סדיקה הידראולית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיאור שיטת הקידוח בעזרת סדיקה הידראולית

סדיקה הידראוליתאנגלית: Hydraulic fracturing, מכונה גם Fracking) היא שיטה המשמשת להפקת נפט, גז טבעי ומחצבים נוספים על ידי שבירה של שכבות סלע עמוקות בעזרת דחיסת נוזלים בלחץ גבוה.

בקידוח כזה, נחפר פיר לעומק רב עד להגעה לשכבת סלע בלתי חדירה למשאב אותו מבקשים להפיק, ומוחדר צינור מתכת לתוך הפיר.

בשלב זה מוזרק דרך הצינור 'נוזל פראקינג' (תערובת של מים, חומצה אציטית, מלח, חומרים קרמיים וכימיקליים אחרים[1]) בלחץ אדיר של למעלה מ-9,000 PSI, כ-612 אטמוספירות, לתחתית הבאר.

הלחץ ההידראולי שנוצר סודק את שכבת הסלע ויוצר בה בקיעים רבים, המתרחבים ככל שלחץ הנוזל גדל. לבסוף, מופסקת דחיסת הנוזל והוא זורם מן הבאר חזרה אל פני השטח.

על מנת שלא תסתמנה המנהרות שנפתחו, מעורבבים בנוזל הפראקינג חומרים קרמיים המייצבים את צורת המנהרות גם לאחר שהן מתרוקנות מנוזלים.

משאבים כמו גז טבעי, נפט, פצלי שמן ועוד שהיו כלואים תחת לחץ שכבות קרקע רבות יכולים לאחר הסדיקה לזרום בחופשיות דרך הפיר אל פני השטח.

שיטת מחצב זו נפוצה בעיקר בארצות הברית, אך נמצאת בשימוש גם במדינות נוספות כמו רוסיה, לוב, סין, ארגנטינה ועוד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קידוח פצלי גז בעזרת סדיקה הידראולית ליד אלבארדו, טקסס

השימוש הראשון בלחץ נוזל לגירוי בארות נעשה בשנות ה-40 של המאה ה-20, כשתאגיד הגז והנפט של סטאנוליד הפיק כך 3,800 ליטרים של ג'ל נפט מעומק של 700 מטרים.[2]

אמברגו הנפט שהטילו חברות אופ"ק על ארצות הברית בשנת 1973 תרם לפיתוח הפראקינג[3] ולשיפורים טכנולוגיים שהורידו את מחירי הפקת חבית נפט בעזרת פראקינג מ-70 דולר בשנת 1973 לפחות מ-25 דולר כיום.

הקידוח האופקי הראשון מיוחס לג'ורג' פ. מיטשל המכונה "אבי הפראקינג", יזם נדל"ן שניסה את השיטה בשנת 1991.[4]

כיום בארצות הברית לבדה מופקות בעזרת פראקינג למעלה מ-8 מיליון חביות ביום, כ-51% מכל תוצרת הנפט היומית בארצות הברית, תוספת זו מיצבה את ארצות הברית כמדינה שמפיקה הכי הרבה נפט בעולם, ומחזיקה ב-18% מכלל הנפט העולמי.[5]

נוזל הפראקינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

נוזל הפראקינג הוא תערובת של חומרים רבים שנועדו ליצור לחץ גדול ככל שניתן, לסכך את מעבר המשאבים בסדקים ולהחזיק את הבקיעים בשכבת הסלע פתוחים גם לאחר יציאת המים.

בין המרכיבים ניתן למצוא:[6]

  • מים
  • חומצה אצטית המשמשת לפתיחת חללים בקרבת צינור הקידוח בתהליך קדם הפראקינג.
  • סודיום כלורי (מלח)
  • פוליכרילמיד (Polyacrylamid) המשמש למניעת טורבולציות בנוזל הפראקינג.
  • אתילן גליקול למניעת היווצרות קורוזיה בצנרת.
  • מלחי בוראקס השומרים על צמיגות הנוזל בטמפרטורות גבוהות.
  • גואר גאם (Guar gum) המשמש להגברת צמיגות הנוזל. Guar gum שימש שנים ארוכות בתעשיית הגלידות של ארצות הברית עד שהכנסתו לשימוש בנוזל הפראקינג גרמה לעליית מחירו שהובילה לפשיטת רגל של מספר חברות.[6]
  • מיץ לימון.
הפגנה נגד שימוש בפראקינג בצעדת האנרגיה הנקיה (פילדלפיה, 2016)

נוזל הפראקינג רעיל ומזיק לסביבה ובעל השפעות מזיקות בטווח המיידי, ולכן מספר מדינות בארצות הברית חוקקו חוקי רגולציה קפדניים מאוד על העברתו וטיהורו.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סדיקה הידראולית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Anthony Andrews et al, Freeing Up Energy. Hydraulic Fracturing: Unlocking America's Natural Gas Resources, American Petroleum Institute
  2. ^ Montgomery, Carl T.; Smith, Michael B., Hydraulic fracturing. History of an enduring technology, JPT Online: 26–41
  3. ^ "כך שברה ארה"ב את הקרטל הכל יכול
של אופ"ק". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-2 ביוני 2020. 
  4. ^ Gregory Zuckerman, How fracking billionaires built their empires, Quartz (באנגלית)
  5. ^ Investopedia, The World's Top Oil Producers of 2019, Investopedia (באנגלית)
  6. ^ 1 2 Andrews, Anthony; et al., Unconventional Gas Shales: Development, Technology, and Policy Issues, Congressional Research Service. pp. 7, 23
  7. ^ Theo Colborn, Carol Kwiatkowski, Kim Schultz, Mary Bachran, Natural Gas Operations from a Public Health Perspective, Human and Ecological Risk Assessment: An International Journal 17, 2011-09-01, עמ' 1039–1056 doi: 10.1080/10807039.2011.605662