סולנום שעיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןסולנום שעיר
Solanum villosum 01-10-2005 11.10.56.JPG
מיון מדעי
ממלכה: צומח
סדרה: סולנאים
משפחה: סולניים
תת־משפחה: Solanoideae
סוג: סולנום
מין: סולנום שעיר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Solanum villosum
מילר, 1768
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סולנום שעיר (שם מדעי: Solanun Villosun), הידוע בשמו העממי "ענבי השועל", הוא צמח ממשפחת הסולניים.

מבנה הצמח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסולנום מתאפיין בפרחים שצורת כותרתם הינה גלגלית או דמוית פעמון קצר, ולה חמש פינות[1]. הסולנום השעיר שונה משאר בני משפחתו בצורת עליו, ובענפיו שמכוסים בשערות צפופות וארוכות. כאשר הפרי בשל צבעו אדום בהיר עם גוונים צהובים. מספר הפרחים בתפרחת מגיע ל3-6.[1] העלים ירוקים ופשוטים והגבעול בגוון סגול כהה. הצמח משתרע לגובה של 35-50 ס"מ. לרוב הפרח לבן ובצורת מחומש ובצורתו דומה מאוד לפרחי העגבנייה ותפוח האדמה. במרכז הפרח מצויים האבקנים הצהובים של הצמח, אשר מקנים לו אשליה דו-צבעית של הצבעים: לבן וצהוב. למרות דמיונו הרב לפרחי העגבנייה ותפוח האדמה, הוא שונה מהם בכך שמוצאו לא באמריקה אלא באפריקה.

אזורי גידול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסולנום השעיר גדל בבתי גידול רוויי חנקן, בשדות שלחין קיציים ולמרגלות הצמח רותם בחולות החוף. בנוסף, הוא גדל אף באשפתות, בחורבות ובצידי דרכים. הסולנום השעיר דומה מאוד לצמח ממין אחר ממשפחתו הנקרא סולנום שחור ואפילו יש הרואים בהם מין אחד ולא מבדילים בניהם. לעומת הסולנום השחור, לא ידוע היכן בית גידולו הראשוני בארץ ולכן ניתן לשער שהוא התפשט בארץ בעקבות בני האדם. אפשר למצוא את הסולנום השעיר בכל רחבי הארץ; בגולן, בגליל, בעמק הירדן העליון, בעמקים, בכרמל, בהרי השומרון, במדבר, בשומרון, בהרי יהודה, במדבר יהודה, בבקעת ים המלח, בעין גדי, בשרון, בשפלה, בנגב ובהרי אילת, בערבה ובבקעת הירדן.[2]. עונת פריחתו היא מאפריל ועד ספטמבר.

שימושים וסכנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברפואה הערבית העממית, הסולנום השעיר משמש לטיפול בפגעי עור ובטחורים. הצמח רעיל, חומרי הרעל נמצאים בכל חלקי הצמח ובעיקר בפרי לא בשל[2]. הוא מלא בחומר ציאניד. הוא אסור לאכילה לבני אדם ואכילתו עלולה לגרום למוות. לעומת זאת, הציפורים והעטלפים דווקא נהנים מאכילת הפירות הבשלים וכך מפיצים את הצמח.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • א' עזריה (עורך) (1983) החי והצומח של א"י, א' שימושית מאוירת, הוצאת משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע, עמ' 87-88.                        
  • א' שמידע (1992) מדריך פרחי הבר בישראל, הצמחייה הים תיכונית, בית הוצאה כתר ירושלים, עמ' 88.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סולנום שעיר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 מ' זהרי, מגדיר חדש של צמחי ישראל, עם עובד, 1989
  2. ^ 2.0 2.1 Sara Gold, Avraham Plotnitzky, Professor Amram Eshel, צמח השדה - מגדיר פרחים, www.wildflowers.co.il