף התחרות נערך משתה גדול על טהרת היין הלבן. לזכר מועצת הנארתים, נערכים בימינו כינוסים שבטיים במועצות השבטיות של הצ'רקסים בפזורה העולמית.
בריאת הקווקז ומסירתה לנארתים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי בריאת העולם וגירוש אדם וחווה מגן עדן, הייתה זאת ההתחלה של האנושות. היות שאלוהים ידע כי במשך השנים ילדיהם של אדם וחווה יתפלגו לעמים, הוא ידע כי בבוא הזמן והוא יאלץ לחלק את העולם לבני האנוש. אכן כשיום זה הגיע, אלוהים קרא לכל העמים להתייצב בפניו וכל אחד יקבל את חלקו. היחיד שלא קיבל אדמות היה האדם הצ'רקסי שלא התייצב. לאחר הידיעה כי כל בני העמים קיבלו אדמות, האדם הצ'רקסי החליט לפנות לבורא עולם לקבל את מנת חלקו. אלוהים שאל את האדם הצ'רקסי למה הוא לא התייצב בפניו יחד עם שאר העמים, וזה ענה כי היה עסוק במלאכתו לפרנסת משפחתו. כיאה לנאמנותו למשפחה, אלוהים החליט להטיב עמו ולהעניק לו פיסת גן עדן בעולם, וכך העניק לו את הרי הקווקז, ארץ מוצאם של הנארתים.
" יום אחד קרא אלהים לכל בניו ובני בניו של נוח להתייצב בפניו. - רוצה אני לחלק לכם אדמות - אמר להם. וייתן לכל איש ואיש מהם נחלה בתבל...ואילו לאדם הצ'רקסי - לא נותרה אדמה, כי לא התייצב לפני אלהים. בהיוודע לו כי כל אחיו ובני משפחתו קיבלו את אדמתם, פנה אל אלוהים, ויאמר לו: אלוהים שלי! הנה - נתון נתת אדמות לבניו ובני בניו של נוח, ואותי - כלום שכחת? אלא אף אני ראוי לאדמה ולארץ! וכי איני כאשר בניו של נוח?! ויאמר לו אלהים: היכן היית, כאשר כינסתי את כל בניו ובני בניו של נוח, לחלק להם את אדמות העולם?! - צר לי על כי לא באתי, אפס, ביער הייתי באותה עת, ואעבוד קשה, כדי לפרנס את משפחתי. - חן חן לך! אכן - אמת בדבריך, וראוי גם ראוי הינך לקבל אדמה או - ארץ. בר מזל אתה, כי לך אתן את הארץ היפה ביותר, אשר בראתי! ואתה - שא נא עיניך - וראה: הנה חלקת האדמה, שהשארתי לי, ולא נתתי לאיש. ארץ הקווקז הנה, והיא שלך! ".
— עולם הצ'רקסים, ש.אצ'מוס - ר.חאתוקאי, (2000), עמ' 49
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- John Colarusso, Nart sagas from the Caucasus: myths and legends from the Circassians, Abazas, Abkhaz, and Ubykhs, באתר גוגל ספרים (באנגלית)
- מבחר אגדות נארתים, באתר reocities.com (באנגלית)
- אגדות הנארתים, באתר circassianlibrary.org (בצ'רקסית)
- אגדת נארת ,באתר adigastars.com (בערבית)
- אפוס הנארתים, אמג'ד ג'יימוקה (באנגלית)