סוואמי ויווקאננדה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוואמי ויווקאננדה
स्वामी विवेकानन्द
Swami Vivekānanda
ויווקאננדה בסביבות 1890
ויווקאננדה בסביבות 1890
לידה 12 בינואר 1863
Swami Vivekananda's Ancestral House & Cultural Centre, הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 ביולי 1902 (בגיל 39)
Belur, הודו עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה নরেন্দ্রনাথ দত্ত עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית הינדואיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פרזידנסי, קולג' הכנסייה הסקוטית, אוניברסיטת קלקוטה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה, הינדואיזם, דת, Social Reform or Revolution, יוגה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק נזיר, מורה, spiritual leader, נואם, משורר, פילוסוף, סופר, זמר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Bartaman Bharat עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סוואמי וִיוֵוקָאנַנְדַהסנסקריט: स्वामी विवेकानन्द;‏ Swami Vivekānanda; בבנגלית: ‏স্বামী বিবেকানন্দ?‏,‏ Shami Bibekānondo;‏ 12 בינואר 18634 ביולי 1902) היה אחד מהמאסטרים הגדולים של היוגה, והראשון שהשפיע בצורה משמעותית על הפצת היוגה בעולם המערבי. בספרו "רָאגַ'ה יוֹגַה" – אחת הקלאסיקות החשובות על הרבדים העמוקים של תורת היוגה – הסביר בבהירות ובחדות את המסתורין של תורת היוגה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1863 בכלכותה בשם נארדראנט ("נארן") דאטא (Narendranath Datta) לעורך דין שעבד בבית המשפט של כלכתה, למשפחה השייכת לרובד הנמוך של ברהמינים ומתפרנסת באופן מסורתי מהעתקת כתבי יד. בשם "ויווקאננדה" החל להשתמש לפני שנסע לארצות הברית. באמצע שנות העשרה לחייו החל ללמוד בקולג' של כלכותה. הוא הצטרף לתנועת ברהמו-סמאז' – תנועה של הינדואיזם מודרני שעיקריה התכחשות לפולחנים הקדומים ולכהונת התרמית, שחרור נשים וביטול נישואי ילדים. במהרה עזב את הקבוצה.

בנובמבר 1881 הוזמן ויווקאננדה לשיר בבית שבו התארח סרי ראמאקרישנה, אחד מהוגי הדעות הגדולים של הודו, והלה הזמינו לבקר אותו במקום מגוריו במקדש דקשינסוואר. מאז נהג לבקרו לעיתים קרובות והחל נמשך למעגל החניכים הצעירים, עד אשר הפך לנזיר. בשנת 1893 הפליג ממומבאי דרך הונג קונג ויפן לוונקובר ומשם נסע ברכבת לשיקגו על מנת לייצג את ההינדואיזם בפרלמנט העולמי של הדתות במסגרת התערוכה העולמית של שיקגו (1893), שם היה לאחד מבכירי הדוברים.

ויווקאננדה הציג את ההינדואיזם כמכוון אל האחדות בין הנשמה הלכאורה פרטית של האדם והאלוהות האחת הכללית. לדעתו, כל הדתות מובילות אל האיחוד השלם והמוחלט בין הנשמה לאלוהות האחת. בפרלמנט הוא פנה אל הנוכחים במשפט הידוע "אחי ואחיותיי באמריקה" אשר הדהים את הקהל שמחא כפיים בהתלהבות. לאחר פרלמנט הדתות הרצה במקומות שונים בארצות הברית והפיץ את גרסתו ליוגה ולפילוסופיה הודית. לבקשת תלמידיו ייסד את ארגון הוודאנטה הראשון באמריקה. הוא קיבל שתי הצעות עבודה, אחת לשמש יושב ראש החוג לפילוסופיה מזרחית באוניברסיטת הרווארד והצעה דומה מאוניברסיטת קולומביה אך דחה את שתי ההצעות באומרו שכנזיר הוא לא יכול להקדיש את עצמו לעבודה כזו. הוא שב להודו ונפטר ב-4 ביולי 1902. ביקורו של ויווקאננדה בארצות הברית וההרצאות שלו על פילוסופיית הוודאנטה ושיטות היוגה השונות איפשרו בפעם הראשונה לאנשים במערב להציץ לתוך תוכני הלימוד של הרישים הגדולים של הודו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.