כפר כמא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כפר כמא
Kfar Kama COA.png
Kfar Kama Council logo.gif
תצלום אוויר
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה זכריא נאבסו
גובה ממוצע ‎228‏ מטר
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 2 - 5 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 3,099 תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 350 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 8,854 דונם
מיקום כפר כמא
כפר כמא
כפר כמא
דירוג חברתי-כלכלי 4 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3892
פרופיל כפר כמא נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
אתר המועצה
כיכר בכפר כמא. הכתובת "ברוכים הבאים" בעברית ובצ'רקסית באותיות קיריליות
המסגד בכפר קמא

כפר כמא (לעתים קרובות נכתב גם כפר קמא; באדיגית (צ'רקסית): Кфар Кама) הוא כפר צ'רקסי במעמד של מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל, סמוך לכביש 767 (כביש כפר תבור-כנרת). הוא הוכרז כמועצה מקומית בשנת 1950[1] והוא אחד מבין שני היישובים הצ'רקסיים בארץ (היישוב השני הוא ריחאניה, המשתייך למועצה אזורית מרום הגליל).

כל תושבי הכפר הם צ'רקסים שמוצאם מהרי הקווקז ודתם היא האסלאם. תושבי הכפר נמנים עם השפסוגים, אחד מ-12 השבטים הצ'רקסים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצ'רקסים הגיעו לארץ בשלהי התקופה העותמאנית כאשר הם נמלטו מן הצאר הרוסי. הטורקים הושיבו את הצ'רקסים במקומות שהיו תחת כיבושם בארצות השונות. הצ'רקסים נודעו בכישורי הלחימה שלהם, ולכן הטורקים הושיבו אותם במקומות הבעייתים, כדי שישמרו על הרוגע.

כפר כמא נוסד בשנת 1878. חפירות ארכאולוגיות גילו בסביבות הכפר כנסייה מן המאה ה-6 לספירה, אך המקום לא היה מיושב ברציפות, והכפר באופן בו הוא מוכר היום נוסד בשנת 1876 על ידי צ'רקסים אשר במהלך המלחמה הרוסית-צ'רקסית מולדתם נכבשה על ידי האימפריה הרוסית (הנוצרית), כחלק מטיהור אתני שביצעו הרוסים, והצ'רקסים נאלצו לעבור לשטח האימפריה העות'מאנית (המוסלמית).

הכפר הוקם כחלק מקבוצה גדולה של יישובים צ'רקסיים שהוקמו בשולי הארץ הנושבת באזור הגולן (עם מרכז בקוניטרה), בירדן (שם יישבו בין השאר את עמאן), בכפר כמא (שגבל באזור התבור שהיה בשליטת השבט הבדואי א-סבייח), בריחניה, ובשטח שלימים הוקמה בו חדרה.

על פי סקר הכפרים משנת 1945 התגוררו בכפר 660 תושבים ושטחו מנה 8,819 דונמים.

בשנת 1960 חובר הכפר לרשת החשמל הארצית.‏[2]

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסגד הגדול בכפר, היחיד לעת עתה, משרת את תושבי היישוב. המסגד בולט במראהו ממסגדים אחרים בשל צריחו המתומן ושילוב אבני הבזלת בקירות החיצוניים בשיטת האבלק. מראהו מזכיר במידה רבה את המסגד הצ'רקסי בעמאן (מסגד אבו דרוויש). המסגד הראשון של היישוב בלט גם הוא בזכות צריחו המרובע.

האזור המכונה כיום "הכפר הישן" בנוי בסגנון צ'רקסי ישן בו חצרות הבתים צמודים ובעלי קיר משותף שדלת פנימית מחברת בין החצרות. הבתים נבנו מסביב למסגד והרחובות צרים. סגנון בנייה זה נועד בעיקר למטרות הגנה במקרה של תקיפת היישוב.

בכפר פועל המרכז למורשת הצ'רקסית. החל מראשית עשור השני של המאה ה-21, מידי שנה בחודש יולי מתקיימת בכפר פעילות במסגרת פסטיבל "כפר ביקרתם", בו נחשפים הכפרים הדרוזים והצ'רקסים בארץ.

ביישוב פועלת מרפאה קהילתית של שירותי בריאות כללית. כמו כן, פועלת ביישוב תחנה לבריאות המשפחה.

בכפר 90 בתי עסק וביניהם סניף של בנק מרכנתיל דיסקונט. היישוב מהווה מרכז מסחר אזורי בשל מספרם הרב של החנויות הפועלות בו.

חינוך ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב פועלים מספר מעוני יום, גני ילדים וכן בית ספר יסודי וחטיבת ביניים. שפת ההוראה בבתי הספר היא עברית, אך במקביל לומדים התלמידים את השפה הצ'רקסית ואת מורשת העדה, בנוסף לערבית וללימוד דת האסלאם. בתום הלימודים בחטיבת הבניים, עוברים חלק מהתלמידים ללמוד בתיכון ע"ש כדורי, הסמוך ליישוב. חלק אחר של התלמידים עובר ללמוד בעפולה, בתיכון של רשת "אורט".

ביישוב קיים אצטדיון כדורגל היכול לאכלס 600 צופים. ביישוב נמצא גם אולם כדורסל המשמש גם את תלמידי בית הספר היסודי, מתנ"ס המכיל מגרש טניס ומגרש קטרגל ובריכת שחייה המשמשת את תושבי היישוב. לרווחת התושבים פועלים גם מועדון נוער ומועדון קשישים.

להקת המחול "תיפסה", להקת המחול הצ'רקסי הייצוגית של היישוב, מציגה ריקודים אותנטים מהמסורת הצ'רקסית, ועורכת הופעות ברחבי הארץ.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים בכפר כמא 3,099 תושבים. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 59.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 6,673 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[3] רוב הנשים בכפר יוצאות לעבודה מחוץ למשקי הבית שלהן.

תושבי הכפר הינם דוברי צ'רקסית ועברית ברמת שפת אם.

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נירית רייכל ואיתמר רבן, "מערכת החינוך והזהות הצ׳רקסית בכפר קמא", אופקים בגיאוגרפיה 68-69, 2007, עמ' 202-223

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שתי מועצות חדשות, דבר, 14 באוגוסט 1950
  2. ^ מפה ומפה, דבר, 14 בינואר 1960
  3. ^ פרופיל כפר כמא באתר הלמ"ס