סולנום

סולנום
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	סולנאים
משפחה:	סולניים
סוג:	סולנום
שם מדעי
	Solanum; ‏לינאוס, 1753

סוֹלָנוּם (שם מדעי: .Solanum L) הוא סוג גדול של צמחים בעלי פרחים ממשפחת הסולניים^[1]. סוג זה כולל כמחצית המינים של המשפחה כולה והוא מקיף צמחים חד-שנתיים או רב-שנתיים, בני שיח או שיחים, או גם מטפסים או לעיתים רחוקות עצים קטנים. הסוג מונה כ-1,234 מינים מהם מיני בר ומיני תרבות הגדלים באזורים הטרופיים והממוזגים ברוב העולם כולל אמריקה, אירופה, אפריקה, אוסטרליה ואיי האוקיינוס השקט^[2]. מינים רבים מהם רעילים, ומעטים משמשים כצמחי מאכל ונוי. מינים שונים של הסולנום מגודלים לצורך מאכל של עלים, פירות, גבעולים ואף פקעות קנה-שורש, בהתאם למין. מבין המינים הבולטים, שניים זכו לזנים תרבותיים מגוונים: החציל (Solanum melongena) ותפוח האדמה (Solanum tuberosum).

הרעלן המופיע במרבית מיני הסולנום, כולל בעגבנייה הלא-בשלה, הוא הסולנין. זהו גליקוזיד המתפרק לסוכר ולסולנידין. חומר אחרון זה משכך כאבי מיגרנה וכאבי בטן, ויעיל לריפוי מחלות עור שונות^[3]. בחודש מאי 2023 דווח בישראל על ילד קטן שהגיע לבית החולים כשהוא אסימפטומטי, על אף שאכל מפירותיו האדומים של סולנום שעיר. הילד אושפז ליתר ביטחון ושוחרר לביתו^[4]. סולנום שעיר רעיל, חומרי הרעל נמצאים בכל חלקי הצמח ובעיקר בפרי לא בשל. הוא אסור לאכילה לבני אדם ואכילתו עלולה לגרום למוות.

פרחי הסולנום משתנים בגודלם, אך לרוב הפרח בצורת משפך המורכב מחמישה עלי כותרת המאוחים זה לזה בבסיסם. היקפו של הפרח עשוי להיראות כגלגלית, ככוכב או כמחומש דמוי פעמון רחב. הפרחים מגיעים בצבעים שונים, כאשר הנפוץ ביותר הוא סגול עם אבקנים צהובים. פרחיו הסגולים של המין ליסיאנתס רנטונט (Lycianthes rantonnetii), אף הוא במשפחת הסולניים, דומים מאוד לאלו של מיני סולנום שונים ומוכר בשם סולנום סגול או סולנום רנטונט; ייתכן כי זו הסיבה לסיווג המוטעה של מין זה כ'סולנום שיחי'.

מאפיינים

צמחים חד-שנתיים או רב-שנתיים, או בני שיח או שיחים, או גם מטפסים או לעיתים רחוקות עצים קטנים, אבל לא במיני הבר בישראל.

העלים מסורגים על פי רוב או נגדיים בקרבת התפרחות, פשוטים או מורכבים (מנוצים). בדרך כל בעלי פטוטרת שבבסיסם אין לוואים, הטרף בעל שפה משוננת, שסועה או מחולקת לאונות לעיתים רחוקות תמימה. העלים חסרי ריח, לעיתים שעירים או קוצניים או קירחים.

הפרחים יחידים או ערוכים על פי רוב בתפרחות סיומיות, דו-קרניות. התפרחות חיקיות (axillary) או מחוץ לחיק (extra-axillary) או בצדו השני של בסיס הפטוטרת (leaf opposed) וללא חפים.

הפרחים כרגיל דו-מיניים, לרוב נכונים (סימטריים).

הגביע מאוחה עלים, גלגלי, בעל 5 עד 10 אונות או שיניים, לעיתים רחוקות 4. הוא משתייר אך, כרגיל אינו מתפרה לאחר הפריחה.

הכותרת מאוחת עלים ובעלת 5 אונות וצינור קצר. צורתה גלגלית או דמוית פעמון קצר או כוכב. צבעה לבן, כחול, לילך, ארגמני, או צהוב.

האבקנים 5 כמספר עלי הכותרת, והם מאוחים לצינור הכותרת, בלוע הכותרת בין עלי הכותרת. ובדרך כלל צמודים זה לזה ועומדים מסביב לעמוד העלי בצורת קונוס.

הזירים קצרים מאוד והם קצרים מהמאבקים (בישראל בשוני מסוגים סולניים אחרים). המאבקים גדולים, נוטים על פי רוב זה אל זה. לשכות המאבקים נפתחות דרך נקב או שסע קטן בראשו של המאבק. שתי הלשכות של המאבק צמודות ומקבילות זו לזו ואינן מרוחקות זו מזו על ידי קונקטיב או זיר מורחב.

השחלה עילית, בת 2 (בישראל) עד 5 מגורות, בכל אחת מהן ביציות רבות. עמוד העלי יחיד ויוצא מראש השחלה. הצלקת יחידה קטנה ודמוית כיפה.

