סגל דיפלומטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו בטקס קבלת פנים לסגל הדיפלומטי הזר המוצב בישראל לרגל יום העצמאות ה-68

סגל דיפלומטיצרפתית: corps diplomatique) הוא אוסף הדיפלומטים הזרים בעלי מינוי לשרת במדינה מסוימת, או בארגון בינלאומי. יש והביטוי כולל אך ורק את ראשי המשלחות הדיפלומטיות אשר הגישו את כתב האמנתם (שגרירים, וכדומה) ואשר מייצגים את מדינתם במדינה זרה. הסגל הדיפלומטי מתכנס בדרך כלל רק לציון אירועים ממלכתיים במדינה שבה הוא משרת, כגון מעמדי הכתרה, מינוי ממשלה, יום עצמאות, או יום פתיחת דיוני הפרלמנט, בהתאם לנוהג באותה מדינה. הסגל הדיפלומטי עשוי אף להתכנס בארמון הנשיאות, או המלכות, כדי להביא את ברכת ראשי מדינותיהם לכבוד השנה החדשה, למדינה שבה הם משרתים.

לעתים קיים בלבול בין המונח "הסגל הדיפלומטי" כמתואר לעיל, לבין המונח "השירות הדיפלומטי" המתייחס לאוסף הדיפלומטים מאותה מדינה המשמשים כשליחיה במדינות זרות רבות. קיימות מדינות שאינן נותנות מעמד רשמי לסגל הדיפלומטי, אולם יש והסגל הדיפלומטי מופיע ברשימת סדרי הקדימה הממלכתיים.

במדינות רבות בעולם, ובמיוחד ביבשת אפריקה, ראשי משלחות של ארגונים בינלאומיים (כגון, האומות המאוחדות, האיחוד האירופי, הצלב האדום, ועוד) הם חלק מן הסגל הדיפלומטי, ומקבלים את הזכויות המגיעות לחבריו.

ברוב מדינות העולם לוחיות הרישוי של כלי הרכב השייכים לחברי הסגל הדיפלומטי נושאות את הקידומת CD לצד מספר הרישוי, ראשי תיבות של המונח סגל דיפלומטי (corps diplomatique) בצרפתית.

ראש הסגל הדיפלומטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנונציו האפיפיורי נוחת בארץ הקודש לרגל חגיגות יובל המאה לחג הפסחא, 2 באפריל 1933

בחלק מארצות העולם, השגריר בעל הוותק הרב ביותר באותה מדינה, או השליח האפיפיורי (נונציו) במדינה, נושא את התואר ראש הסגל הדיפלומטי, ולעתים מוענק לו מקום גבוה בסדרי הקדימה הממלכתיים. כך למשל, בסדרי הקדימה הממלכתיים בניו זילנד, ראש הסגל הדיפלומטי ניצב לפני סגן ראש הממשלה, המושל הכללי לשעבר, ונשיא בית המשפט העליון. ראש הסגל הדיפלומטי עשוי אף לדאוג לתאום בין הנציגים הדיפלומטיים הזרים, ובמגעים שבינם לבין ראשי המדינה המארחת. ראש הסגל הדיפלומטי עשוי לדון עם המדינה המארחת ביישום היבטים שונים של אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים או חסינות דיפלומטית. כך למשל, תשלום קנסות, או מסים, על ידי חברי משלחות דיפלומטיות. ראש הסגל מייצג הדיפלומטים הזרים בעניינים הנוגעים לסגל כולו.

מינויו של השליח האפיפיורי לראש הסגל הדיפלומטי מקורו בהוראת סעיף 4 לפרוטוקול מיום 9 ביוני 1815 של קונגרס וינה, הקובע תפקיד זה לשליח האפיפיורי. בדרך כלל, השליח האפיפיורי מכהן כראש הסגל הדיפלומטי במדינות שבהן נצרות קתולית היא הדת הרשמית במדינה, או הדת העיקרית בין תושביה. בהיעדר נונציו מקובל שראש הסגל הוא השגריר המבוגר ביותר ("זקן הסגל הדיפלומטי"), או השגריר המכהן זמן רב ביותר במדינה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סגל דיפלומטי בוויקישיתוף