שלמה אהרן ורטהיימר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה אהרן ורטהיימר
Solomon Aaron Wertheimer.jpg
לידה 18 בנובמבר 1866 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1935 (בגיל 68 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שלמה אהרן ורטהיימר (י' בכסלו תרכ"ז, 18 בנובמבר 1866 בהונגריהי' בתמוז תרצ"ה, יולי 1935 בירושלים) היה דיין ומחבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, הלכה, אגדה, דרוש, דקדוק לשון הקודש, ועוד. עמד בראש ישיבת אור המאיר שעל יד כולל שומרי החומות. ראשון מפרסמי כתבי גניזת קהיר.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיר פזינוק (Pezinok) שליד ברטיסלאבה (פרשבורג) הונגריה (בחלק ששייך כיום לסלובקיה), ועלה לארץ ישראל עם אביו רבי יעקב ורטהיימר בשנת תר"ל (1870) בתקופת עליית תלמידי החת"ם סופר. פרסומו בא לו בעקבות זכות הראשונים שהיה לו בפרסום כתבי גניזת קהיר. על אף שרבים השיגו בימים ההם כתבי יד שמוצאם מהגניזה, כגון הפטריארך הפרובוסלבי שהיה בירושלים, הוא היה ככל הנראה הראשון שהדפיס בשנת תרנ"ג (1893) כתבי יד מהגניזה. פרופ' שניאור זלמן שכטר מאנגליה שנודע כמגלה הגניזה הגיע לקהיר רק בשנת 1896.

הרב ורטהיימר שילב את ידיעותיו התורניות המקיפות בעבודתו המחקרית בההדרת כתבי הקדמונים. בחייו הדפיס עשרות ספרים מכתבי יד עתיקים והחזיר לעולם התורה אוצרות של מדרשים ותשובות גאונים שהיו אבודים מאות שנים מעיני הלומדים. בחייו הדפיס למעלה משלושים וחמישה ספרים הן ספרי חידושים משלו והן ספרי מדרשים, גאונים וראשונים שההדיר עם הערותיו.

בהקדמת אחד מספריו בשנת ה'תר"ע הוא כותב: "זה לי שלשים שנה מאז החילותי להאיר אור מדרשי חז"ל אשר היו בכתובים. אני הייתי אז הראשון אשר גליתי אוצרות חושך מטמוני מסתרי כתבי יד עתיקים מתוך הגניזה הישנה שבמצרים, ואני הייתי אז הראשון שהדפסתי מתוך הגוילים כתבי יד ההם ממדרשי חז"ל שו"ת הגאונים ופיוטיהם, ועל ידי זה נתפרסם בעולם מהות הגניזה. ויבואו אחרי חכמים שונים וינצלו את מצרים ויוציאו לאור מהם דברי רבים וקנו להם שם עולם, ואדם לא זכר את המסכן ההוא אשר מלט את העיר".

בשנת 2011 נקרא רחוב על שמו בירושלים במגמה להנציח את פעלו ותרומתו הייחודית של ורטהיימר לכתבי הגניזה בפרט ולספרות הקדמונים בכלל, והתמסרותו העילאית להציל לעולם התורה את הספרים האבודים בטרם יאבדו בתהום הנשיה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתי מדרשות - אוצר מדרשי הגניזה [יצא לאור בחייו בכמה קונטרסים ובשנת תש"י במהדורת מוסד הרב קוק אוחדו לשני כרכים ובהם חמישים מדרשים, כולל 'פרקי היכלות', 'ברייתא דמזלות', 'מעשה מרכבה' 'מדרש ילמדנו' 'אותיות דרבי עקיבא' 'מדרש חסרות ויתרות', 'סוד העיבור' ועוד.]
  • גנזי ירושלים - אוצר כתבי גאונים וראשונים מהגניזה [בחייו הוציא לאור בשנים תרנ"ו-תרנ"ט את כתבי הגניזה באמצעיו הדלים במספר קונטרסים בשם 'קהלת שלמה' ו'גנזי ירושלים', בשנים תשנ"ב - תש"ס הוציא נכדו הרב אברהם יוסף ורטהיימר את כל הקונטרסים יחדיו בשני כרכי 'גנזי ירושלים' כולל כתבי רס"ג, שירי רב האי גאון, תשובות הגאונים, פיוטי יניי ושירי אבן עזרא וריה"ל ]
  • באור שמות הנרדפים שבתנ"ך - עבודה כבירה של לקט קדמונים וחידושים עצמאיים בבלשנות לשון הקודש וביאור הבדלי מילים, [כשאר ספריו יצא אף זה בחייו בקונטרסים, בנו הרב יוסף חיים הוציא לאור את הספר כולו בשנת תשי"ג בכרך אחד ובו מתבארים שלש מאות מילים]
  • שאלת שלמה - שו"ת בהלכה [ובו גם נושאים מעניינים כמו שאלת החזרה לארץ ספרד והשימוש בלולב שאינו עושה פירות ועוד]
  • דבק טוב - על הר"ן למסכת שבועות
  • "אבק סופר" - על חידושי חתם סופר
  • "אור התרגום" - על תרגום אונקלוס
  • פירוש שיר השירים לר' אביגדור כהן צדק עם הערותיו של הרש"א
  • משנת שלמה הערות על ששה סדרי משנה
  • קונטרס אבל משה הספד על סיר משה מונטיפיורי [תרמה - ספרו הראשון של הרש"א ורטהיימר]
  • שיר ציון - פירוש על זמירות לשבת קודש
  • קונטרס דרכה של תורה על דרכי הלימוד ודרכי התלמוד, תרנ"א
  • לשון חסידים ביאורים והערות על ספר חסידים
  • תוספות הרא"ש על מסכת סוכה עם ביאור 'תוספי תוספות',תרס"ג
  • מדבר קדמות להחיד"א עם הוספות 'מקדם לעין'
  • אבודרהם עם הערות
  • מדרש חסרות ויתרות: מדרש אגדה מרבותנו על החסרות ויתרות שבתורה, 1898

הרב אברהם יוסף ורטהיימר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכדו הרב אברהם יוסף ורטהיימר המשיך את מפעלו של סבו והקים את מכון 'כתב יד וספר' והוציא לאור את ספריו במהדורות משוכללות ואף ההדיר ספרים נוספים כמו 'פירוש הרי"ד לנ"ך' לרבי ישעיה די טראני, וספר 'המכריע' אף הוא של הרי"ד, 'ילקוט מדרשי תימן', בנוסף לכך ההדיר במסגרת 'יד הרב הרצוג' את סדרת פסקי הרי"ד ופסקי הריא"ז בת עשרים הכרכים על הש"ס. נפטר בי"ד בטבת תשס"ב, צאצאיו ממשיכים את מפעלו הספרותי-מחקרי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו הזמינים ברשת