השיליה מורחבת, זוויתית ובעלת ביציות מרובות.

הפרי ענבה בעלת 2 מגורות והיא אינה חבויה בתוך הגביע, אלא גלויה והגביע המשתייר אינו מנופח בשונה מוויתניה ובוען. בצמחי תרבות עולה לפעמים מספר המגורות של הפרי על 2.

הזרעים מרובים, לרוב פחוסים ועגולים (צורת עדשים).

מינים הגדלים בר בישראל וסביבתה

בסוג סולנום משויכים 8 מינים שגדלים בישראל ובסביבתה. למעשה שלושה מהם בפועל מצויים ונפוצים. פרחיהם של סולנום שעיר, סולנום שחור וסולנום סיני - לבנים. פרחיו של סולנום המקור הם צהובים, והשאר בגווני סגול.

סולנום החדק (Solanum incanum) - בן-שיח נדיר מאוד בישראל גדל בבקעת ים המלח ובעמק הירדן התחתון. פרחיו סגולים ובעל בליטות קוצניות בגבעולים.
סולנום המקור (Solanum rostratum Dunal) - עשב חד-שנתי קוצני, נדיר מאוד, פולש שמוצאו מאמריקה. פרחיו צהובים, הפירות מכוסים קוצים ארוכים דמויי מחט. אחד האבקנים ארוך בהרבה מהאחרים וכפוף לפנים. הגבעולים והעלים מכוסים קוצים ארוכים.
סולנום זיתני (Solanum elaeagnifolium) מצוי, צמח גר ופולש שמוצאו מאמריקה^[5]. פרחיו סגולים ופירותיו הבשלים צהובים ובעל בליטות קוצניות בגבעולים.
סולנום עדין (Solanum dulcamara) בן-שיח מטפס, זר, אקראי ונדיר מאוד ברמת הגולן. צבע פרחיו סגולים כהים.
סולנום שחור (Solanum nigrum) עשב רב-שנתי מצוי כמעט בכל ישראל. פרחיו לבנים, ופירותיו הבשלים הם שחורים, הגבעולים, העלים וגביעי הפרחים קרחים או בעלי שערות כפופות. המין הזה דומה מאוד לסולנום שעיר, וההבדלה ביניהם עשויה להיות קשה ללא נוכחות הפרי.
סולנום שסוע (Solanum laciniatum) בן שיח נדיר מאוד ופליט תרבות שמוצאו מאוסטרליה. פרחיו סגולים.
סולנום שעיר (Solanum villosum) עשב רב-שנתי מצוי כמעט בכל ישראל. פרחיו לבנים, פירותיו הבשלים הם צהובים או אדומים וגבעוליו שעירים, השערות מפושקות. המין הזה דומה מאוד לסולנום שחור, וההבדלה ביניהם עשויה להיות קשה ללא נוכחות הפרי.
סולנום סיני (Solanum sinaicum) בן-שיח נדיר, על סף איום, הגדלים בערוצים סלעיים של מדבר קיצוני. פרחיו לבנים, פירותיו הבשלים אדומים. הוא נחשב לשם נרדף לסולנום שעיר, אך הבוטנאים הישראלים לא מקבלים את הקביעה הזאת^[6]^[7].

כל המינים רעילים (אם כי לא כל פרי מכיל רעל בכמות קטלנית), אך קיימות תרופות מסורתיות המורכבות מחליטה של חלק מפירותיהם.

מיני תרבות ונוי בישראל

מספר מיני תרבות ונוי מהסוג סולנום גדלים בישראל, מהם צמחים שפירותיהם או פקעותיהם התת-קרקעיים משמשים למאכל, וצמחים המשמשים לנוי ולגינון. מהטיפוס הראשון מוכרים שני מינים: החציל הוא סולנום החציל (.Solanum melongena L) ותפוח האדמה הוא סולנום הפקעות (.Solanum tuberosum L).

מבין צמחי הנוי ישנם צמחים מטפסים ולא מטפסים וישנם צמחים קוצניים ושאינם קוצניים^[8].

הצמחים המטפסים כוללים את סולנום מנוצה (.Solanum wendlandii Hook. f) שענפיו ועליו קוצניים וסולנום מטפס (Solanum seaforthianum Andrews) וסולנום יסמיני (.Solanum laxum Spreng) שענפיהם ועליהם אינם קוצניים.

הצמחים הקוצניים כוללים את סולנום גדול (.Solanum crinitum Lam), סולנום הפטמות (.Solanum mammosum L) וסולנום קוצני (.Solanum pyracanthos Lam).

הצמחים שאינם קוצניים כוללים את סולנום שסוע (Solanum laciniatum Aiton) שפרחיו סגולים וסולנום בן-פלפלת (.Solanum pseudocapsicum L) ובשמו הנרדף סולנום דמוי-פלפלת שפרחיו לבנים.

בנוסף, חשוב לציין שהשיח הזקוף סוֹלָנוּם רַנְטוֹנֶט (Lycianthes rantonnetii), למרות שמו, אינו שייך לסוג סולנום אלא לסוג ליציאנתס, ושמו ליציאנתס רנטון (Lycianthes rantonnetii).

