סודאן הצרפתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש


סודאן הצרפתית Le Soudan français
Flag of French Sudan (1958-1959).svg
דגל
LocationMali.svg
יבשת אפריקה
שפה נפוצה צרפתית
עיר בירה קאייס 1899-1892
במקו - החל מ-1899
העיר הגדולה ביותר במקו
משטר מושבה 1946-1891
‏ טריטוריה צרפתית מעבר לים - אוטונומית 1946–1958
הקמה
תאריך
שנות קיומה 1891–1904
1946-1921
1891
1 בינואר 1921
פירוק
תאריך
אוטונומיה
1946
ישות קודמת סנגל עילית (מושבה שקמה ב-1890)
סנגל עילית וניז'ר 1904–1921
ישות יורשת האיחוד הסודאני
שטח בעבר 1,436,190 קמ"ר (נכון ל-1960)
אוכלוסייה בעבר כ-7,450,000 (נכון ל-1960)
מטבע פרנק צרפתי
אחרי 1946 פרנק CFA

סודאן הצרפתיתצרפתית: Le Soudan français) היה שמה של מושבה צרפתית שהוקמה בשטח הנוכחי של מאלי בשנים 1904-1891 ואחר כך בשנים 1946-1920 (בין שתי תקופות אלה נכללה הטריטוריה ב"מושבת סנגל עלית וניז'ר" - colonie du Haut-Sénégal et Niger), כחלק מאפריקה המערבית הצרפתית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקולוניות הצרפתיות במערב אפריקה ב-1889

במחצית השנייה של המאה ה-19 התקדמה ההתפשטות הקולוניאלית הצרפתית בעמק הנהר סנגל, בפיקודו של הקולונל לואי פדרב. הצרפתים נתקלו בהתנגדות התושבים המקומיים, כגון הטוקולורים, אל חאג' עומר טאל, במצור על מבצר מדינה ב-1857, ומצד סאמורי טורה.

ביולי 1891 הקימו הצרפתים הקימו את המושבה שנקראה סודאן הצרפתית. החל משנת 1892 הייתה בירתה העיר קאייס והחל מה-17 באוקטובר 1899 - במקו. סודאן הצרפתית הפכה ב-1895 לחלק מאפריקה המערבית הצרפתית. נפילתו בשבי של סיקאסו ב-1 במאי 1898 ותפיסתו של סמורי טורה בספטמבר אותה שנה ציינו את סיום ההתנגדות להתבססות הקולוניאלית הצרפתית באזור.

ב-10 באוקטובר 1899 הופרדו מסודאן הצרפתית אחד-עשר מחוזות דרומיים שהפכו לחלק מגינאה הצרפתית, חוף השנהב ודהומיי. עם זאת, שניים ממחוזות אלה סופחו מחדש לסודאן הצרפתית בשנת 1900.

בשנת 1902 הפכו חלקי המושבה שלא אורגנו במחוזות צבאיים לסנגמביה וניז'ר (Sénégambie et Niger), שהחל משנת 1904 שונה לסנגל עילית וניז'ר (Haut Sénégal et Niger). ב-1924 הושלמה בניית מסילת הברזל בין דקר ובין ניז'ר, שנועדה להוביל סחורות אל נמל בדקר.

בשנת 1920 הוצאה וולטה עילית (בורקינה פאסו של ימינו) ממסגרת המושבה "סנגל עלית וניז'ר". השטח שנשאר חזר בשנים 1946-1920 לשאת את השם סודאן הצרפתית עם במקו כעיר בירה. תפקיד חשוב שיחק בניהול המושבה אנרי טראסון דה פוז'ר, שכיהן בשנים 1921-1920 כמושל זמני, כאשר בין 26 בפברואר 1924 ל-1931 כיהן כמושל של סודאן הצרפתית. מקום מושבו היה בארמון קולובה בבמקו.