צמחים אקראיים ופולשים

סולנום אכזרי (solanum torvum) מין זה אקראי בישראל ועלול להיות פולש. הוא התגלה במטע תמרים בעין גדי, ביוקנעם המושבה, בכרמי יוסף ובכפר מל"ל^[9]^[10].

שימושים

במחקרים מודרניים נמצא שהחומר הפעיל הוא סולנין, שמצוי בעיקר בפירות הירוקים, שהוא גליקוזיד המתפרק לסולנידין ולסוכר. סולנידין הוא משכך מיגרנה וכאבי בטן ויעיל לריפוי מחלות עור שונות. בסולנום חומר נוסף - סולסודין המשמש היום אחד מן המקורות להכנת תרופות סטרואידיות, כגון קורטיזון והידרו-קורטיזון וכן הורמוני מין וטסטוסטרון. נמצא שלפירות הסולנום השפעת נרקוטית על מערכת העצבים המרכזית, באמצעות השפעתן על המעביר העצבי אצטלין כולין. במחקרים שנערכו במיצויים של סולנום נמצא כי הם מאיטים את פעולות הלב, מורידים לחץ דם, מרחיבים את כלי הדם, משככים כאבים, מונעים עוויתות שרירים ומגינים על הכבד מפני הרעלה. עובדות אלו מסירות חלק ניכר מהשימושים העממיים בצמח^[3].

אנטומיה

מבחינה אנטומית בגבעול מצויה שיפה פנימית. בדרך כלל השיפה שמובילה מוצרי הטמעה היא חיצונית לעצה שמובילה בעיקר מים. במשפחת הסולניים מצוי חלק משיפה גם מצדה הפנימי של העצה (כלפי מרכז הגבעול)^[11].

בפיוניות מוקפים התאים השומרים על ידי שלושה תאים מצרניים, השונים זה מזה בגודלם^[11].

מינים נבחרים

חציל (Solanum melongena)
תפוח אדמה (או סולנום הפקעות) (Solanum tuberosum)
דובדבן ירושלמי (Solanum pseudocapsicum)
פפינו (שם מדעי: Solanum furcatum, שם נרדף: Solanum muricatum)

גלריה

תקריב של צד הפרח של סולנום שעיר
חלק אחורי וקדמי של פרח סולנום זיתני
פרח ועלים של סולנום שעיר
פירות בשלים ולא בשלים של סולנום שעיר
סולנום המקור במטולה
פרחים של סולנום המקור

לקריאה נוספת

א' עזריה (עורך) (1983) החי והצומח של א"י, א' שימושית מאוירת, הוצאת משרד הביטחון והחברה להגנת הטבע, עמ' 87–88.
א' שמידע (1992) מדריך פרחי הבר בישראל, הצמחייה הים תיכונית, בית הוצאה כתר ירושלים, עמ' 88.
על התפתחות העובר - א. פאהן אנטומיה של הצמח הוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב, מהדורה שנייה, מורחבת ומעודכנת 1987, עמ' 545

קישורים חיצוניים

סולנום, באתר ITIS (באנגלית)
סולנום, באתר NCBI (באנגלית)
סולנום, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
סולנום, באתר Tropicos (באנגלית)
סולנום, באתר GBIF (באנגלית)
סולנום, באתר IPNI (באנגלית)
סולנום, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

^ .Solanum L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏6-2023
^ Solanum L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023
^ ¹ ² דן פלביץ' וזהרה יניב, צמחי המרפא של ארץ ישראל, תל אביב: מודן בע"מ, 1991, עמ' 234-237
^ מאיר תורג'מן, קפלן: בן 9 אושפז לאחר שאכל 20 פירות של צמח רעיל, באתר ynet, 21 במאי 2023
^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 590-592
^ Solanum sinaicum, Euro+Med PlantBase, ‏2022
^ סולנום סיני, באתר צמחיית ישראל ברשת, ‏2022
^ א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 392
^ זלמן ומטיילי יום ד מדווחים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ Solanum torvum, Solanaceae Source
^ ¹ ² א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 150, 498

[1] .Solanum L, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏6-2023

[2] Solanum L., POWO plants of the World Online. Published on the Internet, ‏6-2023

[:6-3] ¹ ² דן פלביץ' וזהרה יניב, צמחי המרפא של ארץ ישראל, תל אביב: מודן בע"מ, 1991, עמ' 234-237

[4] מאיר תורג'מן, קפלן: בן 9 אושפז לאחר שאכל 20 פירות של צמח רעיל, באתר ynet, 21 במאי 2023

[5] נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 590-592

[6] Solanum sinaicum, Euro+Med PlantBase, ‏2022

[7] סולנום סיני, באתר צמחיית ישראל ברשת, ‏2022

[:0-8] א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 392

[9] זלמן ומטיילי יום ד מדווחים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[10] Solanum torvum, Solanaceae Source

[:22-11] ¹ ² א. פאהן, אנטומיה של הצמח, מהדורה שניה, מורחבת ומעודכנת, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 150, 498

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סולנום
טקסונומיה בוויקימינים: Solanum