בשנת 1933 פורקה המושבה וולטה עילית וחלקים ממנה הועברו לסודאן הצרפתית. וולטה עילית הוקמה מחדש ב-1947.

לאחר מלחמת העולם השנייה דרישות לקבלת עצמאות. בשנת 1945 נבחר פילי דאבו סיסוקו לפרלמנט הצרפתי. בשנת 1946 נוסדה בבמקו השלוחה הסודאנית של מפלגת "ההתכנסות הדמוקרטית האפריקאית" (Rassemblement démocratique africain) בראשותם של ממאדו קונאטה ומודיבו קייטה.

במשאל העם שנערך ב-28 בספטמבר 1958 הצביעו 97% מהבוחרים בסודאן הצרפתית בעד הקמת רפובליקה סודאנית. לאחר שצרפת אימצה חוקה חדשה ב-4 באוקטובר 1958 הצטרפה הרפובליקה הסודאנית לקהיליה הצרפתית תחת השם סודאן הצרפתית וזכתה בניהול עצמי מלא ב-25 בנובמבר 1958.

ב-4 באפריל 1959 יצרה סודאן הצרפתית ברית פדרטיבית עם סנגל כדי ליצור את הפדרציה של מאלי. היא הפכה לעצמאית במסגרת הקהיליה הצרפתית ב-20 ביוני 1960. בעקבות התפרקותה המהירה של הפדרציה של מאלי, הכריז מודיבו קייטה ב-22 בספטמבר 1960 על עצמאות הרפובליקה הסודאנית תחת השם רפובליקת מאלי, אשר עזבה לאחר ההכרזה את הקהיליה הצרפתית.

ארגון הטריטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לבסס את שליטתו, קיים הקולוניאליזם הצרפתי במושבות מנגנון ריכוזי מאוד, שפעל באמצעות ראשי קונטונים. בשלהי שנות העשור של 1910 הותר ביזור מסוים על ידי הקמת מספר מועצות מעורבות: תחילה בבמקו ובקאייס - ב-1 בינואר 1919 ולאחר מכן במופטי - ב-1 בינואר 1920. כעבור כמה עשורים קמו מועצות מעורבות נוספות בסגו ובסיקאסו בשנים 1954-1953. המועצות המעורבות נוהלו על ידי ראש מועצה-מנהל שהתמנה על ידי צו של המושל ולצידו פעלה ועדה מוניציפלית מדרגה ראשונה, המורכבת משמונה חברים מלאים (ארבעה אזרחים צרפתים וארבעה נכבדים מקומיים) וארבעה חברי משנה (שני אזרחים צרפתים ושני נתינים צרפתים). חוק צרפתי מה-18 בנובמבר 1955 בנוגע לארגון המוניציפלי מחדש קבע את יצירתן של מועצות בעלות סמכויות מלאות. מתוקף חוק זה, הפכו במקו, קאייס, סגו ומופטי למועצות בעלות סמכויות מלאות ב-1956. בשנת 1958 נוצרו עוד שבע מועצות בעלות "זכויות ממוצעות": קיטה, קאטי, קוליקרו, קוטיאלה, סאן מאלי, טימבוקטו וגאו. ראש המועצה בהן התמנה על ידי ראש הטריטוריה, ולצידו נבחרה מועצה מוניציפלית. בשנת 1959 הפכה גם סיקאסו הפכה למועצה בעלת סמכויות מלאות.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוצר חלקאי בסודאן הצרפתית בשנים 1928 ו-1959:

תוצר 1928 1959
אורז פאדי 90,000 טון 182,000 טון
בוטנים 35,000 טון 105,000 טון
כותנה 1,000 טון 8,500 טון

הצרפתים תכננו לפתח גידולים בעזרת השקיה שיספקו מוצרים לצרפת. בשנים 1939-1928 רוכזו עיקר ההשקעות על ידי "הרשות של ניז'ר" שהגיעו בתקופה זו לכ-4 מיליארד פרנק. מדיניות זו איפשרה את העלאת הייצוא.